!Kandy Can Do It – ביקורת על נגן CD ומגבר משולב מסדרת Kandy של Roksan

על חברת Roksan אמרו כבר שהיא התוספת המרעננת לשוק ההיי-אנד ואחת מאלו אשר יצרו את הפטיפון הטוב ביותר בעולם. הפעם ...

7:00
  /  
13.02.2011
  
מאת: אריה דומנין
 הקדמה

קצת היסטוריה

בשנת 1985 הוקמה חברה בריטית בשם ROKSAN ושחררה את המוצר הראשון מתוצרתה, פטיפון העונה לשם Xerxes אשר הפך במהרה לרפרנס עולמי בכל מה שקשור לסבסוב צלחות פלסטיק שחורות. בשנת 1987 זוכה הנגן לככב בסדרת המתח הבריטית "המפקח מורס" ונכנס להיכל התהילה של רשות השידור הבריטית. אין ספק שפריחת הסטריאו בשנות השמונים של המאה הקודמת הולידה כמה חברות אודיו נהדרות.

 

מאז ובמהלך שנות פעילותה, מיצרת חברת רוקסאן מגוון ציוד סטריאו משובח עם כמה פריצות דרך בכל מה שקשור בתכנון מוצרים, כמו ה- Darius שהטויטר שלו מופרד מהתיבה ומרחף באויר על ידי מערך של ארבעה קפיצים. איך זה נשמע? לא יודע, אבל שנות השמונים של המאה הקודמת היו אקספרימנטליות בטרוף, בכל התחומים…


שימו לב לטוויטרים

Fast forward להווה. בשנים האחרונות חברת רוקסאן נעלמה מהנוף המקומי וחבל שכך. היום, עם יבוא חדש של מוצרי החברה, אני מקווה שנזכה לשמוע ממנה יותר ולראות את המוצרים המוערכים שלה.

מבוא ועיצוב

הסקירה שמובאת לפניכם כאן היא של נגן דיסקים ומגבר משולב מסדרת Kandy K2 שמהווים את דרגת הכניסה למוצרי החברה. הסדרות הגבוהות יותר הן סדרת ה- Caspian האמצעית וה- Platinum העליונה. סדרת הכניסה ראתה אור לראשונה בשנת 2000 וייחודה בכך שגם היא מיוצרת באנגליה, עובדה מאוד לא טריויאלית ברמות המחיר האלה בעידן הנדידה ההמונית למזרח.

המגבר בנוי לתלפיות ובעל משקל לא מבוטל של 14 ק"ג, עובדה המעידה על שנאי מאסיבי. הוא מגיע בגימור אלומיניום שחור מוברש עם מראה שקועה בחזיתו. כפתורי השליטה מוכספים כדי להתאים לגימור המראה.
איני יכול להגיד לכם שהגימור המשקף הזה יפה בעיני, מה עוד שלא מתאים לי לצפות בעצמי שרוע על הספה בזוית מאוד לא מחמיאה לכרס. ללא המראה, המכשירים לטעמי היו מושלמים מבחינת העיצוב (אני חסיד של אלומיניום מוברש) אבל אני מבין את הרצון של המעצב לבלוט בים של מכשירים מוברשי אלומיניום שחור.

 


לא, זו לא תמונה מודפסת אלא הסלון שמשתקף…

המגבר מספק 125/190 וואט לעומסי 8/4 אוהם בהתאמה. יש לו 5 כניסות ליין וכניסת פאטיפון עם מגבר MM פנימי. את כניסת ה- VIDEO ניתן להפוך בהנפת בורר לכניסת PRE-IN מה שהופך את המגבר המשולב למגבר כוח כך שניתן לשרשרו לרסיבר קולנוע ביתי. נחמד מאוד.

הכניסות והיציאות מסודרות בנוחות בגב המכשיר, ומאפשרות גישה וקריאה של ההדפסים גם כשעומדים מעל המגבר ומציצים אחורנית. פטנט חמוד. הנגן מתאים במראה למגבר (עם אותה מראה) ומרגיש גם כן כבד, מאסיבי ובעל גימור מרשים. טריק נחמד שקיים בשניהם מקל מאוד על הדלקה וכיבוי המוצרים מהמפסק הראשי שממוקם בצד השמאלי בתחתית המכשיר, קרוב לחזית ולא מאחור כמו ברוב המכשירים. נחמד מאוד II.

