הקדמה
הקדמה
מה העניין הזה? הכל בסדר עם החברים בלה פבוני? השאלה הזו עלתה לי בראש בכל פעם שביליתי עם המכונה הזו. מרגע שרואים את מראה הדארט-ויידר, המוזרות מכה בך ואתה לא ממש יודע איך לאכול את זה. ואז מגיעה האישה ועושה סדר בדברים: "המכונה מכוערת, יש לך מקסימום חודש". ואגב, היא נשברה הרבה לפני (האישה, לא המכונה). אחרי האישה מגיע המפרט הטכני – סינגל בוילר ביתית עם דוד גדול של 300 CC, מה שמציב אותה מול אסקסו למיניהן/ נמוקס נפוליטנה שנעלמה מהשוק/ סילביה ישתבח שמה לעד (וגו´). תוסיפו לזה פטנט ייחודי של שני גופי חימום לדוד ולראש ליציבות טרמית, שסתום תלת ראשי לפריקת עודפים, חימום כוסות אקטיבי, מד טמפרטורה ומד לחץ, תחסירו שסתום בקרת עודף לחץ שלא קיים או בעברית אין OPV. קיבלתם מתכון מעניין למתחרה אמיתית לסילביה.
אז לא, זה לא המצב, ולפי העיצוב הלא שגרתי (האנדרסטייטמנט של השבוע), זו לא כוונת המשורר. ככל הנראה, לה פבוני כיוונו כאן למוצר שהוא סוג של הצהרת כוונות טכנולוגית, דרך עיצוב שמכריח כל אחד להתייחס. מכונה "צומי". אנחנו לא בטוחים שהצליח להם אגב, כי יותר מידי פעמים עולות השאלות מה העניין הזה? הכל בסדר עם החברים בלה פבוני? תכל´ס, מדובר כאן באיטלקים, ויכול להיות שקבלת ההחלטות בנוגע למכונה התנהלה בדרך אחרת לגמרי ("טוני, הבוס אוהב קסדות אלומיניום, תעשו מכונה כזאת לחודש הבא" "אפשר סוף סוף לנסות את הקטע עם שני גופי החימום? ומה עדיף מד חום או טמפרטורה?" "מצידי תדחוף את שניהם יחד עם נזירה שרוקדת סטפס, אמרתי לחודש הבא!")
לה פבוני
חברת לה פבוני הוקמה בשנת 1905 והחלה לייצר מכונות קפה, משנת 1948 לה פבוני החלה לייצר מכונות אספרסו ומשנת 1961 את מכונות המנוף הביתיות שכולנו מכירים (מיוצרות ללא שינוי כמעט משנת 1961).
לה פבוני זה לא רק מכונות מנוף אלא גם מכונות משאבה וקו מסחרי מתקדם.
לה פבוני מציעים מספר דגמי סינגל בוילר ביתיים פשוטים. לאחר שגיא מאספרסוטק חשף אותנו לקיומה של הצ´ליני Celini והתנדב לספק אחת להתרשמות, החלטנו לבדוק אותה.
לצ´ליני יש עיצוב שמאוד מאתגר את העין, המעצב החליט על קונספט עיצובי ביצתי ולא התפשר על שום דבר. המבנה הספציפי חייב פתרונות יצירתיים למרכיבים שונים במכונה ומהבחינה הזאת היא מעניינת.
המכונה שקיבלנו מצופה כרום ומאוד בולטת…
´I am your father´
המכונה זכתה לשלל כינויים בין אורחי הבית כגון: r2d2, ינשוף, צפרדע, פרצופה וואו מה זה? אף אחד לא נשאר אדיש למראה.
על המכונה
נתונים טכניים
הצ´ליני היא מכונת דוד בודד נירוסטה בנפח 300 מ"ל עם ראש חליטה 57 מ"מ.
למכונה יש שני שעונים – שעון לחץ חליטה ושעון טמפרטורה. כמו כן יש ברז חשמלי משולב עם שסתום תלת ראשי יעיל שמפנה את הלחץ בדוד למגירת הריקון בסוף החליטה. המשאבה היא משאבת רטט עד 15 באר וללא OPV.
לדוד יש 2 גופי חימום: ראשי ומשני שפועל קבוע. המשני הוא גוף חימום קטן שדואג לייצב את הטמפרטורה והראשי מושפע טרמוסטט. זהו מבנה די ייחודי במכונות סינגל בוילר ומצריך אופן פעולה שונה ביחס למכונות אחרות.
