שאלות נפוצות
הקדמה
פעמים רבות אני רוטן וחורק שיניים כשמישהו בפורומים שואל אותי למה לא בדקתי מסך X או מסכים של חברה Y. אילו רק היו יודעים במה כרוכה בדיקת מסך שאני מבצע, אולי הם לא היו ממהרים להציע לי לבדוק כל מסך (שהרי יצרנים ומודלים חדשים צצים כמו פטריות אחרי גשם היורה)… אוקיי, אולי טיפה הגזמתי, אבל בהחלט זה גרם לי לחשוב שאולי כדאי לשתף אתכם במה אני עובר בדרך לביקורת מסך.
במרבית המקרים, היוזמה לביקורת של מסכים מגיעה מחברות יחסי הציבור של היבואנים. אם יש מסך ספציפי שממש מעניין אותי לבדוק, לרוב אצור קשר עם יחסי הציבור של אותו יבואן או ישירות מול היבואן עצמו. במידה והיבואן או היחצ"ן מציב דרישות או שאלות לגבי דרך הבדיקה או בקשות לראות את הבדיקה טרם פרסומה, אנחנו כמובן נסרב בעדינות.
אני כמובן לא קורא מאמרים או סקירות אחרות על המוצרים שאני חושב שאני מתכנן לסקור, גם מכיוון שאיני רוצה להיות מוטה וגם בכדי לוודא שלא יהיה חשש קל שבקלים לפליגאט.
המסכים כמובן מגיעים אלי לחדר הבדיקות. במידה ואין ביכולת היבואן להביא את המסך, איננו סוקרים את המסך. אם יבואן אינו מעוניין להטריח עצמו להביא מסך לבדיקה, אני לא רואה שום סיבה שאנחנו נעבוד קשה (כאשר התוצר הסופי עלול לעזור ליבואן בעצם בקידום המוצר) כשהוא בעצמו לא היה מעוניין בכך.
זה עניין פרקטי – עבודתי הראשית איננה באתר, ולכן נדרשת ממני לקחת חופשה מהעבודה בשביל לטרוח עבור מישהו שלא מעוניין בכך בעצמו (הבדיקות בבית נעשות בשעות הערב המאוחרות)… בכל מקרה, כפי שניתן יהיה לראות בהמשך, הבדיקות מעמיקות ולרוב דורשות סשנים רבים וחוזרים עם ציוד שונה ומוכר בסצנות שונות, כאשר בדיקות שונות מבוצעות בהתאם לתוצאות הבדיקות שקדמו להן – והכל בחושך מוחלט. לא ממש דבר שניתן לממש אותו בחדר תצוגה או בחנות הומת אדם.
בכל מקרה, במהלך בדיקה ממוצעת אני משתמש בממירים שונים (יש לי ממירי HD וממירי SD אשר מיועדים לבדיקות עבור האתר בלבד) ובמזרימי מדיות שונות (נגן בלוריי, ושני מזרימדיות אשר משמשות לי בעיקר לצורך בדיקות). בנוסף יש לי ציוד נוסף (נגן DVD, שני מעבדים, שני Test Pattern Generators וציוד מדידה) אשר רק לנייד אותם ליעד כלשהו פשוט בלתי אפשרי.
מכיוון שאני רוצה לבלות זמן עם משפחתי, הבדיקות נעשות אחרי שכל דיירי הבית הולכים לישון. בד"כ מדובר בשעות הלילה המאוחרות, ואני מתחיל סט בדיקות לקראת 22:00 או מאוחר יותר. אני לרוב מקים חצובה מול המסך ומציב עליה את המצלמה שלי, כך שאם אני רואה משהו חריג, אני מיד מצלם זאת. בדיקה ממוצעת כוללת כמה מאות תמונות. התמונות לרוב מצולמות במצבי Manual תחת תנאי חושך מוחלטים כך שצילומים רבים פשוט לא עוברים את הסלקציה. מדוע אני לא מצלם שוב ושוב כראוי? לרוב בגלל מגבלות זמן, אני לרוב מציב את המצלמה ומכין אותה לפי סט פרמטרים שמתאים לסוג התוכן (Shutter מהיר, F נמוך ו-ISO גבוה). ה-Shutter לרוב גורם לבעיות של אינטרקציה עם קצב העדכון של המסך, מה שמסבך את העניינים ויש שיקולים שונים לסוגי מסך שונים (LED מהבהב באופן שעלול לגרום לפסים אופקיים, פלזמה מהבהבת באופן כזה שעלול לגרום לתמונה עם גוונים מעוותים).
