מערכת מיני בחלקים מבית Mistral/NAPA Acoustic

מהיום, Napa זה לא רק עמק הגפנים בקליפורניה.סקירת מערכת אודיו ביתית קטנה וממזרית. 

7:00
  /  
05.10.2010
  
מאת: אורי לרנר
הקדמה

הקדמה

בתור סטודנט ממוצע, אני מבלה הרבה מאוד משעותיי ליד שולחן העבודה שלי, מול המחשב. ניתן להניח כי שעות אלו מועברות בכתיבת עבודות, לימוד למבחנים או התמודדות עם מטלות שונות – אבל אם אומר שזה המצב זה יהיה עיוות "קל" של המציאות. האמת היא שאת רוב שעותיי מול המחשב בדירה אני מבלה בצפייה בסרטים, סדרות או האזנה למוזיקה.

בעבר, בעיקר לפני שנחשפתי לאתר הזה, הסתפקתי במועט – מערכת רמקולים בסיסית למחשב של Creative, אוזניות פשוטות והייתי מאושר. לצערי (או לשמחתי, תלוי בנקודת המבט), למדתי מה אני מחמיץ והמחלה הנוראה הקרויה שידרוגיטיס היכתה גם בי. מאז, מים רבים זרמו בגיחון וסחפו איתם כמה וכמה זוגות רמקולים, אוזניות ושאר ציוד אודיו שעברו תחת ידיי…

כפי שציינתי באחת מהודעותיי בפורום, כיום אני משתמש אך ורק באוזניות (יחד עם DAC ומגבר) לצורך האזנה מהמחשב, מכיוון שאחת ממערכות הרמקולים (ה iNNOSound Piccolo PS-200) שסיקרתי, קבעה עבורי רף איכות גבוה אשר ממנו קשה היה לי לחזור.
להאזנה רק באוזניות יש מגבלות לא מעטות, למשל כאשר מארחים ורוצים להאזין למוזיקה בחברה. לכן, כשקיבלתי את המערכת המסוקרת כאן לבדיקה שמחתי מאוד על ההזדמנות להנות שוב מהאזנה "פתוחה" ולא בודדה.

Mistral הוא יצרן סיני המשווק מוצרי אודיו מחוץ לסין מאז 2002. Napa Acoustic הינם הנציגים של Mistral בארה"ב והם למעשה חברה-בת של Napa Product Solutions, המייצרת ומשווקת מוצרים לטיפול אקוסטי של חלל ההאזנה, כגון פנלים שונים.

לא מדובר במערכת סטריאו בתצורה הבסיסית והמוכרת, כי אם בסט מוצרים אשר היצרן ממליץ על שילובם:

מקור – נגן CD מדגם DT-307CD Mistral 

נתונים טכניים מאתר היצרן:

  • DAC: CS4938
  • THD: < 0.06%
  • Frequency Response: 20Hz to 20KHz
  • S/N: > 90db
 
 

מדובר בנגן מעוצב לעילא ולעילא, הכולל אלומיניום מוברש בחזית ובגב וגוף שחור מט (שטוח בחלקו העליון, בעל "בטן" בשני הצדדים אשר שוברת את הצורה הנוקשה). הכנסת הדיסק הינה לחריץ בחזית (בדומה ל CD ברכב), ללא מגירה חיצונית רגישה יחסית.
לנגן יציאה לאוזניות בחלקו הקדמי, יציאה אנלוגית ודיגיטלית למגבר (שני חיבורי RCA ויציאה אופטית) וחיבור מתח סטנדרטי (שני פינים קטן), אשר ניתן להתאמה למתח של 110-230V באמצעות מתג בחלקו האחורי.

בחזית הנגן ניתן לראות מסך LCD קטן ומינימליסטי (מספר הרצועה והזמן ברצועה הנוכחית + אינדיקציה למצב Repeat, כפי שיתואר בהמשך) וכפתורי שליטה בסיסיים – מתג הפעלה (מכני), Play/Pause, Stop, שיר קדימה / אחורה, הרצה קדימה אחורה וכפתור להוצאת הדיסק.

