3D/תלת מימד – על מיתוסים ואמונות תפלות

שנים מדברים איתנו על תלת מימד. כמו בכל דבר, יש אי הבנה מוחלטת מצד גופים רבים בתחום, מה שגורם למיתוסים ...

7:00
  /  
29.03.2011
  
מאת: עפר לאור

הקדמה

תחום תלת המימד / 3D הופךבשנים האחרונות לחם ביותר. הבעיה היא שעם השנים, בדומה מה שקרה בזמנו עם המלחמה בין LCD לפלזמה, מתחילים להכנס ל-Street Knowledge (אותו ידע המונים קולקטיבי שקבע שכדור הארץ שטוח ושאובייקט כבד יפול מהר יותר מאובייקט קל) כל מיני מיתוסים שכדאי להפריח אותם כבר עכשיו.

אז מתחילים.

פלזמה טובה יותר לתלת מימד

ההגיון מאחורי האמרה הזו ברור לחלוטין – פיקסל של פלאזמה יכול להבהב בשבריר השניה (מדברים כיום על קצב subfield של 600 הרץ ויותר), כך שזה בהחלט יכול לעזור בכל נושא המריחה שעלולה לגרום למידע לעבור בין העיניים ולגרום לתופעה של Cross talk. תופעה זו גורמת למידע שמיועד לעין שמאל להיות מוצגת לשבריר שניה לעין ימין וההיפך – וכך לגרום להפרעה מציקה בתמונה התלת מימדית.

התשובה היא שעם LCD מודרני ובעיקר בזכות תאורת LED, היכולת של LCD להתמודד עם תלת מימד היא מצויינת. בדיוק כפי שבמלחמת הפלזמה מול LCD, המודל הספציפי יקבע את איכות התמונה. קל מאוד לצפות שיהיו מסכי LED או LCD שיראו תמונת תלת מימד מדהימה, ואחרים שיראו תמונה גרועה, וכך גם בפלזמה.

 

 

כל היצרנים וכל המשקפיים אותו דבר

יש הבדל מאוד דרמטי בין המוצרים של יצרנים שונים ואפילו לאותו יצרן בדורות שונים של מוצרים. נתחיל מהמסכים – ההבדלים נעים בין זליגת התמונה בין העיניים (crosstalk) לבין שינויי הצבע ועוצמת האור שהמסך משנה כשהתמונה תלת מימדית. 

ההבדלים בין המשקפיים יכול להיות מעבר לסתם נוחות, אלא באיכות התמונה. בחלקם הטיה של הראש תחשיך את התמונה, בחלקם לא תשפיע כלל על התמונה ובחלקם הטיה אפילו חלקית תגרום לתמונה מטושטשת וכפולה!

בנוסף, על המשקפיים להבהב לפחות ב-60HZ לכל עין ורצוי שזה יהיה אפילו 72HZ, אחרת ההבהוב עלול להציק מאוד. לא כל היצרנים עושים זאת (אם כי בדור הקרוב זה כן יהיה התקן).

חשוב מאוד שלמשקפיים יהיה שלב שבו שתי העיניים מוחשכות (זמן חפיפה) בכדי למנוע cross talk עד כמה שניתן.

כדאי שלמשקפיים יהיו יכולת טעינה, לרוב על ידי חיבור ב-USB.

 

מסך דו מימדי טוב יהיה גם תלת מימדי טוב וההיפך

עקרונית, מסך דו מימד טוב בהחלט יכול לשמש גם כמסך תלת מימדי מצויין וההיפך. אלא שחשוב לציין שזה לא חייב להיות המצב! כלומר, יש מסכים ומקרנים שהם מצויינים בתלת מימד ובינוניים בדו-מימד, ויש כאלה שהם מדהימים בדו-מימד אך בינונים בתלת מימד.

בעת בדיקה חשוב מאוד לצפות בשני סוגי התוכן לפני שבוחרים מקרן או מסך!

תלת מימדי שמיש בכל גודל

בכדי שתמונה תלת מימדית תהיה אפקטיבית, צריך להיות הפרש בין שתי העיניים. התמונה שכל עין רואה מוזזת באופן אבסלוטי, כך שמסך קטן פשוט אינו יכול להראות עומק כמו מסך גדול. זה לא עניין של "תלת מימד מרגיש יותר טוב על מסך גדול". לא. הוא באמת יותר טוב! ההפרש בין התמונות הוא אבסלוטית רחוק יותר ולכן מסך גדול יראה אמין יותר. כשתראו תלת מימד על מסך קטן (אפילו 42" זה קטן בתחום הזה) ההפרשים בין התמונות יהיו יחסית קטנים יותר ולכן עומק התמונה יפחת. יש למסכים שונים אפשרות מתיחה שגורמת לכיזוז התופעה ולמשחקי PS3 יש אפשרות לברר את גודל המסך בכדי לנסות ולצמצם את התופעה, אבל בסרטים כמעט ואין מה לעשות – גדול יותר יהיה אמין יותר.

