צילום: מצלמות פוקט, הכוכבות החדשות של עידן האינטרנט החברתי

עצרתן פעם לחשוב מי הם הכוכבים החדשים, ה-POP STARS האמיתיים של עידן הרשתות החברתיות? לליפז יש דעה מאוד נחרצת בעניין. נתראה ...

7:30
  /  
15.11.2010
  
מאת: ליפז אספיר
PhOtograPhy  stars

אלטא-זכן/ויסטה, תלוי איך מסתכלים על זה

לפני כעשר שנים קיבלתי משימה, בקורס מחשבים באוניברסיטה הפתוחה – למצוא מידע ברשת. מנוע החיפוש המומלץ היה אז אלטא ויסטה, היום מי זוכרת את זה… כמה אני זקנה או כמה הרשת התפתחה מאז זה כבר נושא אחר לדיון, אבל אתן מכירות את זה, 'לחפש מידע ברשת': נכנסים למטרה אחת, וגולשים במחוזות האתר העולמי הרחב. באותו זמן כל אתרי השידוכים היו דבר טרי וחדש, ואני מצאתי את עצמי נכנסת מתוך סקרנות גרידא (הלוא אז הייתי יפה וצעירה ולא נזקקתי לאתרים כאלה) לאתר בשם קופידון. רציתי לדעת מי הם האנשים האלה שנכנסים לאתרי שידוכים. סקרנות ותו לא.

שם, נתקלתי לראשונה בתמונות של בחור יפיפה, שאמנם היה גדול ממני בעשר שנים אבל נראה כל כך מקסים עד  שלא יכולתי להתעלם. כמה תכתובות אחרי והוא השאיר לי מספר טלפון. היות שתמונותיו הותירו בי חותם, ותמונות היו אז דבר נדיר ברחבי הרשת (לא, אני לא אספר לכן בת כמה אני, אבל באמת שיותר צעירה ממה שאתן חושבות) החלטתי לאמת את התמונות והתכתובות של פרינס צ'ארמינג עם המציאות. אחרי שיחה של ארבע שעות, הייתי בטוחה שזהו, מצאתי את האחד: ראיתי תמונות, הוא נשמע מרתק, מספר שהוא מחפש אהבת אמת. זה מושלם. הוא אמר שכל מה שצריך זה להיפגש,  כי תמונות שלי לא הועלו לרשת (בעולם לא היו עדיין תמונות דיגיטליות לדעתי). כל זאת תוך סייגים והתנצלויות דוגמת יש לו טעם מאד אקסקלוסיבי בבחורות,מאד בררן, את הרוב הוא פוסל ושאם זה לא ילך שלא אקח אישית… קצת חוששת ובעיקר אופטימית לבשתי את מיטב מחלצותיי (שמלה שחורה) וחיכיתי נפעמת לבואו של הנסיך.

איך נפלו פני ברגע שפתחתי את הדלת, את ה"קודאק מומנט" הזה לצערי אף אחד לא תיעד. זה היה יכול להיות מצחיק לדורות. אלו בהחלט היו תמונות שלו, הוא גם היה דוגמן, אבל מאז, עברו כמה שנים, והבחור "קצת" השמין, "קצת" התקרח והופיע על מפתן דלתי עם שאריות עיטורי שיער מקורזל. אפילו לרגע אחד הוא לא טרח לספר לי שהתמונות שלו קצת ישנות, קצת לא מעודכנות…

את כמות הפיהוקים שדפקתי כדי שזה רק יגמר (לקח לו שלושת רבעי שעה להבין את הרמז) כבר אי אפשר היה לספור, אבל מאז תמיד יש לי סיפור אותנטי על ההתנסות שלי עם אתרי היכרויות. על העבודה אגב, קיבלתי 100, בזכות המנוע חיפוש ההוא, איך קראו לו?!

מראה מראה שעל הקיר, מי המלויילקת ביותר בעיר?

