המרת תקליטים לפורמט דיגיטלי לא חייבת לעבור באולפן הקלטות (פרק א´)

חשקתם להאזין לתקליט במכונית, בפעילות ספורט או בטיסה משעממת לחו"ל? זמינות הפורמט הדיגיטלי עשויה לשמש מצע נוח. אמנם הצליל לא ...

7:00
  /  
16.03.2010
  
מאת: חנן לשנובולסקי
הקדמה

מאמר זה הינו הראשון בסידרה קצרה. הוא אינו מתיימר להיות "מיקצועי" כיוון שעבדכם הנאמן אינו איש Sound מובהק (גם לא בהשכלתו), אלא חובב מושבע ("שרוט" בלשון העם). מצאתי לנכון להעביר לציבור הקוראים והחובבים של הסאונד האנלוגי מהנסיון שצברתי תוך כדי ביצוע משימת שימור אוסף תקליטי על מדיה דיגיטאלית. אני מאמין שלחלק מהקוראים המידע אינו מחדש דבר, אולם אצל אחרים הוא עשוי לפתוח צוהר לנושא מעניין. לגבי הוא מרתק כי עם כל תקליט נוסף לומדים משהו חדש שלא לדבר על חווית ההאזנה החוזרת ונשנית – והכל מנקודת המבט של חובב.

עלי להתוודות שחשבתי להעלות מאמר זה כבר בתחילת דרכי בהמרת תקליטים לפורמט דיגיטלי. בדיעבד אני יודע עד כמה מושכל היה לחכות עד הלום, כי הניסיון שנצבר עם הזמן והעבודה הוסיפו המון מידע.

המאמר שיהיה כתוב בהמשכים יקנה לכם את הידע הדרוש בתור חובבים כיצד לממש את חלום ההמרה האיכותית מהפורמט האנלוגי לפורמט הדיגיטלי באמצעים פשוטים יחסית וללא השקעה בציוד אולפני יקר.

התחביב המוזר הזה דורש המון (!) זמן. אמת, יותר פשוט למצוא את הכותר הספציפי הדורש המרה על CD, לרכוש אותו ובזה הענין הסתיים (כמובן שנפרדים מאי אילו שקלים). אולם מצד שני, אם אותו כותר באוסף התקליטים לא קיים על CD מסיבה זו או אחרת, אזי שווה לחשוב על אופצית ההמרה. בעלי תקליטיות מרובות תקליטים יידרשו להשקיע את מרצם רק בהמרת חלק מהאוסף מפאת הזמן הרב הנדרש לביצוע המשימה, אם רוצים לבצע זאת כהלכה. אולי להמיר רק את המבחר שבהם או את התקליטים המושמעים ביותר.

קיימות מספר סיבות למה הענין כדאי (כמובן שלא מההיבט הכלכלי אם עיתותיכם לא בידיכם). כידוע, הזמן והסביבה (הפטפון ובעיקר המחט) אינם מיטיבים עם התקליט. בכל פעם שהתקליט מושמע, המחט הגולשת בתוך החריץ שוחקת אותו הלוך ושחוק. אמנם ככל שהפטפון והמחט יותר איכותיים התהליך איטי, אך הוא איננו בלתי נמנע. התקליט חשוף לפגיעות מכניות כגון: ליכלוך ושריטות שהזמן גרמן. אני מניח שרובכם קשור מאוד לתקליטים והיה רוצה להאזין להם גם תוך כדי נסיעה ברכב, פעילות ספורטיבית או להאזנה בנגן CD או רחמנא ליצלן בנגן mp3 (בהשוואה לשלמות הצליל האנלוגי) בזמן טיסה או שהייה בחו"ל.

ישנו ודאי מי מכם שהכותר ב-CD לא נשמע לו כמו הכותר שהודפס על התקליט והיה רוצה שישמע אחרת. בעצם אנחנו "שבויים" לחסדיהם של טכנאי הקול (ואיני מזלזל חלילה במיקצועיותם) של חברות תקליטים כשהם ממירים את הכותרים ל-CD. כבר נתקלתי במספר דוגמאות שלא אהבתי.

אני בטוח שישנן גם סיבות למה לא להמיר, כמו הטענה שלעולם האות האנלוגי של התקליט לא ישמע בשלמות ראויה על מדיה דיגיטאלית. אינני נכנס בענין זה לפינת ויכוח אם נכון או לא נכון. היינו במחוזות אלו פעמים רבות והסכמה אין.

