מערכת מוזיקה רב-חדרית מבית Sonos

רוצים לנגן מוזיקה במספר חדרים יחדיו בלי להסתבך עם הגדרות מסובכות ברסיבר או להיות מומחי IT? ביקורת בכורה ישראלית על ...

7:00
  /  
01.08.2010
  
מאת: אורי סבוראי
הקדמה

הקדמה

לפני מספר חודשים, במסגרת מעבר דירה, החלטתי להתקין בדירה החדשה מערכת מוזיקה משולבת בכמה חדרים. ידעתי במעורפל שקיימות מערכות שמסוגלות לנתב את אות האודיו מחדר לחדר, אבל לא ממש ידעתי על זה דבר. כרגיל שאלתי את Google והתשובה הראשונה שהוא ענה היה Sonos. קראתי וקראתי, והשתכנעתי שהפתרון שSonos מציעים בדיוק "תפור" עלי: פתרון מעידן המחשב, מבוסס רשת, שמזרים את קבצי המוזיקה ליחידות עצמאיות בחדרים השונים ואלו יכולות גם "לסנכרן" בינהן, כך ישמיעו אותה מוזיקה בו-זמנית.

המשך המחקר הביא אותי לאתר מכובד זה, וממנו גם לפתרון מתחרה – משפחת ה Logitech Squeezebox. לאחר התלבטות ארוכה, בחרתי במערכת ה Squeezebox, רכשתי, התקנתי, והיא עובדת בדירה החדשה שלנו עד היום.

לבחירה הזו היו כמה סיבות, אבל שתיים מהן היו משמעותיות ביותר: ראשית, לא מצאתי דרך לקנות מערכת Sonos בישראל ולא מצאתי חנות שהיתה מוכנה לשלוח מערכת כזאת לארץ. שנית, מחירה של מערכת Sonos נראה יקר משמעותית מהמערכת של Logitech.

לאחרונה נתבשרנו שיבואן ישראלי לקח על עצמו את הפצת מערכת Sonos בארץ ולכן זו הייתה הזדמנות טובה לראות מה אולי פספסתי כאשר פניתי לכיוון ה Squeezebox.

תיאור כללי

על מנת להסביר מה זה Sonos, נצא מנקודת התחלה מוכרת, ה"מזרימדיה": יחידת הבסיס של Sonos הינה מזרימדיה, אבל של מוזיקה בלבד. היא מתחברת לרשת המחשבים הביתית או למחשב בודד, ומאפשרת להשמיע מוזיקה מקבצים המאוכסנים עליו. אבל פה רק מתחיל הסיפור, אחת התכונות החשובות ביותר שלה וזו שהופכת אותה מסתם עוד אחת מאוסף המזרימדיות שמציפות אותנו לאחרונה למערכת "Multi-zone" אמיתית, היא היכולת לשלב בין יחידות שונות בחדרים שונים, כך שישמיעו את אותה מוזיקה בסינכרון מושלם, כאילו היו רמקולים שונים מחוברים למגבר אחד. המטרה היא למשל לאפשר להשמיע מוזיקה בזמן מסיבה בבית, כשהאורחים שנעים בין האזורים השונים (סלון, מרפסת, מטבח לדוגמא) ממשיכים לשמוע את אותה מוזיקה ללא "תפרים" בין החדרים ותופעות "הד". אופציה נוספת הינה להתייחס לכל קליינט בנפרד ואז כל אחד מהם יכול לנגן מוזיקה שונה.

מאפיין חשוב נוסף של המערכת הינה יכולת השליטה והצגת המידע. בעוד מזרימדיה רגיל מחובר לטלויזיה שיכולה להציג את המידע על קטע המוסיקה המושמע כעת, יחידות ה Sonos אינן מחוברות לאמצעי תצוגה כלשהו. למערכת קיים שלט ייעודי, המכיל מסך – במקרה של Sonos, זה מסך מגע. אבל יכולת השליטה והתצוגה לא נגמרת שם – ניתן לשלוט בה דרך תוכנות במחשבים, דרך תוכנות בטלפונים חכמים, באמצעות iPod touch או iPhone ואפילו דרך ממשק Web.