היום, עם התפתחות הרשתות החברתיות (טוב בואו נקרא לילד בשמו: פייסבוק), הוזלת המצלמות והתקדמות הצילום הדיגיטלי הסיכויים שדבר כזה היה קורה שואפים לאפס. אין אירוע חברתי, אפילו מצומצם שאין בו מצלמה לתעד את הרגע. אנחנו מצולמות, מצטלמות, מתוייגות (וגם עסוקות בלהסיר תיוגים), מלוייקקות ומוכנות יותר לחשיפה.

אנחנו מתמסרות למצלמה, נעתרות לצלמים ולצלמות, לפעמים אפילו מבקשות מאנשים שאנחנו לא מכירות לצלם אותנו ומוסיפות אותם בתור חברים. הכל כדי שיראו אותנו במצבים הטובים ביותר שלנו, בפוזות הטובות ביותר שלנו, נהנות, מבלות, אולי גם סמכותיות (תלוי מהי מטרת הפרופיל). אותנטיות, ברור. אבל הצד הטוב של האותנטיות.  

זאת דרך נפלאה להציג את האני שאנחנו רוצות להציג. אנחנו אומנם גם מציגות את עצמנו  דרך סטטוסים, כותבות notes, מגיבות  לאחרים, אבל בסופו של דבר, הויזואליזציה מנצחת: כולם הולכים לתמונות. הכי קל, הכי אינטואיטיבי, הכי 'אומר יותר מאלף מילים'. כולם יודעים את זה, כולם עושים הכל כדי להצטלם. כדי לבחור את התמונה המנצחת, הפליאה חברה שלי שעשתה משאל לייקים לתמונות שלה לבחירת תמונת פרופיל.

לא שמתן לב, זה מתחת לאף שלכן, אבל המרדף אחרי התמונה המנצחת תובע כוכבים חדשים. לא אתן, לא המותג הפייסבוקי שלכן. לא ולא. הכוכבים האלה הם האנשים שמאחורי המצלמה: PhotOgraPhy stars.

זה די אירוני, שימו לב, במיוחד אלה שהפכו את הצילום לתחביב, אלה שיודעים להוציא את התמונות הכי טובות, הם בדרך כלל דווקא הביישנים יותר, האאוטסיידרים, אלה שמתסכלים מהצד, שבוחנים, שיש להם זוית ראיה אחרת. יוזרים. יוזריות. וצוקרברג וחבריו מרעיו שמו אותם על המפה: לא דרך התמונות, לא דרך החשיפה העצמית אלא דווקא דרך חשיפת אחרים. חשיפת הצד הטוב של אחרים.

צלמים הפכו להיות לסוג של מפרסמים וככאלה כולם רוצים להיות חברים שלהם, כולם רוצים שהם יצלמו אותם, כולם מתחברים איתם. מביישנים ואאוטסיידרים – הם מקבלים אאוטינג והופכים לפופולרים שבפייסבוק, לפופולרים במסיבות: כולם מדברים איתם, יחצ"נים מזמינים אותם למסיבות ומצ'פרים אותם, וזאת דרך מצויינת להתחיל עם יוזריות, או עם סתם בחורות מהישוב. להיהפך לכוכבן, למישהו בעל כח השפעה.

אז במקום להתעסק במה יחליף את הפייסבוק בעשור הקרוב, אולי תנסו לנחש מי יהיו הכוכבים של שנת 2011?

להמשך דיון בPhotOgraPhy stars  בפורום יוזרית, לחצי כאן.  

מצלמות חברתיות

צילום חברתי

המצלמות של היום מתאימות את עצמן, מנסות לעזור, לספק צרכים של צלמים חובבנים לצלם תמונות טוב יותר, באיכות גבוהה יותר, לההיפך ל'פייסלב' עם התמונות הכי טובות, והחברים הכי מגניבים בהתאם.  סטנדרט הסף הצילומי גבוה. כל המצלמות טובות, יש טובות יותר. גם אם אין לכם מצלמה סופר מקצועית, התמונות יוצאות איכותיות וטובות.

