+DS411 של Synology – מאגרשת (NAS) של ביצועים

לפני זמן קצר הכריזה חברת Synology על אחד מהתקני ה- NAS החזקים ביותר שהחברה הציגה מעולם. לא יכולנו להתפתות וכמובן ...

7:00
  /  
30.09.2010
  
מאת: עפר לאור
הקדמה

הקדמה

כמי שעובד מהבית גם על האתר וגם על עוד לא מעט דברים במקביל, כפי שניתן לנחש, אני גם מפיק וגם צורך הרבה מאוד מידע באופן שוטף, לשם כך יש לי בבית מספר מאגרי רשת למטרות שונות בנוסף לשרת מרכזי. עם זאת, עד היום לא הצלחתי למצוא תחליף ל-NAS הראשון והעיקרי שלי: ה-ReadyNAS NV+ הישן והטוב שמדי פעם מקבל שדרוג בצורת זיכרון או תוספת דיסקים.

הבעיה העיקרית היא בביצועים. עד כה אף אחד לא הצליח למשוך תוכן מה-NAS בקצב שסיפק אותי – ואני כמובן מדבר על נושא הבלוריי. כאשר יש לי עותק (חוקי, אלא מה?) של בלוריי על גבי מכשיר כזה, כמעט שום מכשיר לא מצליח לסחוב את התכנים בקצב המתבקש וללא גמגומים. הבעיה אינה טמונה בהכרח בקצב העברת הנתונים דווקא – מרבית מאגרי הרשת שבחנתי בשנה האחרונה עוברים אותו בתחום זה.

ככל העניין מדובר בשילוב של קצבי נתונים עם זמני גישה מהירים במיוחד.

ה- +Synology DS411 אמור לפתור את כל הבעיות הללו. זה מאגרשת שתוכנן למטרה אחת בלבד – לספק לכם את המידע כמה שיותר מהר… הפלוס בשם הוא בגלל הביצועים, לעומת הסדרה הרגילה (ללא תוספת אות או סימן) שמאזנות בין ביצועים לעלות, וסדרת J (קיצור של Junior) שמיועדות לבתים רגילים ועסקים קטנים ומתמקדים בעיקר בעלות זולה.

חשוב לציין: את המכשיר בדקתי לאורך זמן ממושך, עם שתי גירסאות שונות של מערכת ההפעלה (DSM3), בחלק מהתמונות מצויין שמערכת ההפעלה היא BETA, אך כל הבדיקות נערכו שוב על הגרסא הסופית בכדי לוודא שהביצועים והיכולות לא נפגעו בגלל שימוש בגירסאת בטא.

איבזור ראשוני

 

מבחינה חיצונית, ה-+DS411 דומה מאוד ל-DS410J, אך בשחור. מבחינת הכנסת הדיסקים – הפרוצדורה זהה לזו של ה-DS410J וכך גם כל המחברים והעיצוב שלו. כלומר הוא מאפשר 4 דיסקים בגודל 3.5". דיסקים אלה מתחברים לתוך מסגרות פלסטיק פשוטות למדי עם ברגים פשוטים. נכון שהעיצוב מוצלח ונוח מאוד ושאין צורך להוציא או להכניס דיסקים בדחיפות רבה מדי, אך השאלה היא מדוע לא להשתמש במארזי Screwless כיום…

למכשיר שתי כניסות USB (אפשר לנצל אותן כשרת דיסק חיצוני, כשרת הדפסות או אפילו לצרכי אבטחה) וחיבור ESATA אשר מאפשר חיבור דיסק חמישי שיכול להשתלב לתוך המערך של הדיסקים. 

 

למכשיר כפתור אחד של ON/OFF ונורות לכל דיסק, נורת Power ונורת רשת. סה"כ עיצוב מאוד סולידי, אך הצבע השחור של המארז עם כפתורי הזהב מעט צעקניים לטעמי. כמו כן, חסר לי כפתור העתקה מהירה כפי שהיה ב-DS409 SLIM שיכול מאוד לשדרג את הזריזות של העתקת תוכן לתוך או מחוץ למכשיר.

