בעיות ונושאים מתקדמים ב-3D

ביאור מספר נושאים מטרידים בנוגע לתלת מימד ובמימוש 3D בקולנוע הביתי.

7:00
  /  
03.08.2010
  
מאת: עפר לאור
הטכנולוגיה

הקדמה

לאור העובדה שכל תעשיית הקולנוע הביתי נעה לכיוון של תלת מימד במהירות של משאית מלאה בדלק באיילון צפון, חשבתי שיכול להיות מעניין לעורר כמה נושאים שקשורים לתלת מימד שכל אחד בפני עצמו ככל הנראה לא מצדיק מאמר ייעודי.

אז קדימה, אפשר להתחיל.

עומק שדה

עומק שדה באופטיקה קובע מה קורה לאובייקטים שאינם באותו עומק מאותה נקודה שעליה אתה כרגע בפוקוס. עומק שדה רחב הוא כזה ששומר בפוקוס גם את האובייקטים הרחוקים מהנקודה שבה אנחנו ממוקדים. בעוד שבעולם האמיתי יש לנו שליטה מלאה על כך, בעצם בוידאו תלת מימדי הצלם הוא זה שקובע איפה הפוקוס שלנו יהיה ומה יהיה עומק השדה. הבעיה בכך היא שכאשר אנחנו מנסים להבחין באובייקטים מחוץ לטווח הפוקוס, לעולם לא נוכל לעשות עליהם פוקוס בעיניים.

 מן הסתם, הבעיה העיקרית כאן היא של הצלמים אשר יצטרכו למלא את המסך בדברים שהם בפוקוס ולא לשבש לנו את הפוקוס יותר מדי, אחרת זה יגרום לכאבי ראש ויציק לנו בעיניים. אין ספק שזה ידרוש הסתגלות מצד התעשיה. מספר רב של שינויים כאלה כבר נעשו – בתחילת תקופת הסרטים המדברים, ראינו שהיו הרבה סרטים רעשניים או לא ממוקדים ולקח כמה שנים לתעשיה לבנות Sound Stage ולבנות את מערכות ה- Post Production שדיבבו בעצם את האפקטים ולעיתים גם את קולות השחקנים לתוך הסרט. כך גם היה במעבר לסרטים הצבעוניים, ניתן לראות שבסרטים הצבעוניים הראשונים (הקוסם מארץ עוץ, למשל) הפוקוס אינו מוצלח והצבעים זוהרים ולא טבעיים. כך גם היה בסרטי המדע בידיוני הראשונים (אפקטים שלא נראו אמינים כלל וכלל), במעבר לסרטים סטריאופונים, ולאחר מכן רב ערוציים, ואפילו במעבר בטלויזיה מ-SDTV ל-HDTV.

להערכתי בשנתיים הקרובות התעשיה תסתגל למעבר, דבר שאנחנו בהחלט רואים שמתקדם יפה (בעיקר לאור ההצלחה של Avatar שבאמת הצליח להעביר יפה את המסר ושמר על תמונה מאוד נעימה).

עוד בתחום: כל מה שרצית לדעת על תלת מימד… והעזת לשאול – חלק א´
המאמר עוסק בראייה כללית על תלת מימד, צילום מתאים והקדמה תאורתית על הנושא.

Z-INDEX

Z-INDEX מסמן בתחומים רבים את העומק שבו אובייקט נמצא בתמונה. Z-INDEX אפסי הוא קו המסך עצמו. כלומר, תמונה דו מימדית. Z-INDEX חיובי הוא כזה שנמצא מאחורי המסך (שקוע). Z-INDEX שלילי בולט מהמסך (מה שנקרא In YourFace).

בסרטי תלת מימד רבים אנחנו רואים אפקטים רבים שהם בעלי Z-INDEX שלילי, בד"כ בכדי להבהיל אותנו או לרגש אותנו. חרב מתנופפת, גשם או מים שמושפרצים על פני הצופה ואפילו דבורים ומזיקים מתעופפים אחרים. אין ספק שגל של חצים שעפים לעברך מהמסך, בסגנון של בית הסכינים המעופפות, יכול לרגש – אבל יש גם חסרונות לכך.