בנוסף יש גוף חימום במגש הכוסות העליון.
מבנה מפורט ניתן למצוא בקובץ ה-PDF הבא (זהירות, קובץ PDF…)
הצ´ליני מציעה מיכל מים (כליטר ורבע) שקוף נשלף, עם פתח מילוי עליון החוסך את השליפה.
בהתאם לעיצוב הכולל, מגש הכוסות לא גדול ומספיק לכוס קפוצ´נו או שתיים שלוש כוסות אספרסו. פתח מילוי המים קצת קטן אבל בכל זאת נוח.
הסוגר ומגש חימום הכוסות ממתכת (אלומיניום) אבל הפתח מבודד ע"י גומיות ולא מתחמם.
rnrn
rnrn
כפתורי הפעלה
שלושה כפתורים בעיצוב דומה לפולי קפה (יש גם דגם עם מתגים רגילים).
אחד להדלקה וכיבוי, השני למצב הקצפה והשלישי לחליטה.
rnrn
rnrn
ראש חליטה מפליז:
rnrn
rnrn
מגירת ריקון מים:
rnrn
rnrn
מגירה צורנית (בהתאם לעיצוב הביצתי) כדי להכיל כמה שיותר נוזלים אבל מקשה בניקיון.
סטימר מקובע ללא יכולת תנועה ועם פנרלו שניתן לפירוק:
rnrn
rnrn
ההקצפה ללא פנרלו טובה, הסטימר בעל חריר בודד והצינור עצמו ארוך מספיק להקצפת 2 קפוצ´ינו בצורה נוחה יחסית. הפנרלו מוגבל להקצפת שתי כוסות לפחות.
ידית חליטה
המרחק בין הראש למגירת ריקון לא גדול ולכן יש בצ´ליני ידיות מיוחדת.
rnrn
rnrn
יש בידית תעלות שדואגות לתעל את הקפה בצורה שווה בין 2 החורים גם בדחיסה לא מושלמת (כל עוד חולטים בתחום הירוק).
סלסלות הקפה מותאמות לטמפר 57 מ"מ. בכפולה נכנס טמפר 58 מ"מ אבל ממש בדיוק.
אפשר לנסות להחליף סלסלות אבל בהתאם למגבלות הגובה שהתעלות הפנימיות מאפשרות.
בתמונה רואים סלסלת להמרצוקו בודדת מול אלו של הלהפבוני (גבוהה מדי):
rnrn
rnrn
בסלסלה הבודדת נכנסים כ 8,9 גרם קפה ובכפולה 17,18 גרם.
בסך הכל הסלסלות טובות ובגדלים נוחים לעבודה.
הקצפה
הקצפה
לצ´ליני דוד של 300 מ"ל שמספיק לגמרי להקצפת 2 קפוצ´ינו.
הסטימר לא זז וצריך להתרגל לזה. יש פנרלו ניתן לפירוק למי שמחפש הקצפה פשוטה אבל לא איכותית. הפנרלו עובד טוב בכמות חלב של 2 כוסות, ופשוט לא מתאים לכוס בודדת כי הוא ארוך מידי. זהו חיסרון מורגש עבור חלק מהאנשים, אנו בכל אופן ממליצים כמו תמיד על הקצפה בלעדיו.
בלי הפנרלו לסטימר יש חריר בודד שמספק הקצפה טובה – לא קיטור מתפרץ כמו בסילביה אבל לא נופל בהרבה.
זמני ההקצפה ביחס לסילביה די דומים, קצת יותר איטיים אבל לא משהו נורא.
בכד ההקצפה שלי היה לי נוח להישען על המגש בזוית עם נטייה קלה אלי ואז למצוא את הסירקולציה.
מנה בודדת:
rnrn
rnrn
מנה כפולה:
rnrn
rnrn
Love is in the air
מכינים קפה
מכינים קפה
נדרשת תקופת הסתגלות קצרה להבנת דרך העבודה עם מדי הלחץ והטמפ´ שכן זה מעט שונה ממכונות דומות אחרות.
שעון לחץ:
rnrn
rnrn
יש 3 תחומים מסומנים בשעון – התחום הצהוב הוא עד 8 באר, התחום הירוק מ 8 עד 12 והכחול מ 12 עד 15.