הנגן מגיע עם שלט רחוק אשר אינו כולל מתג כיבוי והדלקה, אולם מוסיף שליטה בעוצמת השמע וכפתור Repeat המאפשר לחזור על שיר בודד או על רצועה. כפי שציינתי, מסך הנגן אינו כולל אייקון לתכונת ההשמעה החוזרת וניתן לדעת באיזה מצב הנגן נמצא עפ"י הבהוב מס´ הרצועה (חזרה על שיר בודד) או מס´ הרצועה + מחוון זמן ההשמעה (חזרה על אלבום).
השלט מעוצב בפשטות רבה, (אולי אפילו רבה מדי) ואינו מתאים כ"כ למראה המהוקצע של הנגן, אולם הוא יעיל ונוח מאוד ביד.


שלט קטן ויעיל

מלבד השלט וכבל המתח, מארז הנגן מכיל גם כבל קומפוזיט כפול פשוט מאוד, אשר מבחינתי אינו ראוי להיקרא אינטרקונקט (למרות שהרף שלי נמוך במיוחד בכל הקשור לכבלים).

מגבר – מגבר היברידי מדגם NA-208A (ה A מייצג Amp)

נתונים טכניים מאתר היצרן:

  • Vaccum Tube: 6N1 x 2
  • Output Power: 25W x 2, 6 Ohm
  • Frequency Response: 20Hz to 20KHz
  • THD: Less than 1%
  • S/N: Greater than 80 db
  • Bass Boost: +6db
  • Dimensions: 7"(W) x 5" (H) x 9.5"(D)

על סמך העיצוב, ניתן לראות בקלות כי מדובר במוצרים המיועדים לעבוד כסט. גודלם כמעט זהה ונראה כי כוונת המתכנן הייתה כי המגבר יונח על גבי נגן ה CD – הוא בעל רגליות ארוכות יחסית המאפשרות לשמור על מרווח אוורור נאות.

העיצוב הינו בדיוק באותו הקו – חזית מאלומיניום מוברש הגדולה במעט מגוף המגבר עם "בטן" בשני צידיו, אולם השוני כאן הוא בחלקו העליון: מדובר במגבר היברידי הכולל מעגלי הגברה טרנזיסטוריים (Solid State) ומרכיב שפורפרתי המושתת על שתי שפופרות 6N1 המוגנות ב"כלובי" פלסטיק מחוררים (המגנים עליהן מחבטות ועל המשתמש מכוויות).

לטעמי – המגבר יפהפה. הקווים נקיים, הגודל אינו "צועק" אולם הוא אינו נעלם גם בחדר גדול יחסית.

מבחינת חיבורים, ניתן למצוא כניסת Aux קדמית בממשק sPL 3.5 mm, שני זוגות חיבורי Aux אחוריים (אחד המשמש ככניסה ייעודית ל CD והשני מקביל לחיבור ה Aux הקדמי) ובנוסף – חיבור USB המוגדר כ Ipod Interface.

המגבר מגיע עם כבל ייעודי – USB to 30-pin adapter המאפשר לנגן תכנים ישירות מנגני חברת אפל כולל אייפונים (נוסו בהצלחה Ipod Nano 1G ואייפונים מדגמי 3G, 3GS, בעלי מערכת הפעלה מגרסאות 3.1 ו 4.0.2). הכבל מאפשר הוצאת סיגנל Line Out אמיתי אולם תוך שימוש ב DAC הפנימי של האייפון (אותו לא ניתן לעקוף), כך שהאייפון משמש מקור איכותי (יחסית) לכל דבר.


האייפון כמקור

מלבד הכבל, ערכת המגבר כוללת גם מעמד ייעודי לאייפוד / אייפון כך שניתן למקמו בנוחות רבה לצד המגבר. לא מדובר בעריסה כי אם במעמד גומי אשר משאיר את המחבר התחתון פנוי. זהו יתרון לבעלי נרתיקים מכיוון שלא חייבים להסיר את הכיסוי (אולם,לא כל הנרתיקים מתאימים – ה Otterbox Defender שלי היה גדול מדי מלהיכנס למעמד).

למגבר שני ערוצי הגברה. החיבורים האחוריים הינם חיבורי בננות (המאפשרים כמובן גם חיבור כבל חשוף או Spades). מדובר במחברים עדינים יחסית וקטנים למדי (בהתאמה לגודל המגבר).  על סמך תחושתי לא כדאי לפתוח ולסגור את המחברים בתדירות גבוהה מדי ומומלץ להשתמש בכבל בעל מחברי בננות.

המגבר פועל במתח של 110V בלבד ויש צורך בשנאי מתאים לצורך שימוש בארץ.

