רמקולים Teufel M 320 F

חברת Teufel הינה חברת Internet Direct גרמנית אשר משווקת רמקולים ממחיר של מאוד בודדים של יורו ועד לאלפים. בחרנו זוג ...

7:00
  /  
28.10.2010
  
מאת: שי שלוס ואורי לרנר
הקדמה

הקדמה

בעולם מערכות האודיו הסלוניות, אפשר להתייחס לשני סוגי לקוחות על סמך ההעדפה העיקרית שלהם:

  • מוסיקה.
  • קולנוע ביתי.

לצערנו, זה לא ממש שחור ולבן.
חובבי המוסיקה בדרך כלל יסתפקו בזוג רמקולים ומגבר סטריאו, אבל ייתכן שהם ינצלו אותם גם לצפייה בסרטים. חובבי הקולנוע הביתי יעדיפו מערכת היקפית כולל סאבוופר (וכמובן שהם ישתמשו בה גם למוסיקה, הרי הרמקולים כבר פה). קיימת חפיפה רבה בין התחומים כאשר על סמך ההעדפה העיקרית, הצרכן מתפשר בדרך כלל על התפקוד השני (למשל – זוג רמקולי סטריאו ומגבר לא יפיקו צליל היקפי מוצלח ולעומת זאת – מערכת 5.1 לוויינית תהיה הרבה פחות מהנה בהאזנה להקלטה סטריאופונית).

הבדל נוסף בין המערכות הוא תחום הצלילים הנמוכים – רוב "מאזיני המוסיקה" (נכליל מעט בשלב זה) מסתפקים רק בזוג רמקולי הסטריאו לצורך הפקת כלל תחום התדרים. לעומתם, "צופי הקולנוע הביתי" לא מרגישים בבית ללא סאבוופר מוגבר הנותן את שלו בקטעים המתאימים ולטעמנו, גם בהאזנה למוסיקה, לסאבוופר מוגבר יש אפקט המוסיף המון לתחושה (אנו שייכים לקבוצת הצופים השניה וכנראה שזה מטה את חוות דעתנו). הבדל זה מתבטא גם בתכונות המגבר, רוב מגברי הסטריאו בהם נתקלנו אינם מאפשרים הפרדה של תחומי התדרים ביציאה לרמקולים ואינם כולל הוצאת סיגנל LFE לסאבוופר מוגבר, בשונה מרסיברים מודרניים, בהם זוהי תכונה הכרחית.

הרמקולים הנבחנים בביקורת זו מציגים מעין בן כלאיים של שני העולמות – מדובר ברמקולי סטריאו הכוללים בתוכם דרייבר מוגבר לטווח הצלילים הנמוך, כאשר ניתן לקבוע האם הרמקול מחלק בעצמו את התדרים או שהם מתקבלים בנפרד (כפי שאנו מסבירים בפרק הבא בביקורת).


קצת על החברה

Teufel היא חברה גרמנית הקיימת משנת 1979 ובסיסה בברלין. פירוש שמה הוא "שטן" אולם התמחותה היא בייצור של מוצרי אודיו (אל תשאלו אותנו למה או איך "שטן" קשור לאודיו  – אתם מוזמנים לנחש בתגובות לביקורת, אולי מישהו יקלע לנקודה).
החברה היא חברת ID, כלומר Internet Direct ולכן אין לה סניפים למעט אחד בברלין. אם אתם מגיעים לברלין כנראה שכדאי ללכת להתרשם, אבל נראה אתכם חוזרים לארץ עם שני רמקולים במשקל 50 ק"ג…
על מנת לקנות את מוצריהם יש שתי אפשרויות – להזמין ישירות מהאתר או להתקשר למוקד טלפוני שלהם לשיחת ייעוץ ולהזמנה.

החברה מייצרת מגוון רחב של מוצרי אודיו ומתמקדת בתחום זה בלבד – ניתן לראות באתר שלהם מערכות קולנוע ביתי שלמות עם מגבר ומפענח, מערכות סטריאו, סאבוופרים, רמקולים למחשב ואפילו אוזניות. בנוסף, אפשר למצוא גם כבלים, רמקולים מיוחדים ל-Ipod וציוד משלים אחר.