כמו כל מכונה ללא OPV (שמגביל את החליטה לאזור ה 9 באר הרצויים) החליטה מושפעת מאוד מדרגת הטחינה, כמות הקפה והדחיסה.
קל להגיע לחליטה של 30 מ"ל ב 30 שניות בתחום הכחול בו הלחץ גבוה מידי. אבל בירוק זה לא פשוט ודורש טחינה פיזור ודחיסה מדוייקים מאוד. בתחום הכחול הקפה יוצא הרבה פחות עגול וטוב. עובדה זו מאוד מעניינת, ולמעשה חושפת בעיה שקיימת קרוב לודאי ברוב מכונות הסינגל בוילר הביתיות. קל לראות שלשסתום OPV הקובע את לחץ החליטה המקסימלי יש השפעה קריטית על המנה שבכוס, ויותר מכך – על סלחנות ההכנה. מעניין שהיצרן בחר לצייד את המכונה במד לחץ אך לא בשסתום שכזה…
המצב לא שונה במכונות אחרות נטולות OPV כמו גאג´ה או אסקסו, פה פשוט יודעים מה קורה.
נראה שעדיף לקצר את השוט לאזור ה 20 שניות ולהישאר בתחום של 9, 10 באר ולא יותר, זאת פשרה באיכות המיצוי של הקפה אבל הוא הרבה יותר "עגול" ונעים לשתיה.
שעון טמפרטורה:
rnrn
rnrn
במכונת סינגל בוילר רגילה יש נורה שלפיה יודעים מתי גוף החימום פועל ובהתאם מבצעים גלישת טמפרטורה, בצ´ליני יש גוף חימום קטן שכל הזמן מחמם את הדוד והראש אבל גוף החימום הראשי נכנס לפעולה בתחום הנמוך של הטמפרטורה וללא נורה. זה מחייב אותנו להסתמך לחלוטין על מד הטמפרטורה האנלוגי של המכונה.
הבעיה היא שמד הטמפרטורה לא תמיד מדביק את קצב שינויי הטמפרטורה בראש\דוד. רואים זאת בבירור בסוף הקצפה, כשמזרימים מים לקירור ניתן לשים לב שמד הטמפרטורה אטי בדיווח שלו.
התנהגות המכונה מבחינת הטמפרטורה שונה ממכונות הסינגל בוילר הנפוצות, כנראה בגלל גוף החימום הקטן הנוסף. לאחר שהמכונה עומדת זמן מה, רצוי לבצע קולינג פלאש כדי לקרר את הראש לפני החליטה (כן כן, מוזר). יכול להיות שהמים שנמצאים בצינורית המגיעה לראש פשוט מתחממים מידי בגלל גוף החימום הקטן שעובד תמידית. מספר שניות של הפעלת המשאבה לפני החליטה והמים הרותחים מוחלפים.במים בטמפ´ הדוד.
למי שרגיל, קל יותר לעבוד עם נורה. אבל אנו מניחים שאפשר להתרגל גם לשיטת העבודה הזו כי היא עקבית בסופו של דבר.
ולכן כמה כללי אצבע:
- בתחום הירוק שקרוב לצהוב הקפה חמוץ וחבל לנסות לחלוט.
- אם מד הטמפרטורה מראה ירוק על גבול הכחול כדאי לתת שוט מים קצר ולבדוק אם הראש באמת חם (ייצאו אדים עם מים). מומלץ גם כאשר המכונה דלוקה לשמן רב.
- כל עוד ההפרש בין שוט לשוט ארוך (כמה דקות) מד הטמפרטורה ידייק.
- בסך הכל המכונה יציבה יחסית בטמפרטורה אבל יש הבדל בין נקודות הקיצון ולוקח זמן להבין את המכונה כשעושים כמה שוטים ברצף.
- מעבר מחליטה להקצפה יחסית מהיר – פחות מדקה ובעזרת מד הטמפרטורה קל לראות מתי מגיעים לאזור שיאפשר הקצפה טובה.
- מד הטמפרטורה מראה אחרי כ 5 דקות מרגע ההפעלה שהמכונה במצב חליטה, אבל עדיף לחכות לפחות 15 דקות כדי שגם הידית והסטימר יתחממו.