בחזית המגבר ניתן למצוא את כפתור ההפעלה (מכני) ומעליו נורת לד המציגה את מצב המגבר (דולק או מכובה, ללא מצב Standby). אינדיקציה נוספת למצב העבודה של המגבר הן שפורפרות הואקום, אשר מאירות את סביבתן הקרובה באור כתום בהיר. בנוסף, ניתן למצוא במרכז חזית המגבר את חוגת הווליום – גדולה, מסיבית ונוחה מאוד לעבודה. סמוך אליה נמצא כפתור ה Bass Boost המגביר את תפוקת המגבר ב 6 dB בתחום התדרים הנמוך (לטעמי – תכונה מיותרת, איני חובב וריאציות מלאכותיות על אופי המוזיקה). בנוסף, ניתן למצוא את חוגת בורר המקור – Aux (קדמי או אחורי), CD או iPod.

המגבר חסר שלט רחוק – בקרת העוצמה ובחירת המקור נעשים באמצעות בקרים אלו בלבד.

במארז המגבר ניתן למצוא שלושה מרכיבים נוספים:

  1. כבל sPL 3.5 mm – sPL 3.5 mm המאפשר לחבר נגן כלשהו לחיבור ה Aux הקדמי. בדומה לכבל המסופק עם ה CD, מדובר בכבל באיכות נמוכה מאוד (מורגשת שמיעתית גם לפחות רגישים מבין המאזינים).
  2. מכחול(!!) המיועד כפי הנראה לניקוי אבק מהאזורים הרגישים במגבר (ליד השפופרות?).
  3. זוג כפפות לבנות – כפי הנראה יוצרי המגבר מתנגדים מאוד להימצאות טביעות אצבע…
    חשתי מחויב להשתמש בכפפות לצורך הרכבת הציוד אולם לצערי הן לא עברו את חלקה העליון של כף ידי – כפי הנראה מגבר זה פונה לשוק עדין יותר של חובבי מוזיקה.

              
המכחול לניקוי אבק והעריסה לאייפון.

רמקולים – זוג רמקולים מדגם NA-208S (ה S מייצג Speakers)

נתונים טכניים מאתר היצרן:

  • Cabinet Finish: Piano Lacquer
  • Power Handling: 30W
  • Frequency Response: 75Hz to 20KHz
  • Crossover: 2-way
  • Woofer: 4"
  • Tweeter: 3/4"
  • Sensitivity: 87db 
  • Impedance: 6 Ohm
  • Dimensions: 9.5"(H) x 5"(W) x 7.8"(D)

כפי שניתן להבין משמם, רמקולים אלו מיועדים לעבוד עם המגבר מדגם NA-208A והם שומרים על הקו העיצובי השחור (ללא חלקי אלומיניום במקרה זה). מדובר ברמקולים מדפיים קטנים אשר משתלבים מצוין על שולחן עבודה גדול או על מעמדים מתאימים (בסטאפ שלי הם נבחנו עם מעמדים מדגם ST-6 של אומגה אודיו). הרמקולים חסרי הכנה למתקן תלייה וכפי הנראה היצרן אינו מייעדם לתצורה זו.

באחורי הרמקולים ניתן למצוא מחברי בננה זהים לאלו אשר קיימים במגבר, אולם המגרעת בהם הם מורכבים קטנה יחסית וקשה לגישה. שוב, אמליץ למתעניינים על שימוש בכבל בעל מחברי בננה. בנוסף, בחלקם האחורי קיים פורט באס אשר מונע הצמדה שלהם לקיר / גב שולחן.

במארז הרמקולים מצורפים כבלי רמקולים דו-גידיים דקים, בעלי חתך של 0.75 ס"מ, באורך של 1.5 מ´ לצד. הכבלים עושים רושם טוב, מגיעים כאשר הקצוות מצופי בדיל ועטופים בפלסטיק לצורך הגנה. בנוסף, עם הרמקולים מגיעות 8 "רגליות" גומי דביקות אשר יש להדביק בארבע פינות הרמקול התחתונות לצורך ייצובו והפחתת תהודה בעת ההאזנה.

