הופעה: הפרוייקט של אלן פארסונס

הפרוייקט של אלן פארסונס – סקירת ההופעה החיה

אלן פארסונס, אגדת הסאונד והפרוג-רוק, הופיע ביום ראשון האחרון לראשונה בישראל בהיכל התרבות שבתל אביב.

אם המופע היה טוב או לא? אני לא יודע. דבר אחד אני כן יודע, שמזמן לא ראיתי את היכל התרבות עומד על הרגליים, מוטרף בהתלהבות ומריע למאסטר במחיאות כפיים סוערות וככל שההופעה התקרבה יותר ויותר לסיומה, כך מקומות הישיבה הפכו יותר ויותר ללא רלוונטיים.

ועכשיו ברצינות. היו לי ציפיות מהמופע. אלן פארסונס עם רקורד של איש סאונד מבריק מאולפני אבבי רואד שבלונדון, האיש שעבד עם הביטלס, הפינק פלויד ועוד רבים וטובים, מוזיקאי ויוצר מחונן, קשה לי היה להאמין שההפקה והסאונד יהיו לא מספיק משכנעים. זה היה ההגיון הפשוט שלי. וההגיון לא טעה.

ערב מלוטש, מהוקצע, מופק ברמה הכי מקצועית שיכולה להיות, זה היה הערב שהיה. היכל התרבות היה גדוש עד אפס מקום. כנראה שמוזיקה טובה לא צריכה מצעדי פיזמונים וMTV, היא פשוט עוברת מדור לדור. קהל מגוון של ילדים ועד בני 60 ומעלה. כולם היו שם.

אמרה לפני כמה ימים הזמרת הניפלאה אליסון מוייט שהיא מאוד אוהבת את המוזיקה והסאונד של שנות השמונים, אבל הוסיפה באותה נשימה במישפט המשך, שבמוזיקה אין תקופות. במוזיקה יש פשוט מוזיקה. ואם היא טובה, אז היא טובה תמיד. כך היה עם אלן פארסונס.

אני בשורה 23 על כיסא 35 ויותר אמצע מזה לא יכול להיות, כמעט מיקום קלאסי, חבל שלא קצת קרוב יותר. המופע החל ברבע ל 9 באחד מקטעי האווירה הקלאסיים של אלן פארסונס בניצוחם של מי אם לא, צמד הקלידים של הלהקה, פארסונס איננו הקלידן היחיד, הוא מנגן גם על הגיטרה.

על הבמה, גיטרת באס, גיטרה מובילה, קלידים, מתופף ומעל כולם על פודיום מאחור, עומד המאסטרו איש גדול ממדים עטור בג´קט אפור כאילו מנצח על הערב הניפלא הזה. בשיר השני מצטרף מאחורי הקלעים הסולן הראשי, פי ג´י אולסון, איש קטן שניכנס לבמה באטרף של קפיצות, משלהב את הקהל ומוכיח מהר מאוד שלמרות מימדיו הלא גדולים, הוא סולן מצויין, עם קול טוב והוא גם למעשה מוותיקי ההרכב. סאונד מצויין, שעם הזמן משתפר והופך לסאונד נוצץ, מלוטש ומהוקצע ואפשר לשמוע כימעט כל תו שמנוגן.

פארסונס מגובה בחבורת נגנים ניפלאה ומוכשרת, מגיטריסט מוביל ארוך שיער, העונה לשם גרין ( הוא מרבה להחליף נגנים), שמפליא בקטעי סולו מעולים וגם שר מצויין לסירוגין, מתופף ממושקף שהיה אולי המובילים בחבורה, עם קצב ומעברים בתזמונים מדוייקים, עם קיק שמן ומדהים בבייס דראם. ולמרבה ההפתעה הבאסיט שפארסונס מציג בהרכב העכשוי הוא ישראלי!

מני פוקארזו על הקלידים הראשיים והתכנותים של הסאונד וכל החבורה הזו מבצעת את מיטב ההלהיטים של חבורת אלן פארסונס, בביצועים מצויינים וסאונד מדוייק. האמת שהיה חסר לי קצת ווליום באוזניים. הסאונד לא היה חזק, אחרי הכל מי אמר שחזק יותר זה טוב יותר. הקהל אמר את דברו בגדול ומהרגע שחברי הלהקה הציגו את המאסטר, נעמד כל האולם על הרגליים ולא הפסיק להריע ולשרוק לאיש המוכשר נטול הפוזה שעמד מורם מעל כל הנגנים על הבמה ולמעשה מהרגע הזה כימעט בכל להיט מוכר, הוא פשוט עמד והשתולל ומחא כף.

המופע ארך קרוב לשעתיים עם הפסקה קלה של רבע שעה.

יש לי הרגשה שאלן פארסונס וחבורת הפרוייקט שלו לא תיארו לעצמם קהל כל כך מפרגן, בשלב מסויים סולן ההרכב פשוט ירד לאולם וטיפס במעלה המדרגות תוך שהוא מדליק את הקהל במחיאות כף. ראיתי אותו גם בסיום חותם למעריצים בקידמת הבמה.

פארסונס יודע בדיוק איך לתזמן את השירים ואחרי כל סיומת של שיר איטי, הבא אחריו מיד בקצב משולש. טיים, שיר הסירנה, משחקים שאנשים משחקים, כל המיטב שהצליח להיכנס בשעתיים היה שם + ההדרן.

שיא המופע בסיום שלו איך לא – Eye In The Sky. להיט ענק, בביצוע ענק והקהל כולו על הרגליים, מלווה את השיר בשירה אדירה (שלכל אורך המופע מזמזם ברקע את מילות השירים). ריקודים וידיים למעלה וכבר אמרתי קודם, שזה לא היה קהל של בני 16, אבל כשהמוזיקה עושה טוב, מי בכלל סופר את הגיל והגוף זז לבד.

פארסונס עצמו פירגן למעריצים בסיום ועבר לאורך כל קידמת ולחץ בחצי סוג של "כאפה" את ידי הקהל המושטות.

אז איך אסכם את המופע?
אין ספק שהטאצ´ של פארסונס הורגש בסאונד המצויין שהיה אחד משמשובחים שזכיתי לשמוע בהופעה חיה. זה היה מופע נוצץ ומשומן, של מוזיקאי יותר ממחונן שהזכיר לכולם שוב, מדוע הפרוייקט של אלן פארסונס הייתה מהחשובות והמשפיעות בלהקות הרוק המתקדם, ששילבו נגיעות קלאסיות, עם פסיכודליה, ביחד עם פופ ורוק רך ומעברים מסיגנון לסיגנון בגאונות מוזיקאלית. היכל התרבות געש וזכה לערב מופלא של מוזיקה משובחת בניצוחו של המוזיקאי ורב האומן בסאונד – אלן פארסונס.

להמשך דיון בנושא סקירת ההופעה: הפרוייקט של אלן פארסונס, לחץ כאן.