מגבר אוזניות: Musical Fidelity V-CAN

מגבר האוזניות V-CAN של Musical Fidelity פשוט וזול למראה, אך לא שופטים מוצר לפי המראה החיצוני שלו. ולרי ימניצקי בודק, ...

7:00
  /  
25.03.2010
  
מאת: ולרי ימניצקי

הקדמה

הגיע הזמן לשדרג את רמת הסאונד דרך האוזניות שלי.
אחרי המלצות אינסופיות ובחינת התקציב (שאני מוכרח להודות שלא היה גבוה במיוחד, אך גבוה משמעותית ממחיר הבחירה הסופית), נפלה החלטה לבחון את ה-Musical Fidelity V-CAN כמגבר אוזניות ייעודי בין LynxTwo-A המקור ל-AKG K271 MKII. צריך להדגיש שנושא ה-Low Output Impedance שיחק תפקיד לא מבוטל בבחירת המגבר (5 אוהם), היות והאוזניות שלי הן 55 אוהם.

כמה מילים על חברת Musical Fidelity ומוצריה:
מיוזיקל פידליטי היא חברה קטנת מידות של ציוד אודיו High End שנוסדה ב-1982 ועם השנים הצליחה לתפוס את מקומה המכובד בקטגוריה הזו.

בין המגברים ונגני ה-CD היוקרתיים, מייצרת החברה גם שתי קבוצות מוצרים: X-Series ו-V-Series, המכילות DAC, מגבר האוזניות ו- Phono Preamp.

  • סדרת ה-X היא סדרה יוקרתית המשלבת מנורות ופופולרית מאוד בקרב אודיופילים.
  • סדרת ה-V היא סדרה המתחשבת יותר במרכיב הכספי מבלי להתפשר באיכות הצליל.

המחיר המומלץ בחו"ל ל-V-DAC הוא $299, ול-V-CAN וה-V-LPS המחיר הוא $199 .

לטענת החברה, לרוב האוזניות האיכותיות יש עכבה הנעה סביב 30 אוהם ולמגברי האוזניות יש עכבת יציאה הנעה בין 50 ל-100 אוהם, לכן הם מתקשים "לפמפם" את האוזניות כראוי. לפיכך, הסאונד שהם מייצרים "צבוע" בעיוותים והיענותם לא מאוזנת והלינאריות שלהם לקויה.
מנגד, מגברי ה-V-CAN, עם עכבת יציאה הנמוכה של כ-5 אוהם, מתגברים בקלות על הבעיות הנ"ל.

להלן המפרט של ה-V-CAN:  

מבנה חיצוני ומחברים

ל-V-CAN יש כניסות ויציאות של RCA סטריאו מאחור (המחוברים בלולאה) וכניסת מתח 12V.
קיים LED לאינדיקציה על חיבור המתח הממוקם משום מה מאחור ליד חיבור המתח.

מקדימה בצד ימין, כניסות PL – הגדולה באמצע והקטנה לידה. וסת העוצמה ממוקם בצד שמאל.

במראה החיצוני המגבר לא הרשים אותי כלל. עיצובו הפשוט הופך אותו למראה צעצועי או כזה שהורכב עצמאית כקיט לחובבי אלקטרוניקה. עם כל הסובייקטיביות שבהבחנה שלי לגבי העיצוב, מיוזיקל פידליטי יכלו לעשות עבודה יותר יסודית בנושא, אם כי יש לציין כי MF מודים בזה שלא השקיעו במראה כדי להוזיל עלויות.
טיב חומר הפח ממנה עשויה הקופסה עמיד יחסית בפני מכות או לחצים אחרים סבירים:

אל המגבר מתחבר ספק כוח קטן חיצוני  12V, 500mA:

הרכיבים האלקטרוניים

הקופסה נפתחת בקלות ע"י שני ברגים מקדימה ושניים מאחור.

במרכז ממוקם הצ´יפ Low noise quad operational amplifier – MC33079, מחוזק בטרנזיסטורים מסוג C550C והצמד של BD139 / BD140. כמו כן, קבלים של 4.7uF בכניסות ושל 1000uF ביציאות.
מבנה הרכיבים מתאים ל-Class A. 