 

השלט מיועד לכל מוצרי החברה, טריק נחמד להוזלת עלויות שאפשר לגלגל לטובת שלט איכותי יותר. יפה לראות שהשלט מושקע עם כפתורי מגע, לומד פקודות חדשות וזוהר באור נגוהות ירקרק כאשר לוחצים על כפתור שממוקם בצידו. מצאתי את מיקומם של כפתורי השליטה בנגן לא ממש נוחים, כיוון שצריך להביא את האגודל לזוית מאתגרת כדי ללחוץ עליהם. בגדול, יופי של שלט.

 

המבחן

חיבורים וסטאפ

הנגן נרתם למגבר באמצעות כבלי Audioquest Copperhead והמגבר שלח את זרם האלקטרונים דרך VDH CS-122 לזוג רמקולים מדפיים Triangle Genese Trio. כאשר יריב, היבואן, שמע שאני מתכוון לבחון את המגבר עם הרמקולים הללו, הוא נרתע מעט מחשש לאי התאמה למדפיים המפורטים והחושפניים האלה. אני שמח שבסופו של דבר יריב התגבר על החשש בעזרת הביטחון שיש לו בציוד שלו, כיוון שהמוזיקה שנפרסה לפני ברגע הלחיצה על Play היתה מענגת, מפורטת, דינאמית, בעלת גוף ומשקל נהדרים. כמובן שלא הכל היה מושלם, אז ברשותכם בואו נכנס לפירוט של מגוון הדיסקים שנתחבו לתוך הרוקסאן.

 

מבחן ההאזנה

נתחיל עם דיסק שגורם לי להרדם, לא משנה באיזה מצב ערות הוא תופס אותי. למה להתחיל דווקא עם דיסק שכזה אתם שואלים? ראשית, כי הוא מוקלט בצורה נקיה יוצאת דופן ושנית כי אני אדם משעמם… סתם, סתם, הדיסק משמש אותי כרפרנס לבדיקת קולות נשיים. רוצים לנחש? מי אם לא Best Audiophile Voices Vol.1 יביא את הקולות הענוגים למרכז הסלון. ישר לפנים? הטכנאים בחרו למקסס את הגבירות האלה כל כך קדימה שזה מרגיש כמו פגישה עיוורת בלובי של מלון הייאט בירושלים.
קולות הגבירות יצאו עם רזולוציה מרשימה, המון נוכחות ובמת הצליל היתה הרבה יותר גבוהה מראשם של הרמקולים. גוון הקול מצוין, ניתן היה להרגיש את מיתרי הקול שלהן ואת המנעדים הכי קטנים, ללא ה- sss המעצבן שחורש את האוזן כמו יתוש קטן כשמנגנים את הדיסק הזה במערכות לא מאוזנות. הגיטרות והפסנתרים נשמעו גדולים ואמיתיים. ניתן לאפיין את גוון הצליל שהמערכת יצרה כנייטראלי עם מעט יבשושיות. שמעתי את הרמקולים שלי עם מגברים ששימנו את מיתרי הקול של הגבירות הנכבדות במעט שמן זית ונתנו פרזנטציה יותר חלקה, אבל הם היו בליגת מחיר אחרת לגמרי. בדיסק הזה, הרוקסאן מאוד הרשימו ברזולוציה וגודל הבמה.

 

Marissa Nadler הצעירונת, רק בת 29, מוכיחה שאפשר להנות מקול נשי משכר ומהפנט מבלי לנקר לתוך השלט. הדיסק The Saga of mayflower May משנת 2005 גורם לי להרגיש כמו איש הרים סקוטי שמטייל באחו באמצע הקיץ, כשהשמש שוטפת את הדשא בנצנוצים זהובים והרוח מלטפת את שכמיית הכבשים שלי. מדהים שהגברת המחוננת הזאת נולדה וגדלה במסצ'וסטס שבארה"ב ולא באיזו טירה סקוטית במאה ה-19. המוזיקה שלה מזכירה לי ציור שמן אקספרסיוניסטי של מונה, במיוחד רצועה מס' 6 Yellow Lights שאפשר לחוש בה את ההשפעות של This Mortal Coil על מריסה. 

