סרט לסופשבוע: בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק

לפני שנתיים לקח הבמאי טוד פיליפס 35 מיליון דולר, גייס צוות שחקנים אלמונים יחסית וצילם את אחת הקומדיות המצליחות ביותר ...

6:00
  /  
30.06.2011
  
מאת: איתמר נמרוד

בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק – אותה הגברת בשינוי אדרת

לפני שנתיים לקח הבמאי טוד פיליפס 35 מיליון דולר, גייס צוות שחקנים אלמונים יחסית וצילם את אחת הקומדיות המצליחות ביותר בעשור האחרון: "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס". שנתיים אחרי, חזרו פיליפס ואותם שחקנים לעבוד ביחד אבל הפעם בבנגקוק, התוצאה אמנם אותו דבר כמו הסרט הראשון, אבל לא פחות מצחיקה והזויה.

הסרט "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" היה אחד הסרטים הקופתיים והמצליחים  ביותר בקיץ 2009, הוא הופק בתקציב של 35 מיליון דולר והכניס לפחות פי 2 ממנו. בנוסף, הוא הפך את השחקנים שלו לכוכבי ענק ואת קומדיות חבורות הגברים לטרנד החדש בעולם הקולנוע.

כשהבמאי טוד פיליפס שכתב וביים אותו היה בטוח שהוא יהיה כישלון, העלילה הייתה דווקא מעניינת ועם פוטנציאל קומי לא מבוטל – 3 חברים טובים, פיל (בראדלי קופר), סטו (אד הלמס) ודאג (ג'סטין ברת'ה) חוגגים את החתונה של האחרון במסיבת רווקים בלאס-וגאס, ברגע האחרון הם לוקחים איתם את אלן (זאק גליפינאקיס-שגנב את ההצגה מכולם בסרט הראשון), אחיה החורג וההזוי של הכלה וביחד הם משתכרים, נהנים במסיבת הרווקים ומתעוררים בחדר במלון כשהם עם כאב ראש מטורף מיותר מדי אלכוהול, אחד מהם ללא שן קדמית וכשיש להם בחדר נמר ותינוק שלא שלהם וכל הסרט הם מנסים להיזכר מה קרה באותו ערב כשבדרך הם מקבלים מכות ממייק טייסון, מסתבכים עם מאפיונר סיני עם פתיל קצר, חובות מהקזינו ועוד דברים הזויים ומצחיקים.

שנתיים אחרי ההצלחה המטורפת של הסרט הראשון, חוזר הצוות המקורי לעבוד ביחד, התקציב הרבה יותר מנופח – 80 מיליון דולר, כי בכל זאת, סרט המשך והעלילה הועברה לבנגקוק האקזוטית שבתאילנד. הפעם סטו רופא השיניים הנוירוטי, הוא זה שמתחתן עם חברתו החצי אמריקאית חצי תאילנדית והוריה המסורתיים מקיימים שם את החתונה. סטו עצמו, שזכר מה קרה בסרט הראשון, מחליט לוותר על מסיבת הרווקים ורוצה לערוך בראנץ' רגוע ושקט במקום, אבל שלושת חבריו לא מוותרים ומשכנעים אותו לחגוג בכל זאת כשהם מצרפים אליהם את אחיה בן ה-16 של הכלה לעתיד ומאותו רגע, כל מה שאנחנו רואים קורה באותה תבנית תסריטאית שהייתה בסרט הראשון עם כמה שינויים קוסמטיים קטנים כדי להאריך את הזמן.

עכשיו, מצד אחד יש כאן בעיה מכיוון שהרעיון הזה מיצה את עצמו כבר בסרט הראשון, ככה שפיליפס, התסריטאים והשחקנים לא מחדשים כלום. כדי לגרום לצופים להרגיש שהם כן משקיעים בהם, מנסים להיות מקוריים וחדשניים ולא עובדים על אוטומט כל הסרט, הם מעבירים להילוך גבוה כבר מההתחלה, ומשתמשים בלא מעט קלישאות קומיות ישנות ומחוממות שהצליחו מאוד בסרטים אחרים כדי לסחוט צחוקים מהקהל באולם, מה שהופך את העסק למגוחך ומאולץ, זה הוציא מהסרט את כל האינטליגנטיות, החן, העוקץ, המודעות העצמית והמגניבות שהיו לפרק הראשון בכמויות מסחריות ועל זה יש לי רק 2 מילים להגיד: חבל מאוד.

מן הצד השני, לשמחתי, העובדה הזאת לא פוגמת בכלל בהנאה מן הסרט, כי הוא קולח, קצבי, מהודק, זורם, מצחיק בטירוף ,עושה את העבודה שלו, שהיא לבדר את הצופים שבאו לאולם הממוזג לשעה וחצי כדי לברוח מהחום המעיק שיש בחוץ ונותן תמורה מלאה למחיר של הכרטיס וגם של הפופקורן והשתייה במזנון, ועל זה מסתכלים בסוף כשחוזרים הביתה.

בשורה התחתונה

רוצים לאמץ את המוח ולחשוב קצת? אני מציע שתלכו ל"עץ החיים" או ל"הערת שוליים", רוצים לבלות שעה וחצי בכיף, לצחוק כמו משוגעים ולא לחשוב על מה יהיה אח"כ? לכו ל"בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק" ולא תצטערו.

להמשך דיון בנושא סרט לסופשבוע: בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק.

 


 

"בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק" ארה"ב 2011, במאי-טוד פיליפס, שחקנים-בראדלי קופר, ג'סטין ברת'ה, אד הלמס, זאק גליפינאקיס, מייק טייסון, פול ג'יאמטי.

 


6:00
  /  
30.6.2011
  
מאת: איתמר נמרוד

1