סיכום אירוע אודיו ואקוסטיקה – "פיוז-סטריאו"

  אז מה היה לנו שם?כיבוד, הרצאה, הדגמה ודיונים.הפירוט - בפנים.

7:00
  /  
31.10.2010
  
מאת: אורי לרנר  הודעה מסחרית 
Sponsored
 הקדמה

 הקדמה

ביום חמישי, ה 28.10.2010, התכנסנו בחנות "פיוז – סטריאו" בגבעתיים למפגש שהתמקד באודיו דו ערוצי ועסק בשאלה הרת הגורל – כיצד לגשת לקניית מערכת, כיצד אנו יודעים שאנו רוכשים את הציוד המתאים לנו.

המפגש התחיל בהתכנסות (אשר כמיטב מסורת האתר לוותה בכיבוד קל וטעים) ומעט Mingling, שיחות על הא ועל דא והתרשמות מהחנות ומהציוד המגוון. ב 20:30 התיישבנו וניסן, בעל החנות, הציג בפנינו את יורם לב, מומחה אקוסטיקה העוסק שנים רבות בתכנון ויישום פתרונות אקוסטיים, החל מחדרי האזנה פרטיים ועד אולפני הקלטה מקצועיים למהדרין.

יורם סיפר לנו שכשניסן תכנן את החנות החדשה, הוא רצה להעניק ללקוחות את חווית הרכישה הטובה ביותר לציוד אודיו. לכן, בחנות נבנו שלושה חדרי האזנה, כאשר שניים (בגדלים שונים) עמוסי ציוד ומשקפים סלון ממוצע ואילו השלישי הוא חדר האזנה מטופל אקוסטית לעילא ולעילא.

מטרת החדר המטופל הייתה לתת ללקוח את האפשרות לשמוע את הציוד באופן "טהור", כשמאפייני החדר מביאים לתוצאה המיטבית (כמובן, עבור המערכת הנבדקת) ובאותה המידה "להרגיש" איך המערכת תישמע בחדר שאינו מותאם במיוחד, בחדרי ההאזנה האחרים.

לאחר ההסבר הקצר (שבשלב זה, לא כלל פרטים טכניים על היישום של הטיפול האקוסטי), התחלקנו (כמו כל דבר בארץ) לשלוש קבוצות – קבוצה ראשונה ניגשה לחדר האקוסטי, קבוצה שניה לחדר ההאזנה הבינוני (שדומה בגודלו לחדר המטופל) ואילו קבוצה שלישית נשארה בחנות עצמה לדיון בהנחיית מרטין סבג, סביב הנושא "שיקולים בבחירת מערכת סטריאו".

בחדרים האקוסטיים הורכבה אותה מערכת בדיוק, מבוססת רמקולים של B&W מדגם 685 ומגבר + נגן CD של Rotel (הנראים בתמונות). גם הכבילה ששימשה לחיבורים השונים הייתה זהה בין החדרים. יורם הכין דיסק עם מס´ קטעי מבחן אשר הושמעו בכל חדר והרעיון המנחה היה לשים לב להבדלים השמיעים בחדר שאינו מטופל לעומת חדר מתוכנן בקפידה.
בנוסף, בחדר שאינו מטופל, יורם נכנס בשלבי סיום ההאזנה והדגים לנו את השינוי העצום שמבצע טיפול אקוסטי מינימלי – על כך בהמשך הסקירה.

דיון פתוח

דיון בהנחיית מרטין סבג

את הדיון מרטין פתח בסיפור הכרותו עם עולם האודיו הביתי. מדובר בסיפור משעשע במיוחד (בפרט כאשר שומעים אותו ישירות ממרטין), ואשאיר את הבמה עבורו. אולם, אקצר ואומר כי שלא עפ"י הרושם אותו מרטין משאיר היום, המערכת הראשונה שקנה הייתה מערכת סטלייטים של סוני ב 600 אירו, כולל הכל, אשר מוקמה בחדר מלבני בצורה שאינה תואמת את ההיגיון…
אין צורך להרחיב ולומר כי מאז עברו כמה וכמה החלפות ציוד והשאלה שכמובן עלתה – כיצד אנו יודעים שאנו רוכשים את המערכת המתאימה לנו.