לדוגמא, צפיתי במסך 60" של שארפ בתלת מימד ועומק התמונה הפילה אותי. גם ממרחק קצר למסך (כשני מטר) האפקט היה מושלם וה-immersion שמרגישים כשצופים במסך כזה מקנה חוייה שונה לחלוטין. 

מה עדיף, מקרן או מסך רגיל לתלת מימד?

במידה מסויימת זה אכן נכון מכיוון שהפרמטר הכי חשוב בתלת מימד הוא כאמור הגודל. יתרון נוסף של מקרנים הוא בכך שהטכנולוגיה היא כזו שקל יותר להעלים לחלוטין cross talk עם מקרן מאשר מסך רגיל.

מצד שני, יש המון בעיות של הפצת הסיגנל של ה-IR שאומר למשקפיים מתי להבהב. זה צריך לחזור מהמסך כראוי ויש לא מעט פעמים שזה לא בדיוק עובד. גם נושא המסך עצמו הוא בעייתי – יש כמה טכנולוגיות הקרנה ולכל אחת מסך שמתאים לה. טכנולוגיה אקטיבית בעצם תעבוד עם כל מסך, אך מקרנים עם פולריות דורשים מסכים מיוחדים שמשמרים את הפולריות וזה מייקר את העניין מאוד.

אז יש כאן יתרון אחד למשקפיים אקטיביות, החסרון עם משקפיים אקטיביות ומקרנים זה שבכל המקרנים האקטיביים, המשקפיים מחשיכות מאוד את התמונה. הרבה יותר מכל מסך תלת מימדי שראינו – מדובר בהחשכה שהיא באמת קיצונית. כך שיש יתרונות ויש חסרונות לדור הנוכחי של מקרנים בתחום התלת מימד. עם זאת, מאוד יתכן שבדור הבא של מקרנים חלק מהבעיות יפתרו ומקרנים יהפכו לאופציה הזולה והטובה לפתור את הנושא.

נקודת הפוקוס בעייתית

לאחרונה אני שומע את הטענה הזו יותר ויותר. הטענה אומרת שהעין רגילה להגיע לפוקוס מסויים ושבתלת מימד אנחנו בעצם משבשים את המנגנון הזה בעין האנושית – העין מגיעה לפוקוס בנקודה אחת אבל רואה תלת מימד וכאילו רוצה לעשות פוקוס על אובייקט רחוק שבפועל נקודת הפוקוס שלו אינה היכן שהעין מצפה למצוא אותו.

מקור הטענה בהגיון צרוף – הגיוני שהעין רגילה לקבוע מרחק גם לפי מידת הפוקוס, לא? אז זהו, שלא.

מנגנון הפוקוס האוטומטי של העין נמצא בחלק הרבה יותר אחורי במח, ומשמש לא יותר מריפלקס שאינו מגיע כלל לשלב קוגניטיבי. אנחנו לא צריכים לחשוב על מיקוד בכדי לבצע אותו. אם נתאמץ, נוכל לשלוט על הפוקוס ולשחרר או לחדד אותו, אך לרוב אין בכך צורך – זה פעולה שרירית אוטומטית שמופרדת לחלוטין ממושג העומק שלנו. עובדה שמי שיש לו עין אחת עדיין אינו מסוגל להבדיל בין עומקים למרות שהוא מפעיל את השריר של הפוקוס ועקרונית היה מסוגל לעשות זאת אם זה היה טכנית מעשי.

בעת צפיה בתוכן תלת מימדי, העין נמצאת בפוקוס קבוע – הנקודה של המסך. אחת הבעיות היא שכשיש cross talk, קשה לעין להגיע לפוקוס אופטימלי, מה שגורם לשרירי העדשה לעבוד קשה יותר ולעייף את העיניים. ברגע שהנושא הזה יפטר לחלוטין בשנה הקרובה, העומס בעיניים יפחת מאוד לאלה שסובלים מקשיי מיקוד (קרי: מי שהשרירים שלו במיקוד חלשים, או העדשה קשה יותר לרוב בגלל גיל).

אז אם אנחנו בפוקוס קבוע ולא יכולים לשנות את המיקוד, האם זה לא משבש לנו את הפוקוס לראות תמונה כפי שהבמאי החליט לספק לנו? כלומר, אם הפוקוס ב-AVATAR הוא על רוכב שנמצא על הדרקון ושם הפוקוס של המצלמה, מה יקרה כאשר העין תתעקש לעשות פוקוס על הדרקון?