 

המבחן

ההכנות

הרכבת המערכת הייתה קלה למדי – חיבור נגן ה CD לחשמל באמצעות מתאם לשקע ישראלי, חיבור המגבר באמצעות שנאי מתאים, העמדת הציוד וחיבור הכבלים (אייפון, RCA ורמקולים). על סמך ניסיוני הקודם עם מערכות מבוססות שפופרות, למדתי (בדרך הקשה) כי יש לתת לציוד להתחמם ולכן הדלקתי את הרכיבים ולאחר כ 20 דקות התחלתי בהאזנה.

הדקות הראשונות היו חוויה קשה – לא משנה אם האזנתי לשיר מהאייפון בקידוד Apple Loseless, לדיסק מנגן ה CD או אפילו לשיר בפורמט MP3 128 kbps (אני מחזיק מעט כאלו לצורך הדגמות לחברים ספקנים), האיכות הייתה זוועתית.
הצליל היה שטוח וחסר חיים, "במה" הייתה מונח שיכולתי רק לדמיין ובאופן כללי – עדיף היה לשמוע זוג חתולים מייללים אחד לשני סרנדות מתחת לחלון.


המערכת מוכנה למבחן

קיוויתי כי זו אינה החוויה הצפויה לי ולכן ביצעתי מספר פעולות שהתבררו כקריטיות:

  1. החלפת הכבל המחבר את ה CD למגבר – החלפתי לכבלי RCA מבית HQ אשר בחנתי מול כמה כבלים יקרים יותר ונוכחתי כי עבורי הם מספקים בהחלט ומשמשים אותי בשגרה לחיבור ה DAC שלי למגברים שונים בהזדמנויות שונות.
  2. החלפת כבלי הרמקולים מהכבלים המקוריים לכבלים בעלי חתך של 4mm מ"אומגה אודיו", בעלי מחברי בננות בהרכבה עצמית.
  3. אולי השינוי החשוב מכל – ביצוע Burn In ראוי למגבר ולרמקולים (בדומה לזה שביצעתי בביקורת אוזניות ה Skull candy SK pro, רצף של blue-white-pink noise עם הפסקות של שניה, למשך 200~ שעות).

אחרי שחיכיתי בסבלנות כמה ימים (וזכיתי לתלונות מצד השותפים לדירה על הרעש המעצבן מהחדר שלי), ניגשתי שוב לבחינה וגיליתי כי הסבלנות השתלמה – השינוי היה מהפך אשר כמוהו לא זכיתי לחוות בהקשר של ציוד שמע.

 


מערכת ה NAPA כמערכת אודיו למחשב

מבחן ההאזנה

התחלתי את המבחן בחיבור האייפון, מכיוון שחשדתי כי ממנו תתקבל האיכות הנמוכה יותר בגלל מגבלות ה  DAC המובנה בו. לא ציפיתי מהמערכת ל"חוויה של פעם בחיים", בעיקר בגלל מגבלות הגודל (וופר של 4 אינץ´ וסף מוצהר של 75 הרץ כגבול תחתון אינם מבטיחים רבות לחובב באסים כמוני) ואכן גיליתי כי יש למערכת הזו נקודות חזקות, אך התחום הנמוך אינו אחת מהן.

שיר המבחן הקבוע שלי לתחום הנמוך הינו Gangsta´s Paradise של Coolio.
מדובר בשיר ראפ מוכר מאוד המכיל "פעימות" (Thumps) הנשמעות ברקע לאורך כל השיר, לעיתים במקביל לקולו של הזמר ולעיתים כמקצב עיקרי. המערכת אומנם צלולה ומהנה בהאזנה לשיר, אולם חסר לי מאוד אפקט ה"דפיקות" המהווה מרכיב חשוב מאוד בשיר.
ההפרדה בין קולו של הזמר לכינורות הנשמעים ברקע טובה מאוד, ניתן לשמוע את המצילות הבודדות הנשמעות בין התופים אולם השיר חסר כוח ואפילו חיוור מעט.

בדיקה נוספת אותה אני מבצע המשלבת תחום נמוך אולם עם עומק ווקאלי רב בהרבה הוא השיר Dreams בביצוע Nana מתוך פרוייקט Rapsody 2007 (פרויקט המשלב קטעים קלאסיים עם מקצבי ראפ). גם בשיר זה הורגש מחסור רב בתחום הנמוך. קולה של הזמרת צלול לחלוטין, צרידותו של הזמר מורגשת ומשתלבת מצוין במוזיקת הרקע אולם התופים אשר אמורים להיות חלק חשוב מה"אווירה" פשוט לא מורגשים מספיק.