החסרון הבולט ביותר הוא שזה מעייף ומציק מאוד לאחר פעם או פעמיים. זה אפקט שמשעשע בסרטון קצר ביונברסל סטודיוס, אבל בבית אני אישית מאוד לא שש לקבל את זה בפנים. הטריק הזה צריך להיות שמור לסרטי ילדים או לאפקט אחד לסרט לכל היותר (וגם זה ליברלי מאוד מצידי). 

הבעיה השניה שהיא אפילו קשה היא בעיית Suspension of Disbelief. למי שמכיר את אפקט "השהיית אי האמון" – מדובר על אפקט שבו אתה בתוך הסרט ולאורכו אתה בעצם מקפיא את אי האמון שלך במה שאתה רואה. הרי ברור שאתה לא יכול להתרכז במלחמת חרבות אור בבסיס חלל מרוחק אם אתה כל הזמן חושב על הפיזיקה של חרב האור ולכן אתה מקפיא את אי האמון שלך לאורך הסרט. ככל שהסרט יותר מרתק, כך האפקט יכול להיות עוצמתי יותר. 

תלת מימד בהחלט תורם מאוד לכך וגורם לך להרגיש שמה שקורה על המסך קורה סביבך באמת. כאשר אובייקטים בולטים כלפיך, הם חייבים להיות מושלמים – כלומר, אם חרב חתוכה בחלקה העליון אז יש מולך חרב שכמעט מגיעה אליך, אבל חלקה העליון חתוך מכיוון שהוא מחוץ לפריים של התמונה. לכן, אפקטים כאלה צריכים להיות מאוד מאוד קטנים ואינם יכולים לתפוס את כל התמונה.

לעומת זאת, Z-INDEX חיובי נמצא מאחורי המסך ולכן מאחורי המסגרת של המסך והקיר שהוא תלוי עליו. העין רגילה למגבלות מהסוג הזה, כך בדיוק עובד חלון – הוא חותך חלק מהדברים שנמצאים מאחוריו. 

בהדגמות רבות שמעתי תלונות שהתלת מימד "רגוע מדי". הסיבה לכך היא שחברות מסויימות נמנעו כמעט לחלוטין מתצוגות שבולטות מהמסך, למרות שטכנולוגית כל מסך תלת-מימדי מסוגל להציג תמונות כאלה. זה עניין של תפיסת עולם וחשוב להבין זאת. אותם מסכים שכן נותנים את האפקטים הללו, פשוט כוללים דיסקי הדגמה אחרים שכן יש בהם את האפקט.

מה ימכר יותר טוב? כבר גילינו שמה שמשגע את הלקוחות בחנות זה מה שנמכר. עזבו את מה שתראו בבית, מה שימכר זה מה שיבלוט, יציק ויהיה מספיק זול בכדי להיות בכל בית.

יצרנים שונים

לא כל המסכים נוצרו זהים

 

כמעט כל היצרנים המובילים הכריזו או הוציאו כבר מסכים בעלי יכולות תלת מימד. יש לנו כבר מסכי LCD רגילים עם תלת מימד, מסכי פלזמה ומסכי LED LCD עם תלת מימד (גם EDGE וגם Local Dimming). 

האם כל מסכי תלת המימד זהים?

נתחיל מתשובה חד משמעית – לא.

כל חברה בחרה בכמה וכמה טכנולוגיות, החל ממהירות ההבהוב, דרך סוג המשקפיים והדרך שבה המשקפיים מהבהבות. הנקודות החשובות ביותר בתלת מימד עוסקות בנושא ההבהוב. מן הסתם אנחנו רוצים מינימום הבהוב ומינימום Cross Talk. תופעת Cross Talkהיא כאשר עין אחת רואה (בטעות) משהו שהעין השניה בלבד אמורה היתה להחשף לו. בכל טכנולוגיה יש סיבות שונות מדוע Cross Talk עלול להתרחש. זה עלול לקרות למשל בגלל שהמשקפיים האקטיביות אינן מכבות את המשקף הימני באופן מלא כאשר רק המשקף השמאלי אמור להיות שקוף. זה גם עלול להיות בגלל מריחה או תופעות לוואי אחרות של המסך עצמו! תופעות נוספות הן כמות הזמן שבו המשקף עצמו כבוי לחלוטין. יש משקפיים שיכבו לחלוטין כאשר המסך עובר בין עין לעין ויש כאלה שלא.