לסיכום הסעיף, ניתן לומר שהיא פחות יציבה בטמפרטורה מאסקסו אבל יותר יציבה מסילביה. בהתאם, האסקסו לא מאפשרת כמעט שליטה בטמפ´ והסילביה מאפשרת יותר מידי שליטה מה שמאלץ את המשתמש לדעת מה הוא עושה. כאן הטמפ´ יציבה ואף ניתנת לשליטה לאחר שמכירים את המכונה. פשרה מוצלחת, המנגנון המשלב בין שני גופי חימום מוכיח את עצמו.
השעונים מעוצבים יפה וגם כפתורי ההפעלה – המראה שלהם ביחד זה כבר סיפור אחר… נקרא לזה ייחודי, גם כי על טעם וריח וגם כי בכל זאת לפנינו ניצבת לה-פבוני.
rnrn
rnrn
סיכום
סיכום – הטעם שנשאר בפה
מי שצולח את העיצוב הגרנדיוזי של המכונה מגלה מכונה בליגת גאג´ה ואסקסו אבל עם דוד גדול יותר שמשפר את החליטה וההקצפה. המכונה מעניינת עם מספר יתרונות טכניים על חלק ממתחרותיה. אך התחושה היא כי למכונה יותר מידי קצוות לא סגורים. מגש חימום כוסות אקטיבי אבל קטן מאוד, שסתום פריקת מים אבל למגש עודפים קטן מידי ולא נוח לפירוק, מד לחץ אך ללא OPV, שני גופי חימום לדוד ולראש אבל מד טמפ´ מעצבן בעל תגובה איטית במקום המנורה הסטנדרטית. בשורה הסופית נראה שלעיצוב מחיר כבד מבחינה פונקציונלית ("מה לעשות, הבוס אוהב קסדות מאלומיניום"). ועדיין, עם כל הדברים המעצבנים, היא מנפקת קפה ברמה גבוהה יחסית למשפחת הסינגל בוילר. בוודאי לא ברמת הסילביה, כנראה שעדיפה על רוב האחרות. העקביות וקלות השימוש טובים בהחלט, בהתחשב במגבלות שהוסברו. גוף החימום הכפול הוא הברקה מבחינה זו, ולדעתי שילוב של OPV היה מביא אותה למחוזות הסילביה עם יתרון בעקביות ובעקומת הלמידה.
המכונה הזו מומלצת פשוט למי שנדלק עליה, למי שאוהב מוצרים נישתיים ולמי שלא מפחד ששותפתו לחיים תשליך אותו מהבית יחד עם יצירת המופת החייזרית של לה פבוני. ועוד הפתעה – המחיר! גיא, הבעלים של אספרסוטק, נידב לנו פיסת מידע מעניינת המתחבאת מאחורי הלינק הזה.
אין אנו מתחייבים על כך, אבל נראה שהמכונה במבצע יצרן עד ה 12.10.2010 וניתנת לרכישה כולל משלוח ב 350 יורו! באזור ה 2000 ש"ח, מה שאומר שאם התגברתם על העיצוב, ובא לכם משהו יחודי, ואתם טיפוסים הרפתקניים באופן כללי, יש כאן עסק מעניין.
יתרונות וחסרונות
דעתנו? ראו את הפבוני דומוס עם העיצוב הרגיל והיפה – לא תמיד צריך להתחכם:
rnrn
rnrn
יתרונות:
- עיצוב לא שגרתי
- דוד בנפח 300 מ"ל גדול יותר מגאג´ה ומאסקסו
- הקצפה טובה – מקבילה לסילביה
- שסתום תלת כיווני יעיל (עדיף על אסקסו, גאג´ה)
- מבנה מסיבי, המכונה שנבחנה בת מספר שנים ותפקדה כראוי
- טמפרטורה יציבה יחסית
חסרונות:
- עיצוב לא שגרתי
- אין OPV שיגביל את החליטה ל 9 באר, מקשה על מיצוי מקסימלי של הקפה (בעיה דומה באסקסו וגאג´ה)
- מגש חימום כוסות אקטיבי אך קטן מידי
- מגש השאריות לא מספיק גדול ונוח למכונה בעלת שסתום תלת ראשי
לדיון בסקירה לחצו כאן.
חלק מהתכנים באתר כוללים מעת לעת קישורים לתוכניות שותפים, שעבורם האתר מקבל עמלה עם רכישה בפועל באמצעותם.
עמלה זו איננה מייקרת את עלות הרכישה של המוצרים.