חייב את זה, חייב עכשיו – דחיית סיפוקים גרסאת HT

גם כן אתם והצרות של הגבר המודרני...

7:00
  /  
25.03.2011
  
מאת: עפר לאור

הקדמה

אומרים שההבדל בין ילדים לבוגרים זה היכולת לדחות סיפוקים. משמע שככל שאנחנו מתבגרים כך אמורה להשתפר היכולת שלנו לדחות סיפוקים. אנחנו לא דוחפים ידיים למי ולמה שמעניין אותנו. אנחנו לא שולפים את האשראי במהירות הבזק מיד כשרואים משהו שמוצא חן.

אז זהו, שהחיים המודרנים, או אולי האינטרנט או <הכנס תירוץ מוצלח כאן> שגרם לסף הסבלנות שלנו להתאפס.

במקרה שלי אני חושב שמדובר במקרה לא מאובחן של הפרעת קשב ו…

כשהייתי ילד הייתי מסוגל דווקא לדחות סיפוקים הרבה יותר מהיום. כיום, כשיש תקציב סביר להוצאות אם אני מכלכל את ענייני בחוכמה נשאר לי לא מעט מקום לאלתור במהלך השנה. כלומר, רכישה של מנים רבים של קשקושים שביננו, אף אחד לא באמת זקוק להם. הם עושים את החיים מעניינים, אך לאו דווקא באמת משפרים את המצב.

הקלות הבלתי נסבלת שבה רק צריך ללחוץ OK על אפליקציה, קטע וידאו או רכש חדש מ-EBAY הופך את החסם הטבעי שלי של חוסר בזבוז (קרי: קמצנות) למשהו כמעט בלתי קיים.

האינטרנט הפך את אוכלוסית העולם לחסרי סבלנות, עם הפרעת קשב וריכוז. אנחנו רוצים הכל עכשיו ומיד ולצערי אין ריטלין אינטרנטי באיזור.

בזמנו הייתי יכול להמתין כמה חודשים עד שעונה חדשה של תוכנית כלשהי תגיע לכבלים או ללוין. כיום, אם יש משהו מעניין, זה מציק לי אם למחרת השידור בארה"ב זה לא מתנגן לי בששון על גבי המערכת אז אני במצוקה.

לאחרונה הבן הקטן שלי העלים לי שלט של איזה מכשיר לא הכי חשוב בבית. מיד קפצתי ל-E-Bay והזמנתי 2 שלטים (אחד ספייר, אם זה יאבד שוב…). כל הטרנזקציה נעשתה טרם הסתיים החיפוש של השלט שאבד אי שם ברחבי הבית. זה פשוט עשה הגיון טוב יותר לרכוש שלטים נוספים על פני חיפוש מתיש ולא פרודוקטיבי אחר השלט הישן…

במבחן המרשמלו המפורסם, נתנו לילדים אפשרות לקבל מרשמלו אחד עכשיו, או להמתין (תוך כדי צפיה במרשמלו כמובן) 15 דקות ולקבל שניים. רק 30% מהילדים הצליחו להמתין את רבע השעה הנדרשת.

המבחן נערך בשנות השישים, ובמחקר Follow up הגיעו למסקנה שמי שהצליח להחזיק מעמד הצליח יותר באקדמיה (לא ידוע אם הצליחו יותר בחיים…).

מעניין אותי אם היו עורכים שוב את המחקר כיום, אם המספרים היו משתנים… להערכתי כן.

אני לא הפסיכי היחיד

 

טוב, שמתברר שאני ממש לא הפסיכי היחיד שחטף הפרעת קשב מהאינטרנט…

אם נראה איך האולפן הדינמי בערוץ 10 עובד, הוא בעצם טיפה מדמה את הפרעת הקשב והריכוז הפרטית שלי. חלונות עפים, דברים זזים, צריך לעניין אותי בשביל שנזכר שיש חדשות בדיוק כשהילדים נאבקים בנואשות שלא להתרחץ, לא לסדר את הילקוט, לא לגמור את השיעורים ולא להתכונן לשינה.

מאמר מעניין שקראתי (אך רמת הסבלנות שלי אליו פגה הרבה לפני שזכרתי לשמור לינק אליו) נותנת דוגמא מעניינת כיצד הרגלי הצפיה שלנו מושפעים מחוסר היכולת שלנו לדחות סיפוקים.

הציעו לסטודנטים אמריקאים מספר של סרטים. חצי מהם היו איכותיים מאוד אך "כבדים" בסגנון רשימת שינדלר. האחרים היו קלילים ודביליים, אך טובים להעברת שעה וחצי ללא הפעלת האייקיו הבודד שעדיין שרד את הקרינה הסלולרית בתוך הפדחת שלהם. 

תחילה ביקשו אותם לסמן איזה סרטים הם רוצים לצפות בהם. כצפוי הם סימנו במעורב גם סרטים איכותיים, אך כבדים, וגם סרטים דביליים אך עם מספיק עניין להעביר שעה וחצי בכיף. להפתעת החוקרים היחס היה לטובת הסרטים האיכותיים.

עכשיו ביקשו מאנשים לבחור סרט שהם רוצים לראות כרגע. אחוז ניכר בחר בסרטים הדביליים / כפיים.

אצלי יש מאגרשת עמוס בסרטים. בדומה לניסוי, סרטים רבים בו, ודווקא האיכותיים (קרי: כבדים) נוטים להחזיק זמן רב על גביו ללא סיכוי שאגיע לצפיה בהם. הדביליים, אלה שנותנים הנאה מיידית, מקבלים לרוב עדיפות. ואני מחשיב את עצמי סמן ימני בתור אחד כזה שלא יצפה במשהו לא מעניין. 

העובדה שיש לנו קטלוג גדול של סרטים ותכנים (מוזיקה, אפליקציות וכו') הוא לעוכרינו. הזמינות קלה מדי מה שגורם לנו לאכול את הג'נק פוד ואף פעם לא להגיע לארוחת הגורמה שיושבת בצד וממתינה לתורה.

השאלה מה זה עושה לנו כאוכלוסיה. במקרה שלי האצבע הפכה קלה על ההדק. אני מסתכל סביבי ואני רואה אנשים דומים. הרבה הפכו חסרי סבלנות כמעט כמוני לטכנולוגיה הבאה בתור.

אם פעם היו מרימים גבה על כך שאני משלם כפול בשביל לקבל מכשיר כלשהו כמה חודשים לפני העדר, היום זה מקובל וביחד איתי בתור עומדים רבים ממכרי ומשפחתי. היחידים שעדיין לא מבינים את פסיכוזת ההמונים הזו הם הורי שתמיד שואלים מה רע עם הטלפון הישן שאני צריך להחליף אותו בחדש.

אז זהו, שהוא בכלל לא רע. הוא אפילו טוב מאוד.

מה שקרה הוא שביום שמוכרז החדש, אותו טלפון נפלא ונוח שעבד עד אותו יום כל כך טוב, הפך למיושן, איטי, וחסר בדיוק אותן תכונות שהופכות את החדש לכל כך נחשק…

זו הסיבה שאני חייב לרכוש אותו.

ומיד.

להמשך הדיון על אי היכולת של הגבר המודרני לדחוק סיפוקים.


7:00
  /  
25.3.2011
  
מאת: עפר לאור

1