אוזניות Etymotic Research HF3 – אוזניות IN EAR עם התאמה אישית

עפר לאור אינו אודיופיל, באופן מוצהר.מצד שני, הוא באמת באמת אוהב אוזניות... המעבר ל-HF3 לא היה קל, אבל היה מעניין.

7:00
  /  
14.11.2010
  
מאת: עפר לאור

הקדמה

אני אינני אודיופיל.

מן הסתם זו לא בדיוק הצהרה שמתאימה לראש כתבה על מוצר אודיו… מצד שני, אני מאוד אוהב אוזניות. אני אישית חושב שממציא מסיבות אייפוד (כאלה שכל אחד מביא את האייפוד שלו ורוקד למוזיקה הפרטית שרק הוא שומע) הוא גאון שמגיע לו לכל הפחות את פרס הנובל לשלום. אילו רק כולם היו עושים מסיבות אייפוד, לא היו מלחמות בעולם…

בתור אחד שמבלה לא מעט במטוסים לשעות ארוכות, ושהמוזיקה שהוא אוהב לאו דווקא מתאימה להיות נחלת הכלל, אוזניות הן אביזר הכרחי.

הבעיה היא איזה סוג. כשאני מאזין למוזיקה באופן כזה, אני נשאב לתוך עולם שכולו מוזיקה. לכן דרושות לי אוזניות איכותיות וכאלה שמסננון באופן הרמטי ככל הניתן את העולם החיצון. 

הבעיה היא שאני רגיש. פיזיולוגית, אוזניות הכפתור של אפל לא מצליחות לשרוד לי באוזן יותר מ-15 שניות בלי לעוף, וכמובן שאיכות הסאונד שבוקע מהם מזכיר לי זמזם כניסה לתוך בניין דירות.

בשלב הזה בוודאי יקומו אוהדי האוזניות הגדולות ויציעו לי אוזניות יוקרתיות באלפי ש"ח, אך לרוע המזל גם יש לי שתי בעיות עם אזניות Over the ear:

  1. הן גדולות ומסורבלות, בוודאי לא משהו שאני אשמח לסחוב לכל מקום
  2. אחרי כ-20 דקות האוזניים שלי הופכות אדומות, אני מזיע בטירוף וזה פשוט לא נוח לי. 

הדרישות שלי הן אוזניות נוחות, שאפשר יהיה לבלות איתן טיסה שלמה לארה"ב (קרי: 8-10 שעות שמיעה רצופה!) ללא אי נוחות בלתי נסבלת.

בהחלט לא דרישות פשוטות.

עד כה, החברה שהצליחה להלהיב אותי הכי הרבה בתחום הזה היתה Shure. המודל שבחרתי היה בזמנו SE210 שהיו נחמדות לזמנן, אך עם הזמן הרגשתי יותר ויותר שהן פשוט חסרות במה שאני זקוק לו. הבעיה היתה שהחוטים של Shure קשיחים מאוד ולא נעימים בלופ של האוזן (שיטת החיבור לאוזן מלפפת את הכבל סביב האוזן אל מאחורי הראש) – לרבים, הכבלים פשוט נשברו. הספוג של Shure היה מצויין, אך הרגשתי שלמרות הנוחות הצליל פשוט לא היה שם. אם מותר לי לגנוב מעט סופרלטיבים מעולם האודיופיליה, הבאסים היו משוחררים והצליל לא היה חד וחשוף כפי שהבנתי שאני מחפש.

לכן, התחלתי בחיפוש אחרי תחליף הולם.

 

ETYMOTIC

 

את ETYMOTIC אני מכיר בעיקר מכך שפה ושם מדברים עליהם בפורום. החברה נוצרה במקור בכדי לתת פתרונות למכשירי שמיעה. החברה, ששמה משמעותה "true to ear" (או "אמיתי לאוזן") נוצרה ב-1983 על ידי ד"ר מיד קיליון, בכדי להיות חברת מחקר לעזרה לשמע – בעיקר לשפר את איכות חייהם של הסובלים מאיבוד שמיעה חלקי. מהר מאוד הם הרחיבו גם את התחום שלהם גם לעניין אוזניות IN-EAR שאותם החברה המציאה בעצם ב-1984 (לפחות לטענתה). החברה אמריקאית, מונה 60 עובדים אשר רבים מהם מוזיקאים.