החברה נותנת 12 שנה אחריות על הרמקולים ושנתיים על האלקטרוניקה. בדומה לחברות ID אחרות, החברה נותנת תקופת ניסיון בה ניתן להאזין לציוד בביתכם ובמידה ואינכם מרוצים – להחזירם ללא כל תשלום. אצל Teufel תקופה זו ארוכה יחסית – 8 שבועות שלמים (אם נוריד שבועיים מזמן המשלוח לכל כיוון, בהגזמה גסה יחסית, זה נותן חודש שלם לבחון את הציוד בתנאים בביתכם, זמן מספיק לשינויי מיקום, תיקוני כבילה / הגברה וכו´).


אריזה


אני והחבר´ה

גודלם של הארגזים בהם הגיעו הרמקולים אינו חריג, אולם כשמרימים אותם – המשקל מאוד מפתיע. מדובר ברמקול רצפתי בפרופיל צר יחסית אולם כל רמקול שוקל כ- 23 ק"ג כתוצאה מהמבנה הכולל גם מגבר לאלמנט הוופר.

הרמקולים מגיעים ארוזים בצורה קפדנית להפליא. מכיוון שמדובר במוצר הנמכר דרך הרשת ונשלח לכל העולם, סביר להניח כי המטרה היא הגנה מוחלטת על המוצר לאורך כל תהליך השילוח. מעבר לקרטון המסיבי ולריפוד הקלקר השגרתי, ישנם ריבועי קלקר המודבקים לרמקול מצידיו ו"נועלים" אותו בתוך תבנית הקלקר החיצונית, כך שלא יהיה סיכון של "החלקה":


אריזה קפדנית העמידה אפילו בפני עובדי הנמלים בישראל…

מראה חיצוני


הרמקול ללא הגריל 

לאחר מספר דקות של התמודדות עם הקרטון והקלקרים המורכבים הבנו איך אמורים להוציא את הרמקולים החוצה. יחד עם הרמקול מגיע גריל מתכת קטן המכסה את האלמנטים בחלקו העליון. מעבר למראה האלגנטי שיוצר גריל המתכת עליו מוטבע סמל החברה, הם מעניקים הגנה טובה מאוד לאלמנטים (למשל – בפני זאטוטים או חתולים השואפים להשחיז ציפורניים על כיפת הטויטר).


גריל מתכתי – נהדר לבית המאכלס עושי נזק למיניהם…

בנוסף, מגיע גריל בד קשיח לאלמנט הוופר הצדדי, אשר בנוי כך שהוא שקוע בתוך גוף הרמקול (שוב, זהו עיצוב יעיל כנגד זאטוטים סקרנים)


אלמנט הוופר הצדדי של בן הכלאיים למוסיקה וקולנוע ביתי.

הרמקולים חסרי הברגות לספייקים ובמקום זה מסופקות עימן מדבקות גומי קטנות אשר יש להדביק בארבע פינות הרמקול.

צבעם של הרמקולים הוא שחור פיאנו, מבריקים מאוד (ולכן גם תופסים טביעות אצבעות).  זה לא בולט מאוד ממרחק האזנה אבל לפדנטים שבינינו כנראה שזה יפריע. האלמנטים עצמם קטנים יחסית ויפים, אולם לטעמנו המראה עם הגריל המתכתי עדיף.

דגם ה M 320 שלפנינו הינו Three Way ולכן מורכב משלושה אלמנטים: וופר אקטיבי בגודל 8", מיד בגודל 5.1" וטוויטר בגודל 1".