על טיב הקבלים, ה-OpAmp, ושאר הרכיבים אפשר להתווכח, ולאלה שאוהבים לעשות Mod-ים יש מספיק אפשרויות (וגם סטים מוכנים) כמו זה למשל, המציע להעלות את רמת האלמנטים לגבוהה יותר בכמה עשרות דולרים בלבד:

מבחני האזנה

לצורך בחינת המגבר, הקציתי שעה נוחה להאזין ולבדוק את ה-V-CAN לעומק. כמקור נבחר (איך לא) Musical Fidelity M6 CD, כדי לוודא שרמת המקור בוודאות לא תהיה צוואר הבקבוק במערכת. החיבורים גם הם היו ברמה מתאימה וזאת למרות שאני לא חסיד של העלאת כבלים לרמת חשיבות כ"כ גבוהה, היות והידע שלי באלקטרוניקה לא סיפק לי הסבר מושכל להבדלים בין כבל מיקרופון איכותי אך פשוט, לכבל שעלותו מאות ירוקים למטר.

כאן יש מקום לציין כי למרות מספר מגזינים (כמו HiFi & Musik) ורוב התגובות בפורומים שנתנו ציונים מאוד מכובדים ל- V-CAN ב-What Hi-Fi, לא כל כך אהבו אותו (וזה בלשון המעטה). זה השאיר עלי חותם שלילי ומידה של ספקנות.

מפה לשם ובלי לבזבז אפילו דקה, התחלתי להחליף אחד אחרי השני את הדיסקים של Focal JM.Lab Sound Demo.
וכאן נרגעתי…

הסאונד היה מאוד דינאמי, אך יחד עם זאת מאוד מפורט, עם באסים עמוקים ומאוד נוחים לשמיעה, ותחום ה-Mid הפך למאוזן ביחס לשני המיקסרים Behringer ו-Mackie איתם  עבדתי.

כבר בשלב זה היה ברור לי שמצאתי את האחד. המשך האזנה ל-Symphony No. 5 in C Minor של בטהובן בביצוע Karajan – Berlin Philharmonic העמידה בפניי תזמורת שלמה עם הדגשה מדהימה של כל כלי ודמיון על מקומות הישיבה של הנגנים! פשוט מדהים.

בהאזנה ל-Eric Clapton – Reptile, הגיטרות נשמעו לי בצורה הכי קרובה לצליל בעת ההקלטה באולפן, פשוט להתענג. הבאסים בתופים היו דינאמיים אך לא בלטו מידיי ולא הסתירו את המיד באס.

ב-Dream Theater – Systematic Chaos המגבר הוציא סאונד מאוד חם, שלשנייה נתן לי הרגשה של סאונד מנורתי (כנראה ריבוי מכשירי דיסטורשן מנורתיים בהקלטה עצמה נפתחו ביתר שאת), שירות הרקע (אפקטי הווקאלייזר) היו מודגשים טיפה ו"צבעו" בגוון נעים לאוזן את הסולן המוביל. דיסקים נוספים שהשמעתי לא גרמו לי לשנות את החלטתי.

בהמשך המבחן שנעשה כבר בביתי חובר מגבר האוזניות החדש ל-HTPC כמקור, וחוברו שוב האוזניות K271 MKII.
כמה מילים על מקור ה-HTPC שלי: הוא בנוי מספק כוח Modu82+ עם רעשי מתח בין הנמוכים שקיימים. לוח אם P5Q – Deluxe עם קבלים איכותיים ויציבות המתח גבוהה בכניסה לכל התקן בזכות הרכיבים האיכותיים. כרטיס קול Lynx Studio LynxTwo-A עם 4 כניסות ויציאות שמשנת יציאתו לשוק ב-2001, מככב בכל הסקירות ככרטיס קול פנימי המוביל בציוד המקצועי וציוד ה-Hi-Fi. כל הרכיבים ב-HTPC (כולל פתרונות קירור השקטים) נבחרו בקפידה כדי להבטיח רמת סאונד הגבוהה האפשרית. הנגן התוכנתי הוא Foobar עם אלגוריתם Resampling איכותי המכפיל את תדר הדגימה ב-4 (כלומר אם זו דגימה של CD זה יהפוך ל-176,400Hz. במקרים בהם ההקלטה היא 88,200Hz ומעלה לא ייעשה Upsampling כלל).