עם קבלת המסך, אני עושה כיול בסיסי רק בשביל לוודא שמה שאני רואה הוא נכון. במרבית המסכים אני יכול להגיע לאחר כ-10 דקות לקרוב למדי לכיול טוב, כזה שמאפשר לי כבר להתייחס למסך בצורה רצינית.
לרוב אני מתחיל ביום או יומיים של צפיה בטלויזיה מגוונת בכדי ללמוד את המסך. מדובר על שני סשנים שבהם אני פשוט צופה לרוב בערוצים הפנימיים של יס או בערוץ 2/10 (לרוב בחדשות, כי מעט מאוד תוכן חוץ מזה מעניין אותי בערוצים הללו). אני לרוב מערבב תוכן HD עם SD בסשנים הללו. הצפיה היא תמיד מאותו מרחק של כ-2 מ´ ללא קשר בסוג המסך או בגודלו.
חדר הבדיקות שלי אטום לחלוטין לאור והצפיה נעשית בחושך מוחלט. לרוב אני גם עושה מספר קטן של צילומים תחת תנאי אור בעיקר בכדי לבדוק החזרי אור.
בדיקות תוכן
ביום השלישי אני לרוב מתחיל בסט של בדיקות פורמלי. בשלב הזה מתחיל להתגבש אצלי תחושה לגבי איכות המסך ובמה כדאי לי להתמקד. בכל מסך, טוב ככל שיהיה יש בעיות. התפקיד שלי הוא למצוא את הבעיות ולנסות ולזהות את חומרתם, עוצמתם ומשמעותם.
בשלב הזה אני לרוב כבר מזהה כמה בעיות ומתחיל להתמקד ב-Test Patterns או מקורות שיוציאו זאת באופן הטוב ביותר או שיאפשרו לי לבחון אותם. לשם כך יש לי מספר דיסקים קשיחים מלאים בתוכן שתפקידו לבחון תכונות ספציפיות. יש לי קטלוג של כ-30 דיסקים לניסויים. לרוב אני לא עובר על כל הדיסקים והתכנים אלא מתמקד באלה שמזהים תקלות ספציפיות. בנוסף, יש לי בנמצא דיסקים פיזיים מסוגים שונים (בלוריי, DVD, ואפילו HD DVD) בכדי לבחון תקלות ספציפיות בפורמטים שונים.
אם איני מזהה תקלות ספציפיות, אני ממשיך לבחינה שכוללת לרוב מזרימדיה שמחזיק כ-10-20 כותרים או קטעים של כותרים שבהם אני משתמש שוב ושוב לצורך הבדיקות. בכל קטע אני צופה לפחות פעמיים (לרוב יותר, כי צריך גם לצלם תוך כדי) ומנסה לאפיין את המסך.
ביום הרביעי לרוב אני מתמקד במדידות. בכל מסך יש סט קבוע של מדידות וסט שמשתנה. רשימת המדידות ארוכה למדי והמטרה שלה לזהות בעיות ב-Overscan, גאומטריה, יחסי מסך, עיבוד תמונה, וכו´. הרשימה לאחרונה גדלה אף יותר מכיוון שכעת צריך גם לבדוק עיבוד של IFC, אחידות, קונטרסט ANSI ועוד.
מדידות מסויימות עלולות לקחת זמן רב. למשל מדידת Uniformity דורשת מספר רב של מדידות עבור חלק מהמסכים (LCD רגיל בד"כ כולל 4 סטים של 2 מדידות). מדידת Gamma לוקחת לרוב הכי הרבה זמן מכיוון שמדובר על 10 מדידות רצופות (בכל עוצמת אור). במידה ולמסך יש מספר רב של אפשרויות Gamma, יש לבדוק לפחות פעמיים מה שאומר שצריך לבדוק את הבדיקה הזאת שוב ושוב עד שמגיעים לערך הנכון ואותו שומרים כתמונה למחשב.
גם מדידת Gamut לוקחת לא מעט זמן (היא מעט יותר אוטומטית), וגם היא חייבת להימדד מספר פעמים גם בגלל שצריך לוודא שהיא נכונה וגם בגלל שלמרבית המסכים יש מספר אפשרויות בתחום הזה (Extended Gamut) שגם אותו צריך למדוד.