התשובה פשוטה, זה לא ניתן ולעין זה לא מטריד. זה אכן משונה, אבל זה לא שונה מהותית מאיך שאנחנו רואים מסך דו מימדי – הפוקוס נקבע עבורינו והתרגלנו לכך. הפוקוס של העין נשאר תמיד על המסך בעוד שהפוקוס הוירטואלי – זה שהצלם והבמאי קובעים משתנה. אין לכך כל משמעות עבור העיניים שלנו. זה טיפה קשה לתפוס אבל זה נכון… 

התרגום חייב לשנות מיקום בתלת מימד אחרת נאבד את הפוקוס

את הסיפור הזה כבר שמעתי ממספר גורמים, כולל כאלה רשמיים והוא טיעון משכנע עד כדי כך שאני אישית אפילו הסברתי עליו למספר אנשים ויתכן שאפילו כתבתי עליו! במקור הנושא הזה נובע מתוך AVATAR – שם התרגום זז בציר העומק (Z axis) לפי תוכן הסרט. 

זה אכן פיצ'ר חביב אבל צריך לזכור את הפרק הקודם – הפוקוס האנושי נמצא על המסך. אופטית כל מה שאנחנו רוצים שיהיה בפוקוס יהיה בפוקוס בנקודה הזו. לכן אין משמעות לעומס על העיניים או אפילו על בלבול ביחס למיקום התרגום.

כלומר, אם התרגום ישאר בעומק קבוע לאורך כל הסרט, אין בכך שום משמעות, לפחות לא ברמה הפיזיולוגית שלנו.

אין ספק שזה יהיה נחמד אם התרגום יהיה בעומק שמתייחס לתוכן ולא סתם מרחף לו ללא קשר בחלל, אבל זה בהחלט לא הכרחי. מה שכן חשוב לציין הוא שתרגום תלת מימדי רצוי שיהיה מוטה טיפה בציר Z (ולא שטוח מול הצופה) בכדי לגרום לצופה להרגיש שזה אכן תלת מימדי.

 

מסכים פסיביים טובים יותר לתלת מימד

לכאורה, מסכים פסיביים זה העתיד של מסכי LCD תלת מימדיים. המשקפיים קלות יותר והמחיר הכולל של החבילה בכלל ושל המשקפיים בפרט, זול בהרבה. הבעיה היא שכיום מסכי ה-LCD כוללים רזולוציה של FULL HD וזה פשוט לא מספיק בשביל מסכי תלת מימד פסיביים. המשמעות של זה היא שתוכן HD רגיל יראה מצויין, אך שתוכן תלת מימד יוצג במסך פסיבי כך שכל שורה או טור (תלוי בסוג המסך) מיועדים לעין אחרת וכך נוצר מרווח מציק בין השורות או הטורים.

הדבר מאוד מפריע לרזולוציה של המסך. לכן אני מעריך שבשנה הבאה (CES 2012) ההכרזה הגדולה בתחום התלת מימד יהיו מסכי LCD עם רזולוציה של 2FHD (רוב הסיכויים שמדובר ב-1920 על 2160). בתוכן רגיל הפיקסלים פשוט יהיו משוכפלים כך שלא נרגיש הבדל בין זה לבין FULL HD רגיל (בשלב הבא יוסיפו עיבוד תמונה ויסבירו לנו שזה טוב יותר מ-FULL HD) ובתלת מימד נראה FULL HD בכל עין.

אבל זה שנה הבאה. השנה הזו, מסכים פסיביים מתאימים למי שרוצה לראות בעיקר דו מימד ותלת מימד מהווה עבורו בעיקר חוייה לילדים או מדי פעם. במצב כזה, העלות הזולה של מסכי 3D פסיביים שווה את המאמץ.

כל התוכן יהיה פעם בתלת מימד

כלל לא בטוח שתלת מימד יהיה כמו סרטי צבע, סרטים מדברים או אפילו HDTV. זה דורש כיום מאמץ מיוחד לחבוש משקפיים וזה לא ברור מעליו שעם הצפיה בחדשות כולם יקפצו לשים משקפיים מיוחדות. מצד שני, סביר להניח שהרבה מאוד תוכן בעתיד יופק בתלת מימד. מי שיהיה מעוניין בכך יוכל לשים את המשקפיים.

אבל, סרטים דרמטיים או אפילו קומדיות, לא הכי מתאימים לתלת מימד,. גם אני כלל לא בטוח שסרטים בסגנון "רשימת שינדלר" מתאימים לקטגוריה כזו.

תלת מימד נכשל בתחום הקולנוע הביתי

תלת מימד הוא בפירוש לא הצלחה פנומנלית כפי שהחברות ציפו או קיוו. מצד שני הוא גם לא כישלון. ביפן ובקוריאה אחוז ניכר מהמסכים נמכרים עם תלת מימד. סמסונג וסוני מתכוננות בפירוש ליום שבו לא ייצרו יותר מסכים דו מימדיים בלבד!