בעיה נוספת היא זוית הטיית הראש. מתברר שכאשר מטים את הראש עם מסכי LCD בעלי יכולות תלת מימד, יש לזה אימפקט די משמעותי על התמונה. בטכנולוגיות מסויימות הדבר גורם להחשכת התמונה (עד להעלמותה לחלוטין כמו במסכי LG) או בתמונה כפולה ומטושטשת (כך זה עובד במסכי סוני). התופעה הזו פוגמת גם בחוויה התלת מימדית וגם פוגעת ב "השהיית אי האמון" שלנו, שהוא כ"כ חשוב בכדי לשכוח, אפילו לרגע, שאנחנו צופים במסך, ולא במשהו אמיתי.

עד כמה ההבדלים דרמטים? כאמור, יש הבדלים לא קטנים בין הטכנולוגיות וככל שנתקדם עם ביקורות נגלה יותר ויותר לגבי ההבדלים (כלומר: היתרונות והחסרונות של כל מסך). על פניו, מסכי LCD רגילים צריכים להיות הבעייתיים ביותר. כאן מדובר גם על חסרון של מריחה וגם בעיה של תאורה מסונכרנת. סביר להניח שבמסכים כאלה יהיה מעט יותר Cross Talk והבהוב מאשר מסכי LED או מסכי פלזמה שיודעים להחשיך את עצמם בחלקיק של שניה.

יש לציין שגם במהירות ההבהוב יש הבדלים גדולים. משקפיים ומסכים שמהבהבים בקצב של 50-60HZ, לא ממש מספיקים בכדי להעלים את התחושה של ההבהוב לחלוטין. לכן אין ספק שכל היצרנים יעברו מאוד מהר ל-100 ו-120HZ הבהוב בכדי למנוע את ההטרדה הזו.

עוד בתחום: כל מה שרצית לדעת על תלת מימד… והעזת לשאול – חלק ב´
המאמר עוסק בשיטות הפרדת תמונות על ידי צבע לקבלת תלת מימד, השחזור והפרדה על ידי קיטוב.

דו מימד על מסך תלת מימדי

 
מסך התלת מימד של העתיד

אחת השאלות שאני אישית שומע תדיר היא האם מסך תלת מימדי יוכל לעבוד אם לא רוצים לראות תלת מימד? התשובה היא כמובן חיובית, אחת האופציות השימושיות ביותר עבור משפחה בעלת מסך 3D היא האופציה לכבות את ה-3D. להערכתי, בוודאי בשלב הראשוני, יהיה שימוש רב בכפתור הזה בשלט (לעיתים זה תפריט). הסיבה? רבים לא אוהבים את המשקפיים ומיעוט התוכן (או אפילו מצב שבו לא לכולם יש משקפיים עדיין) יגרום לכך שתרצו לראות את הסרט התלת מימדי בדו מימד.

היתרון הבולט של מסך תלת מימדי במצב כזה הוא שלרוב הוא מתקדם משמעותית טכנולוגית בכדי להמנע מ-Cross Talk ולכן הוא יראה טוב יותר מאשר מסך מדורות קודמים לתלת מימד… מה שכן, אל חשש – לא צריך לראות כל סרט שלכם בתלת מימד וללבוש את המשקפיים המיוחדים גם כשאתם לא צופים במפלצות וחייזרים.

מקורות תוכן

 

http://www.youtube.com/3d

נכון לכרגע מקורות התוכן מועטים עד אפסיים לצופה הממוצע. כשאני מדבר על מקורות, אני מדבר כמובן על מקור וידאו שצולם והופק לחלוטין בתלת מימד, ולא כזה שהוא מלאכותי.