בשלב זה הבנתי שכנראה המערכת הזו אינה מיועדת לשירים המאופיינים בתחום נמוך דומיננטי ועברתי לבחון סגנונות מוזיקליים אחרים (בדיעבד -מסקנתי לא הייתה מדויקת, ועל כך בהמשך).

המשכתי את הבחינה עם האייפוד ועברתי לשיר מבחן אחר שאני מאוד אוהב, The Devil Went Down To Georgia של ה- Charlie Daniels Band. זהו שיר מהיר מאוד המכיל קטעי כינורות בפריטה אינטנסיבית ו"עצבנית" הקרויה Fiddling. ישנם שני סגנונות נגינה בשיר זה – "גס"ועצבני (המבוצע בשיר ע"י השטן, צייד הנשמות) ואילו השני חד, מהיר ו To The Point (המבוצע ע"י ג´וני, המאתגר את השטן בהתערבות על נשמתו). שיר זה בוחן בצורה טובה את היכולת של מערכות להתמודד עם שינויים מהירים בקצב ובמאפייני התוכן המושמע.

המערכת התמודדה בצורה מרשימה עם שינויי המהירות, ניתן לחוש בפריטות המבוצעות ע"י נגנים שונים בו זמנית ואף לזהות את הבדלי התזמון השונים מעט בקטעים השונים.  גם בקטעים בהם יש נגינה מהירה, שירה של כמה זמרים ותיפוף ברקע, המערכת הצליחה להפריד בצורה טובה מאוד את הצלילים ולהעביר את האווירה הדרומית בצורה מאוד טובה.

את השיר הבא שמעתי במקרה, תוך כדי האזנה שוטפת. Seasons of Love הוא השיר הפותח (וסוגר) את המחזמר Rent (ואת הסרט הנעשה על פיו). הוא מבוצע ע"י כל השחקנים, העומדים על במת תיאטרון (מול אולם ריק). חלק מהשיר מבוצע ע"י שחקנים בודדים ואילו חלקו מבוצע במקהלה.

זהו שיר שאני מאוד אוהב, גם בזכות עצמו (המילים,הנעימה) וגם בזכות ההרמוניה הקולית בין השחקנים.
כששמעתי את השיר, עיניי (ואוזניי) נפקחו לפתע, מכיוון ששמעתי משהו שלא הרגשתי קודם לכן במערכת בסדר גודל כזה (רמקולים קטנים הקרובים יחסית אחד לשני) – הרגשת הכיווניות הייתה נפלאה. ניתן היה לחוש בדיוק במיקום של כל זמר וזמר, להבחין מתי הוא צועד קדימה לבדו ומתי הוא משתלב חזרה לשורת המקהלה. תחושת ה"במה" הייתה מציאותית לחלוטין – הרגשתי כאילו אני יושב בקהל ומאזין להם בהופעה חיה.

החלטתי לבחון את התחושה בביצוע "חי" נוסף ולהאזין לשיר המסיים את הסרט Hair (שיער), The Flesh Failures (אשר הופך ל Let The Sun shine in).

השיר מתחיל בסולו גיטרות ותופים קצר, הנמשך בשירה גברית בקול בודד של חייל הצועד לתוך בטן של מטוס תובלה ולאחר מכן משתלבים קולות נוספים, נשיים ומקהלתיים. שוב, בדומה לשיר הקודם – האזנתי לשיר והרגשתי שאני בתוך ההתרחשות. ניתן היה למקם בצורה נפלאה את מקור הצליל ולהנות מתחושה שעד כה קיבלתי רק מרמקולים גדולים בהרבה הממוקמים רחוק יותר אחד מהשני.

בשלב זה עברתי מחיבור האייפוד (שסיפק אותי לרוב) לנגן הCD המהווה חלק מהמערכת. את רוב השירים שבחנתי בחלק הראשון אין לי על דיסקים ולכן בחנתי באמצעות שירים אחרים, אותם אני רגיל לשמוע מ CD בסיטואציות אחרות (DVD בסלון, נסיעות ברכב).

התחלתי עם השיר Bohemian Rhapsody בביצוע Queen מתוך הדיסק Live At Wembley ´86.
את השיר הזה אין צורך להציג, אגיד רק שעבורי הוא מהווה מבחן מגוון מאוד למערכת – הוא כולל שירה של זמר בודד, קטעי מקהלה מגוונים ועשירים, נגינה המשתנה בין קטעי פסנתר עדינים לקטעים אגרסיביים וכמובן, מכיוון שמדובר בהופעה חיה – הקהל נשמע בחלקים גדולים מהשיר (שירת רקע ומחיאות כפיים).