המערכת שקיבלתי לבחינה כללה שלט חכם –  Controller CR200 אחד, מגשר ZoneBridge אחד, ושלושה מכשירי ZonePlayer. הסבר קצר על תפקיד כל אחד מהיחידות:

  • ZP90 – יחידה שמיועדת להיות מחוברת למגבר – חוברה אצלי לרסיבר, בחיבור דיגיטלי (אופטי) ובמקביל גם בחיבור אנלוגי.
  • ZP120 – יחדה זו כוללת בתוכה גם מגבר סטריאו.
  • ZP-S5 – זוהי הבת הצעירה ביותר במשפחת Sonos – יחידה שכוללת בתוכה גם את הרמקולים. למעשה היא כוללת 5 דרייברים: Woofer אחד, שני מידים ושני טוויטרים.


מימין לשמאל: ZP120, לאחר מכן ZP90 ולבסוף ZoneBridge. 


כולנו אוהבים להציץ מאחור במחברים.

כל היחידות הגיעו ארוזות יפה ובצרוף חיבורי חשמל, כבלי אודיו ורשת. כולם מותאמים לצבע ה"דגל" של Sonos: לבן. טאצ´ נאה במיוחד הם כבלי הרשת, אלו לא רק לבנים, אלא גם שטוחים ומאפשרים התקנה נקייה יותר.

התקנה

למרות השם שיצא לSonos כמערכת Plug and Play, נתקלתי בבעיות מסויימות בהתקנה. עבודה מול ט.ר. ועם התמיכה של Sonos בארה"ב פתרה את הבעיות (נאלצתי לשמור כתובות IP קבועות עבור כל היחידות). מגבלה נוספת שנתקלתי בה היא שהBridge ומחשב ששולט בו חייבים להיות מחוברים למתג אחד, כי הפרוטוקול  בו הם משתמשים על מנת לזהות זה את זה אינו עובר בין המתגים. שתי מגבלות אלו לא רלונטיות כמובן, ל99% מהבתים, ונובעות ממבנה הרשת המסובך יחסית שבניתי.

מבחינת תוכנה, ניתן להסתדר גם ללא התקנה כלל – השליטה והאיתחול יתבצעו מהשלט בלבד. אבל אם בכל זאת נרצה שליטה ממחשב, תוכנה קלילה שמגיעה על CD (וגם ניתנת להורדה מאתר Sonos) מותקנת בעזרת בשיטת ה"Next…Next…Next" הידועה. בדרך, היא גם מוסיפה עצמה לקיר-אש של מערכת ההפעלה והופ יצאנו לדרך!

לאחר ההתקנה וחיבור יחידות הקצה השונות זו לזו, צריך להפנות אותן למאגר קבצי מוזיקה. המאגר יכול להיות במחשב או בNAS והגישה אליו בפרוטוקול SMB ("פרוטוקול הבית" של Windows) או ftp. ניתן גם להשתלב ברשת uPnP ולמעשה לקרוא כמעט כל מקור לקבצי מוזיקה שמתחבר לרשת.

הפנייה לספריית המוסיקה שלי בשרת התחילה תהליך של סריקה וקטלוג כל התוכן בה. הקטלוג עצמו (לא קבצי השירים) נשמר בזיכרון היחידות ולכן הינו מוגבל לגודל הזיכרון שלהם, כלומר לכ-45 אלף שירים, ללא יכולת הרחבה. מספר זה הספיק אפילו ל 270 הגיגה שהתארחו אצלי, אבל אני יכול לראות בדמיוני ספריות מעט גדולות מכך שיהוו בעיה.

נקודה מינורית נוספת: עד לתום הסריקה, שארכה מספר דקות, לא ניתן להשמיע שיר מתוך הספרייה.

שירותים מקוונים

כמזרימי מדיה רבים, Sonos מתפארים במספר שירותי מוזיקה מקוונים שזמינים למערכת. למרבה הצער, כפי שאנו מכירים, השירותים הללו לרוב אינם מכירים את מדינתנו הקטנה ומוקפת האוייבים ומסרבים לתת לנו שירות. יוצא, שמלבד שירותי רדיו אינטרנטי, אף שרות לא זמין בארץ.