מאובזר עם גירסאת הבטא של התוכנה האחרונה של החברה (DSM 3) התחלנו לבדוק האם כצעקתה. לצורך זה איבזרנו את המכשיר בארבעה דיסקים חדשים של WD20EARS בגודל של 2TB (בפועל: 1.8TB).


עם המכסה


ללא המכסה

DSM3 מוסיף לא מעט יכולות למכשיר, כולל ממשק משתמש חדשני וביצועים, אבל הפיצ´ר שהכי חיכיתי לו הוא היכולת שלו לשלב דיסקים שאינם בגודל אחיד.
 

כזכור יש כמה רמות של RAID:

  • RAID 0 – שני דיסקים או יותר שהמכשיר יכול להפוך לדיסק וירטואלי אחד שאין לו הגנה כלשהי, הדיסקים רק מרחיבים את הגודל.
  • RAID 1 – שני דיסקים שתכניהם מועתק אחד לשני (כך שיש 50% בזבוז) אך אם אחד מהם הולך, השני כולל בדיוק את אותו התוכן.
  • RAID 5 – שלושה דיסקים (או יותר) אשר זהים בגודלם – תמיד יש דיסק אחד שהוא "תוספת", כלומר אם אחד מהדיסקים הולך אז לא קרה כלום (עם שלושה דיסקים זה 33% בזבוז נפח, עם ארבעה רק 25%!).
  • פתרונות יעודיים (כמו UNRAID) שיודעים לתת פתרונות בסגנון RAID5 כאשר כל דיסק בגודל שונה.

RAID 5 מיועד במקור להיות חסין כנגד נפילות ותקלות, ואכן קרה לי מספר פעמים שצריך היה להחליף דיסק בשל תקלה. במקרה כזה שולפים את הדיסק התקול (המכשיר מצפצף לנו ושולח דואל, כך שאפשר מיד לדעת שיש בעיה) ומחליפים אותו בהקדם האפשרי. הוא כבר דואג לוודא שכל העסק ממשיך לעבוד כשורה גם במהלך התקלה.

כמה זה קריטי? לפני כמה שנים נפל לי אחד מהדיסקים במחשב ואיבדתי מעט חומר. אצלי הכל היה מגובה, כך שלא איבדתי עבודה. מה שכן איבדתי הם דברים שהחשבתי כ "לא חשובים כל כך". לדוגמא, לא מעט תמונות דיגיטליות שצילמתי, כולל כמה וכמה תמונות מהחצי שנה הראשונה של חייו של הבן הקטן שלי. כמובן שזה לא קריטי לעבודה, אבל זה הפסד ענקי!

מאז כל תוכן שיש לי על המחשב משוכפל מספר פעמים – לדיסק נייד גיבוי, לשרת OFF SITE שמחובר אלי דרך האינטרנט (ושזה כל יעודו!), וכמובן שרתי NAS שונים.

מצד שני, כל הגיבויים האלה מרגיזים, הם מאיטים מאוד את הפעולה ועם כמות החומר שיש לי במחשב כפי שאתם בוודאי מנחשים, יש קושי לא קטן להעביר את התכנים לכל המקומות הללו. לכן, ביצועים כאן משחקים לא מעט תפקיד.

RAID 5 מסוגל לשפר גם ביצועים, אך לרוב זה לא קורה בגלל ה-Overhead של הכתיבה הנוספת לדיסקים. תאורטית אם יש מספיק כח מחשוב, הוא בהחלט יכול לשפר ביצועים מכיוון שאותו מידע תמיד נמצא לכל הפחות בשני דיסקים שונים כך שניתן להשתמש ביכולת הזו בכדי להוציא את המידע מהר יותר במקביל.