המקור העיקרי הוא כרגע נגני בלוריי תלת מימדיים עם סרטים מתאימים. לסרטים אלה יש גירסאות דו מימדיות ותלת מימדיות, כאשר הגירסא התלת מימדית נעשית לרוב בקידוד חדש בשם MVC. קידוד זה, המבוסס על AVC הידוע והאהוב, מרחיב אותו גם לתלת מימד ולכן דורש נגן מתאים בכדי לנגנו. גם חיבור HDMI 1.4 נחוץ בכדי לעבור אוטומטית בין דו מימד לתלת מימד, דבר שלא אפשרי כאשר מדובר בנגנים ישנים. על מזרימדיות בעלות יכולות תלת מימד נצטרך לחלום ולהמתין כמה חודשים לכל הפחות עבור הדור הבא של מזרימדיות, שכן כרגע אין תמיכה ביכולות תלת מימד בצ´יפים שמיושמים במכשירים הללו.

לגבי תכנים טלויזיוניים, ארועים רבים (בעיקר בספורט) כבר מצולמים באופן תדיר בתלת מימד טבעי, למשל טורניר המסטרז (גולף) והמונדיאל. עם זאת, אין שידורים סדירים של זה מחוץ למקומות מאוד מוגבלים (ESPN 3D למשל). השידורים נעשים בפורמט Side By Side, שבו רואים את שתי התמונות – אחת לכל עין, בשני צידי המסך מופרדים על ידי פס שחור. יש צורך להפעיל יכולת מיוחדת של המסך להפוך תמונה שכזו לתלת מימדית ומרבית המסכים שנמכרים כיום כבר תומכים בכך. משמעות הדבר היא שכאשר תלת מימד יהפוך לפופולרי דיו, גם מסכים שנמכרים כיום יוכלו לקבל שידורים מיס ומהוט, אשר לפי הדווחים בעיתונות הישראלית כבר מתנסים בשידורים מהסוג הזה.

המשקפיים

בהירות המסך

חשוב לציין שמשקפיים תלת מימדיות אקטיביות (האמת שגם פסיביות) מעוותות כמה תכונות חשובות בתמונה שאנחנו מקבלים. בראש ובראשונה, הן לא שקופות לחלוטין, אלא מכהות את התמונה. הדבר גורם ללבנים להפוך כהים יותר ולאיזורים הכהים להבלע כשחורים (Black Clipping). בכדי להתגבר על מצב זה, מסכי תלת מימד לא מסתפקים בשידור תמונה תלת מימדית אלא גם מגבירים את ה-Brightness לרמה אשר תגרום למי שחובש את המשקפיים לקבל תמונה נכונה. משמעות הדבר היא שכאשר תדליקו ותכבו את האופציה של תלת מימד במסך, תראו הבדלים משמעותיים בגווני התמונה שיתקבלו. בעיה אחת שנגרמת מכך היא חוסר יכולת לכייל באופן אבסלוטי מסכים מהסוג הזה. ניתן לכיילם רק עם המשקפיים במצב תלת מימדי או ללא המשקפיים, אך ציוד נלווה לצורך הכיול לא יכול לקחת בחשבון את הבדלי השחורים ולכן ניתן לכייל איתו רק את התמונה הדו מימדית בלבד.

הבעיה העיקרית בנושא הבהירות היא בכך שמסך בהיר יותר לרוב יתקשה לרדת לשחורים עמוקים יותר ולכן יש סיכוי לא רע שלפחות בחלק ממסכי התלת מימד, נתקל שוב בבעיות בהירות יתר, קרי: שחורים שעלולים להיות פחות טובים מהדור שלפניהם.

תאימות בין יצרנים

 

התקשורת בין המשקפיים למסכים השונים נעשית לרוב באינפרה אדום (בדיוק כמו שלט רחוק). הבעיה היא שלכל יצרן יש פרוטוקול משלו שקובע מתי כל עין צריכה להיות פעילה. כיום רק חברת XpanD היא היחידה שהצהירה על משקפיים שיעבדו באופן שקוף בין היצרנים השונים – המשקפיים של יצרני המסכים לא תואמים למסכים של יצרני מסכים אחרים.