כפי שציינו, מדובר ברמקולים הכוללים שני אלמנטים פסיביים (מיד וטוויטר) ובנוסף וופר מוגבר. מכיוון שמדובר בהגברה פעילה, לכל רמקול חיבור חשמל משלו. הרמקולים אלה מותאמים להיות סט להאזנה סטריאופונית ולכן היצרן, אשר מבין כי חלק מלקוחותיו חסרי מגברים בעלי יציאת אודיו ייעודית לצלילים נמוכים (LFE, "יציאת סאב"), כלל שתי אפשרויות חיבור:

  1. חיבורי רמקולים רגילים – שתי כניסות RCA איכותיות: כאשר בוחרים לעבוד כך, מגדירים את החיבור (באמצעות הבורר המתאים בגב הרמקול) במצב Stereo Amp. במצב זה, סיגנל האודיו מועבר בשלמותו לקרוס הפנימי הקיים ברמקול, הצלילים הנמוכים מועברים לוופר ועוברים הגברה באמצעות המגבר הפנימי בעוד ששאר טווח הצלילים מועבר למיד ולטוויטר.
  2. חיבור רמקולים + סאב אקטיבי: במידה ויש ברשותנו רסיבר בעל יציאת LFE, ניתן לחברו ייעודית לרמקול לכניסת ה RCA המתאימה. מעבירים את הבורר למצב AV Reciever, מגדירים ברסיבר כי הרמקולים הקדמיים הם Medium/Small וכי יש לשלוח את הצלילים הנמוכים לסאב בלבד. כל אלמנט במצב זה מקבל את תחום התדרים המתאים מהרסיבר עצמו.

חשוב לציין כי בחלק מהרסיברים יש רק יציאת סאבוופר יחידה – במקרה זה נרצה להשתמש במפצל Y כדי לחבר את שני הסאבים (אחד בכל רמקול) באופן זהה. ברסיברים הכוללים שתי יציאות סאב (זהות – מונו, או זוג יציאות סטריאופוניות) – נחבר כל רמקול בנפרד ל LFE משלו.


מגוון כניסות המתאים גם לרסיבר סטראופוני וגם לרסיבר ק"ב

בנוסף לבורר סוג ההגברה, בגב הרמקולים שני בוררים נוספים:

  1. בורר למצב העבודה של מגבר הסאב הפנימי:
    א. On – המגבר עובד תמיד.
    ב. Auto – הסאב פועל רק כאשר הוא מקבל סיגנל (נכון לשני מצבי ההגברה השונים). במצב זה קיים סיכוי לעיכוב בפעולת הסאב (הצליל הראשון מעביר אותו למצב פעולה), אולם זהו מצב חסכוני יותר בחשמל.
  2. Subwoofer Level – מאפשר שליטה מינימלית בעוצמת הסאב, ברמה של +\- 3dB.
בחינה

תנאי הבחינה

הבחינה בוצעה בחדר מלבני בגודל 4.2 מ´ על 3.5 מ´.
המערכת ממוקמת באמצע אחד מקירות הרוחב ונקודת ההאזנה מרוחקת כשני שליש מאורכו של החדר.
הציוד עימו נבחנו הרמקולים:

  1. רסיבר Yamaha RX-V663.
  2. רמקולים אחוריים מדגם Wharfadale Valdus 200, על מעמדים מבית Omega Audio.
  3. כבילה לרמקולים- Omega Audio בגודל 4 מ"מ לקדמיים, 2.5 מ"מ לאחוריים, מחברי בננות בהרכבה עצמית.
  4. כבלי סאב מבית HQ.

מבחן מעשי

את מבחן ההאזנה ביצענו בשני שלבים, במטרה להבחין בין תצורות האזנה שונות:

  1. חיבור הרמקולים במצב מגבר סטריאו ושימוש בסאבוופר חיצוני להשמעת התדרים הנמוכים.
  2. חיבור הרמקולים במצב מגבר סטריאו ללא סאב חיצוני. ה-Crossover הפנימי של הרמקולים ביצע את החלוקה לתדרים נמוכים/גבוהים. רמקולים המיועדים לסטריאו ישודכו בד"כ למגבר ולא לרסיבר ולפיכך לא יהיה מעבר נפרד של ערוץ הסאב.
  3. חיבור הרמקולים במצב רסיבר (עם ערוץ LFE נפקד לכל רמקול) ללא סאבוופר חיצוני. הרסיבר ביצע את החלוקה לתדרים נמוכים/גבוהים.