השוויתי את ה-V-CAN למיקסר (שמוזכר לעיל), ולמגבר C355BEE (כמובן שהכוונה היא ליציאת האוזניות שלהם). מגבר ה-V-CAN עולה עליהם ללא כל ספק בכל סוגי המוסיקה ובהבחנה ברורה ללא מאמץ.
רמת הפירוט גבוהה משמעותית, הסאונד מאוזן בהיענות שלו והבאסים יורדים עמוק ולא רפויים כמו שהאוזניות שלי נשמעות ברוב המגברים בהם נוצרת הרגשה של באס חלש ורפוי.

בהאזנה נוספת ל-McIntosh DVD-Audio Spectacular Reference Disc בפורמט 192/24 לסימפוניה התשיעית מאת דבוראק (Symphony No.9 in E Minor, Op.95, From the ´ New World´ – Allegro con fuoco), הסאונד נהיה אגרסיבי ונוצרה מעין הרגשה שכל קבוצת כלים מנסה להבליט את עצמה, גבוהים בסביבות 8-16KHz עקפו את ראשי בעצבנות אופיינית לצליל חי, והבמה העמוקה יצרה הרצון לנצח על התזמורת… 

מדידות

צריכת החשמל שנמדדה היא כ-6 ואט שזה מעט.

לצורך המדידה הבאה, חוברה יציאת LynxTwo לכניסה של ה-V-CAN ויציאות האוזניות של ה-V-CAN  חוברו ל-K271 (כהתנגדות אמיתית) ולכניסה של LynxTwo.  לצורך אות/ניתוח נבחרה תוכנת יעודית לסוג זה של ניתוחים – RMAA.

אווופס … יש 0.8db הפרש בין הערוצים (בדקתי את זה גם בטווח האזנה הרגיל שלי – זה בסביבות 0.3-0.4db שלדעתי אי אפשר לשמוע). עקומת תדרים מאוזנת עם צביעה קלה בקצוות שאפשר יהיה להרגיש בה רק עם טסטים סינטטיים כגון זה או עם אוזן מאוד רגישה וגם זה לא בטוח.

בגרף הבא אפשר לראות את היענות לולאת היציאה-כניסה של LynxTwo כ-Reference:

ואכן, זוהי עקומת Reference אמיתית, קשה לדמיין משהו יותר מושלם.

וזוהי התמונה הכוללת של ניתוחי ה-V-CAN מול  LynxTwo Self Loop*:

רמת הרעש והתחום הדינאמי מעולים. רמת העיוותים ההרמוניים טובה מאוד, ורמת עיוות האפנון ההדדי בינונית.
תופעת עיוות אפנון הדדי היא אותות ספקטראליים קוהרנטיים בלתי-רצויים בתוך התחום ומחוץ לתחום המופיעים בגלל אפנון הדדי בלתי רצוי בין שני מרכיבי תדר רצויים. רמת עיוות האפנון ההדדי הגבוהה אופיינית למגברי מנורות, שם היא מגיעה לאחוזים אחדים. הייתי משער שאולי התחושה ה"מנורתית" בחלק מהאזנות נבעה מהנתון הזה, אך הערך נמוך מידי לדעתי כדי להרגיש אותו וכן העיוותים הטרנזיסטוריים לא נשמעים טוב כמו מנורתיים. אגב, מדדתי את זה גם ללא התנגדות ביציאת המגבר והנתונים שקיבלתי היו הרבה יותר טובים וקרובים לנתוני היצרן – THD – 0.0018% ו-IMD – 0.0064%. ברור שהוא לא דוחף את האוזניות שלי "בקלות" כפי שטוען היצרן, אז בטענה של היצרן שהמגבר יכול בקלות להניע את כל סוגי האוזניות, הייתי מעט מצניע אותה ל"רוב סוגי האוזניות"…

הנתונים של LynxTwo Self Loop הוצגו למטרת ההוכחה, כי השפעתו של הכרטיס שאיתו נעשתה הבדיקה אפסית או זניחה.