בסדרה של החברה אין מעבדי RAID בחומרה, אך ה-DS411+ משודרג דרמטית ביחס לקודמיו. לא רק שהוא כולל מעבד בעל שני ליבות, גם קצב כל ליבה כפול מזה של ה-DS410J (כלומר 1.67Ghz). בנוסף, המכשיר כולל 1GB של זיכרון DDR800 לעומת 128MB בדור הקודם. גם המעבד עובד כאן ב-64 ביט במקום 16 מול הזיכרון כפי שנעשה בדורות הקודמים.

כל זה מביא את המכשיר לביצועים מצויינים. כאשר הוא משתמש בדיסקים מתאימים (יש רשימה ארוכה של דרישות בכדי לברר שאתם משתמשים בדיסקים אופטימילים) כך שתאורטית הוא מסוגל להגיע ל-106.9MB/s בקריאה (שזה כ-855Mbps…).

שימוש

דיסקים

את הדיסקים בחרתי דווקא לפי עלות וזמינות – WD20EARS של חברת Western Digital (גרסאת 3 Platters למי שמתעניין). הם די יעילים וגם משמעותית שקטים ופחות בזבזנים באנרגיה מחלק מהדיסקים שקיימים בשוק. Synology ממליצה לפרמט אותם תחת מערכת הפעלה גבוהה מ-2.2 וכך אכן עשינו.

אך לפני כל זה, הכנסתי כניסוי דיסק אחד שונה מכל האחרים. דיסק של 500GB של Seagate הוכנס כדיסק רביעי (כלומר 2TB כפול 3 ועוד רביעי של 0.5TB). את הדיסקים פירמטתי בפורמט SHR (ראשי תיבות של Synology Hybrid Raid) אשר מאפשרת שימוש בדיסקים שונים ללא כל בעיה. 

לאחר העתקה של תכנים לתוך המכשיר הוצאתי את הדיסק של ה-500GB והחלפתי אותו בדיסק 1TB. כמובן שהיה צריך דרך הממשק להפעיל מחדש את ה-RAID (כדאי שהוא ידע שמותר לו לפרמט את הדיסק), אבל לכל אורך התקופה המאגרשת היה זמין לחלוטין וניתן היה בקלות לגשת אליו ולהכניס לו תכנים ולמשוך תכנים ממנו…

בסוף התהליך קיבלתי פתאום שטח דיסק נוסף (תוספת של כ-1.2TB).

הנוחות הזו היא מדהימה. בשדרוג האחרון שלי ב-NV+ הכפלתי את שטח הדיסקים אך לא ניתן לנצל זאת ללא החלפת כל הדיסקים. משמעות הדבר היא שהשדרוג הוביל ל-4 דיסקים מיותרים וקטנים בסוף התהליך. אם מחר מגיע דיסק של 3TB או 4TB אוכל להכניס אותו למערכת בלי לחשוש או לדאוג, המערכת תדאג לפזר את המידע כך שבכל זמן נתון אני מפסיד רק 25% מסך השטח של כל הדיסקים כולם (טיפה פחות אבל זה די מדוייק).

ב-DS410J אחת התלונות העיקריות שלי היתה על הרעש של המכשיר. להפתעתי ב-+DS411 שאמור על פניו להיות רעשני יותר, היה שקט בהרבה. המסקנה היא שמרבית הרעש הגיע מהדיסקים עצמם. בכל מקרה, ה-NAS אינו ממש מבודד אותם מבחינה אקוסטית וכדאי לקחת את זה בחשבון.

מבחינת טמפרטורה, המכשיר לרוב שמר על טמפרטורה נמוכה מ-43 מעלות על הדיסקים הספציפיים שלי. מעניין לגלות שהדיסק התחתון ביותר (מספר 4) תמיד היה חם יותר בשתי מעלות משאר הדיסקים, ככל הנראה בגלל שהוא קרוב ללוח האם של המכשיר. בחדר מאוורר או ממוזג, הטמפרטורה נעה סביב 38 מעלות, וכאשר היה חם ללא מיזוג הגענו ל-43-44 מעלות. ניתן להגדיר שהדיסקים יעשו SPIN DOWN אחרי זמן מה – מה שישמור על אורך חיים ארוך יותר על ידי מניעת חימום מיותר.