יכולתי לאמר "נו-מילא, ככה זה", אילולא הניסיון שלי עם Squeezebox. שירות Last.FM (בתשלום) שחסום בישראל ב Sonos, פתוח ונמצא בשימוש בSqueezebox. כמו כן, מספר השירותים שמראש מותאמים לSonos נופל בהרבה מהמספר המקביל בSqueezebox. לדעתי, מצב זה נובע בעיקר מהבדל נוסף ועקרוני בין שתי המערכות: מערכת Sonos סגורה הרמטית ומתפקדת כמעט כמו Walled garden – בקוד סגור. Squeezebox לעומת זאת הינה מערכת פתוחה לחלוטין, עם קוד פתוח וקהילה תוססת של כותבי תוספים. תוספים אלו מיישמים חיבורים לשירותים שונים ומשונים, חיבורים שנעשו ברבות הימים "קנוניים" ושולבו בתוכנה הרישמית של המערכת. עד כדי כך פתוחה המערכת של Squeezebox, שאנשים שונים כתבו תוכנות קוד פתוח להפעלת נגנים על מחשבי Linux ו Windows. נגנים אלו איפשרו לי בבית לבנות מערכת בעלת ארבעה אזורים, במחיר של קניית נגן אחד ושלט בודד בלבד. החסרון העיקרי הוא ההתעסקות בתוכנה – התקנה וכוונון ובמיוחד בכוונון הסינכרון. בSonos זהו אחד הטאבויים הגדולים. אין ולא תהיה גרסת תוכנה של הנגן.

חיבור קווי

לכל יחידת Sonos יש שני חיבורי רשת מובנים. למעשה, זהו מתג זעיר בן שני פורטים. ניתן, לחבר את היחידה בין נקודת הרשת בקיר לצרכן רשת קיים (מחשב, סטרימר, רסיבר, טלויזיה וכד´) ללא הוצאה מיותרת על חווט קו נוסף. כיום כשהסטנדרט דה-פאקטו ברשתות הינו רשתות בקצב גיגה, מעט מאכזב לגלות שה Sonos מספק רק חיבורי 100 מגה. מובן שניתן לחבר מתג גיגה חיצוני, אבל זה כרוך בספק כח נוסף, מקום וחווט. בכל מקרה, המערכת דורשת חיבור אחד קווי לרשת הביתית. אם אין חיבור זמין ליד המיקום שבו העדפנו לשים את הנגן, ניתן לרכוש "מגשר" שיתחבר לרשת הקווית בכל מקום זמין בבית ויחבר את שאר יחידות Sonos באופן אלחוטי לרשת זו.

חיבור אלחוטי

Sonos בונים רשת Peer To Peer ייעודית לנגנים ולמעשה אינם משתתפים ברשת האלחוטית הקיימת. כאמור, נגן אחד או Bridge חייב להיות מחובר לרשת הקוית, אבל כל השאר יכולים לדבר בינהם ברשת אלחוטית. יש לכך מספר השלכות:

רשת אלחוטית קיימת עלולה להפריע לרשת הSonos – על פי החברה, כדאי להרחיק את הנגנים מטלפונים אלחוטיים בתחום ה2.4GHz ומנקודות גישה Wi-Fi אחרות. היה עדיף אם היה ניתן להעזר ברשת קיימת. למשל אצלי, שלוש נקודות רשת Wi-Fi בתחום ה N היו מכוונות לערוצים 1, 6 ו-11. נאלצתי לכבות אחת מהן על מנת להשאיר את התדר פנוי לSonos. באחד מסבבי התמיכה, גם קיבלתי הוראה להוריד את נקודות ה Wi-Fi שלי לתקן G. הרשת הפרטית של Sonos לא ניתנת לניתור או בדיקה – היא מוצפנת.

שליטה

השלט האלחוטי הנוכחי של Sonos הוא דור שני לשלטים. השלט הראשון (CR100) הזכיר את הiPod המקורי, עם הגלגלת המפורסמת. הנגן הנוכחי לקח את הדמיון צעד אחד קדימה: מפתחי Sonos השתמשו בiPhone / iPod Touch כפלטפורמה לפיתוח התוכנה ואחר-כך בנו חומרה דומה שתוכל להריץ את התוכנה הזאת. יוצא שכל מי שאחז נגן או טלפון מודרני של אפל, ירגיש ממש "בבית" עם השלט CR-200.


השלט של מערכת ה Sonos, ה CR200.


שלט ה שלט Squeezebox Duet Controller להשוואה.

