שעון לאודיופילים – Audiophile Gift – Nixie Tube Clock

מחפשים את ה"מתנה המושלמת" לאודיופיל ש"יש לו הכל"?כנראה שאת זה עדיין אין לו - אבל הוא ירצה אחד!

7:00
  /  
24.05.2010
  
מאת: אורי לרנר
מבוא

זמן

מבחינת הפיזיקה, זמן הוא המימד הרביעי, חלק בלתי נפרד מתיאור העולם שסביבנו. מבחינת הפילוסופיה, זמן קשה מאוד להגדרה, אבל אפשר לנסחו בתור ההבדל המוחלט בין אירוע אחד לשני (למשל, מלידה ועד מוות). כל אחד תופס את הזמן אחרת, משתמש בו אחרת – חלקנו תמיד מאחרים, חלקנו תמיד מקדימים וחלקנו כלל לא מתייחסים אליו ("נו, יהיה בסדר"). למרות היחס השונה, כולנו יודעים מהו הזמן וליתר דיוק – באיזה זמן אנחנו נמצאים. ביתר פשטות, רוב הזמן כולנו יודעים לענות לשאלה – "מה השעה?"

בגלל ש"מה השעה" היא שאלה כ"כ חשובה, תמיד יש סביבנו הרבה מאוד שעונים – על היד, בטלפון הנייד, במחשב כף היד, במחשב עליו אנו עובדים, על הקיר מולנו במשרד, מעל הרציף בתחנת הרכבת וכולי. אם אנו לא רואים שום שעון, תמיד אפשר להתקשר ל"שעון הדובר".
יש שעונים רגילים ושעונים מוזרים, שעונים גדולים וקטנים, ממתכת,מפלסטיק ואפילו מנייר.

בזכות ריבוי השעונים הזה, שעון הפך למתנה מאוד מקובלת – שעון זהב בפרישה מהעבודה, שעון יוקרה בסיום קורסים בצבא (טיס, חובלים), מתנת אירוסין מסורתית לחתן (שעון יד מהורי הכלה), שעון קיר לנכנסים לבית חדש ואפילו שעון מעורר לחברים הישנוניים שלנו (אגב, אם מישהו מחליט לקנות לי מתנה לכבוד יום ההולדת שלי המתקרב, אני אשמח ל Clocky).

שעון מתנה?

עכשיו – מתנת הזמן הגיעה גם לעולם האודיו האודיופילי, בזכות מגזין האודיו המקוון My-hiend.com.
המגזין הציב מטרה, ליצור עולם של מתנות לחברים האודיופילים ביותר שלנו, אלו שלא מתפשרים על שום פריט ציוד שמוצג לראווה בביתם.
המתנה הראשונה הנמכרת באתר היא השעון אותו אני מציג כאן, שלדעתי זכאי לתואר "השעון האודיופילי הראשון".

 

השעון מגיע ארוז באריזה מגוננת מאוד, קרטון מעוצב ובתוכו מארז קלקר מאוד עבה. כאשר מוציאים את החבילה מהאריזות, רואים שכראוי לשעון אשר "מרגיש בבית" אצל אודיופיל טיפוסי, אין פה LCD, כפתורים גלויים או רכיב האחראי לעיבוד ממוחשב (לפחות לא אחד בולט).
בגב השעון ישנו חיבור לספק הכח ועוד כפתור יחיד, שניהם חבויים ודי קשה להגיע אליהם.

המרכיב הבולט ביותר שאנו רואים הינו 6 שפורפרות נאון בולטות המציגות את הספרות ועוד שתיים קטנות יותר, המשמשות להפרדה בין השעות, הדקות והשניות. כל שפורפרת מכילה 10 ספרות מתכתיות הנדלקות כל אחת בתורה ע"י מעבר זרם חשמלי דרכן, בצורה רציפה.


מבנה שפורפרות השעון – Nixie Tubes

מבנה השעון מתכתי "קר", בצבע כסוף מוברש. הקוים נוקשים יחסית, אומנם קיים ניסיון לגימור מעוגל אבל בגלל המבנה המתכתי השעון משדר תחושה יוקרתית ו"אל תגעו בי, אני פה בשביל הרושם".  בחזיתו כיתוב בלייזר של שם המגזין.

 

זה השעון – פשוט, יפה (עניין של טעם) והעיקר – משתלב יפה מאוד בסט הציוד האודיופילי. 

