סרט לסופשבוע: ברבור שחור – Black Swan

 הסרט ברבור שחור משך לא מעט תשומת לב לפני שיצא בגלל השמות שצמודים לפרוייקט.השאלה הגדולה היא האם הוא עומד בציפיות ...

7:00
  /  
17.02.2011
  
מאת: mulder

ברבור שחור – Black Swan 

זהו סרטו החדש של דארן ארונובסקי, מי שהביא לנו את "רקוויאם לחלום". אני מודה שאת "המתאבק" עוד לא ראיתי לצערי, אבל הייתי די מסוקרן לגבי "ברבור שחור" (ולא, לא רק בגלל הסצינה של מילה קוניס ונטלי פורטמן. טוב אולי קצת…). הסרט משך לא מעט תשומת לב לפני שיצא בגלל השמות שצמודים לפרוייקט והשאלה הגדולה היא אם הוא עומד בציפיות.

 

 

על מה הסרט?

הסרט מספר על נינה, בחורה מתבודדת אשר מגלמת רקדנית בבלט של ניו יורק. אחרי שנים של מאמץ ואימונים מפרכים היא מקבלת את התפקיד הראשי הנחשק ב-"אגם הברבורים". התפקיד דורש מהרקדנית אשר מגלמת אותו, יכולות לשחק את הברבור הלבן אשר מייצג טוהר, וגם את הברבור השחור אשר מייצג את החטא והפיתוי.

נינה צריכה לעמוד עכשיו בלחץ קשה מנשוא, המנהל האומנותי הקשוח (וינסנט קאסל) דורש תוצאות, אמה השתלטנית שהיתה בלרינה בעברה, אבל פרשה מוקדם כדי לגדל אותה, דוחפת את נינה ללא הפסקה כדי להצליח. הרקדניות האחרות מקנאות בה ואם כל זה לא מספיק, אז מגיעה לילי (מילה קוניס), רקדנית חדשה ומוכשרת שמאיימת על מעמדה של נינה ובד בבד מנסה להתקרב אליה.

אנחנו מגלים שנינה תמימה אבל מאוד שאפתנית, מעוניינת לרצות את אמה, אבל באותה מידה בזה לה ושונאת אותה. היא גם מצטיירת כבעלת נפש שברירית ועדינה. התפקיד כרקדנית מקצועית הוא כל חייה והלחץ מכל הכיוונים מתחיל להראות את הסדקים בשפיות שלה.

"This is your moment, Nina. Don't let it go"

האם זה סרט טוב?

כאן הדיעות חלוקות, ונעות בין "יצירת מופת" לבין בומבסטי ויומרני. אני לא מסכים עם שניהם.

זה סיפור לא רע על אובססיה להגשים חלום. הוא מצליח לשאוב אותך פנימה במידה מסויימת ככל שהסיפור מתקדם. הוא מציע פסקול טוב ורגעים ויזואליים מרתקים ומטרידים. יש כאן הפקה איכותית מאוד אבל יחד עם זה בסוף לא יצאתי בהרגשה שראיתי משהו כל כך מדהים שאני ארצה לחזור אליו שוב, כמו אחרי "רקוויאם לחלום" למשל. ייתכן שבשל הבאזז מסביב, היתה לי ציפייה לקבל סיפור עמוק יותר ומורכב, לראות משהו בלתי נשכח.

הדמויות בסרט לוקות בחסר ואפשר לסכם את רובן ב-2 מילים, כמו רקדנית שאפתנית, מנהל קשוח, אמא פסיכית, חברה מניפולטיבית. זה כאילו סיפור הרקע של הדמויות לא קיים והכל סובב סביב האובססיה של נינה להצליח. קצת קשה לי כצופה להישאר מחובר לאורך סרט שלם בצורה הזאת.

בשליש האחרון הסרט מתחיל לסבול מסגנון של מותחן פסיכולוגי ג'נרי לגמרי. ההתדרדרות של נינה, הצילום, הפסקול, כאילו הסרט הפך פתאום לאיזה סרט אימה קייצי עם קלישאות צפויות. גם יש את העניין של שימוש יתר בכל מיני אמצעים של מטאפורות וסימבוליזם שמציקים בשלב מסוים. הבנו, ההשתקפות במראה היא סמל לדואליות או פיצול אישיות. אבל כמה פעמים צריך?

 "What happened to my sweet girl?  She's gone"

המשחק היה טוב ונראה שכולם נתנו שם מאמץ. אני לא חובב גדול של נטלי פורטמן אבל מעריך את ההכנה שהיא עשתה לתפקיד (שנה של אימוני בלט לפני תחילת הצילומים). וינסנט קאסל וברברה הרשי הם שחקנים ותיקים ומצויינים. מילה קוניס גם יחסית הפתיעה לטובה אבל לא משהו שמותיר רושם עמוק.

סצינות מופע הבלט הן בין המרשימות בסרט מבחינת צילום, איפור וכוריאוגרפיה, ושם הסרט באמת מצליח להתעלות על עצמו ולהיות סוחף.

"The only person standing in your way is you"

סיכום

הסרט "ברבור שחור" מציע סיפור שיכל להיות הרבה יותר מרגש ומעורר הזדהות, אבל נראה שהכוונה לפנות אל קהל מגוון וגדול יותר גבה בתמורה את המחיר שלו. לצד סיפור קצת שטחי יש ויזואליות מרשימה וקטעי בלט סוחפים שלא צריך להיות חובב בלט כדי להתפעם מהם.

לדעתי הוא לא יצירת מופת, אבל סרט שראוי לתשומת הלב שלכם.

להמשך דיון בנושא: סרט לסופשבוע: ברבור שחור – Black Swan.


7:00
  /  
17.2.2011
  
מאת: mulder

1