המאמר כמו גם מאמרי ההמשך יכילו פרקים מגוונים על נושאים שונים הקשורים לעצם התהליך עד לקבלת התוצאה איכותית המבוקשת. ידובר בהכנת כל הציוד הדרוש מבחינת החומרה כי הצלחת כל התהליך תלויה מאוד באיכות הציוד. אל דאגה, לא מדובר בעלויות ציוד אולפני, אך עלות כלשהי תמורת איכות ציוד סבירה תועיל בהחלט לאיכות הסופית.

אתאר את כל הפעולות הדרושות כדי לקבל הקלטה של המידע מהתקליט באופן הטוב ביותר בתנאים ביתיים החל מאיכות הפטפון ועד לצריבת המידע על המדיה הדיגיטלית. הפעילות היא טורית, חלק מהשלבים חייבים להתקיים ולא ניתן לפסוח עליהם.

במקומות מסויימים אלווה את הכתוב בדוגמאות האזנה כדי לאפשר לקורא להבין באופן מעשי במה מדובר. כמובן שלא אחסוך באמצעי המחשה גרפיים על מנת לספק תמונה שלמה ונהירה.

אנסה להעביר את המידע בלשון פשוטה ככל שאוכל ואכניס פירושים למושגים היותר מסובכים – בלשון עממית כמובן. זאת על מנת שקהל הקוראים יוכל להיות רחב ככל שאפשר.

לא אכביר מילים והבה ניגש לענין עצמו.

הכנת תשתית החומרה

דרישות קדם וציוד

לביצוע המשימה דרושים מספר מרכיבים. אני במודע לא אציין חברות ציוד או אמצעים על מנת לא לשמש כבלדר פירסום במאמר זה שאופיו חייב להיות הוגן.

פטפון
רצוי מאוד שהפטפון יהיה איכותי ככל שניתן. לא חייבים את הפטפון הטוב ביותר. צריך לשים לב בנתונים הטכניים שלו שסף הרעש שלו יהיה קטן מ-65dB-. התחום הדינמי של תקליטי איכות הטובים ביותר הוא בסדר גודל של כ-60dB ולכן רצוי מאוד שהפטפון יהיה איכותי יותר. בקיצור, מאוד לא רצוי שלאותות המוקלטים יתלווה רעש כלשהו הנובע מהפטפון עצמו. יש כבר די והותר רעש רקע של התקליט כך שכל שותף טפיל רק מכביד ופוגע באיכות הסופית. גם פטפון פלסטיק הנקרא במקומותינו "מחרשה", עשוי להיות מתאים למשימה בתנאי שהוא עובר את תנאי הסף שהגדרתם לעצמכם. לא צריך להשתגע ואפשר לשדרג ולשפר בקלות יחסית מחרשות כדי שהן תנגנה תקליטים באיכות ראויה ואף יותר מכך.

בגדול, השאיפה היא להגיע למצב בו ניתן להבחין באופי הרעש של התקליטים השונים כתוצאה מאיכות ההדפסה או הוויניל ולא שרעש התקליט "יבלע" בתוך כל רעשי הפטפון. המחט המורכבת על הפטפון חייבת להיות איכותית כדי שתהיה נאמנה ככל שניתן למקור (לאינפורמציה שעל התקליט). יש בשוק מספר רב של סוגי מחטים ואני ממליץ בחום להשתמש ב-Microline Cut שנותנת פירוט מרשים בצלילים הגבוהים מפני ששיטת ההשחזה שלה תואמת את צורת ה-Cutter שיוצר את ה-Master. כמובן שהראש חייב להיות ראש מגנטי באיכות טובה עם הפרדה של לפחות 25db בין הערוצים ותחום תדרים מינימאלי 20Hz – 20KHz. אני אישית ממליץ בחום על ראש MM איכותי על פני ראש MC מהסיבה שראשי MM בשיקלול סופי של ה-Setup עם ההגברה, נותנים יחס אות לרעש עדיף גם אם ההגברה אינה State Of The Art. כמובן שבחירת הראש היא אינדיבידואלית ומבוססת על הטעם האישי של כל אחד ואחד.