ממש נוצרה קטגוריה כזו של מצלמות, חובבניות בהגדרה, מצלמות כיס, נוחות לנשיאה מחד, אבל מאפשרות צילום איכותי מאידך.

Panasonic DMC TZ10

וכזאת היא גם ה  Panasonic DMC TZ10 מצלמה עם זום אופטי של 12מגה פיקסל שמעניק חדות במיוחד אם משחקים עם המצלמה ובוחרים מצבי צילום בהתאם (אפרט בהמשך), צג גדול,  תפריטים נוחים להבנה ולתפעול ושתי אופציות מורחבות מעניינות לצלמת החובבנית שרוצה למקסם את התמונות שלה:

  • תפריט של 32 מצבי צילום כולל קלאסיים כגון פורטרטיים, וצילומי מיקרו (שיוצאים נהדר) אבל גם כולל צילום במצב צלילה (דורש כמובן מארז מיוחד נגד מים) או צילום במצב שקיעה שגורם לכל שקיעה סטנדרטית להיראות כאילו צולמה בקופנגן.
  • פונקציית GPS שמזהה לבד מיקום וכותבת אותו בפרטי התמונה. האח הגדול?! לאו דווקא: זאת פונקציה מעולה לטיולים, לא צריך לזכור שמות של אתרים: המצלמה מאתרת וכותבת לבד. מאד נוח, חוסך טירחה ומחשבה. אבל, וכאן האבל הגדול, לי לא יצא להיחשף לפונקציה, היות שבישראל היא לא עובדת ופנסוניק לא שלחו לי כרטיס טיסה מצורף וחבל. באמת חבל…

אז קראתי בפורומים שזה עובד ועובד טוב, אבל צריך לוודא שזה עובד במדינות שמענין אתכן להפעיל אותה בהן. בתל אביב, לא.

החסרון היחיד: במצבי תאורה חשוכים, המצלמה מתפקדת פחות טוב, הזום קצת מאכזב. חוצמזה יופי של מצלמה ויופי של רעיון, נקווה שבקרוב גם ישראל תהיה על המפה.

קצת טכניים לסיום

  • רזולוצייה של 12.1 מגה פיקסל (לעומת 10 מגה פיקסל בדגם הקודם – TZ7)

  • מעבד תמונה Venus Engine HD

  • מהירות צמצם של- 1-60/2000 שניות (לעומת 1-8/2000 בדגם הקודם) – כלומר, כמעט ואין זמן המתנה בזמן הצילום

  • מסך LCD בגודל 3 אינץ

  • זום אופטי X12

  • צילום וידאו באיכות HD

מחיר מומלץ לצרכנית: 1899 ש"ח, המצלמה נמכרת בחנויות המובחרות.

צילומים נבחרים 

 

שקיעה תל אביבית מצויה, צולמה בתכנית מוגדרת מראש – Sunset.

האדום אכן אדום מאוד, והכתום גם הוא כתום ביותר. אבל החדות לא מחודדת במיוחד. 

 

צילום בגווני ספיה ליצירת מראה עתיק. שוכנעתי.

מה רק שתריסים חשמליים ופוסטר של אבסולוט-וודקה לא מתיישב עם שנות ה-40. אבל זה כבר אשמתי.

צילום מרחוק במצב Auto. נעשה עיבוד תמונה לאחר הצילום על מנת להבהיר אותה.

הפיקסול נובע מתנאי התאורה הקשים בעיר החטאים בשעות הערב.  

 תודה ליורוקום, פנסוניק ישראל על השאלת המצלמה שהיוותה את ההשראה לכתבה זו

7:30
  /  
15.11.2010
  
מאת: ליפז אספיר

1