עם השנים החברה התמחתה יותר ויותר באוזניות, תחילה למוזיקאים, בהמשך אוזניות מוניטור (כאלה שמשתמשים בהם אומנים על גבי הבמה בכדי לא להשתמש ברמקולי מוניטור שעלולים לצפצף ולהפריע) וכיום גם לציבור הרחב וגם לשימושים שכאלה.

את החברה הכרתי יותר לעומק בתערוכת IFA, שם ראיתי את התהליך שבו ניתן לעשות התאמה אישית לאוזניה. כפי שרבים יודעים, מבנה האוזן בכלל ותעלת השמע בפרט, הם אישיים בדיוק כמו טביעות אצבע. לכל אחד, מבנה מעט שונה. לכן, אוזניות IN EAR לרוב משתמשות במתאמים ספוגיים או בראשי סיליקון בכדי לנסות ולהתאים את המבנה של הראש לתעלת השמע. 

 

האוזניות עצמן מגיעות או בצבע שחור מט, או בכחול/אדום מטאליים. אני בחרתי בשחור נטרלי. האוזניות מגיעות עם נרתיק קטן ונוח, וכן כלי שמאפשר החלפת פילטרים של שעווה ומספר פילטרים כאלה. החיבור של האזניות לטלפון הוא בזוית ולא ב-0 מעלות. כיפוף זה מאפשר מניעת קריעה ושבירה של החיבור כפי שנעשה לא פעם באזניות כאלה.

ה-HF3 מעט פחות יוקרתיות מה-HF5. הסיבה לבחירה שלי היא שב-HF3 יש התאמה לאייפון ולאייפוד. ניתן לשנות את עוצמת השירים, לעצור ולהתחיל את השירים, להעביר לשיר הבא והקודם (בלחיצות מורס על גבי הכפתור האמצעי) ואפילו ללחוץ לחיצה ארוכה ולבקש שיר או אומן ספציפיים. ניתן גם להשתמש באוזניות כאוזניות לשיחה בטלפון, אם כי זה מאוד מוזר כשאתה לא שומע את הסביבה, ובהחלט לא פיתרון אלטרנטיבי סביר לאזניית BT. מצד שני, אם בדיוק מתקשרים אליכם כשאתם באמצע שמיעת מוזיקה, לא צריך להסיר את האוזניות ואפשר להשתמש בהן כמו שהן, בכל השיחות שערכתי כך הצד השני שמע אותי ואני שמעתי אותם מעולה.

על חשיבות האטימה ועד כמה זה משנה את אופי הצליל למדתי במהלך הביקורת הזו. עם האוזניות אני מסתובב כבר מספר שבועות ומשתמש באופן אינטנסיבי. האוזניות מגיעות עם אטמים ממספר סוגים:

  • אטמי סיליקון שקופים עם שלושה שכבות סגירה
  • אטמי סיליקון לבנים – מעט רכים יותר במידה גדולה יותר
  • אטמי ספוג רב פעמיים (זהים למבנה של Shure) – דומים למה שניתן למצוא במפעלים רועשים או במטווחי יריה
  • אטמים מספוג רב פעמי – מסוג BUMPER

מה שבאמת הפתיע היה ההבדלים התהומיים בין האטמים השונים. לא מדובר רק באיכות האטימה, כלומר, כמה מעט שומעים את הרעש בחוץ, אלא שאופי הצליל השתנה לחלוטין מסוג אחד של אטם לשני.