פונו סטייג´
ה-Phono Stage צריך להיות באיכות סבירה פלוס ומפוצה RIAA. יש לשים לב לנתון סף הרעש שיהיה נמוך מ- 80dB- ואחוז עיוותים הרמוניים נמוך. אין כאן העדפה למותג זה או אחר, רק לשים לב שהוא "מבית טוב". מיטיבי ה-DIY יכלו לבנות לעצמם מגבר ברמה נאותה. גם כאן הטעם האישי לגוון הצליל משחק תפקיד נכבד. אני רק יכול להמליץ לכם להשתמש בפונו סטייג´ בעל גוון צליל ניטרלי ללא הדגשים של תדרים מסויימים על מנת לשמור את ההמרה שוות ערך למקור ככל שאפשר.

מחשב
מחשב PC הכולל כרטיס קול איכותי. ישנה כאן משמעות לכרטיס קול איכותי כי השפעתו על התוצאה הסופית היא בעלת משקל. הכרטיס חייב להיות בעל סף רעש נמוך מ-100dB ורצוי שיהא ביכולת הקלטה בדגימה של 24bit/96KHz או יותר אם רוצים לשמר את התקליט בפורמט נאמן למקור האנלוגי ככל שניתן. תמיד אפשר בעזרת תוכנה להמיר לפורמט CD רגיל או פורמט דחוס כרצונכם.

תכנת עיבוד Sound
תוכנה טובה ואמינה לעריכת אודיו שיש בה אפשרויות ניקוי רעשים כגון: hiss, rumble, pop and click, sub-sonic, parametric noise reduction. צריך שתהיה גם אפשרות עריכה כגון: העתקה, הדבקה, זום וכדומה, נירמול עוצמה (בחוכמה), גלאי clipping, פילטרים לסוגיהם, איקוליזרים גרפי ופרמטרי ועוד כהנה וכהנה. ככל שהתוכנה מיקצועית יותר, כך גם עבודתכם תהיה איכותית יותר וכנראה מעט יותר מסובכת. שוב, לא אציין במודע מותג תוכנה זה או אחר אך קיימות בשוק תוכנות בסדרי גודל של מחירים מעשרות ועד אלפי דולרים. אפשר להגיע לתוצאות טובות גם עם תוכנה "זולה" יחסית. בדרך כלל מותגים ידועים יקרים יותר בגלל ההשקעה בפיתוח הממשק והאלגוריתמים החכמים (מרובי אפשרויות עד כדי Fine Tunning). שימו לב שהתוכנה תוכל להתמודד עם רמת הדגימה והתצורה של כרטיס הקול. מיותר לציין שכדאי לבצע את כל הפעילות ולאחסנה תוך כדי עבודה בפורמט WAV או כל פורמט אחר שהוא Lossless.

יחידות קצה -רמקולים מוניטורים ו/או אזניות
על מנת ליישם את פעולת הניקוי בעזרת התכנה, אתם תזדקקו לזוג רמקולים אמינים יחסית מבחינת ספקטרום התדרים שהם מסוגלים להעביר. כמו גם להיות "נייטרליים" וללא הדגשה של תדרים מסויימים. אני ממליץ בחום לעבוד במוד של סטראו או 2.1 לכל היותר.

באין רמקולים באיכות מוניטור סבירה, תזדקקו לאוזניות טובות שאליהם התרגלתם ומכירים את הצליל המופק מהם מימים ימימה. לעולם אל תעשו את הפעילות הזאת עם אוזניות שזה עתה קניתם ואין לכם מספיק שעות התרגלות אליהם. המלצה חמה ואישית, החזיקו שני סטים שונים של אזניות איכותיות כדי שתהיה לכם אמת מידה להפקה ניטרלית של הסאונד ככל שתוכלו.

 

למי שיש רמקולים טובים וגם אזניות יכול להגיע לתוצאות מפתיעות.