ה-Setup בו השתמשנו לעריכת בחינות הסאונד

ההשוואה בין מצבים 1 ו-2 איפשרה לנו לבחון את יעילות הקרוס והסאבים הפנימיים בהשוואה לסאב שאת יכולותיו אנו מכירים היטב ולקרוס המוצלח של הרסיבר בו השתמשנו. מצב 3 איפשר לנו לבחון את יעילותם "נטו" של הוופרים ללא התייחסות ליעילות הקרוס הפנימי.

שינוי נוסף שעשינו לצורך בחינת קטעי האודיו הינו ניתוק רמקול הסנטר. מכיוון שהוא אינו מאותה סדרה של הרמקולים, כבר בבחינה ראשונה חשנו את חוסר ההתאמה בגוון הצליל והחלטנו לבדוק האם ניתוקו משפר את התוצאה. לשמחתנו, גילינו שכן והמשכנו את שאר מבחן האודיו כאשר מדובר ברמקולי סטריאו "טהורים".


קטעי אודיו

  1. קלאסי – The Earth: Overture, קטע בדיקה של Dolby TrueHD.
    מדובר על קטע קלאסי המבוצע ע"י תזמורת מלאה, בה בולטים בעיקר כלי הקשת והנשיפה המתכתיים, אשר נשמעים בטווח צלילים רחב מאוד.
    אפשר להבחין בצורה מצוינת בכל כלי נפרד, ברמת פירוט גבוהה מאוד. בקטעי הסולו של הכלים הבודדים ניתן להבחין באופי השונה שלהם ואילו בקטעים התזמורתיים ההרמוניה נפלאה והתחושה הכללית מאוד נכונה.
    הבמה הנוצרת רחבה מאוד ולעיתים ניתן להרגיש כאילו הצליל "עוטף" את המאזין. יש לציין כי מדובר בפורמט אודיו היקפי איכותי במיוחד, אולם עם רמקולים קדמיים אחרים תחושת הבמה לא הייתה משמעותית עד כדי כך.
    הבדלים בין התצורות – לא היה הבדל גדול בין התצורות השונות. לדעתנו הסיבה לכך נובעת מאופיו הניטרלי של הקטע – כלי התזמורת לא מייצרים צלילים שונים מאוד אחד מהשני. הצליל מאוזן יחסית בסקלת התדרים ולכן אלמנט הסאב בא פחות לידי ביטוי. ההבדל היחיד היה הרחבה קלה של במה בתצורה 3, כנראה בגלל השימוש בשני סאבים במקום באחד הממוקם במרכז.
     
  2. קאנטרי – The Devil went down to Georgia

    מבצע – The Charlie Daniels Band
    אלבום – A Decade Of Hits Country Collection
    קטע זה כולל מספר אלמנטים עיקריים – שירה של זמר יחיד בקול צרוד מעט, קטעי "מקהלה" בהם מצטרפים קולות גבריים נוספים ובעיקר,Fiddling – נגינת כינור מהירה מאוד המגיעה לצלילים בטונים מאוד גבוהים.

    בתחילת הקטע, הרמקולים לא צריכים להתאמץ, קולו של הזמר ברור וברקע יש רק פריטות אצבע על מיתרי הכינור. עם התגברות המאבק בין ג´וני והשטן, (העורכים תחרות נגינה על כינור) הצלילים הופכים למורכבים יותר, יש מעט תופים ברקע (בעיקר מצילות) אבל העיקר הוא השירה וצלילי הכינורות.

    לא כל הרמקולים מתמודדים יפה עם שינויי הצלילים המהירים אולם עבור הרמקולים במבחן זה – אין פה כלל אתגר. ניתן להבחין בכל פריטה בודדת על מיתרי הכינור, בעצירות ובאופי השונה בין כינורו של השטן לכינורו של ג´וני. הקסם בשיר זה הוא הסיפור שהוא מספר, והרמקולים האלו נותנים לסיפור הרבה מאוד גוף. מבחינת הבדלים בין התצורות, גם בקטע זה ההבדלים לא קיצוניים.
    תצורה 1 לטעמנו הייתה מוצלחת פחות מהאחרות. הסאבים הפנימיים משתלבים מצוין עם האלמנטים האחרים של הרמקול ולא משתלטים (בקטעי הנגינה של השטן, שם הטונים המנוגנים נמוכים יותר, הסאב הנפרד היה מעט דומיננטי מדי). הסאבים הפנימיים עומדים יפה בשינויי המקצב והסולם ושוב, העובדה שמדובר בזוג אלמנטים מוסיפה כנראה גם לתחושת הקסם. 
     