כאמור, דור השלטים החדש של Sonos נכתב ל iPod Touch. חברת Sonos שיחררו גרסה זו לApp Store של אפל במחיר "חינם". יוצא שמי שיש לו אחד המכשירים הנ"ל יכול לוותר על קניית השלט ולקבל פונקציונאליות מלאה בחינם על הiPod או iPhone שלו. מה יעשו שאר בני הבית כשהוא ייצא ויקח את המכשיר איתו?  זו כבר שאלה אחרת 🙂

אחת התשובות לכך הינה יכולת שליטה מכל מחשב בממשק Web. שרת Squeezebox למשל, מגיע עם ממשק Web מובנה וחושף את כל יכולות המערכת, כולל כוונון וקנפוג של כל רכיב ורכיב בה, התקנת תוספים ושאר ירקות.  לעומת שרת זה, הפתרון שזמין לSonos מאכזב למדיי והוא לא נכתב על ידי Sonos. זהו תוסף "צד שלישי" היחידי שמצאתי באינטרנט לSonos. התוסף הוא שרת Web זעיר ששולט ביחידות הSonos בעזרת ממשק uPnP. היכולות שלו מוגבלות, אבל הוא "עושה את העבודה".

בחינה

תמיכה בעברית

ספרות: אין (ייתכן והדבר נבע מכיוון שהתקבלה יחידה להדגמה).
תרגום ממשק: אין.
הצגת שמות בעברית בשלט Cr200 – אין.
הצגת שמות בעיברית בתוכנות שליטה אחרות: יש!

היבואן, ט.ר., הבטיח תמיכה מלאה בעיברית בקרוב, כולל ספרות.

נוחות ופשטות שימוש

מערכת ביתית של אודיו אמורה לשרת את כל בני הבית. לכן לא מספיק שגיק מוצהר כמוני יוכל להפעיל אותה, אלא רצוי שגם מאותגרי הטכנולוגיה שביננו יאמצו אותה ויוכלו להנות ממוסיקה בבית. Sonos ידועים כמי שהמערכת שלהם מאד ידידותית וניכר שבתכנון המערכת, הם בחרו לותר על יכולות פחות חשובות על מנת לשמור על הפשטות והידידותיות. ניסיתי לבחון ידידותיות זו על מדגם קטן בביתי.

פרט מס´ 1 הוא אבי, בן 72 כיום, לא טכנופיל, אבל גם לא מפחד מטכנולוגיה. בזמנו היה נהנה ממערכת עם מרכיבי DIY ומוצרים פשוטים אחרים. הוא מפעיל בעצמו את המחשבים שלו, אבל מתקשר אלי לעזרה בהתקנות, בעיות ווירוסים.

פרט מס´ 2 היא בתי האמצעית, בת 12 וטכנופילית שרופה. אבל האנגלית שלה עדיין לא "משהו". מצד שני, היא כזו שכשנופל לידיה טלפון חדש, הוא יחזור לבעליו תוך 10 דקות, כשהצלצול שלו השתנה למשהו של האנה מונטנה, ה Skin הוחלף לוורוד ובאחד המשחקים היא נכנסה למקום הראשון ב High Score.

פרט מס´ 3 היא אישתי היקרה. מתכנתת מחשבים ושונאת גאדגטים (למעט Roomba). כשהיא צריכה ללמוד להשתמש בטלפון חדש, היא קוראת לפרט מס´ 2 – גם אם זה כדי ללמוד לשמור מספר טלפון בזיכרון.

על כל האנשים היקרים הנ"ל ניסיתי ניסוי פשוט: נתתי להם את שלט הSonos וביקשתי שתי בקשות: בחרו שיר שאתם אוהבים והשמיעו אותו והוסיפו לתור ההשמעה שני שירים נוספים.

תוצאות: כולם, ללא יוצא מהכלל, ביצעו את המשימה תוך פחות מ-5 דקות. לאבי (שלא התנסה בiPhone עדיין, נאלצתי להדגים דפדוף – וזהו).

למרות ששתי המערכות נראו אינטואיטיביות דיין והיו קלות להפעלה, בכל-זאת, המינימליזם של מערכת הסונוס מפתה לשכוח מהטכנולוגיה ופשוט להאזין למוסיקה.