פיזיולוגיה תקינה של האוזן לא תזיק
אזניים בריאות, צעירות (בגיל), שמיעה רגישה ורחבת סרט. הייתי ממליץ בחום לאנשים מבוגרים מעל גיל 40 להיעזר בצעירים יותר חובבי מוסיקה. הסיבה נעוצה בשינוי פיזיולוגי במבנה האוזן (יש על כך המון חומר ברשת האינטרנט) אצל אנשים מתבגרים (מנסיון אישי) לעומת צעירים (אני נעזר מאוד בבני הצעיר). עם העליה בגיל ישנה הנחתה הדרגתית בכושר השמיעה של התדרים הגבוהים באיזור ה-14KHz – 20KHz. לפיכך תהיה השפעה על איזון הצלילים וניקוי הרעשים תוך כדי עיבוד האותות של החומר המוקלט. בסופו של ענין, ההאזנה האידיבידואלית וההשואתית בין התקליט למוצר הסופי שהמרנו, היא הקובעת את הנאמנות למקור. התייחסו לאוזניים ככלי העבודה המרכזי שלכם לצורך ההמרה.

 

מתחברים

חיבור הציוד, Setup

תחילה יש למקם את הפטפון רחוק ככל שניתן ממקורות רעש חשמלי ואלקטרומגנטי. המלצה חמה – הרחיקו אותו ככל שאפשר מהמחשב. חברו את ה-Phono Stage אל הפטפון ומקמו אותו בסמוך אליו ומרוחק מהמחשב. אצלי הפטפון וה-Phono Stage ממוקמים במרחק של כ-3 מטר מהמחשב (קרבתי אותם בתמונה רק לצורך "הצילום הקבוצתי"). כמובן שלשם כך תדרשו לחבר שני כבלים מסוככים (עבור ערוצים ימין ושמאל) באורך מתאים בין יציאת ה-Phono Stage לכרטיס הקול במחשב. את יציאת ה-Phono stage יש לחבר לכניסת LINE IN או כניסת AUXILIARY בכרטיס הקול. דבר חשוב לגבי הכבלים הנ"ל – דאגו שהם יהיו כבלים איכותיים ברמה סבירה פלוס (לא צריך להשתגע מכיוון שהאות העובר בהם מיציאת ה-Phono Stage הוא יחסית גבוה, כ-150mV – 300mV) ולא למשל סתם צמד חוטים מסולסל ולא מסוכך. ישנה העדפה לכבלים המיועדים לאודיו ולא לוידאו (בגלל האופי השונה של הסיכוך). חברו את האוזניות לשקע האוזניות של כרטיס הקול במחשב. חברו את כל הציוד לאותו קו הזנה של רשת החשמל (אותו הנתיך) רצוי לאותו השקע עם מפצל טוב. וודאו שהכל מחובר כמו שצריך וקדימה לעבודה.

הבדיקות שבטרם…

במיקסר של כרטיס הקול יש לנתב אך ורק את כניסה הרלוונטית שאליה מחובר ה-Phono stage. שימו לב לוודא שמיקרופון אינו מנותב והוא במצב Mute או מנותק פיזית. ודאו שאין שום מצבי איקוליזר פעילים בתצורת כרטיס הקול או הפעילו אותם במצב Flat. כעת כשהכל פועל אך שום תקליט לא מנוגן, מומלץ לעשות בדיקת סף רעש ראשונית של כל ה-Setup. תחילה יש לדאוג שהרמקולים המחוברים למחשב לא יפעלו (Mute או ניתוק, כל אחד לפי תצורת המחשב וכרטיס הקול). הרכיבו את האוזניות והפעילו את כרטיס הקול במצב הקלטה הכולל שמיעה עצמית באוזניות. כוונו את בקר עוצמת ההקלטה ןאת בקר הווליום הראשי למקסימום ונסו להבחין ברעש כלשהו הנשמע מה-Setup. סביר להניח שאולי תשמעו Hiss ברמה חלשה. רצוי שלא תשמעו רעש של תדר הרשת 50Hz או הרמוניות שלו. למי שיש אפשרות להפעיל במקביל ספקטרום אנלייזר דרך התוכנה, זה יכול להיות פתרון מעולה. לבעלי הספקטרום אנלייזר הייתי ממליץ לוודא שרמת סף הרעש לא תהיה גבוהה מ- -80dB  בתדר 1KHz. למי שאין, יסתפק בהאזנה דרך האוזניות.