  3. מטאל – The Phantom of the Opera
    מבצע – Nightwish
    אלבום – Century Child
    דמיינו את במת היכל האופרה הישראלית, כשעל הבמה מנגנת להקת מטאל את המוסיקה האופיינית לה…
    זה בערך הביצוע הזה – הוא משלב שירה אופראית / סופרן עם קטעי גיטרות אגרסיביים, תופים ואווירת מטאל כללית.
    הרמקולים מתמודדים מצוין. השירה נקייה, סולו הגיטרות ברור והשילוב מעולה, אולם צלילי הבאסים ברקע מעט חלשים ו"נעלמים". הגברת הבאס (באמצעות הבורר ברמקול) ל +3dB שיפרה את התחושה ושילבה את הפעימות במוסיקה עצמה. בזמן 2:32 הזמרת שרה בטון נמוך ברקע את המשפט "The Phantom of the Opera is Here". עפ"י אורי, אלו הם הרמקולים הראשונים ששמע בהם מבחינים בבירור במשפט (ציטוט: "עד כה שמעתי אותו בבירור רק בסטאפ האוזניות שלי, המבוסס NuForce uDAC + Sennheiser HD595").
    הבדלים בין התצורות: בתצורה 1 – הסאב עושה עבודה טובה אולם לעיתים הוא משתלט קמעה על הצלילים הגבוהים יותר ומעלים אותם.
    בתצורה 2 – הצלילים הנמוכים חלשים יחסית וחסרי נפח, אולם בניגוד לצורה הקודמת אין השתלטות של הצלילים הנמוכים על הגבוהים.
    בתצורה 3 – יש איזון בין הצלילים הנמוכים לגבוהים. התדרים הנמוכים נשמעים היטב מלאי נפח וחיות אבל הם לא בולעים צלילים אחרים.
     
  4. גראנג´ – Alive
    מבצע – Pearl Jam
    אלבום – Ten
    הקטע מתחיל בסולו גיטרה ארוך אליו מצטרפים תופים ההולכים ונהיים דומיננטיים עד השתלבות הסולן. ניתן להבחין יפה מאוד בקולו של הזמר כאשר הגיטרות והתופים ברקע, נותנים קצב אבל לא מעלימים את העיקר – צלילי השירה.
    ניתן "להרגיש" כי מדובר בגיטרות חשמליות ולא קלאסיות בזכות השמירה על אופי הצליל והשחזור המדויק ע"י האלמנטים, למרות שמדובר באלמנטים קטנים יחסית.
    הבדלים בין התצורות:
    תצורה 1 לא בלטה לטובה או לרעה. הסאב החיצוני שוב "האפיל" מעט ואילו הסאבים הפנימיים לא הורגשו מספיק.
    תצורה 2 – כאן הסאבים הפנימיים אכזבו במיוחד. הם כמעט לא מורגשים והצליל אנמי במיוחד. השיר איבד הרבה מאוד מהקסם שלו.
    תצורה 3 – בשלב זה התחלנו לחשוד שהבעייה הינה לא בסאבים, אלא בקרוס אובר הפנימי של הרמקולים. כאשר נתנו לרסיבר לבצע את החלוקה לצלילים נמוכים/גבוהים השיר "חזר לעצמו". הגיטרות ברורות, התופים מרעידים את החדר וקולו של הסולן חד כתער.
     