להפתעתי, עם השעון מגיעה חוברת הוראות מפורטת למדי, אשר ממנה מסתבר כי עם כפתור יחיד וקטן אפשר לעשות הרבה מאוד דברים, באמצעות לחיצות לפרקי זמן שונים ומשונים (4 שניות רצוף,7 שניות רצוף ואז לחיצה כפולה, 11 שניות רצוף ועוד שילובים שונים) –

  • 1. כיוון השעון (מתבקש).
  • 2. קביעת תצוגת 24 שעות או 12 שעות.
  • 3. קביעת שעות העבודה של השעון – ניתן לקבוע כי בשעות הלילה התצוגה לא תהיה מוארת (על מנת לחסוך באורך החיים של השפורפרות, אשר מוצהר כי הוא 50,000 שעות, כ- 5 שנים, עד ירידה של 50% בעוצמת ההארה).
  • 4. קביעת הבהוב של נורות האמצע (המפרידות בין יחידות הזמן) – מהבהבות או כבויות.

אבל – זה לא הכל…
מתברר שיוצר השעון החליט שהשעון לא עובד בשבילנו, אלא אנחנו בשבילו.

אפשר לכייל בשעון זה את קצב התקדמות השניות – או, "כמה זמן זה שנייה?".
שניה מוגדרת בשעון זה כערך בסיסי של 5,000 יחידות תזמון (אל תשאלו אותי מה זה אומר).  אפשר להשוות את פעילות השעון במשך כמה ימים לשעון עליו אנחנו סומכים (למשל – שעון אטומי), לראות האם הוא צובר פיגור (או ממהר) ולהתאים את ערך יחידות התזמון בהתאם.

אני חייב לציין – פונקציה זו מאוד הפתיעה אותי, אני לא רגיל לשעון שמאפשר כיול כ"כ מדויק.
כנראה זה קשור שוב לעובדה שהשעון מיועד לאודיופילים – אי אפשר להחליף לו שפורפרות, קבלים וכו´ – אז לפחות שאפשר יהיה "לשחק" עם משהו אחר במאפיינים שלו.

נו, אז מה דעתנו?

דעת הקהל

 

בשלב הראשון, חיברתי אצלי את השעון בסלון, ליד המערכת. מדובר במערכת המוכוונת לקולנוע ביתי, וככזו – לא ציפיתי לחוות השפעה של נוכחות השעון על הנאתי מהמערכת.
אמנם, מאוד נהניתי מהאפקט של הספרות המתחלפות והתאורה הכתומה שהוא יוצר בחדר, אשר בהחלט הייתה נוחה (ולא פגעה בתמונה), אבל בזה השפעתו הסתכמה.

לעומת זאת, כשמיקמתי אותו אצל חבר כחלק מהסט האנלוגי שלו (לא אכנס לפרטי הציוד לבקשת החבר) – ההשפעה הייתה שונה.
ברור לי שמדובר באפקט פסיכולוגי לחלוטין אבל השעון לא תרם רק ויזואלית, אלא חווית ההאזנה הייתה "נכונה" יותר.
אשתו של החבר בדיוק יצאה מהמטבח ונכנסה לחדר במהלך המבחן, הסתכלה כמה שניות ואמרה לנו "אתם יודעים מה – יש משהו בשעון הזה"… 

לא הסתפקתי בזה. בשונה מביקורת רגילה, פה יש יותר מאשר דיעה, התחושה האישית היא החשובה. לכן, לקחתי את השעון איתי ושוטטתי איתו בבתים שונים בהם ביקרתי, כדי לזכות לכמה שיותר ביקורות.
להלן מבחר ציטוטים מפי חברים ומשפחה:

אבא
(פרט רקע – מדובר בחקלאי מושבניק, שלא ממש מתחבר לתרבות הגאדג´טים והציוד האלקטרוני).

ש: מה זה?
ת: שעון.
ש: למה הוא נראה ככה?
ת: כי הוא מיועד להשתלב בסט ציוד אודיופילי.
משפט מסיים:טוב… אם אתה אומר.

למחרת בערב, חזרתי לבית הורי שוב והדו-שיח ממשיך.

ש: תגיד, כמה זה עולה?
ת: $265.
ש: מה? 1,000 ש"ח? מי ישלם כזה סכום על שעון כזה?!