אם ישנן בעיות רעש חריגות, זה הזמן לפתור אותן ואין טעם להמשיך כי נכונה לכם אכזבת מה במעלה הדרך. אם הכל כשורה, זה הזמן להאזין האזנה ראשונית לתקליט כלשהו המוכר לכם. רצוי שהתקליט יהיה במצב טוב ללא יותר מדי שריטות או פגמים (ודאי לא תקליט "חרוש"). הענין חשוב כדי שתעשו הכרה ראשונית עם ה-Setup ותתרגלו לצליל בהשוואה לצליל שבוקע מהמערכת הראשית אליה מחובר הפטפון בשגרה. לפי דעתי כדאי להאזין אפילו לעוד תקליט או שניים כדי לחדד אצלכם את יכולת ההאזנה.

הכנת התקליט והמחט

אני ממליץ בחום לדאוג שהתקליט יהיה נקי ככל שניתן בטרם הקלטתו. ככל שהוא יהיה נקי יותר, כך תהיה לכם פחות עבודה בניקוי פופים וקליקים בהמשך. כשאתם מנקים את התקליט השתדלו להמנע מטעינתו במטען אלקטרוסטטי שאף הוא נמנה על משפחת הרעשים הטפילים. על שיטות ניקוי תקליטים תוכלו ללמוד מתוך רשת האינטרנט ובמאמרים שפורסמו לא מכבר באתר זה.

וודאו שהמחט המותקנת על ראש הפטפון נקיה מאבק וליכלוך. אפשר להעזר בעדשה כדי לבחון את טיב נקיון המחט. אני לא ממליץ על שיטות ניקוי מסויימות של המחט וכל אחד ינקה אותה כפי שהוא רגיל לעשות זאת מימים ימימה. העיקר שהמחט תהיה ללא רבב.

שקט! מקליטים…

איזון עצמת ההקלטה

עברו למצב הקלטה על המחשב. מיותר להזכיר שיש צורך להשתמש במלוא רוחב הסרט של כרטיס הקול בעת דגימת התקליט (אצלי ישנה אפשרות דגימה של 96KHz/24bit). לחצו על כפתור ההקלטה ונגנו את התקליט ניגון ראשוני אך ורק לצורך כוון נכון של בקר עצמת ההקלטה למניעת Clipping של האות המוקלט בקטעים עתירי עוצמה. הכיוון הזה גם משפר את התחום הדינמי של האות המוקלט. אני קבעתי לעצמי "חוק אצבע" לאחר ניסיון שצברתי עם ה-Setup שלי. להקלטה איכותית כדאי לשמור את בקר עוצמת ההקלטה ברמה של 50% עד 80%. כדי למנוע הפתעות עצמה העלולות לחרוג מעל 0dB בזמן ההקלטה וגורמות ל-Clipping, תנחיתו את עצמת בקר ההקלטה ב-5% אחוז נוספים מהכוון הסופי שהגעתם אליו. לבעלי ה-Phono Stages על בקר הגברה משתנה, מומלץ לכוונו לעצמה הנמוכה האפשרית עד כדי קבלת אות מתאים כך שבקר עצמת ההקלטה יהא בתחום ה-50% עד 80%. כיוון בקר העצמה ב-Phono Stage למינימום ההכרחי משפר את יחס האות לרעש הכולל של ההקלטה עצמה דרך כל ה-Setup. הערך המוסף בהשמעה הראשונית בטרם הקלטה הוא גם ה"נקיון" שהמחט עושה בחריצי התקליט אם הוא לא הושמע מזה זמן.

המיקסר "המורכב" עם בקרי ההקלטה (Creative Audio)

 

ממשק השליטה על אפליקצית האודיו כולל ה"Smart Recorder"

המקליט החכם והפשוט "Smart Recorder" למשתמש הפשוט

לאחר שבקר עוצמת ההקלטה מכוון כהלכה, ניתן להתחיל בהקלטה עצמה שהיא הניגון השני של התקליט. הקליטו את כל הרצועות כולל הרווחים שביניהן. מאוחר יותר תבינו את ערך אותם רווחים שבין הרצועות, ערך שלא יסולא בפז כמעט כמו הרצועות עצמן. אני גם ממליץ להקליט בזמן החלפת הצדדים של התקליט (כ-30 שניות של "שקט") על מנת להיות מודע במידת האפשר לתרומת הרעש של ה-Setup ללא אות מוקלט שאולי יכול להצביע על בעיה שנוצרה תוך כדי ההקלטה ובכלל.