צליל

חיברתי את הZP90 ואת הSqueezebox Receiver להשוואה. שניהם בחיבורים אנלוגיים ודיגיטליים לרסיבר. המטרה הייתה לבדוק אם יש איזשהו הבדל באיכות הצליל שאקבל מהם בשתי הקונפיגורציות.

בעזרת SPL Meter וקיבצי Test Sounds, כיוננתי את הרסיבר כך שכל ארבע האפשרויות יוציאו צליל בעוצמה זהה, עד כדי הפרשים של פחות מ dB בודד. כמו כן, "נעלתי" את הווליום בשני הנגנים (אפשרות זו קיימת בשתי המערכות, למי שרוצה לשלוט בווליום אך ורק דרך המגבר ולשמור את כל הטווח הדינאמי הקיים).

את ההשואות ביצעתי כשבשני הנגנים ניגנתי את אותם קטעי מוסיקה, בסינכרון מירבי (לחצתי על Play בשני השלטים ביחד) ובחירת מקור בשלט הרסיבר העבירה אותי בין הנגנים ובין כניסות דיגיטליות ואנלוגיות. לצערי, לא התאפשר לי לגייס אדם נוסף לבחינה זו.

הרסיבר שנעשה בו שימוש היה Yamaha HTR-6140 משודך לרמקולים של Morel מדגמים SA-2, C5 והסאב הינו SoundSub 9. ה DAC הינו זה שקיים בכל אחת מהמקורות, כאשר המטרה הייתה להשוות בינהן מבחינת איכות.

בחיבור דיגיטלי, שני המכשירים אמורים להעביר ביטים זהים לרסיבר ומשם ה-DAC של הרסיבר יפיק את אותות סיגנל. למען האמת זה לא מדויק: מאפייני תוכנה וחומרה שונים יכולים להשפיע וקיוויתי להשוות בין שתי המערכות בהיבט זה.

ההשפעה העיקרית היא השמטות עקב בעיות תזמון. יש לזכור שבכל מקרה, המידע מועבר במנות על רשת Ethernet  (קווית או אלחוטית). רשת זו היא סטטיסטית – התקנים שונים משתמשים בה לפי צרכיהם ומעמיסים אותה. אופי התעבורה הוא Bursty, כלומר "מתפרץ". פרץ של תעבורה יכול להשתמש בכל רוחב הפס לרגע ומייד אח"כ הרשת יכולה להיות פנוייה לחלוטין. בזמן כזה, תעבורה חשובה עלולה להידרש להמתין. יישומי מדיה ובכללם מוזיקה, אינם סובלים המתנות כאלו: אם לא הגיע המידע בזמן, מה אמור הנגן לעשות, לאלתר? בדרך כלל מה שיקרה זה שהנגן ישתתק. שתיקות אלו, גם אם הן קצרות מאד יישמעו ויגרעו מההנאה שבהאזנה למוסיקה.

מערכות מדיה מתמודדות עם בעיה זו בדרך כלל על ידי בניית Buffers למעשה "מחסני ביטים" שמתמלאים בביטים כשהם מגיעים ומהם "שואבים" את הביטים בקצב השימוש בהם – בדיוק כמו מאגר מים שמתמלאים כשיורד גשם ומתרוקנים בשימוש רציף על ידי צרכנים. כשנבחר שיר חדש, על המערכת קודם כל להזרים לתוכו ביטים ורק כשהוא הגיע לרמה מסויימת, יתחיל הנגן לנגן. בחירת רמה זו גבוהה מידי ונאלץ להמתין זמן מעצבן עד לתחילת ההשמעה. נמוך מידי – ונשמע הפסקות בלתי נסבלות.

ניסיתי להקשיב ולחפש Dropouts וגמגומים. לשמחתי, לא שמעתי כאלו אפילו פעם אחת. זאת, גם במקרה שנגן הSonos היה מחובר לרשת בחיבור אלחוטי. אחת הסיבות לכך היא כפי הנראה הרשת האלחוטית הייעודית ש Sonos הקימו ואולי "טריקים" ייחודיים שהם יישמו בה. כאמור, מאחר והרשת מוצפנת, לא יכולתי "לחפור" בה בכלים שברשותי ולחשוף את צפונותיה.

לסיכום, שני הנגנים נשמעו לי טובים באותה מידה. הם ניגנו היטב כל מה שזרקתי עליהם, ללא עיוותי וללא הפסקות וגמגומים.