  5. רוק קלאסי – The show must go on
    מבצעים – Queen
    אלבום – Queen: The Platinum Collection
    ככל הנראה, אין צורך להציג את Queen או את השיר המדובר – הוא מופיע באינספור סרטים, סדרות ושאר מדיות שונות כאילו כרגע השיא במאבק, לא משנה על מה. בכל זאת, בקצרה, זהו שיר רוק טיפוסי הכולל קטעי גיטרות בולטים, סולו של פרדי מרקורי (ייבדל לחיים ארוכים, בליבנו) וקטעים המשלבים את כלל הכלים (גיטרות, באס, תופים).
    הרמקולים מפיקים את המיטב מהשיר. קולו של פרדי מרקורי צלול ונקי (כמה שהוא היה בעודו בחייו) וניתן לשמוע כל שינוי בגובה השירה. 
    הבדלים בין התצורות:
    תצורה 1 – בעיקרון הקטע נשמע טוב וניתן להרגיש כל מכה בתופים, טווח הצלילים הנמוך מודגש מאוד, אולם בשמיעה חוזרת (טוב אולי יותר מאחת), מתחילים להרגיש בבליעה של הצלילים הגבוהים ע"י הנמוכים. בהתחלה זה לא מורגש, אבל בשמיעה חוזרת ובהשוואה לשימוש רק בסאבים הפנימיים ההבדל הולך ומקצין. אנחנו מניחים שלרוב האנשים זה לא יפריע אבל לחובבי האודיו השומעים אותם קטעים מספר פעמים באיכות גבוהה זה חסרון רציני.
    תצורה 2 – גם כאן הסאבים הפנימיים נשמעים חלשים ואנמיים.
    תצורה 3 – כמו בקטע הקודם, שינוי המצב ברמקולים לרסיבר והתאמת החיבורים הפך את הקערה על פיה והסאבים אינם "מבליעים" את שאר הצלילים – ניתן להבחין בין הגיטרות השונות וכלל הצלילים משתלבים בצורה חלקה.
    הערה כללית יותר, כבר עכשיו שמנו לב להבדלים העיקריים בין התצורות 2 ו-3. ההבדל העיקרי הוא מי מבצע את חיתוך הצלילים הנמוכים והגבוהים – הרמקול או הרסיבר. התמונה המתגלה לעינינו היא שהקרוס של הרסיבר עדיף לעין שיעור מהקרוס הפנימי של הרמקולים.
     
  6. ראפ משולב עם קלאסי – Dreams
    מבצעת: Nana
    אלבום: Rapsody Golden Stars 2007
    מדובר בשיר המשלב שירה בקול נשי צלול (אלט) וקטעי ראפ בקול גברי. נעימת הרקע עשירה בבאסים, אולם רובה מבוסס על קלידים.
    כבר מהצלילים הראשונים ניתן לחשוב כי הרמקולים תוכננו עבור שירים כגון זה. השיר נפתח בקטע אלקטרוני שצלילו כל כך נקי, שניתן להבחין כי מדובר בסינתיסייזר ולא בנגינה "אמיתית". גם פה הצלילים הנמוכים משתלבים עם הגבוהים יותר בצורה הרמונית, יוצרים "נוכחות" בולטת של הבאסים אולם לא מעלימים את השירה ואת הפרטים העדינים יותר של הנגינה.
    הבדלים בין התצורות:
    לא בדקנו את תצורה 2 מכיוון שכבר הגענו למסקנה שהיא נחותה יחסית ולא מתאימה עבור הרמקולים הללו.
    ההבדל העיקרי בין תצורות 1 ו-3 היא שבדומה לקטעים הקודמים, תצורה 3 ייצרה צלילים הדוקים יותר, במה רחבה יותר ולא הייתה בליעה של צלילים.
    נוסיף ונאמר שהבעיה בתצורה 1 בשיר זה הייתה יחסית מיזערית והתגלתה אחרי חיפוש מעמיק. אני לא בטוח שהיינו שמים לב אם זה היה הקטע היחיד שנבדק.
     