טיפים:

  • לעולם אל תשנו את עצמת בקר ההקלטה תוך כדי ההקלטה עצמה. אם גיליתם שיש Clipping, יש לחזור ולכוון שוב את הבקר ולהקליט מחדש.
  • אל תשמיעו את התקליט דרך הרמקולים בזמן ההקלטה למניעת משוב בינם לבין הפטפון. הדבר עלול לגרום לעיוותי איזון של התדרים השונים.
  • המנעו מדיבור, בעיקר משריקות בחדר ההקלטה מכיוון שמחט הפטפון רגישה מאוד ומשמש כמיקרופון בזעיר אנפין. הדבר הזה חשוב ביותר אם סף הרעש של ה-Setup הוא נמוך.
  • השתדלו לא להפעיל ציוד אלקטרומכני כגון מקדחה, מנועים חשמליים (בעיקר כאלו בעלי מברשות פחם) למיניהם ואפילו מזגן (אם המדחס מותקן על אחד מקירות החדר). כמובן אל תשכחו לכבות את הסלולרי אם הוא נמצא עמכם ליד ציוד ההקלטה.
  • תמיד נקו את משטח התקליט בעזרת מברשת האבק בסמיכות לפעולת ההקלטה.

כחומר ביד היוצר

כעת משהושלמה פעולת ההקלטה, יש לשמור את הקובץ בפורמט מתאים לעבודה עם תוכנת העריכה (רצוי בפורמט WAV שמתאים לכל הכלים). שימו לב לתצורת שמירת הקובץ באיכות הטובה האפשרית. הקובץ הזה הופך להיות לקובץ "מקודש" שאותו לא משנים – הוא מקור כל המקורות. שכפלו אותו תחת שם אחר (שינוי קל עם תוספת "1" או כל דבר אחר שאתם רגילים אליו). העותק החדש ישמש לעבודת העריכה והקובץ המקורי ישמש לגיבוי ומיפלט אם מתברברים תוך כדי עריכה. אני ממליץ בחום לגבות את המקור על CD איכותי ואחסנו אותו במקום מוצל, יבש וקריר. קיימים CD יעודיים לגיבוי באיכות מצויינת אצל ספקי מדיה לאולפני הקלטה או אפילו דרך האולפנים עצמם והמחירים סבירים בהחלט. אם החומר חשוב לכם, אל תתפשרו על איכות של מדית גיבוי.

האזנה ראשונית להקלטה

לפני שמתחילים לעבד את ההקלטה רצוי מאוד להאזין לתוצאה במלואה גם דרך האוזניות וגם דרך מערכת הרמקולים. בחנו היטב אם ההקלטה מהימנה למקור ואין אי אילו עיוותים נוראיים או שינוי כלשהו בגוון הצלילים לעומת התקליט. יתכנו שינויים קלים ביותר בגלל הבדלי ה-Setup בין המערכת הממוחשבת למערכת האמיתית שאליה מחובר הפטפון. אם במקרה המערכת משותפת להקלטה ולהשמעה, מן הסתם התוצאה אמורה להיות זהה לחלוטין מלבד ההבדל בין אנאלוג לדיגיטל שבהמרה (לבעלי האוזן החדה במיוחד).

יש מי מביניכם שיסתפקו בשלב זה ויעדיפו להשאר עם ההקלטה כפי שהיא כולל כל הרעשים הנלווים מהתקליט. מה שבעצם נותר לעשות זה לעבור לשלב "חיתוך הרצועות" בעזרת תכנת העריכה.

