מחשבות: עידן הוידאו – פסטיבל ווליום סלקום

האורות מעומעמים, החשמל באוויר, הבירה מבעבעת לי בין האצבעות, הרמקולים מתרגשים כמעט כמוני והסולן כבר מוכן. הלהקה על הבמה - ...

9:00
  /  
01.05.2011
  
מאת: מעין קמחי
 מרסדס בנד – פסטיבל ווליום 2011

תכניה:

הזמן: השבוע השני של חודש אפריל, יום שני, שעות הערב המאוחרות (הידועות בכינויין 21:30), שנת 2011

המקום: דירת מגורים צנועה בפאתי פרבר קטן ועלום שם של תל אביב הבירה (הידוע בשמו העירקי: רמת גן)

הנוכחים: 

במרחב המציאות: עבדתכן הנאמנה, השותף שמכין לעצמו אוכל במטבח ובהמשך ההופעה גם השותפה והחבר הפגינו נוכחות

במרחב הוירטואלי: מרסדס בנד, מאות בני ובנות 16 שאני לא מכירה, וכמה 'חברים' שלי בצ'אט של פייסבוק ובג'ימייל-צ'אט

המאורע: הופעת אינטרנט חיה של מרסדס בנד בפסטיבל האינטרנט הראשון בעולם – פסטיבל ווליום של סלקום

 

במרכז המסך – גל תורן ממזמז את המיקרופון בתנוחה אופיינית,
מימין – אני וכל שאר המחוברות/ים, אפשר היה לפתוח מתחם אישי, או להצטרף לשיחה ההמונית
למטה מימין – האפשרות הוירטואלית להריע/להדליק מצית/למחוא כפיים
משמאל –  'דבר לקיר' ואולי יפרסמו את מה שכתבת על המסכים של כולם בבית

חימום: מילות הסבר

כבכל שנה יצאה גם השנה ענקית הסלולר סלקום במבצע כלל ארצי להוצאת כספים על יח"צ ופרסום (אתן בטח זוכרות את הוצאות הכספים בדמות החסות לכוכב נולד מזה כמה שנים וווליום ערד בשנה שעברה). גם השנה, כמיטב המסורת, הושקעו הכספים במוסיקה ישראלית (ועל כך – יבורכו הידיים החותמות על המסמכים). פסטיבל המוסיקה האינטרנטי הראשון בעולם להגדרתם. בפועל האמנים נמצאים אי שם באולפן סגור והקהל – איש איש ואישה אישה בביתם הם.

האתגר הראשון שנתקלו בו המארגנים הוא עניין 'מכירת הכרטיסים'. איך הם גרמו לאנשים להגיע? שיטת הגזר – 200 הראשונים להירשם בכל יום זכו באזניות. וביניהם גם אני. את האזניות קיבלתי אגב שבועיים אחרי – בצבע תכלת מלבב עם תג פלסטיק סגול ועליו הכוכב הסלקומאי ובגימור נפלא של "made in thailand". לזכותם ייאמר, שהם עמדו במילתם ולי יש עכשיו אזניות שנראות כמו של skull candy, רק לא.

 

ההופעה: תביאו בירות

את המחשב פתחתי כמה דקות לפני, אבל לא בלי שקיבלתי תזכורת במייל וב-SMS (חברה סלולרית או לא?!). ההופעה התחילה, המסך מפוקסל קלות, אבל מדובר על שידור חי למאות נקודות ברחבי הארץ כך שיש גבול לאיכות. לא התלוננתי. הסאונד סביר מינוס, וגם את זה קיבלתי בברכה. בעיקר ניסיתי להפנים את החוויה. פעמיים במהלך ההופעה (שהיתה אגב באורך מלא!) נתקעה לי התמונה למרות שהסאונד המשיך. זה לא היה כל כך מטריד אבל הרשו לי לסווג את זה כ'מעצבן פלוס'.

הלהקה ניגנה. הזמר שר. מסביבם מסכי פלזמה ובהם מרצדים פרצופיהם של הקהל בבית שהועיל בטובו להפעיל את מצלמת האינטרנט. כבר בהתחלה היה ניכר שמידת החומרים הכימיים בדמו של תורן לא נפלה מהופעה רגילה. מסתבר שאמנים הם אמנים באשר הם.

מילא שלישיית כלי מיתר, או רביעיית פסנתרים, אבל הופעה אינטרנטית ללהקת רוק דווקא היא אתגר לא קטן, והם עמדו בו בכבוד רב. החוויה היתה חדשה גם להם, והתגובות שוות ציטוט: 

ירון גל, אח של אחד הנגנים, היה בקהל והופיע באמצע ההופעה על אחד המסכים שהקיפו את הלהקה. גל תורן התלהב כמו ילד בגינת משחקים כשהוא זיהה אותו על המסך. דקה אח"כ חתכה צעקה את הרמקולים שלי 'והנה בן דוד שלך אורי, כל המשפחה שלך פה!!!'. גל ניסה לשדל את האורחים שיעשו שלום למצלמה, אבל 'הופעה חיה' בעולם האינטרנטי מלווה בכמה שניות של עיכוב וגל היה מאוד מבולבל מעניין ההפרש של 6 השניות בין המציאות, לקהל – ולמציאות בחזרה. מדי פעם גל הקריא את הסטטוסים של הקהל המרצד על המסכים שמולו. שגיעוט קטיב התקבלו שם בהבנה.