  7. מוסיקה אירית – Lord of the Dance, מאת Ronan Hardiman.
    זהו שיר מורכב מאוד המכיל אלמנטים רבים – נגינת חליל צד, כינורות, תופים וריקוד סטפס המבוצע ע"י עשרות רקדנים במקביל (בתיאום מושלם).
    הקטע נפתח בצורה רגועה יחסית, נגינת החליל נעימה מאוד ולא צורמת. התופים בקטע זה עדינים מאוד, הבאס נשלט ואינו מוגזם.
    שתיים וחצי דקות לתוך הקטע המהירות עולה, התופים מתגברים ושני כינורות משתלבים ומעלים את האינטנסיביות הכללית של הקטע. גם עם התגברות התופים עדיין ניתן לשמוע את צעדי הריקוד והשתלבותם עם הנעימה הכללית.
    בקטעים המהירים ביותר – לא מפספסים אף צליל, ניתן לשמוע את החליל המלווה ברקע, את הכינורות והתופים המכתיבים את הקצב ואת פעימות הסאב המורגשות ברקע מבלי להפריע.
    הבדלים בין הקטעים –
    התיאור הנ"ל הורגש כאשר האזנו בתצורה 3.
    בתצורה 1, הסאב החיצוני בלע לא מעט צלילים. ההשערה שלנו היא שזה נובע מאופי הקטע – מהיר, עשיר בצלילים נמוכים וגבוהים. הסאב החיצוני לא הצליח לעמוד במהירות.

אפשר לסכם כבר כאן שהרמקולים הללו נועדו לעבוד יחד עם רסיבר קולנוע ביתי עם קרוס אובר פנימי משלו ושתי יציאות LFE. אנחנו לא ממליצים להשתמש ברמקולים הללו יחד עם רסיבר סטריאו ללא יציאת סאב, והתוצאה נחותה משמעותית משימוש ברמקולים רצפתיים עם אלמנט וופר קטן. בנוסף, התצורה הראשונה אשר כוללת סאב חיצוני, הראתה לנו בצורה ברורה את העדיפות של הסאבים הפנימיים על סאב חיצוני.

ייתכן כי מגבר סטריאו ייעודי היה מניב תוצאה שונה מבחינת התנהגות הסאבים, למרות שלדעתנו הבעיה טמונה בקרוס הפנימי ולאו דווקא במקור.
בהאזנה תוך שימוש ברסיבר ששימש במבחן זה התקבלה תוצאה טובה יותר עם רמקולים "פשוטים" (ללא אלמנט מוגבר) גם ללא חיבור הסאב, כך שאנו יודעים שהרסיבר בשימוש מסוגל לתת תוצאה טובה בסטריאו, עם רמקולים מתאימים.

החלטנו לבדוק קטע נוסף כדי לראות איך הסאבים מתמודדים עם אתגר רציני יותר ובחרנו את Gangsta´s Paradise של Coolio.
בשיר זה קיים ליווי קבוע של "דפיקות" סאב אשר מלוות את השירה – כשחיברנו את הסאבים הפנימיים דרך LFE הן מאוד מורגשות אבל עדיין לא בצורה מוגזמת אשר מפריעה להבנת הנאמר ע"י הזמר.


מבחן קולנוע ביתי

נבדקה רק תצורה אחת: חיבור הרמקולים לרסיבר עם ערוץ LFE נפרד, ללא סאב חיצוני כאשר הקרוס של הרסיבר מבצע את ההפרדה של הצלילים.
ניתן להניח כי רוב המשתמשים אשר משתמשים במערכת קולנוע ביתי לצורך צפייה בסרטים, יבססו אותה על רסיבר ולא על מגבר סטריאו (או שהם ישרשרו מגבר סטריאו לרסיבר מרכזי) ולכן הם יהיו בעלי היכולת לחבר בתצורה זו.