הצרות של התקליט לא עוזבות אף פעם

סוגי הרעשים הנפוצים

אתייחס באופן כללי ומתומצת משהו רק לסוגים הנפוצים והאופיניים לתקליטים. התקליט הוא סוג של מדיה בעייתית ורגישה שהזמן אינו מיטיב עמה. התקליט הוא מעין "קופת חיסכון" (בעצם קופת שרצים) ארוכת טווח למפגעים סביבתיים שנפתחת עוד בטרם התקליט נכבש במכבש. איכות הצליל ורמת הרעש תלויה בראש וראשונה בטיב החומר (הוויניל) ובטיב המאסטר ממנו הוא הודפס. לא אחת התקליט שנקנה "ישירות מהמכבש", מתגלים בו פגמים בהדפסה וזאת בעיקר בשל סביבת העבודה "המלוכלכת" במפעל התקליטים. לא צריך להתאמץ שם כדי להנחית מספר גרגרי אבק בין פלטות המכבש (Stampers) על מנת שהם יוטבעו כדת וכדין על התקליט ואנחנו נוכל לשמוע אותם כ-Click. התקליט מתגלגל לו כך לחנות התקליטים בה הוא מאוחסן בתנאים כאלו ואחרים וכל לקוח שולף ומחזיר אותו לאריזה. הוא גם מושמע אי אילו פעמים על ה"מחרשה" בחנות, נשרט קצת, מתלכלך קצת ולבסוף נרכש ומגיע אחר כבוד הביתה להשמעת הבכורה. אנו כמובן מרוצים מהתוצאה הסבירה ואפילו מרוצים מאוד אם הקניה היא מוצלחת ואיכותית. אולם, גם אנחנו לא טלית שכולה תכלת וממשיכים לחסוך ב"קופת החיסכון" של המפגעים. ככל שחולף הזמן ה"קופה" צוברת יותר ויותר מפגעים, הכל לפי נדיבות ליבכם (ליכלוך, שומן, שריטות, אבק, עיוות התקליט כתוצאה מאיחסון לקוי ועוד) ומידת הרחמים שתנהגו בתקליט. לא, איני מתיימר לחנך איך לשמור על התקליטים. העליתי את העינין במעט קיצוניות (ואולי בקורטוב של ציניות) כדי לחדד שמפגעים אלו הם בלתי נמנעים ונשתדל להתמודד עם הבעיה ככל שנוכל.

Pop/click/crackle

זהו המפגע הנפוץ ביותר שקיים בתקליטים ואולי המפריע ביותר. הרעש הזה נגרם בעיקר משריטות החוצות את מסלול החריצים, פגיעות מכניות של המחט בהנחתה "קשה" על התקליט, גרגרי אבק שהצטברו בתוך החריצים ופריקה אלקטרוסטטית של הוויניל בסמוך או דרך המחט עצמה. ל-POP/CLICK יש חתימה מאוד מיוחדת כאשר צופים בצורת הגל שלו. רוב תוכנות העריכה יודעות להתמודד יפה עם המפגע הזה ולנקותו מתוך שאר מרכיבי האות, אולם לא תמיד האלגוריתמים פועלים כשורה ולכן אנו חייבים להיות עם אוזן דרוכה וקשובה שמא נעלמו מרכיבים נוספים מתוך ים הצלילים ביחד עם ניקוי ה-POP/CLICK. דוגמא קלסית לשיבוש פעולת הניקוי היא הפעלת אלגורתם המסנן על קטעי מוסיקה של כלי נשיפה (בעיקר סוגי חצוצרות) מרובי הרמוניות, כלי הקשה עדינים כגון קסטנייטות, הקשת מקלות התוף זה בזה וכיוצא בזה. הפילטר המתוכנת בדרך כלל ניתן לשינוי במספר פרמטרים הקובעים את אופי המלכודת ל-POP/CLICK ויש לבדוק אילו מהם מתאימים ביותר לאופי המפגע ולאופי המוסיקה. תמיד יש לשאוף לניקוי הפחות אגרסיבי ככל שניתן או עד למידה בה אתם מרגישים שהצלילים הולכים לאיבוד ואינכם מוכנים להתפשר יותר. לעיתים אין מנוס ולתקן את האות הפגום באופן ידני ומקומי בעזרת עיפרון העריכה של תכנת העריכה. אני אישית מעדיף להשתמש בתיקון ידני ומקומי של פגמים בעזרת עיפרון העריכה. אכן, זה גוזל זמן רב, אך האיכות הסופית הרבה יותר נאמנה למקור.

דוגמת אודיו של קטע עם clicks ואותו הקטע לאחר סינון ה-clicks

Hiss

ה-Hiss הוא סוג רעש שכמעט ואינו בשליטתנו ואנו כמאזינים לא יכולים להשפיע על רמתו. הוא בעיקר נובע מטיב הוויניל (באנלוגיה לסרטי צילום זוהי בעצם גרעיניות החומר) ופני השטח שלו. ככל שאשכולות המולקולות של החומר גדולות יותר, אזי פני השטח מחוספסים יותר ובעצם יוצרים כעין רעש "שיוף" עדין כשהמחט חולפת מעל. גורם נוסף לרעש זה הוא איכות ה-Setup של הקלטת המאסטר וחריטת ה-Cutter. בעצם טיב המגברים ב-Setup משפיע על ה-Hiss. כבר ניתקלתי בתקליטים שה-Hiss (אמנם קטן) מלווה את המוסיקה ברצועות ונעלם ברווח שביניהן, מה שמצביע שמקור הבעיה הוא הקלטת ויצור התקליט.