התקנה

ההתקנה של המכשיר פשוטה מאוד. במחשב צריך להריץ תוכנה בשם Synology Assistant שמזהה את המכשיר ומאפשרת פירמוט שלו או שדרוג של מערכת ההפעלה. גרסא 3.0 של מערכת ההפעלה היא שדרוג משמעותי בכמה רמות, לא רק שממשק המשתמש הוחלף כולו בממשק חדשני ומדהים למדי, אלא שגם פונקציונלית הוא מתפקד טוב יותר מול Windows (תמיכה ב-ACL שהיתה עד כה נגישה רק בחברות האחרות), תמיכה בפורמט EXT4 (שמאפשר גם ביצועים טובים יותר וגם תמיכה עתידית בעד 20TB (תאורטית המערכת יודעת להגיע עד ל-1000TB כלומר 1EXABYTE) ועוד פונקציות כגון iScsi.

הערה:
לאחר ההתקנה מקבל המכשיר כתובת IP ואפשר לתקשר ישירות מולו. הפעולה הראשונה היא כמובן פירמוט ומיפוי הדיסקים לתוך Volume, אלא אם כן אתם מתכננים דברים משוגעים, ככל הנראה תבנו לעצמכם Volume אחד בודד ואחיד וככל הנראה גם תשתמשו ב-SHR. אופצית JBOD (סוג של RAID0) אולי תתן לכם יותר שטח דיסק (25% ליתר דיוק) אבל המכשיר יהיה נטול היכולת להגן על התוכן כנגד נפילות.

נתחיל אולי בממשק המשתמש. זה ממשק המשתמש המתוחכם משמעותית מכל דבר אחר שראיתי בקטגוריה הזו של מאגרי רשת. סליחה, אני לוקח את זה חזרה – בכל מכשיר Standalone שראיתי עד כה…

הממשק לוקח את הרעיונות של הממשק של Windows 7 וממיר אותם לממשק על דפדפן. הדפדפנים הנתמכים הם פחות או יותר כל הדפדפנים שקיימים והיכולות הללו זמינות ועובדות במלואן גם באייפון ובאייפד (שזה מדהים למדי).

#
הממשק באייפון 4

הגרפיקה מדהימה, יש אפשרות לפתוח מספר "תוכנות" (כלומר Control Panels) במקביל, להדביק דברים לשולחן העבודה ול-Toobar. מדהים שהצליחו להגיע לרמה כזו של מימוש ממשק בדפדפן. זה רק גורם לך לחשוב מה חברות כמו גוגל יממשו עם מערכת הפעלה ברשת בסגנון Chrome OS. אפשר לנחש שזה לא יהיה רחוק מחווית המשתמש הזו.

בקיצור, קל מאוד לנווט, למצוא את מה שמחפשים ולגרום לזה להופיע מהר יותר עבור הפעם הבאה. ביצוע מושלם בודאי לאור התלונות שלי על ממשק לא מחמיא של הגירסא הקודמת של DSM.

לאחר ההגדרה של ה-Volume, צריך להגדיר איזה ספריות יש ל-Volume. אם אתם כמוני, יש לכם ספריות שונות לסוגי תכנים שונים. לילדים יש את המקום שלהם. לי יש איזור למסמכים, וכמובן שהמכשיר עצמו יוצר (אם מדליקים את האופציה) ספריות של מוזיקה, תמונות ווידאו.

לכל ספריה כזו ניתן להגדיר זכויות או לחבר אותה ל-ACL (כלומר להגדיר מי בעל הזכויות לגשת אליה מהרשת הביתית או המשרדית). כל השירותים שהיו זמינים בגרסאות קודמות של המכשיר זמינים גם כאן, כולל אפשרות לגשת לתכנים דרך אפליקציות יעודיות באייפון, לנגן מוזיקה ולגשת לקבצים דרך ממשק דפדפן…

כמובן שכמו בגירסאות הקודמות, ניתן להשתמש ב-NAS בתור שרת לכל דבר, כולל תמיכה ב-MySQL, PHP ועוד אלף חבילות שונות ומשונות שניתן להוריד ולהתקין על גביו.