הבעיה היא שהעניין לא מסתיים רק בהבדלים של עוצמות אור בין המשקפיים השונים, אלא ממש בגווני התמונה. מתברר שלכל יצרן יש הרכב כימי וטכנולוגי שונה במשקפיים והדבר גורם לעיוות צבעים דרך המשקפיים. היצרנים השונים מודעים לנושא ולכן כאשר תלת מימד מופעל במסכים שונים, גם הגוונים של המסך לרוב משתנים מעט בכדי שיראו נכונים וטבעיים. הבעיה הקשה יותר וזו שככל הנראה מצביעה שלא נראה משקפיים אוניברסליים אמיתיים לעולם, היא העובדה שהגוונים משתנים בין יצרן ליצרן. חלק מהיצרנים כיום משתמשים בגוונים ירקרקים, חלק בכחלחלים ובכל מקרה לכל יצרן יש הטיה שונה של צבעים.

הדבר יגרום לכך שאפילו אם נוכל להשתמש במשקפיים שיזהו את ההבהוב של המסך שמולנו, הגוונים שנראה פשוט לא יראו טבעיים. בשביל משקפיים אוניברסליות, המסך עצמו יצרך לקבל את הקטלוג של המשקפיים שאנחנו משתמשים בהם (כמובן שלכל בני הבית יהיו חייבים להיות משקפיים זהים) ולהתאים את הגוונים של התמונה לעיוות הצבע של המשקף שבשימוש.

רוצים להמר מה הסיכוי שזה יקרה בחמש השנים הקרובות? רמז? זה שואף לאפס.

אינפרה-אדום

כבר ציינתי למעלה שהתקשורת בין המסך לבין המשקפיים נעשה באינפרה אדום. הפרוטוקולים משתנים מיצרן ליצרן, לעיתים מדובר על מידע שמתזמן פשוט את ההבהוב, ולעיתים זה פרוטוקול מתוחכם יותר שמאפשר למסך ליידע את המשקפיים מתי לכבות כל משקף (כלומר, יכול גם להחשיך את שתי העיניים בנקודות קריטיות שבהן יש מעבר כלשהו בין העיניים).

למרבית המסכים יש כמה משדרים, לעיתים בחלקו העליון ולעיתים בתחתון של המסך. חשוב כמובן שלא להסתיר את האיזור הזה עם עציצים או מפיות קישוט (ניתן להשתמש במצלמה של טלפון סלולרי בכדי לזהות את המקום המדוייק שלרוב מוחבא במסגרת). אנחנו כבר יודעים שמרבית היצרנים מכניסים שני איזורים שונים לכל הפחות בכדי לנסות ולכסות כמה שיותר מרחק ושטח מהבית. אנחנו גם יודעים שמרחק כאן קריטי למדי – מדובר על מרחק שנע בין 3 מטר ל-5 מטר, שמעבר אליו יתכן מאוד שפשוט המשקפיים לא יזהו את הסיגנל ולא יעבדו כראוי בתלת מימד.

הבעיה אקוטית יותר כאשר מדובר באיזור המואר מאוד או שיש בו הפרעת אינפרה אדום (למשל חלון חיצוני, או לעיתים נורות ניאון) אשר עלולות לשבש מעט את הסיגנל. במקומות שבהן אין קליטה טובה של השלט, סביר להניח שגם יהיו בעיות קליטה של משקפי תלת מימד. במקרים כאלה פשוט נראה הבהובים או שיבושים בתמונה או שפשוט המשקף יפסיק להבהב לתקופה קצרה. סביר להניח שמהר מאוד נראה מוצרים רבים לשדרוג המשדרים מחברות צד שלישי. במקרים אחרים יתכן שבשביל להתגבר על כך מראש, יכניסו היצרנים גופי תאורה חזקים מאוד שעלולים להקשות על ציוד אחר לקבל כראוי פקודות מהשלטים שלו (מזגנים, ממירים, נגנים אחרים וכו´).