בהאזנה לשיר הזה הבנתי את כוחה האמיתי של המערכת הזו – מדובר בשילוב מופלא בין ה CD לבין המגבר והרמקולים.
מעולם לא נהניתי כ"כ מהביצוע הזה (מלבד במערכת באחת מתערוכות HT, איני זוכר של איזה יצרן אבל המחיר היה הקסה-ספרתי), בפרט לא במערכת קטנה יחסית. קטעי המקהלה היו עוצמתיים אך מאוזנים, ההפרדה בין הזמרים הייתה ברורה והקטעים שצריכים "לבעוט" (למשל, קריאות ה"ביסמיאללה") אכן הורגשו במיוחד. תחושת הבמה אותה קיבלתי קודם לכן הועצמה באופן שאין לתאר – הרמקולים הקטנים האלו פשוט תפורים לביצוע חי מהמקור הספציפי הזה.

בשיר זה גם בחנתי את ה Bass Boost המובנה במגבר – בשימוש באייפון הוא כמעט ולא הורגש ולא תרם לאווירה הכללית ואילו כאן ניתן היה להרגיש את שינוי ה"אופי" לכיוון התחום הנמוך, אם כי הפגיעה באיזון פגעה בהרגשה ולצערי לא הוסיפה לכלל החוויה.

חלק מההנאה שתיארתי בשיר הקודם נובע מכך שגם הצלילים הנמוכים (ללא Bass Boost) נשמעו טוב יותר. הנחתי שהסיבה היא כי הפענוח ב CD טוב יותר מאשר באייפון ובחנתי זאת עם השיר Comfortably Numb, בביצוע מתוך "קאמרית On the Wall" (להקת ה Oblins יחד עם התזמורת הקאמרית הישראלית).

לשמחתי, גיליתי כי אכן המערכת מתמודדת טוב יותר עם הצלילים הנמוכים כאשר מדובר בהמרה איכותית יותר לאנלוגי (את השיר הזה יש לי גם עלהאייפוד בקידוד Loseless. התחושה בניגון מה CD הייתה טובה בהרבה). הבאסים עדיין לא הרטיטו לבבות או גרמו להפרעות קצב, אבל בהחלט נהניתי הרבה יותר בניגון מהמערכת השלמה.

אי אפשר לשמוע ביצוע כלשהו של The Wall בלי להאזין ל Another Brick in the wall, part 2. נהאזנה אליו מסכמת לדעתי את אופיה של המערכת הזו.
הפרדה נפלאה בין הצלילים, יצירת קיר סאונד מפתיע באיכותו ובגודלו ביחס למערכת קטנה, התאמה מרשימה לתחומים ווקאליים שונים אך ביצועים סבירים בלבד בתחום הנמוך (בעיקר תופים). מקהלת הבנות בקטע זה הייתה ברורה והשתלבה עם שאר הכלים בצורה מצוינת (לצערי, ניתן היה להבחין בכך שקטע הצעקות בעיבוד זה ממש לא טוב כמו המקור).

אוזניות

חיבור האוזניות מוסיף המון לטעמי לשימושיות של נגן ה CD. זהו חיבור sPL 3.5 mm (ולא חיבור 6.35) ולכן השתמשתי במתאם לצורך חיבור אוזניות ה Sennheiser HD595 שלי.

איכות השמע מצוינת ולתחושתי אינה נופלת מזו שמוציא מגבר האוזניות שלי, ה Nuforce uDAC (הכולל את אותו שבב DAC הקיים בנגן זה). שמעתי את אותם קטעים להם האזנתי במבחן המערכת השלמה ונהניתי מצליל צלול ולעיתים אף ברור יותר (הנובע מתחושת ההאזנה ה"סגורה" ביחס להאזנה בחלל.

ב Bohemian Rhapsody ניתן היה להבחין בקלות במיקום הזמרים השונים, המקהלה ואף במחיאות הכפיים של הקהל שהתגברו בקטעים מסוימים של השיר. תחושת המרחב הייתה פחותה מזו שתיארתי קודם לכן, אך זה מתבקש (למרות העובדה כי האוזניות פתוחות).