* לולאת יציאה – הכניסה ב-LynxTwo חוברה כ-XLR-RCA-XLR (בצורה זו זה מחובר למגבר משולב בחיי היום יום).

מה לא אהבתי

כמו בכל מוצר, גם ב-V-CAN יש לא מעט חסרונות:

  • טיב הגימור – העיצוב של פחית קולה ניראה בעיניי יותר יוקרתי. כאן מיוזיקל פידליטי ממש עשו עבודה לא טיפוסית לחברה הזאת.
  • וסת העוצמה (וכאן אני לגמרי עם "What HiFi") ברמות המאוד נמוכות: הערוץ השמאלי (במקרה שלי) מפגר מאחורי הערוץ הימני, שבעוצמה קצת יותר גבוהה מתאזן, אך אל דאגה, בעוצמות הבעייתיות אי אפשר להאזין למוזיקה באמת, כך שהחיסרון די זניח.
  • יש לציין גם את עניין אי האיזון ברמת העלייה של עוצמת ההגברה, שכן עם תחילת הסיבוב היא עולה בצורה חדה מהצפוי ומקשה על עידון העוצמה הרצויה. חיסרון משמעותי אך לא שובר כלים. עם ה"קילומטראז´" בהאזנה מתרגלים לזה וזה מפסיק להפריע.
  • הרגשתי מייד עם התרווחתי בכורסת האזנה שחסר לי שלט אלחוטי, כך שהמגבר תמיד צריך להימצא בהישג יד (תרתי משמע).
  • דבר נוסף שאפשר לראות בו פשרה הוא ספק כוח די פשוט.
  • באחת ההתבטאויות הפומביות, MF טוענים כי בסדרת ה-V, בין 60 ל-70 אחוזים מהעלות היא עלות הרכיבים. אחרי בחינת הרכיבים בפועל זה נשמע לי מופרז…

על קופסת המוצר מצויין מוצר נוסף בסדרת ה-V שהוא V-PSU – ספק איכותי העשוי (לטענת החברה) לשפר את איכות הסאונד. לצערי המוצר לא זמין בארץ, ולכן לא יכולתי להשוות בין הספק שבא עם V-CAN ל-V-PSU.  

ציוד

מקורות

  • Musical Fidelity M6CD/DAC
  • HTPC with Lynx Studio LynxTwo-A

מגברי אוזניות

  • Musical Fidelity V-CAN
  • Behringer XENYX 1832FX *
  • Mackie 1402-VLZ3 *
  • NAD C 355BEE **

אוזניות

  • AKG K271 MKII

מכשירי מדידה

  • Uni-Trend Digital Clamp Multimeter UT201
  • RightMark Audio Analyzer v6.2.3

*          מיקסר בשימוש ערוץ סטריאו בודד (Solo mode) ויציאת האוזניות.
**        מגבר משולב עם יציאת אוזניות

סיכום

באחת מהצהרותיה, פרסמה חברת MF כי רמת הנתונים הטכניים שמושגת בזכות איכות הרכיבים, היא קרובה מאוד לאלה שעולים פי כמה מעלותו של V-CAN. אחרי ימים של בחינה יסודית נוטה להסכים איתם.

מגבר האוזניות V-CAN של חברת Musical Fidelity נותן תמורה מלאה כשחקן חיזוק של מערכת הסטריאו הקיימת, בעיקר לסוגי אוזניות כמו שלי (AKG K271 או K701 ודומיהם) שברוב המגברים נשמעים בינוני למדי. יצא לי גם לשמוע את האח הגדול שלו X-CAN. לעניות דעתי ההבדל באיכות לא היה כזה משמעותי (אם בכלל) כמו ההבדל במחיר (כן !!! לצערי הכול נמדד ביחס עלות/תועלת).  

בפרופורציות של המחיר, כל החסרונות שמניתי נראים לי זניחים. 

חברת Musical Fidelity מיוצגת בארץ ע"י חברת טופ אודיו.

מחירו המומלץ לצרכן בארץ של ה-V-CAN הוא 990 ₪.

 להמשך הדיון בנושא Musical Fidelity V-CAN, לחץ כאן.


7:00
  /  
25.3.2010
  
מאת: ולרי ימניצקי

1