 

תופעה חדשה שלא נחקרה דיה היא זוית הצפיה. עד היום היה מקובל לציין שזוית הצפיה האופקית נעה סביב ה-160 מעלות עבור מרבית המסכים. בתלת מימד המצב מסובך מעט יותר שכן לא רק חשובה זוית הצפיה מבחינת עיוות הצבעים וההחשכה של המסך על ידי המשקפיים, אלא שגם זוית הקליטה של הסיגנל התלת מימדי חשוב כאן. לא מדובר רק בזוית אופקית אלא גם בזוית אנכית. במסכים שונים הרגישות גבוהה ואפילו כיפוף ראש קטן עלול לגרום לבעיות קליטה של סיגנל האינפרה אדום. מרבית התופעות הללו זוהו כיום בחדרי תצוגה ובחנויות ולכן כחלק מהבדיקות שנערוך בעתיד למסכי תלת מימד, זו תהיה אחת הנקודות החשובות לבדיקה.

עוד בתחום: כל מה שרצית לדעת על תלת מימד… והעזת לשאול – חלק ג´
המאמר עוסק בהבדל בין סוגי המשקפיים השונים המשמשים לצפייה בסרטי תלת מימד ועל השיפורים הרבים שנעשו בשנים האחרונות.

כמה מסכים במקביל

 

נכון שבבית ממוצע לא נראה כמה מסכים, אבל השיטה שבה המערכת עובדת מונעת שימוש של כמה מסכים תלת מימדיים במקביל באותו איזור. המסכים מפריעים זה לסיגנל של זה. מכיוון שאין שום פרוטוקול התאמה (Pairing כמו שיש בשן-כחולה), בחנויות ובתערוכות נתקל בבעיות קשות במיוחד. גם אותם יצרנים וגם יצרנים מתחרים פשוט לא יוכלו לשים את המסכים שלהם במרחב הציבורי ולצפות כי הכל יעבוד בצורה תקינה, אלא יהיו חייבים לתחום את השטח בכדי למנוע מסיגנל 3D של מסך אחד מלהפריע למסך האחר וההיפך. איך זה יעבוד בחנויות? האמת שאף אחד לא יודע. סביר מאוד להניח שנצטרך לכבות מסך אחד בכדי להפעיל אחד אחר (או לפחות נכבה את התלת מימד של מסך אחד בכדי לצפות באחר).

הראשונה שבכלל מתייחסת לבעיה הזו היא חברת מונסטר שהכריזה על משקפיים אוניברסליות מבוססות RF. למשקפיים בסיס שקולט את שידורי ה-IR וממיר אותן לסיגנל בתדר 2.4GHZ החופשי – מה שמאפשר רק לזוג משקפיים בודד לעבוד מול המסך הספציפי. בדרך זו ניתן לחבר אינספור מסכים שונים באותו מרחב בלי שאחד יפריע לאחר. הבעיה היא שכמובן נושא הגוונים השונים לא ממש מטופל כראוי.

משקפיים

למרות שאורך החיים של הסוללות במשקפי תלת מימד ארוך למדי, אנחנו מתחילים לראות משקפיים נטענות בעזרת חיבור USB. המגמה מבורכת, בעיקר כשמדובר במוצר יחסית יקר, לפחות כרגע. הבעיה הקשה ביותר היא ראשים "לא סטנדרטיים". המשקפיים כיום בעיקר מכוונים לצופה הממוצע. בביתי למשל, יש שלושה ילדים ושני מבוגרים – לכל אחד גודל ראש ומרחק שונה בין העיניים. נתקלנו כבר בבעיות לא קלות של התאמת המשקפיים בעיקר לקטנים ביותר בבית . סביר להניח שמהר מאוד היצרנים יצטרכו לספק ערכות התאמה לילדים, או אפילו משקפיים בגדלים שונים. 

בעיות רפואיות בתלת מימד

בעיות רפואיות?

עם הוצאת המסכים הראשונים בתלת מימד, חברת סמסונג הציגה הנחיות רפואיות שהבהילו לא מעט אנשים. מרבית החברות שהוציאו מסכים לפני סמסונג ואחריה העתיקו, פחות או יותר, את הנוסח שלה. החשש העיקרי של היצרנים הוא מתביעות ולכן קשה כיום לזהות אם מדובר בבעיות אמיתיות או כסת"ח משפטי.