בחינת תכנים

הסימפוניה הראשונה של בטהובן נשמעה נקייה וחלקה בכל המצבים בשני הנגנים – בפורמט Flac עם קובץ cue. מבחינת Squeezebox, היכולת להשמיע קבצים כאלו נוספה רק לאחרונה ויכולת מושלמת קיימת רק בגרסא שנמצאת בבטא (7.6). בשום מצב לא הצלחתי להבחין בהבדלי שמע בין 4 הכניסות (שתי מערכות, כל אחת בחיבור אנלוגי ודיגיטלי).

את קבצי מוזיקה הדחוסים של Queen עם A night at the Opera או Dark Side of the Moon, נשמעו מעולה כרגיל. גם כאן, לא הצלחתי להבחין בין ארבעת המצבים.

סינכרון

את הסינכרון של מערכת Sonos בדקתי בקלות על ידי חיבור שלושת הנגנים שקיבלתי לבדיקה. לאוזניי, הסינכרון היה מושלם. גם כשכולם היו בחדר אחד, לא הבחנתי בבעיות תזמון – הדים וכדומה.

בגרסאת התוכנה האחרונה (3.2) של Sonos, התווספה יכולת מעניינת: חיבור זוג S5 לכדי זוג סטראו: Stereo Pair. במצב זה, אחד ה S5 משמיע את ערוץ ימין והשני את ערוץ שמאל. היכולת אולי מעניינת פחות כשמבינים את המשמעות הכספית שלה, אבל מצד שני, היא מדגימה את הביטחון שיש ל Sonos ביכולת הסינכרון של המערכת שלהם: הרי על מנת לקבל במה יציבה, הסינכרון חייב להיות מדוייק עד רמת הפאזה של הצליל שבוקע, כולל בגבוהים. מבחינה טכנית, אם נתייחס לצליל בתדר 3000 הרץ לדוגמא הבוקע משני רמקולים בו זמנית, הפרש של 150 מיקרו-שניות (מיליונית השנייה) מבדיל בין פאזה קוהרנטית להפוכה, או בין צליל שנשמע כאילו בוקע ממרכז הבמה לכזה שמפוזר בחלל. גם איחור של 10 מיקרו-שניות יזיז את דמות הצליל מרחק ניכר בבמה, מהמקום בו הוא היה אמור להשמע. כמובן, ככל שהתדר עולה, הרגישות לדיוק עולה.


חיבור זוג יחידות של S5 וקיבלנו מערכת סטריאו.

לצערי, לא היה באפשרותי לבחון את ביצועי היכולת הזאת מכיוון שהיבואן לא סיפק זוג יחידות של S5. גם מכיוון שהיכולת חדשה כל-כך, גם לא יכולתי למצוא איזה שהיא עדות לכך שמישהו בכלל בחן יכולת זאת.

את הקורא הסקרן שרוצה לדעת איך הם עושים זאת, אני יכול להפנות לסדרת פטנטים ובקשות לפטנטים שרשומים על שם חברת Sonos, בה הם קיים פירוט לא רע של השיטה.

תמיכה טכנית

במצב אידיאלי כמובן, לא יכולתי לספר על התמיכה הטכנית הזמינה, אבל מספר בעיות הפגישו אותי איתה, ולהלן רשמיי:

  • ט.ר., היבואנים מספקים תמיכה טכנית ראוייה לציון, עם הידע ברשתות מחשבים הנחוץ.
  • פנייה בדוא"ל לתמיכה בארה"ב נענתה על פי המובטח, תוך יום עבודה אחד. כמובן יום עבודה זה לא כלל את יום א´.
  • Chat עם נציגי התמיכה בארה"ב היה יעיל ופרודוקטיבי, אם-כי תור ההמתנה לקבלת נציג נע באורכו מדקות בודדות ועד ללמעלה מחצי שעה. הנציג נשמע כאחד שמבין בפרטי הפרטים של התוכנה, עד כדי כך שאמר לי בשלב מסויים ש"לא יכול להיות שהמערכת עשתה זאת, כי אין בה קוד שיכול לעשות זאת" 🙂
  • יכולת הDiagnostics שמובנית בתוכנה איפשרה לנציג לקבל תמונה ברורה על המערכת שבביתי ולאבחן את הבעייה. הכוונה היא שהמערכת בונה קובץ מידע ומשגרת אותו לאתר האינטרנט של Sonos. בתום השיגור היא מציגה למשתמש מספר סידורי, אותו הוא מוסר לנציג התמיכה. הנציג יכול לפענח את הקובץ. טאצ´ יפה!