הספוגים מצד ימין

האטמים הטובים ביותר מבין אלה שציינתי הם אטמי הספוג האפורים. הם גם אלה שמנעו הכי הרבה רעש חיצוני, וגם אלה שנתנו לי את הצליל הטוב ביותר. אטמי הספוג הורידו את סף הרעש עד כדי כך שלא ניתן היה לשמוע צלצול טלפון ואנשים מדברים – נפלא! החסרון שלהם הוא אורך חיים הקצר ביותר מבין הטכנולוגיות השונות, וכן קושי מסויים לשמוע לאורך זמן עם האוזניות. הגבול שלי עמד על כ-4 שעות שמיעה רציפה.

במצב איטום זה, הבאסים היו מלאים יותר, התחושה היתה שהמוזיקה קמה לתחיה. תענוג.

אטמי הסיליקון (צבעים שונים – דרגות שונות של רוך, וגודל מעט שונה). אטמו מצויין, אך הציקו לי מעט באוזן. ניתן להתרגל לכך, אבל הם לא היו נוחים כמו האטמים של אוזניות IN-EAR מודל S4i של קליפש . עם זאת, הם אטמו כמובן הרבה יותר טוב מהאוזניות הללו ונשמעו גם הרבה הרבה יותר איכותיות. מבחינת אורך חיים, אטמים אלה הם השימושיים ביותר, אך נדרש הסתגלות בכדי להשתמש בהם באמת לאורך זמן רב (כגון טיסה).

מבחינת סאונד, אטמי הסיליקון נתנו לי צליל חלול מדי, ופחות מדי עמוק. הבאסים היו חלשים מדי ובאמת היה תחושה שהאזניות לא ממש מצליחות לסחוב. זאת למרות שעם האטמים האחרים ניתן היה בקלות לחוש שהמגבלה היא לא באזניות עצמן!

אטמי ה-BUMPER היו הכי פחות מוצלחים. הם לא איכותיים כמו המקבילה של Shure. אטמים אלה הם הכי פחות אוטמים מראש וגם אלה שהכי פחות היו לי נוחים. הצליל, עם זאת, היה טוב יותר מאטמי הסיליקון, אך לא טוב כמו אטמי הספוג. את ההבדל חשו בעיקר בבאסים מעט משוחררים יותר ביחס לסיליקון. הצליל היה מלא יותר. לצערי כאן באמת יש נקודה חסרה בסגנון הספוגים הרב פעמיים המצויינים של Shure שהיה ראוי שיחליפו לחלוטין את ה-Bumper המיוצר בעיני.


הבאמפר משמאל

כדאי לשים לב כאשר מכניסים את האוזניות שלמרות שזה נראה שפתח האוזן אופקי, הוא מתעקל כלפי מעלה ולכן בעת הכנסת אטמי IN-EAR רצוי תמיד להחדיר את האוזניות בתנועה סיבובית כלפי מעלה – בהתאם לפיזיולוגיה האישית שלכם.

באטמים שלי ב-Shure שמיד כשהסרתי או החלפתי אותם היתה לי תחושה שהאוזניות עוד שניה מתפרקות בשל הכח שנדרש בכדי להפריד את האזניה מהאטם. לעומת זאת, ב-Etymotic HF3 הפעולה קלה וברורה מאוד.

החוטים של האזניות של ה-HF3 אינן זקוקות לליפוף סביב הראש והן רכות לנעימות למגע. הן גם לא עושות סימנים שהם יתפרקו אחרי זמן מה (אם כי הן לא ברשותי מספיק זמן בכדי לוודא זאת). עם זאת, אין להן מחברי מגע בקצה שמאפשר החלפת כל הכבל כולו, כך שאם הכבל הולך, כל האזניה תצטרך החלפה.

אטמים מותאמים אישית

 

אין ספק שהיתה זו הפתעה דרמטית עבורי עד כמה דרמטי ההבדל בין האטמים השונים. זהו לא הבדל בסגנון של "שמתי ספוג אקוסטי בפינת החדר", אלא הבדל כזה שבעצם זה היה כאילו לבחון 4 זוגות אוזניות שונות בתכלית. כל אטם גרם לאוזניה להחליף אופי לחלוטין. זה לא היה רק אפקט ברמה של אטימות שונות, אלא יותר מהכל זה קבע את אופי הצליל של האוזניה עצמה!