כך שסביר להניח שרוצים או לא רוצים, כולם יקבלו מסכי תלת מימד. לא רוצים? אל תחבשו את המשקפיים וכבו את האופציה במסך.

תלת מימד זה הסוף בתחום החידושים בסגנון הזה

ממש לא, התחום הבא הוא תחום המישוש. סביר להניח שבעוד שנתיים התחום החם יהיה D-Box, כיסאות נעים שיגרמו לנו לזוז ולנוע על הכיסאות בסנכרון עם הסרט. הרגשתי את זה בפעולה בסרט Green hornet וזה באמת כיף לא נורמלי. אין לי סבלנות עד שנקבל את זה הביתה.

 

עוד שנה-שנתיים יכנסו מסכי תלת מימד ללא משקפיים

בדומה ל-OLED, המרחק של מסכים ללא משקפיים ישאר כשנתיים קדימה לפחות בשלוש השנים הקרובות. עבור מסכים בתחום המסחרי (digital signage) התחום הזה יהיה חם מאוד בשנתיים הקרובות, אבל צריך לזכור שכשמדובר בשלט אלקטרוני אנחנו סלחנים בהרבה. סביר להניח שנראה את זה תחילה בשלטים קטנים ובהמשך אפילו במסכי LED גדולים בצומת בדרך לעבודה (חוששני שזה עלול לגרום ללא מעט תאונות בהתחלה…).

בבית אנחנו סלחנים הרבה פחות ומסכים כאלה בהחלט לא יעברו אישור של אף אחד מכם כיום. הטכנולוגיה עדיין צעירה ויש עוד לא מעט מכשולים טכניים לפני שניתן יהיה להביא מסכים דקים תלת מימדיים ללא משקפיים שיעברו את מבחן התוצאה של מרבית האנשים באתר כמו שלנו. יש סיכוי לא רע שמסכים ווליומטרים (קוביות או כדורים שבתוכם ניתן לראות את התוכן בתלת מימד) יתרוממו לפני שמסכים בסגנון הזה יהפכו באמת לשמישים.

אני מאמין שזה יגיע. הטכנולוגיה לא כזו מסובכת, היא רק דורשת את הזמן שלה בכדי שהיצרנים יוכלו לשפר ביצועים, להגדיל רזולוציות ובכלל להגיע לתוצאות סבירות עבור כולנו. אז לא למהר ולזנוח את המשקפיים, הם איתנו עוד כמה שנים טובות.

תלת מימד מסוכן לבריאות

יש תחרות מעניינת כיום בין היצרנים לגבי מי יכתוב את מסמך הכסת"ח המושלם שיגן עליו כנגד תביעת הענק שבדרך בנוגע לתלת מימד. אני יכול לדמיין הורים לילדים פוזלים או עם עין עצלה שתובעים את חברות הענק על כך שהתופעה היא תוצר לוואי לכך שהם קיבלו ילד עם בעיות בעיניים לאחר שהשאירו אותם 3 שנים מול Alians vs. Monsters ברצף…

מן הסתם לא ראוי שילדים יצפו במסך הרבה שעות בכלל, שלא לדבר על תלת מימד. אין נתונים קונקרטיים לגבי רמת הנזק שתלת מימד עלול לעשות בעיני צעירים, אך אם חושבים על כך לוגית צריך להבין שבעצם אין ממש הבדל בין צפיה עם משקפיים או בלי משקפיים לגבי העיניים. העיניים עסוקות בשתי פעולות – פוקוס (שלא השתנה מול טלויזיה רגילה) ותפיסת מרחב. תפיסת מרחב משתנה כמובן כתלות במה שרוצים להראות לנו. אבל צריך לזכור שכל אדם רואה הרבה יותר תלת מימד אמיתי מכפי שהוא רואה תלת מימד מסימולציה או ממסך.

הטענה שילדים לא יבחינו במרחב לאחר צפיה בתלת מימד דומה בעיני למי שטוען שמי שהולך על הליכון ישכח ללכת על רצפה רגילה, או שמי שחותר במכונת חתירה לא ידע לפעול בסירה אמיתית… סימולציות תמיד היו לנו ותמיד יהיו לנו. בני האדם הם הרפתקנים אבל רק בנוחות ביתם, כך שאני אישית חושב שכל עוד מספר שעות הצפיה סביר, וזה נכון לגבי כל אחד, לא תהיה פגיעה פיזיולוגית בצופה ביחס לצפיה דו מימדית רגילה.

להמשך הדיון בהקשר למיתוסים ואמונות תפלות בתלת מימד.


7:00
  /  
29.3.2011
  
מאת: עפר לאור

1