השוואה זריזה בין מערכת ה SqueezeBox Duet למערכת Sonos אשר כוללת ZP90 + CR200

נושא / תכונה

Sonos

SqueezeBox

 

 

  

צבע

לבן

שחור

כפתורים בחזית

עוצמה והשתקה

השתקה בלבד

רשת אלחוטית

עצמאית, מוצפנת

תקנית, יכולה להתבסס על ציוד קיים

יציאות

אנאלוגית, spdif – קואקס + אופטית

אנאלוגית, spdif – קואקס + אופטית

כניסת אודיו

כניסה אנאלוגית – בכל הדגמים

בדגמים מסויימים, לא בDuet

מתג Ethernet מובנה

שתי כניסות – 100  מגה

אין / כניסה אחת

שליטה על tone ביציאה

קיימת

לא קיימת

תוכנת שליטה

 

  

תוכנת שליטה – PC / MAC

קיים

קיים

תוכנת שליטה – iPhone / iPod touch

חינם

10$ – צד שלישי

תוכנת שליטה  – web

חינם, צד שלישי, שליטה על המוזיקה בלבד

כלול, חינם, אקסטנסיבית ביותר

שלט

 

  

מסך

3.5"

2.4"

שליטה

מסך מגע + 4 מקשים

גלגלת + 10 מקשים

עברית

עדיין לא קיימת

קיימת חלקית – תפריטים, הצגת פרטי מוזיקה. בשלט, העברית הפוכה

שונות

 

  

גישה רישתית לקבצי מוסיקה

נדרשת

נדרשת

שירותי מוזיקה, בישראל

תחנות רדיו אינטרנטיות בלבד

תחנות רדיו אינטרנתיות, Last.FM

Live365

Mediafly

Classical.com

ועוד…

יכולת שפצור / התאמה

מועטה

ענקית

תוכנה

קוד סגור

קוד פתוח

תוכנת נגן – PC

אין, כנראה לא יהיה

קיים, קוד פתוח

סינכרון

מעולה

טוב

תוכנת שרת

לא נדרשת

נדרשת / אבל קיים תחליף באינטרנט

תוכנת שרת באינטרנט

לא קיימת

קיימת / איכסון מוזיקה בתשלום

תמיכה בישראל

קיימת

אינה קיימת

סיכום

אינני מצטער על בחירתי במערכת Squeezebox לבית. המערכת עונה עלf צרכיי, השתלבה היטב בתקציב (רב רובה הינו למעשה חינם), אבל דרשה (ודורשת) ממני התעסקות רבה – בתור Tinkerer מושבע במערכות ממוחשבות, זה מתאים לאופי שלי, אבל כששאלו אותי חברים ובני משפחה אם אני ממליץ להם על מערכת זו – תשובתי היתה שיתרחקו ממנה –  כשסיוטים של טלפונים ליליים לבקשת תמיכה רודפים אותי…

לעומת זאת, לכל אחד מהם הייתי ממליץ בחום על מערכת הSonos – אם הם חובבי מוסיקה ותקציבם מרשה זאת. אני סמוך ובטוח שלא אאלץ לתמוך באף אחד מהם: אם מכיוון שלא צפויים להם קשיים בהתקנה ובהפעלה, אם כי אין במערכת הרבה יכולת כוונון ושפצור, ואם כי יש גורם מקצועי בישראל שמסוגל לתמוך בהם.

מחירים

פריט

מחיר (ש"ח)

שלט Controller CR200

2650

נגן מוגבר עם רמקולים ZP-S5

2990

נגן מוגבר ZP120

3800

נגן לחיבור למערכת קיימת ZP90

2650

מגשר ZoneBridge 100

750

באנדל הכולל בתוכו ZP90, ZP120 ושלט

7600

להמשך הדיון בנושא מערכת ה Sonos.

תודה לחברת ט.ר על השאלת המוצר לטובת הביקורת

7:00
  /  
1.8.2010
  
מאת: אורי סבוראי

1