על סמך מרטין, וכפי שניתן לקרוא במשאל שעופר העלה היום, השאלה הבסיסית היא "מה אנחנו מחפשים?"
האם אנו רוצים לשמוע את השיר באופן המדויק בו הוא מופיע על הדיסק (ולמעשה, כפי שהטכנאי יצר לנו אותו) או שאנו רוצים את השיר "מותאם" אלינו, על סמך העדפותינו האישיות?
מרטין הגדיר זאת כאובייקטיביסטים (אשר שואפים למינימום השפעות חיצוניות) לעומת סובייקטיביסטים, אשר מחפשים מערכת המתאימה להם ולאהבתם.

הסיטואציה הבאה בטח מוכרת לרובכם, או לפחות אלו שכיתתו רגליהם וחיפשו אחר רמקולים חדשים (או רכיב אחר למערכת) – האזנות למערכות רבות, באחת אתה אוהב את הסאבים ("יופי, הוא בועט כמו שצריך") אבל הטוויטר צורם, ואילו הסט השני יוצר במה נפלאה אבל לא מספיק "חד". באותה המידה, אפשר לשמוע עשרות סטים שונים ובכל אחד יהיו נקודות חולשה ונקודות חוזק.

בשלב זה מרטין הציע משהו אחר ואני חייב להודות – יש הרבה צדק בדבריו.  הוא טוען כי לא צריך לחפש מאפיין (בס הדוק, גבוהים מוזיקליים וכו´) אלא חוייה.  כשמאזינים למוזיקה ומרגישים את השערות בעורף סומרות, הרגל מתחילה לזוז בלי שליטה או (כהגדרת מרטין) "קטע הרוק גורם לי לרצות לקפוץ על המיטה ולהתחיל לנגן על Air Guitar" – אז זו כפי הנראה המערכת המתאימה לך. השאיפה צריכה להיות מערכת שתגרום לחוויות בכמה שיותר סגנונות וקטעים המתאימים לך, ולא רק בסגנון אחד.

הדיון המשיך והתפתח סביב נושא הסובייקטיביזם, למשל האם ניתן לבנות RC שיגרום לכל מערכת להיות חוויתית, ויתאים את עצמו לסוג הרמקולים בשימוש (לא presets לרוק / ג´ז / קולנוע וכו´, אלא לפי הציוד המחובר ונתוני היצרן שלו).
בנוסף, דנו מעט על נושאים בעייתיים, למשל מערכת הנרכשת ללא בחינה מספקת וגורמת בסופו של דבר לאחת (או יותר) מהתופעות הבאות:

  • בחינה חוזרת ונשנית של קטעים הנשמעים טוב על המערכת (לאחר הרכישה), במעין "שכנוע עצמי" כי הקנייה הייתה מוצדקת.
  • הזנחת חלק מהמוזיקה שאוהבים לשמוע, פשוט מכיוון שהיא לא נשמעת טוב בציוד החדש.
  • באופן קיצוני – ירידת נתח הזמן שמשקיעים במערכת, לעיתים אפילו בלי שימת לב לנושא.

מרטין סיכם באופן המתאר מצוין את התכונה המאפיינת ציוד חדש שנקנה בחוכמה – אתה חוזר הביתה, מתחיל לשמוע שיר אחד כדי לבדוק את הציוד ובפעם הבאה שאתה מרים את העיניים – יש לידך ערימה של עשרות דיסקים (או תקליטים), פספסת שלוש ארוחות ופשוט הקשבת להכל, בלי לדלג על כלום.