עוד פיצ´רים חביבים שהוסיפו הם יכולות להכניס את הדיסקים למצב שינה אם הם לא בשימוש ולהדליק ולכבות את המכשיר לפי שעות או מרחוק (Wake-on-LAN).

ביצועים

כמובן שממשק יפה זה נחמד, אבל מה שקובע זה ביצועים. 

צריך לסייג שהביצועים שאני מודד הם תלויים בהמון גורמים כמו הרשת שלי, המחשב שמושך את התוכן, סוג הדיסקים וכו´. לצורך הבדיקות השתמשתי בעיקר בקובץ ספציפי של 1.3GB .בגודל זה פחות נכנסים ל-Overhead של מערכת ההפעלה שמעתיקה ויותר מתעסקים בהעתקה עצמה.

העתקה של קובץ כזה בתוך המחשב שלי (אותו דיסק קשיח כותב וקורא בו זמנית) לקחה כ-45 שניות (כלומר כ-230Mbps  – סביר להניח שהקצב האמיתי טיפה יותר מכפול בשל העומס של קריאה וכתיבה בו זמנית דורשים).

כתיבה של הקובץ הזה לתוך ה-DS411+ לקחה כ-18 שניות (כלומר כ-577Mbps קצב כתיבה). קריאה שלו בחזרה לקחה טיפה פחות, כ-17.5 שניות (כלומר כמעט 600Mbps). 

המספרים הללו עקביים, חוזרים על עצמם ומאוד נקיים (כלומר אין נפילות ברשת בעת הכתיבה או הקריאה). לצורך בדיקה זו העתקתי במשך לילה את כל הנתונים מ-NAS אחר ל-+DS411 בכדי לבדוק אם זה עקבי ואכן זה יציב כמו סרגל.

לפי חשבון זה, ניתן למלא את ה-NAS במצב המירבי שלו (שכולל כאמור 5.36TB אם משתמשים בפורמט SHR) בתוך פחות מ-21 שעות…

כמות התוכן במאגרשת הזה שווה ערך לכ-120 דיסקי בלוריי, כ-25 יממות מלאות של HDTV או כ-4 ורבע שנים רצופות של MP3 בקצב 320Kbps…

תוך שימוש ב Intel NAS Performance Toolkit, קיבלתי 83-84MB/s, מה ששם אותו כ-NAS מספר 14 בביצועים של smallnetbuilder . עם זאת, כדאי לציין שהרשת שלנו ומחשב הבדיקות אינם זהים למחשבי הבדיקות שלהם, כך שיתכן מאוד שהם ימצאו בעתיד שמיקומו גבוה יותר ברשימה.

כל הבדיקות נערכו על מחשב i7, על גבי מע´ הפעלה Windows 7 ULTIMATE 32BIT עם 3.5 גיגה זיכרון, דיסקים מהירים ב-RAID ורשת גיגה, ללא JUMBO FRAMES.

אתם בוודאי מתעניינים כמה הוא מלא כרגע? התשובה היא שכרגע הוא 40% מלא (הרוב בתכנים של העבודה שלי דווקא) וסביר להניח שברגע שדיסקים גדולים מ-2TB יהפכו לפופולריים, זה יהיה בדיוק העת לשדרג שוב את המכשיר לדיסקים החדשים הללו.

כפי שדון קיחוטה הצהיר "The Proof is in the Pudding", אכן – ההוכחה היא בצריכת התכנים. כמובן שהרצתי את כל הקטעים הקשים ביותר שיש לי עם הנגן הכי מהיר שיש לי (DUNE Prime 3).