מריסה מלווה את עצמה בגיטרה אקוסטית, 12 מיתרים, והחבר'ה מסביב מוסיפים תיבול של פסנתר, אורגן ומשרוקית. הכל נשמע מאוד נכון, כאשר צמד הרוקסאנים משקפים את הפריטות העדינות ביותר על הגיטרה ומעניקים לה את הנפח שגיטרה צריכה כדי להשמע, כמו גיטרה. קולה של מריסה מהפנט, משכר, גורם לך לרצות לארוז תרמיל ולצאת למסע אל עבר הלא נודע. נהנתי מאוד להאזין לדיסק עם הרוקסאנים שרנדרו את הניואנסים הכי קטנים בקולה של הנימפה מריסה, עם מעט חספוס כאשר היא עולה גבוה, אבל לא משהו שמציק באוזן, ממש ברמת הניואנס.

 

למרות שג'ז הוא לא כוס הקפה שלי, אני נוטה לשמור על ראש פתוח ומדי פעם נופל עלי דיסק חביב למרות חוסר הענין הכללי שאני מגלה בז'אנר. את Oscar Peterson מנגן את Porgy and Bess הכיר לי חמי לשעבר כמעט לפני עשור. מדי פעם, כשהמוזה מתאימה אני נוטה להאזין ליצירה החמודה הזאת. משום מה הרוקסאן גרם לי לשלוף את הדיסק ולתחוב אותו לפנל המשקף של הנגן. נהנתי.
מבלי להכנס לסופרלאטיבים, פשוט נהנתי. הדיסק הזה עבר כל כך הרבה מערכות, בסביבות כל כך שונות ובתקופות רבות בחיי שאני יכל ממש לאפיין את הלך חיי לפיו. הרוקסאן הוציאו ממנו את הטוב, הדינמניות, הכיפיות והרזולוציה המצוינת של הקונטראבאס שמאפינות אותו.

 

 

 

קצת רוק פופולארי לא הזיק לאף אחד, טוב נו חוץ מלכמה אנשים. Dire Straits היא שילוב מוזר של להקת Main Stream שעושה רוק אלטרנטיבי משובח כמו להקת שוליים. זו דעתי, אתם לא חייבים להסכים. כדי לבדוק את רמת הפירוט בחלק התחתון של הספקטרום, הוחלק לנגן הדיסק – On Every Street.

תווי גיטרת הבאס יצאו מפורטים ועמוקים, התופים הלמו במדויק ועם נפח יפה והגיטרה החשמלית של מרק ניסרה מלודיות מדויקות כאשר הכלים הסתדרו יפה במרחב מולי. האמת, הסתדרו טוב מדי. היה חסר לי מעט מהגודל והפאנצ' שאני רוצה לקבל במוזיקת פופ-רוק, מן תחושה של טיפות זיעה שעפות מהסולן לכוון הקהל בשורה הראשונה. שלא תטעו, הרוקסאנים ניגנו בעוז, עם כוח ורזולוציה מרשימה, אבל לא הצליחו לסחוט את הטריאנגלים עד הסוף ולהוציא מהם את מה שמתחבא מאחורי החזות האנאליטית שלהם. הרגשתי גם טיפה חספוס בגבוהים, חספוס שהרמקולים שלי מעבירים מאלקטרוניקה לא נקייה עד הסוף, אבל בשביל הנקיון האולטימטיבי בגבוהים צריך לדחוף את הידיים הרבה יותר עמוק לכיסים.

 

סיכום

לסיכום, אמנם הרוקסאנים שהו במחיצתי רק כשבוע, אבל הזמן עבר בכיף. נהנתי לשמוע מוזיקה ולראות סרטים כאשר הרוקסאן משמש כמגבר כוח עבור הרסיבר.

המכשירים מגיבים מצוין ובנויים לתלפיות, מה עוד צריך? אז זהו, שעוד קצת שמנוניות בתחום התחתון ותחום גבוה חלק יותר לא היו מזיקים. אני מניח שעם רמקולים יותר "חמימים – רומנטיים" התוצאה תהיה יותר לטעמי, אבל פה אני נכנס לענין של העדפות אישיות. זה טוב לדעת שהרוקסאנים יכולים להשתלב עם מגוון רחב של רמקולים ללא כפיה מצידם על אופי הצליל.

אם אתם מחפשים נגן ומגבר בתקציב הזה ומעט צפונה, אל תשכחו לקפוץ לתה של אחר הצהריים עם הזוג האנגלי הזה.

מחיר מומלץ לצרכן:
נגן – 7200 ש"ח
מגבר – 7200 ש"ח

להמשך דיון במאמר – ביקורת אודיו: נגן CD ומגבר משולב מבית Roksan.

 

תודה לאודיו-קונספט על השאלת הציוד לביקורת

7:00
  /  
13.2.2011
  
מאת: אריה דומנין

1