מבחני האזנה

לאחר הדיון עברנו לשלב המבחן המעשי, כדי להבין את השפעת האקוסטיקה על המערכת.

מערכת בחדר לא מטופל
מערכת המבחן בחדר "שגרתי"

הקבוצה בה אני הייתי התחילה בחדר הלא מטופל.
לצערי דעתי מוטה מכיוון שהסגנון המוזיקלי של מרבית הקטעים מאוד לא דיבר אלי (ג´ז משונה למדי), אבל מהר מאוד מרגע תחילת הנגינה ניתן היה להבין שיש פה בעיה – הבאסים היו מרוחים מאוד, הגבוהים (חצוצרות, סקסופונים, כינורות) היו צורמים וממש מכאיבים.
בקטעי שירה במספר רצועות ניתן היה להרגיש כי הרמקולים לא עומדים במשימה וכפי שניסח זאת אחד היושבים לצידי – "אם הייתי לקוח שבא לחנות, וזה מה שהיו משמיעים לי – הייתי קם ויוצא".

בדיסק ההדגמה היו מספר קטעים שנבחרו ע"י יורם. חלקם נשמעו סביר אבל לרוב – זו הייתה חווית האזנה רעה במיוחד.
בשלב מסוים, יורם נכנס לחדר ושאל אותנו איזה קטע נשמע לנו רע במיוחד. בחרנו בטראק הראשון (שכלל שילוב של צלילים נמוכים מרוחים וצלילים גבוהים צורמים, תענוג חד פעמי) והוא הכניס לחדר שני טרפזים מספוג אקוסטי, אשר הוא הניח בצד החיצוני של שני הרמקולים וביקש שנפעיל שוב את אותו הטראק.

השינוי היה מהמם – הבאסים במיוחד נשמעו טוב בהרבה וגם היה שיפור קל בחצוצרות.  ברצועה אחרת שכללה שירה (קול גברי נמוך) שוב – ניתן היה לחוש שיפור מורגש באיכות הצליל ובחוויה. 
יורם הסביר לנו שהספוגים ממוקמים מאוד לא נכון אבל עצם נוכחותם בולעת חלק מההחזר (בתחום הנמוך בעיקר) ובכך משפרת את הצליל.

בנוסף, הוא ציין שאם רוצים לעדן את התחום הגבוה יש להרים מעט את הטרפזים – בשלב זה (כפי שניתן לראות בתמונה) הוא הדגים לנו מעשית ואכן – היה שיפור.

יורם מדגמן הנפת טרפזים
"שמשון הגיבור קטן עליי!"

אחרי החוויה המרנינה שעברנו החלפנו חדרים, כאשר הקבוצה שלי עברה לחדר ההאזנה המטופל, שם הוצבנו בפני אותה המערכת ואותם הקטעים.

מערכת המבחן בחדר מטופל
מערכת המבחן בחדר מטופל אקוסטית

מיד עם תחילת ההאזנה הרגשנו את ההבדל, הכל היה "נכון" יותר ופחות אגרסיבי.
למרות העובדה כי החדר מושקע ומדוקדק, השינוי היה התאמה עדינה יותר של האוירה הכללית ומעשית – הוספת הספוגים בחדר הראשון הובילה לשינוי דרסטי יותר (עופר לאור הגדיר זאת כך – "אם המצב הראשוני היה 0, הספוגים העלו את זה ל 70 והחדר המטופל העלה את זה ל 100").

האזנו בחדר למספר קטעים נוספים והרושם נשמר – הגבוהים היו טובים בהרבה ולא "צילצלו" באוזניים, הבאסים היו מדויקים יותר והשילוב היה נכון. אני לא נכנס לנושא הבמה כי מימדי החדר ומיקום הישיבה (המרחק מהרמקול עצמו) היה שונה מעט ולא נכנסנו לנושא ה Sweet Spot.