NFS
קטע מסויים מקזינו רואייל הוא בעל קצב הנתונים הגבוה שראינו עד כה – כמעט 70Mbps וכמובן שניתן היה למשוך את זה ללא כל קושי מה-+DS411, כך גם הקטעים הקשים של אינדיאנה ג´ונס 4, Sin City וכל הסרטים האחרים שבדקתי.

בעזרת קטעי בדיקה מיוחדים ניתן היה לראות שניתן למשוך כמעט 70Mbps (פיקים של 70Mbps לא עושים בעיות) וש-60Mbps ניתן למשוך גם לאורך זמן.

SMB
הרצון להעדיף NFS מעל SMB היא לרוב שהביצועים של NFS מהירים יותר מ-SMB באופן משמעותי. מצד שני, שיתוף SMB הינו הנפוץ ביותר בקרב מערכות הפעלה מבוססות חלונות ולכן יש צורך במאגרשת אשר יספק ביצועים גבוהים גם מעל SMB. כאן, הצלחנו לעבור את 70Mbps, כאשר 70Mbps כבר התחיל לגמגם.

UPnP
תחילה הפתעה נעימה, המכשיר יודע לעשות לא רק Transcoding של תכנים מסויימים עבור מי שלא יודע לקרוא אותם (כגון המרה של APE ל-FLAC, למרות שלא ניסיתי), אלא גם שינוי השם לקבצים במקרים מסויימים. לדוגמא, תכנים בפורמט M2TS הופיעו עם סיומת MPEG כך שהנגן הצליח לראות ולנגן אותם.

עוד תוספת מעניינת היא שבעוד שזיהוי בזמן אמת של קבצים באינדקס של UPnP במכשירים קודמים נתקלנו בבעיות כגון שקבצים היו ננעלים בגלל הזיהוי וזה היה מפריע להעתיק תכנים מסוגים שונים (היה קיים בגרסאות קודמות של ה-DS410J למשל, וגם ב-Netgear), כאן לא היתה בעיה כזו והזיהוי היה מושלם.

מבחינת ביצועים, UPnP ידוע בביצועים הטובים שלו, אבל לא הייתי מוכן לתוצאות כאלה. כאן לא מצאתי אף קובץ (כולל כאלה עם 98Mbps שלא אמורים להתנגן כראוי עם מעבדים של סיגמא) שגמגם או עשה בעיות. הכל עבר חלק!

צריך לזכור שתכני HD רגילים לרוב מגיעים ל-20Mbps. תכני בלוריי רגילים מגיעים לעד 40Mbps עם פיקים של 50-60 במקרים מסויימים. רק סרטים בודדים עוברים את המספרים הללו.

iScsi

תכונה חדשה, לא נבדוק אותה? ב-Windows 7 יש קליינט מובנה ל-iScsi אשר מפשט מאוד את העניינים. 

את SCSI אתם אולי מכירים, זה פרוטוקול תקשורת בין המחשב לבין דיסקים קשיחים. בעבר היה נפוץ מאוד אבל בגלל עלות, IDE ואח"כ SATA הצליחו לקחת ממנו את הבכורה. כיום הוא קיים בגירסאות שונות בעיקר בשרתים גדולים.

iScsi הוא פרוטוקול כמעט זהה, אלא שהוא מיועד לעבוד דרך הרשת. משמעות הדבר היא שיש לך דיסק יעודי משלך שיושב פיזית בחדר אחר (או בניין אחר או ארץ אחרת) ואשר התקשורת בינו לבין המחשב שלך נעשה על גבי הרשת עצמה.

כפי שניתן לראות, ביצועי המכשירים ברשת כיום מגיעים למספרים דומים לאלה של דיסקים מקומיים. היתרון הוא שגיבוי יכול להתבצע במרוכז, קשה יותר לגנוב דיסקים ואפשר להשתמש ב-RAID5 ולדאוג לקירור בלי הרעש הנלווה.