אמא שלי ודודה שלי (כל אחת בנפרד)
אמא – "אורי, השעון הזה מלחיץ אותי. למה הוא מציג את השניות משתנות? זה נראה כאילו הוא סופר אחורה לקראת שיגור של משהו!"
דודה – "זה נראה כמו שעון של פצצה מסרט מתח זול…"

אחותי
בדומה לשאר המשפחה ובאופן טבעי, היא התמקדה יותר בצורה החיצונית והיא סיכמה במשפט "זה נראה כמו פרוייקט סיום של מגמת אלקטרוניקה בתיכון"

אח

לשמחתי, אני לא היחיד במשפחה עם הנטייה לצעצועים אלקטרוניים. אחי הגדול התלהב מהשעון מבחינת האלקטרוניקה והרעיון, אם כי אני לא חושב שהנטיות האנליטיות שלו אפשרו לו "להרגיש" את השעון כחלק מהותי מהמערכת.

חבר
חבר טוב שלי שעוסק בתחום האלקטרוניקה, מיקרו-מעבדים וכדומה.
כשהוא ראה את השעון על השולחן שלי, קודם כל הוא התגלגל מצחוק, התלהב ואח"כ שאל מה זה יכול לעשות. כשסיפרתי לו על היכולות של הכפתור היחיד, הוא התחיל לתת לי הרצאה על מיקרו-מעבדים, מה הם יכולים לעשות, איך אפשר לתכנת אותם וכן הלאה.

הדבר היחיד שהפסיק את ההרצאה היה הבקשה שלו לפרק את השעון כדי לראות איזה מעבד יש שם… בקשה לה סירבתי בתוקף.

השותפה
בלילה הראשון שהשעון היה בדירה שלנו, השארתי אותו על שולחן האוכל (היא לא הייתה בדירה). כשקמתי בבוקר, גיליתי לידו את הפתק הבא –

 


"שותף יקר שלי, בוקר אור.
אוקיי. 
אתה משאיר לי חנוכיית קונדומים עם מספרים זורחים בתוכם על השולחן.
נשאלת השאלה – בשביל מה. אני גם ככה מורעבת.
צריך גם להזכיר לי במספרים כמה זמן עבר?
שלך בידידות, ע.
"

למחרת השעון נעלם (לקחתי אותו לסופ"ש לבית ההורים), ואחרי שהחזרתי אותו לחדר שלי עברו כמה ימים בהם היא לא ראתה אותו.
היום היא נכנסת לחדר שלי בהתרגשות כדי לספר לי משהו שעבר עליה, ולפתע היא נעצרת בפתאומית, מסתכלת הצידה, ו"מה? מישהו החזיר את שעון הקונדומים לדירה שלנו!".

כשחברה שלי ראתה את השעון לא היה לה הרבה מה להגיד, רק שהוא היה נראה יותר טוב אם המספרים היו זורחים בכחול.
יכול להיות שהיא צודקת – אולי הגרסה הכחולה היא לחובבי הקולנוע הביתי…

וידאו של השעון

 

סיכום

כמו שאתם רואים – הדעות חלוקות.
חברים מהאתר שראו את השעון אהבו את הקונספט והגדירו את השעון כ"צעצוע חביב" (אם כי אחד מהם אמר שלדעתו זה לא מתאים לחדר שינה כי זה היה מפריע לו לישון בשל התאורה החזקה יחסית), בני משפחה שאינם בתחום לא באמת הבינו מה השעון הזה רוצה מהם ואנשים אחרים ראו בזה חנוכיה, צעצוע, טיימר ואפילו אתגר אלקטרוני ("איך זה עובד").

למרות זאת, אני די בטוח שאם הייתי נותן את השעון מתנה לחובב אודיו ובפרט חובב שפופרות ואודיו אנלוגי, הוא היה מאוד שמח.

 


השעון ליד דוק האייפוד שלי (Ihome IH8), השעון מדויק מבחינת השעה…

מבחינתי – זה יופי של מוצר.
מרשים בעיצוב, מעניין בטכנולוגיה ואם הוא משפיע (אפילו פסיכולוגית) על החוויה שלי מהמוזיקה – מה טוב.
כרגע הוא עוד בחדר השינה שלי (אני ישן חזק), ואני נרדם בקלות לאור הכתום הזורח לי בחדר.

המוצר Nixie Tube Clock חסר כיום יבואן בארץ ומוצריו ניתנים לרכישה ישירות מאתר היצרן.

מחיר: $265

להמשך דיון בנושא השעון לאודיופילים – Audiophile Gift- Nixie Tube Clock, לחץ כאן.

תודה ל Audiophile-Gift.com על השאלת המוצר לביקורת

7:00
  /  
24.5.2010
  
מאת: אורי לרנר

1