הרצאה מקצועית

יורם מרצה

לאחר שלב הקבוצות התכנסנו חזרה למרכז ויורם הרצה על אקוסטיקה של חדר האזנה ביתי, תוך שהוא משרטט ומדגים ציוד ורכיבים במקביל להסבר המילולי.

 יורם וספוג אקוסטי פינתייורם ושרטוט

 

 

 

 

 

יורם פתח ואמר שמעטים הבתים בהם יש חדר האזנה יעודי, מתוכנן ואידיאלי. ברוב המקרים החדר המשמש להאזנה הוא הממ"ד, שאינו "חדר" הלכה למעשה ולכן ניתן להשתמש בו למטרות מיוחדות, כמו האזנה למוזיקה (זאת במידה והוא לא חדר משחקים, חדר יצירה או מחסן אופניים).                              
מסתבר (כנראה שחלקנו ידענו מזה) כי הממ"ד הוא החדר הגרוע ביותר בתור חדר האזנה – בד"כ הוא מרובע (מתכון להגברת ההחזרים במקום דעיכתם) וקירותיו הם קירות בטון (אשר משמש כמראה – מחזיר את כל הגלים המגיעים אליו ואינו בולע כלום).                        

למרות זאת, יורם המשיך בהרצאתו והסביר כי ישנם פתרונות המשפרים באופן מורגש את התאמת החדר למטרתו החלופית – החל מספוגים בולעים (במיוחד לפינות), דרך תקרות אקוסטיות ועד תמונות אקוסטיות המאפשרות לפתור בעיות באופן אסתטי מאוד.

גם פתרונות "ביתיים" יכולים לעזור – שטיח עבה יכול להפחית את ההחזרים המוקדמים מהתקרה (יורם ניפץ לנו מיתוס קטן – שטיח אינו עוזר בפתרון בעיות צלילים נמוכים, הוא פשוט דק מדי).
גם לחדרים שאינם ממ"דים, למשל סלון, וילונות יכולים לעזור בפתרון בעיות הנובעות מחלונות זכוכית גדולים. נקודה חשובה שציין יורם היא במידה ורוצים פתרון יעיל, הוילון צריך להישאר גלי גם במצבו הפתוח ועדיף שהוא יהיה במרחק של כ 7-8 ס"מ מהקיר להגברת היעילות, כך שחלק מהגלים נבלעים במעבר הקול דרך הוילון וחלק ייבלעו לאחר ההחזר מהקיר.

באופן כללי ניתן לומר כי הבעיה ידועה – אקוסטיקה היא אחד הגורמים החשובים (ולצערנו, המוזנחים) בתכנון מערכת אודיו לחדר האזנה, סלון או כל חדר אחר בבית. ניתן לפתור בעיות עם קצת מחשבה (ולעיתים, השקעה כספית).  במקרים קשים כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע אשר יוכל לעזור בעצות מנסיונו המעשי.

עזרים אקוסטיים מקצועיים
כמה דוגמאות לפתרונות אקוסטיים (מימין לשמאל – טרפז גדול, טרפז קטן, ספוג פינתי ותמונה אקוסטית) 

בנימה אישית – נאלצתי מסיבות שאינן תלויות בי לצאת לפני תום ההרצאה של יורם, אבל למדתי הרבה מאוד והבנתי כי לנו כצרכנים כדאי שירבו מקומות דוגמת "פיוז – סטריאו" המשקיעים לא רק בצד הטכני (אילו מוצרים) אלא גם בפן הסביבתי (איפה הם יישבו בדיוק).

לאלבום התמונות המלא מהמפגש

להמשך הדיון באירוע אודיו ואקוסטיקה – ´´פיוז-סטריאו´´.

להקלטת הוידאו החי מהאירוע (צר לנו על האיכות, הסתמכנו על חיבור סלולרי לאורך המפגש)


7:00
  /  
31.10.2010
  
מאת: אורי לרנר  הודעה מסחרית 

1