לכן, הסתקרנתי שבעתיים לשמוע האם אוהב את אטמי הסיליקון היחודיים שהכינו במיוחד לאזניים שלי ב-IFA. 

תהליך ההכנה מורכב מכמה שלבים. מכיוון שאת התהליך עברתי לבד ולא היה מי שיצלם אותי, צילמתי בחור אחר שעבר תהליך זהה. 

תחילה עובר המשתמש בדיקת שמיעה בסיסית והצצה לתוך האוזן בכדי לוודא ש:

  • שאין בעיה פיזיולוגית כלשהי שתפריע
  • שצורת התעלה היא כזו שתואמת לאוזניות כאלה. לא כל אחד יכול לקבל אטמים מהסוג הזה.
  • שאין שעווה באוזן שעלולה לגרום לבעיות במדידות.

 

התהליך פשוט למדי ולוקח כעשרים דקות. מחדירים לתוך האוזן ספוג מיוחד שמונע מגע של החומר עם עור התוף. הספוג כולל חוט בעובי מיוחד אשר משמש למשיכת כל הסיפור החוצה בתום התהליך.

לאחר מכן, מחדירים לאוזן עם אקדח מיוחד שמזכיר אקדח דבק, חומר ירוק שהוא סוג של סיליקון רפואי.

את התהליך עושים בשתי האזניים, וכעת יש להמתין, בשקט מוחלט, כרבע שעה ועד עשרים דקות. כשהחומר מתייבש, הוא עדיין גמיש למדי, ולכן מניחים אותו בתוך קופסא עוד זמן מה עד אשר הוא יתקשה לחלוטין.

את ההטבעה הזו שולחים למעבדה שמתמחה בתהליכים הללו. במקרה שלי, זו היתה מעבדה מקומית בגרמניה. שם משתמשים בהטבעה בכדי ליצור אטמי סיליקון מותאים אישית. 

על כל אטם כתוב הדגם של האוזניה שהותאמה עבורו, שם האדם שהאטם שייך לו (במקרה שלי O.Laor) ומספר סידורי. צבעי האטמים אוניברסליים (למי שעשה פעם "פקקים" לאזני ילדיו בגלל נוזלים באזניים, זה ישמע מוכר) – אדום לימין, כחול לצד שמאל.

 

עבור שימושים שונים יש פתרונות שונים באטמים. לדוגמא, ניתן להזמין אטמים עם פתח Bass Reflex, פורט שדרכו אוויר יכול לזרום בכדי לתת תחושת באסים חדה יותר. החסרון הוא כמובן בכך שהאיטום (בעיקר כנגד הרעש) נפגם. מכיוון שאחת המטרות של האטמים הללו זה לשרת אותי בעת טיסות, עבורי זה לא בא בחשבון והחברה גם לא שאלה אותי אם אני מעוניין בכך.

התוצאות

מעתיקות נשימה. אני חייב לומר שמעולם לא שמעתי סאונד טוב מאזניות IN-EAR כפי שאני שומע כעת. ה-SHURE SE535 ללא ספק כיום הטופ של התחום ב-IN EAR (כמו הנאוטילוס של B&W). יש לי הרגשה שהוספת אטמים מותאמים יקפיצו אפילו אותם רמה אחת קדימה…

בימים הראשונים היה לי קשה להסתגל לשימוש ממושך עם האטמים – בשל שטח המגע הנרחב עם כל פנים האוזן. לאחר הסתגלות, כמעט ולא מרגישים אותם וזה הופך לנוח להפליא, משמעותית יותר מהאלטרנטיבות עשויות הספוג או הסיליקון. לא פחות חשוב, ניתן להשתמש בהן לאורך זמן רב וממושך. האטמים הופכים את הצליל של האוזניות ללא פחות ממופלא. הבאסים מלאים והדוקים, ניתן לשמוע אפקטים וצלילים קלושים בקלות, והאוזניות פשוט עושות פלאים לסאונד.