 

האנשים סביבי במרחב העולם האמיתי לא היו שותפים להתלהבות שלי מהפלטפורמה החדשה ותהו אם בכלל יש לזה מקום בעולם המוסיקה. אני מצידי לא יכלתי שלא להיזכר בשנות השישים הצבעוניות והחיפושיות שלא התקבלו בזרועות פתוחות בתחילת דרכם. אבל העתיד ידפוק לנו על הדלת (או על המסך) אם נרצה ואם לא ואני ללא ספק מתכוונת לפתוח לו את הדלת, אולי אפילו לו חכות לו במפתן בשקיקה. אין לי ספק שמדובר בגימיק שיווקי מעולה ושפסטיבלים בסגנון יתקבלו בברכה על ידי קהלים שונים בעולם כולו ולא רק על ידי דור ה-N בארץ. אחרי הכל, אני שייכת לדור ה-Y, או ה-X (זה מאוד מבלבל כל האלפבתיות הזאת בדור שלנו) ובכל זאת אימצתי את הפלטפורמה בלי היסוס. 

הדרן: לסיכום העניין, עד הפעם הבאה

פסטיבל אינטרנטי חי טומן בחובו לא מעט בעיות לוגיסטיות, טכנולוגיות ומהותיות, אבל לכל שאלה תשובה:  

  1. איך לייצר אצל הלהקה את תחושת האהבה מהקהל שבזכותה הם בכלל עולים על הבמה? סלקום עשו את זה עם מסכי טלויזיה ענקיים ומצלמות הרשת של הקהל בבית. אם זה עבד או לא, רק גל והנגנים יודעים, אבל מהמשבצת הקטנה שלי בבית היה נראה שכן.
  2. איך לייצר קשר בין הקהל ללהקה? בהופעות רגילות אנשי הסאונד והתאורה הם שעושים את ההבדל באיכות, בהופעה אינטרנטית אלו הם האנשים הטכניים והתגובות שלהם לבקשות הלהקה או לתגובות הקהל. וכך, בזמן "המשביר" ביקשו חברי הלהקה מהבנות בבית להרים ידיים לכבודם ומהאנשים הטכניים שישימו להם בחורות יפות על המסכים. כולם התיישרו לפי הבקשה והמסכים התמלאו בבנות 16 מרקדות ועליזות.
  3. איך גורמים לקהל להרגיש חלק מקהל גדול יותר? במקום הקהל שנמצא מתחת לבמה, בהופעה הזו הרימו קיר שלם של מסכים שהקיף את הלהקה. בהם אפשר היה מדי פעם לראות גם את עצמך אם טרחת לאפשר גישה למצלמת האינטרנט שלך. בנוסף, בצד ימין של המסך היה 'מתחם' שבו יכלת לדבר עם אנשים רנדומליים מהקהל או לפתוח מתחם פרטי לחברי הפייסבוק שלך שהתחברו לראות את ההופעה. למרות כל אלו, בסופו של יום, את יושבת לבד, בבית, מול המסך של המחשב ואי אפשר להתעלם מזה. 

מה היה לי חסר?

אמנם לא בזמן ההופעה של מרסדס, אבל באופן כללי (אצל אמנים אחרים אולי), היתה חסרה לי האפשרות להקטין את המסך לכדי פופ-אפ צף כך שאני אוכל לעבוד על דברים אחרים ולשים את ההופעה ברקע (את מרסדס כמובן שלא היה לי צורך להקטין). למרות שהקשר הוירטואלי לקהל היה יחסית סביר, לי היתה חסרה האפשרות לתפוס את האדון גל תורן לכשיחליט לעשות stage-dive. 

 

אז כן, גל, לבקשתך – אני מוכנה לשכב איתך על הדשא, וליד המתנ"ס וללכת איתך הביתה. אני אנגן לך ואתה תשיר לי שיר. ואני אלחש לך… באינטרנט, או במרחב המציאותי. מה שתבחר. בינתיים, אני אחכה בשקט להופעה הבאה, עם או בלי סלקום. 

ציונים

  • סאונד – 4
  • תמונה – 5
  • אווירה – 10
  • גל תורן – 10+

ציון מסכם: 8.5. לסיכום העניין, אני נהנתי. יש מקום לשיפור, כמו בכל דבר. מבחינתי אני מוכנה להשקיע ערב אחד לשבועיים בשביל הופעה אינטרנטית. מבחינת יח"צ ושיווק זה עשה את העבודה ואני מברכת על כל חדשנות שיווקית שמקרבת את הקהל לאמנים בארץ. חיזקו ואימצו (ואם אפשר בפעם הבאה גם להקות מחו"ל – שמעתי ש-pearl jam רק מחפשים איפה להופיע).

קישורים:


9:00
  /  
1.5.2011
  
מאת: מעין קמחי

1