הוספת הדיסק iScsi פשוטה מאוד בצד ה-NAS, מגדירים אותו ומסבירים לו איפה הוא יושב. אחרי זה מספרים למחשב (אחרי שמאשרים לו להדליק את שירות ה- iScsi) באיזה כתובת IP הדיסק שלו נמצא, והפלא ופלא, הדיסק מופיע לו כדיסק לא מפורמט ב-Disk Manager.

Windows אינו יודע שפיזית הדיסק יושב בכלל בחדר אחר…

בבדיקת ביצועים קיבלתי ביצועים זהים לחלוטין לאלה שקיבלתי לשירותים הרגילים של קריאה וכתיבה מהרשת. כך שיכולת זו לא ממש מוסיפה אלא רק מסבכת את העניניים ולכן ויתרתי עליה.

חשמל

יכולת חביבה במיוחד שהתווספה ל-DSM3 (כאמור, לא בדקנו יכולות נוספות כגון מרכז אבטחה, קיר-אש, ראוטר או מרכז ה "ריגול" שמקליט ממצלמות IP), היא יכולת המכשיר לחסוך בחשמל.

על ידי אפשרויות פשוטות ניתן בקלות להגדיר מתי הדיסקים יכובו, מתי ידלקו ומתי בכלל כל המכשיר כולו יהיה כבוי. הדבר מאוד שימושי לחסכון אנרגיה לאורך זמן ומאוד אהבתי את הממשק הפשוט של היכולות הללו.

 

בעיות וסיכום


סבך הכבלים מאחור זה עוד כלום לעומת אזורים אחרים בבית…

כאמור, במהלך הבדיקה (שכמובן לוקחת לי זמן לא קצר), החברה שחררה גרסא סופית של DSM3 ולמרות שחלק מהתמונות המצורפות למאמר כוללות את סימן ה-BETA, המאמר משקף את המצב הסופי של מערכת ההפעלה ולא את גרסאת ה-BETA.

הופתעתי שדווקא NFS היה הפרוטוקול האיטי מכולם בהתחשב שהוא טבעי ל-LINUX (שבו עושים Synology שימוש כאן). ככל הנראה בעוד ששאר הפרוטוקולים עברו שיפוץ ושדרוג, NFS נשאר כשהיה. המסקנה שלי היא ש-NFS לשימושים עם NAS עבור בתים פרטיים (כמובן שלא באופן גלובלי…) הוא ככל הנראה בדרך החוצה מכיוון ש-SMB ו-UPnP פשוט מהירים בהרבה כיום ופשוט אין בו עוד צורך…

כמו כן, מפתיע ש-Synology לא בנו גרסא "ניידת" של הממשק לשליטה על מכשירי DSM3 על גבי אייפון או מכשירים ניידים אחרים. עם זאת, הגרסא הרגילה עובדת ללא מגבלות על גבי המכשיר, כך שזו לא ממש תלונה אלא יותר רטינה.

בסך הכל זה המכשיר המוצלח ביותר שראיתי של Synology עד כה. הביצועים לא רק טובים משל מכשירי Synology האחרים, אלא שזה ה-NAS עם הביצועים הטובים ביותר שבדקתי עד כה. האמת שלא ממש מצאתי נקודות תורפה גדולות במכשיר (אולי חוץ מזה שחבל שהוא לא עוצב אחד לאחד כמו ה-DS410J היפה) – שעבור מי שרואה את תפקידו בחיים בלהתלונן על דברים שאינם מושלמים, היה די מטריד…

ומה איתי? אין לי שום ספק, זה ה-NAS שאני מעביר את התוכן שלי אליו.


מחיר מומלץ לצרכן: $610 לא כולל משלוח ומיסים.

מותג Synology חסר נציגות כיום בארץ ומוצריו ניתנים לרכישה בצורה מקוונת.

להמשך דיון ב-+DS411 של חברת Synology.

Special thanks to Ann Chang and Pheobe Chan from Synology for providing us with the review unit

7:00
  /  
30.9.2010
  
מאת: עפר לאור

1