נבדקו הקטעים הבאים:

  1. Master and Commander – The Far Side of the Sea – הקרב בתחילת הסרט (סביבות דקה 7-8) – חדות הצלילים בתחילת הקטע (קולות הספינה, השמעת האזעקה, התארגנות החיילים) היו ריאלסטיים במיוחד. הפירוט היה מעולה – אפשר היה אפילו לשמוע את הגלים שפוגעים בספינה. הירי של הספינה הצרפתית היה ריאליסטי במיוחד, קולות הנפץ הרחוקים, חיתוך כדורי התותחים באוויר והפגיעה בספינה הבריטית. הפגיעה הייתה מוחשית מאוד כאשר קולות הפגיעה נשמעו קודם מקדימה (קידמת הספינה המופנה לאויב) ואחרי כך צלילי הריקושטים הניתזים לכל עבר.
    צעקות הצוות גם הן היו מורגשות מאוד ובמיוחד הרשים אותנו המיקום המדויק שיצרו הרמקולים, ניתן היה להרגיש בדיוק איזה איש צוות שוכב על הסיפון ואיזה תלוי מהתורן (אחרי שרואים את הסרט כמה עשרות פעמים, מזהים את הדמויות…).
     
  2. The Fast and the Furious – מרוץ מכוניות בסביבות דקה 18 – בקטע זה יש מספר רב של צלילים נמוכים, אולם הצלילים הללו הינם חזקים ואגרסיביים. אין קולות רקע ברורים והמטרה היא להדגיש את המהירות והעוצמה של המכוניות. הרמקולים משקפים זאת נאמנה: הבאס חזק, עם נפח ונוכחות בחדר.
     
  3. G.I.Joe – ההתקפה על השיירה בתחילת הסרט – הצלילים מאוד ברורים וחדים. ניתן להבחין במספר רב של פרטים בין כל הפיצוצים וקולות הירי. קולות צעדי חיילי הקוברה, רעש המטוס בשמיים ואפילו המכה בקרקע כאשר חיילי הקוברה ירדו מהמטוס.
     
  4. Lord Of the Rings 3: Return Of The King – דהרת הרוהירים (מתחילה ב-2:32:00) – סצינה זו משמשת אותנו באופן קבוע לבחינת מגברים, רמקולים ושאר רכיבים.
    היא מכילה בתחילתה מעט קולות רגועים (צניפות סוסים, צעקות בודדות, מתכת המכה במתכת בפעימות בודדות) אולם בהמשך היא הופכת לדהרה מסיבית של אלפי רוכבים והתנגשות בין צבאות אינסופיים.
    שוב, הרמקולים מוכיחים את עצמם כמעולים לק"ב. תחושת המרחב מורגשת מאוד, הצלילים ממוקמים היטב ועם התעצמות הקרב – הרמקולים לא מפספסים דבר. שריקות החיצים העפים מעל הראשים, צעקות הלוחמים ואפילו קולות החרב הננעצת בבשר או הפרסות הדורסות את כל שבדרכן – הכל מורגש ובריאליסטיות גבוהה במיוחד.

אפשר לסכם פרק זה מאוד בפשטות – הרמקולים האלו תפורים לשימוש כרמקולים קדמיים במערכת קולנוע ביתית במידה והם מוצמדים לרסיבר מתאים.


סיכום

 

מאוד נהנינו בבחינת ה Teufel M 320. הם נותנים תמורה גבוהה מאוד מבחינת איכות הצליל ומצליחים לשמר על הרמה הגבוהה גם בקטעי מוסיקה וגם בקולנוע ביתי.

ה Teufel M 320 גם זוכים לנקודות בונוס בזכות עיצובם הסולידי יחסית והמבנה שלהם שאינו תופס מקום רב למרות היותם רצפתיים.
כרמקולי סטריאו נטו לחיבור למגבר חסר יציאות LFE איננו ממליצים עליהם, בעיקר בגלל מוגבלות הקרוס הפנימי אשר מונע מהסאבים להפיק כל שביכולתם.  לכל שימוש אחר – מדובר ביופי של מוצר, תרתי משמע.

מחיר: 529 ליש"ט

חברת Teufel הינה חברת Internet Direct ומוצריה ניתנים לרכישה דרך אתר היצרן.

לשרשור הדיון והתגובות לביקורת רמקולים Teufel M 320 F.

תודה לחברת Teufel על השאלת הרמקולים לביקורת

7:00
  /  
28.10.2010
  
מאת: שי שלוס ואורי לרנר

1