בעיה בה הבחנתי היא שחיבור האוזניות מקצר מעט – בחיבור אוזניות בזמן פעולת המכשיר היו מספר "קפיצות" אשר הורגשו גם ברמקולים וגם באוזניות עצמן. ייתכן כי מדובר בפגם מקומי ולא נראה כי נגרם נזק לרכיבים, אולם בהמשך חיברתי את האוזניות לפני הדלקת ה CD.

בחינות נוספות

מקור נוסף שבחנתי היה ה Nuforce uDAC שלי בחיבור מהמחשב (אותם תכנים שנוגנו מהאייפון, באמצעות אייטונס). האיכות שהתקבלה הייתה גבוהה יותר מזו שהופקה מהאייפון בחיבור ישיר, אולם היא עדיין נפלה בתחושת השחזור אשר קיבלתי בניגון מה CD עצמו.

המערכת נסעה איתי בתקופת החגים לבית הוריי. בשמחת תורה היה אצלנו אירוע משפחתי (כ 40 אורחים, בדשא של 100 מ"ר לערך) וחברה שלי יזמה השמעת "מוזיקת Mingling" ברקע להעברת הזמן. מכיוון שהמערכת שלי נמצאת בדירה, החלטתי לבחון כיצד המערכת הקטנה הזו תתמודד בעולם הרחב. מיקמתי אותה בפינה אחת של הדשא, נתתי לרמקולים מעט "מרווח נשימה" (כ 3 מטרים ביניהם) ונתתי לה לנגן מהאייפוד של החברה.

התוצאה – מרשימה מאד, טובה בהרבה מהצפוי.
למרות שהצליל מעט "נעלם בחלל" (באופן טבעי), הרחקת הרמקולים עזרה לפתיחת הבמה והגברת הווליום הצליחה לחפות על החסרונות. המוזיקה הייתה פופ קל ברובה (עברי, לועזי) וקצת רוק כך שהיא לא היוותה אתגר מיוחד, וייתכן שבזכות כך כמה מהאורחים התעניינו  ואף שאלו כמה הציוד הזה עולה…

סיכום

מדובר במערכת אשר לטעמי תפורה לצרכיהם של רוב המשתמשים הביתיים. היא מעוצבת בצורה יפיפייה, אינה תופסת מקום רב (בפרט אם מעמידים את המגבר מעל ה CD), נוחה לחיבור ולשליטה ובעיקר – נותנת תמורה נהדרת.

מחירה בעין ישראלית ממוצעת אולי נראה גבוה מעט, אולם כאשר לוקחים בחשבון את יתרונותיה וגמישותה (חיבור אייפוד מובנה, אפשרות לחיבור כל נגן נייד או מקור אודיו אנלוגי בקלות, יציאה לאוזניות, אפשרות שימוש בנגן לחיבור דיגיטלי לרסיבר קיים וכן הלאה), לטעמי היא נותנת תמורה טובה מאוד למחירה, עם התאמות קלות (החלפת האינטרקונקטים וכבלי הרמקולים).

החסרונות העיקריים בהם נתקלתי הם התחום הנמוך הלוקה בחסר, בעיית המגע בשקע האוזניות ב CD וכמובן – העובדה כ יהכפפות הלבנות היו קטנות עליי…
יתרונותיה הם בעיקר בנגינת קטעי מוזיקה ווקאלית, קלאסית ובמיוחד הופעות חיות מנגן ה CD – שם הרמקולים מצליחים להפתיע לטובה בשחזור אווירת ההיכל ושמירה על מאפייני הקטע המקורי.

זוהי מערכת שיכולה לשרת בהנאה רבה חדר עבודה קטן, סלון בינוני והיא אף נוחה מספיק לניוד במקרה הצורך, עבור רוב תכני האודיו אשר ינוגנו בה.

מחירי הרכיבים:
נגן                $399
מגבר            $399
רמקולים        $199

סה"כ מחיר למערכת – כ $997

המותג NAPA Acoustic חסר יבואן כיום ומוצריו ניתנים לרכישה ישירות מאתר היצרן או דרך יבואן זריז שישכיל לייצג את החברה.

להמשך דיון בנושא מערכת מיני בחלקים מבית Mistral/NAPA Acoustic.

Thanks to NAPA Acoustic who supplied us with the sample unit we used for this review.

 


7:00
  /  
5.10.2010
  
מאת: אורי לרנר

1