בעיית ה-Cross Talk ידועה ככזו שגורמת לכאב ראש. גם הבהובים תכופים עלול להיות טריגר לבעיות עבור מי שרגיש למיגרנות או חולה באפילפסיה או מחלות ניורליות דומות. לצופה הממוצע, צפיה ממושכת בתלת מימד יכולה לגרום לכאב ראש, בעיקר בגלל המאמץ הדרוש כיום לצפיה כזו, גם בגלל שהיא מעט שונה מצפיה תלת מימדית של העולם האמיתי (הפוקוס נשאר קבוע, וזוית מיקוד העיניים לא משתנה, למרות שהאובייקטים כביכול מתקרבים ומתרחקים). אין ספק שכאשר ה-Z-INDEX חיובי, תופעות הלוואי מופחתות משמעותית. גם כאשר ההבהוב נעשה במהירות של מעל 60Hz (הגבול של מרבית האנשים של זיהוי הבהוב נע בין 60 ל-75 הרץ) יש בהחלט שיפור בתחושות של מרבית האנשים.

להערכתי, הטכנולוגיה כיום מספיק בשלה ונותנת תמונה כזו שמרבית האנשים לא יחושו בתופעות הלוואי שראו בקולנוע. עם זאת, יש להניח שכמו במקרה של מקרני DLP, יש מיעוט לא קטן באוכלוסיה שיתקשה לצפות בתלת מימד, לפחות בדורות הראשונים שלו. במקרה של DLP, ההערכות הן שכעשירית מהאוכלוסיה יקבל כאב ראש, או ירגיש אי נוחות ברמה כלשהי בצפיה בתוכן. ככל שהטכנולוגיה הזו התקדמה, ראינו שכמות זו הפכה ממש מזערית ובמקרנים כיום (עם גלגל צבע 6X למשל) מרבית האנשים כלל לא מודעים לעניין הבעייתיות שהיתה נפוצה כל כך בימיה הראשונים של טכנולוגיית DLP.

במקרה של תלת מימד, הפחתה של Cross Talk והגברת מהירות ההבהוב ל-120 הרץ ומעלה יעלים לאותם אנשים שסובלים מעומס בעיניים, את מרבית הבעיות.

תופעות נוספות שהמומחים מזהירים מפניהם זה שימוש תכוף של ילדים בטכנולוגיה. מכיוון שמוחות של ילדים עדיין לומדים להתמודד עם תלת מימד בעולם האמיתי, שימוש יתר בטכנולוגיה זו עם ילדים עלולה לשבש את הדרך שבהם הם מפענחים את התלת מימד הטבעי. מן הסתם, שימוש יתר בכל דבר (כולל טלויזיה בכלל) זה לא דבר בריא. במקרה הזה צריכים ההורים לפקח על השימוש בתלת מימד עד שנושא זה יובהר לחלוטין. אין שום בעיה עם שימוש ארעי של הטכנולוגיה, כל עוד זה לא נעשה למשך שעות בכל יום, דבר שבהחלט עלול להיות לא בריא עבור ילדים.

תרגום

נושא הכותרות והתרגום עדיין לא ממש מטופל בשידורים התלת מימדיים. בסרט Avatar למשל, ראינו שהתרגום היה צריך לזוז בכדי להמנע מלהתנגש מאובייקטים שונים. גם עומקו של התרגום השתנה בהתאם ל-Focal Plane של התמונה הנוכחית,  אחרת היה לנו קשה ומטריד לעשות פוקוס קדימה על דמות ואז פוקוס אחורה על התרגום שמתאר לנו מה הדמות אומרת. 

נושא התרגום יצרך טיפול מיוחד בקולנוע הביתי, שם המסך קטן יותר ודרוש תשומת לב קפדנית הרבה יותר. יש להניח שעד שהדבר ייעשה כראוי, נסבול לא מעט בתור דוברי עברית שצופים בהרבה תכנים עם תרגום.

להמשך הדיון בנושא בעיות ונושאים מתקדמים ב-3D / תלת מימד.


7:00
  /  
3.8.2010
  
מאת: עפר לאור

1