ה-Hiss גם יכול להיות ביחידות ההגברה כמו ה-Phono Stage שבו אנו משתמשים או בציוד ההקלטה/הגברה שלנו בבית. ה-Hiss מאופיין כסוג של רעש "לבן" או "ורוד" או "חום" בלשון המיקצועית. זהו רעש אקראי בתחום תדרים רחב או צר ובעוצמה קבועה אך אופיו מישתנה מעט לאורך התקליט בגלל המהירות הקווית השונה של חליפת החריץ מתחת למחט. רצוי מאוד שרעש זה יהיה קטן ביותר ולכן עלינו לדאוג בראש וראשונה שהציוד אצלנו בבית יהיה עם מינימום Hiss. מה שכבר הודפס על התקליט, איננו יכולים להסיר אלא רק בעזרת עיבוד האות במסנן המתאים בתוכנת העריכה.

דוגמת אודיו של Hiss בסוף הרצועה הראשונה והשתקתו לקראת הרצועה הבאה

Subsonic/rumble

זהו סוג של רעש המאופיין בתדר הנמוך שלו. בדרך כלל מדובר בתדרים תת-קוליים (לאוזן האנושית) מתחת ל-20Hz. הרעשים הללו נוצרים בעיקר בגלל גליות התקליט ותדר התהודה התת קולי של זרוע הפטפון. רעש נוסף שעלול להתלוות אל הרעש התת-קולי הוא מסוג ה-Rumble בגלל רעשים מכניים מסוגים שונים שרכיבי הפטפון יוצרים תוך כדי פעולתו. אלה רעשים מכניים של המנוע המניע את הפלטה, מיסבים או תנודות מכניות סביבתיות המשפיעות על פעולת הפטפון כגון זעזועים המשפיעים על השילדה עצמה.

דוגמת אודיו של rumble המורכב מתדר הרזוננס של הזרוע ורעידות מנוע הפטפון (הסיגנל מוגבר לצורך ההמחשה). אם תאזינו לקטע הקצרצר הזה דרך מערכת עם רמקולים תוכלו להבחין בתנודות חזקות של ממברנת הרמקול פנימה והחוצה

ישנם עוד מיני מפגעים בתקליטים כגון WOW או Groove Clipping. המאמר לא עוסק בפתרון הבעיות הללו מפאת הקושי והסיבוכיות.

פירוט שיטות ההתמודדות עם המפגעים יפורטו בפרקים הבאים בסדרת ההמשך למאמר זה.

סיכום

זהו פרק ראשון בסידרה של מספר פרקים שאני מקווה להעלות על הכתב לטובת כל חובבי הויניל כדי שיוכלו לשמר את אוצרם בפורמט דיגיטלי בתנאים ביתיים. בפרקים הבאים אנסה לגעת בפירוט כיצד להתמודד עם הבעיות השכיחות תוך כדי ההמרה וכל זאת מתוך הניסיון האישי שלי שצברתי במשך תקופה די ארוכה והמרה של למעלה מ-150 תקליטים בשנתיים האחרונות. כמו כן אני אגע בשני מודים אפשריים להקלטה והכוונה כאן להקלטה של תקליט יבש והקלטת תקליט רטוב/לח. אני יכול להבטיחכם שדרככם תהיה רצופה טעויות ושגיאות ולא אחת תצטרכו לבצע המרה פעם נוספת או מספר פעמים. לדעתי ההתנסות בפעילות ההמרה היא המעניינת ותוך כדי הפעילות לומדים עד כמה חשוב לשמור על תקליטים במצב טוב ועד כמה איכות ההדפסה של התקליט היא גורם מכריע להמרה איכותית וטובה.

תקוותי שהשארתי לכם טעם של עוד מאמרים בהמשך.

להמשך דיון בנושא הכתבה: המרת תקליטים לפורמט דיגיטלי לא חייבת לעבור באולפן הקלטות (פרק א´), לחץ כאן.


7:00
  /  
16.3.2010
  
מאת: חנן לשנובולסקי

1