 

את מרבית תהליך השמיעה ערכתי עם האייפון שלי, כאשר מקור הסאונד הוא או אודיו LOSSLESS של אפל, או MP3 שנדגם בקצב 320Khz.

קטעים שאני מכיר כבר שנים פתאום תפסו חיים חדשים. לא רק שאני שומע כעת ניואנסים קטנים בצלילים, אלא הרבה מאוד דברים שכלל לא בטוח שהתכוונו שאשמע. הכל חד, ברור ובמרחק שליחת יד. דוגמא אחת היא אלבום המופת של Radio Head, OK Computer. צלילי הפעמונים, אפשר היה לדמיין שאתה פשוט באולפן ההקלטות. אם לא הייתי רציני הייתי אומר שאשתי יצאה מהמטבח ואפילו היא שמעה את ההבדלים, אבל כמובן שזו בדיחה עתיקה…

שני השיאים הם כמובן Paranoid Android ו-Karma police. בשניהם הצלילים ברקע לא פחות חשובים מהמוזיקה והניואנסים כאן מדהימים. 

לעומת זאת, דווקא מוזיקה עם מקהלה (Serj Tankian: Imperfect Harmonies) נשמע בומבסטי מדי לטעמי עבור אוזניות כאלה, אם כי זה האופי של הדיסק הזה. דיסקים נוספים שה-HF3 עם האטמים עשו להם ממש טוב היו – Isis: In The Absence Of Truth ו-Alice in Chains: Jar of Flies (אחד מהאהובים עלי מכל הזמנים).

הדיסקים של Apocalyptica היו מעט חשופים מדי במובן שניתן היה לחוש כשהמלודיה היתה מעט מסובכת ומהירה מדי בצ´לואים, במיוחד בדיסקים הראשונים שלהם, כשהם היו בעלי חוש טעם מוזיקלי טוב אך עדיין לא הגיעו לרמה הטכנית שנדרשה מהם בביצועים. בדיסקים המאוחרים יותר, זה עבד מצויין.

כדאי לציין שהחיבור לאטמים השקופים מעט מורכב יותר מזה של סוגי האטמים האחרים, אך לאחר שהתרגלתי אל אטמי הסיליקון האישיים, קשה לי לדמיין מעבר בחזרה לאטמים רגילים. זה פשוט יהיה קשה לביצוע.

סיכום

 

כאשר שופטים אוזניות In-Ear מתברר שצריך לשפוט כל סוג אטם בפני עצמו. חסרונות של האוזניה עלולים להתברר כמאפיין של האטם ולאו דווקא של האזניה. ההבדלים דרמטיים וכך יצא לי חסכון עצום כאשר אוזניות של 200 דולר הצליחו להגיע לתוצאות נהדרות עד כדי כך שאני כרגע שם בצד את התוכניות שלי לרכישה של ה-SE535 של Shure.

לא בטוח כמה זמן התוכניות הללו ישבו בצד, אך באמת אני מתפעל מהתוצאות הסופיות המופלאות של כל ההסדר הזה.

לא ממש ידוע לי אם יש חברות שעוסקות בכך בארץ, אך אנחנו מנסים ממש בימים אלה לנסות ולמצוא את שיתוף הפעולה המתאים בכדי לאפשר למדידות של האטמים להתבצע בארץ כאשר הייצור ימשיך להתבצע בגרמניה. הכיוון הכללי הוא חברות שעוסקות בפתרונות עבור לקויי שמיעה.

ואני? מרוצה עד הגג, עד לשדרוג הבא.

אה, ואני כבר פחות בטוח במשפט שפתח את המאמר הזה. עכשיו אני רק חושב שאני לא אודיופיל.

להמשך הדיון באוזניות Etymotic HF3 עם אטמים מותאמים אישית.

Thanks to Scheinhardt Labortechnik & Etymotic for the headset used for this review 

7:00
  /  
14.11.2010
  
מאת: עפר לאור

1