מדידת טמפ´ צבע נעשית לרוב ביחד עם ה-Gamma, אלא אם כן אני מחליט לכייל את המסך ואז זה לוקח עוד זמן מה. אם אתם רואים שאני כותב "אבל אפשר להגיע לתוצאות טובות יותר", זה לרוב בגלל שבשעה שכתבתי את זה (אני חיית לילה, אבל עדיין צריך כמה שעות שינה) כבר לא ראיתי מטר מול העיניים ולכן הפסקתי.
כעת אפשר שוב לראות סרטים, הפעם באופן מכוייל יותר. הכיול לא ממש משנה את ההחלטות שלי, רק עושה את החויה לנעימה יותר ומאפשר לי גם לשפוט כיצד המסך מתייחס לאמת המידה שלי (KURO 2 = KRP500A).
לא מבינים את הגרפים? למדריך לקריאת ביקורת מסכים לחצו כאן
הכתיבה
בשלב הזה אני כבר מחזיק כמה מאות תמונות (לפחות 200) + מדידות ותוצאות שרשומות לרוב או ב-Notepad או מחורטטות על גבי נייר מחברת תוך כדי צפיה (לא תמיד הכי קריא) ואני מתחיל לכתוב את המאמר.
המאמר נכתב ישירות באתר, דרך עורך שמזכיר WORD 97, זה מה שאפשר לעשות דרך האינטרנט… הסיכון שאני לוקח בכתיבה בדרך זו היא שהתוכן עלול להיעלם אם חיבור הרשת נופל או אם השרת לא מגיב (זה קורה לעיתים) ואז אני צריך לכתוב מחדש קטעים שלמים מהטקסט (זה מלמד אותי בכל פעם מחדש לגבות ולשמור בקצב זריז יותר).
לרוב, 90% מהטקסט נכתב בתוך כשעתיים. בשלב הזה צריך לעבור על התמונות ולסנן את אלה שאינן ראויות. אחרי שאני מסנן אותן, אני בד"כ עובר על כל הנותרות (בד"כ בסביבות 100-150) עם פוטושופ בכדי לקצץ במה שלא נחוץ ובכדי לעשות איזון צבעים ותיקונים. מרבית התמונות עוברות מינימום עריכה בדרך לאתר עצמו.
בשלב הבא, אני משלב את התמונות במאמר. לרוב אני פתאום מזהה תמונה או קטע שלא זכרתי לכתוב עליו ואני מנצל את ההזדמנות לעבור על המאמר שוב ולתקן את מה שנחוץ תיקון. במידה ואין תמונות ראויות לקטע מסויים, אני חוזר למסך ומצלם מחדש את מה שנחוץ.
לאחר סיום המאמר, אני מסמן אותו במערכת כמוכן, מבקש מהחברה שתבוא לאסוף את המסך. לרוב זה לוקח כשבוע, מה שגורם להאטה משמעותית בקצב הבדיקות שלי – משום מה או שאין אף מסך מעניין לבדיקה או שיש בערך 4 יבואנים שכולם רוצים להגיע באותו יום ואני צריך להחליט מראש לוותר על מישהו – בד"כ זה שאת המסך האחרון שלו בדקתי הכי לאחרונה.
רק בשלב הזה אני מברר את מחיר המסך – בכדי שהוא לא יגרום לי להטיה (לטוב או לרע). אני די גרוע בנושאי תמחור. זה לא ממש מעניין אותי ולרוב אני משאיר לקוראים להבין לבד עבור עצמם את ה-Value for money של מסך כלשהו. בתור אחד שהשקיע כבר הון עתק (בוודאי ביחס לכושר ההכנסה שלי), אני לא חושב שאני יכול להיות אומדן או להחליט עבור אחרים את ה-Value for money של מוצר כלשהו. לכן אני לא שופט מסכים או ציוד במובן הזה אלא רק באופן אובייקטיבי ומדווח על המחיר – משאיר לכם הקוראים את המלאכה הקשה של ההבנה האם המוצר מתאים לכם או לא.
בשלב הזה התפקיד עובר לידיו הנאמנות של העורך הראשי, הלא הוא אלי חבוש. אלי עובר על המאמר, לרוב מתקן ומקצץ את אשר דרוש קיצוץ. אלי לרוב מבקר קשוח למדי של התמונות שלי. כפי שניתן להבין אני מצלם אותן תוך כדי מדידות, מה שמגביל אותי בכמות תשומת הלב שאני משקיע בהן. גם הכמות מונעת ממני לעיתים מלעשות תיקונים כגון תיקוני גיאומטריה במידה והמצלמה לא עמדה בדיוק במקום הנכון – בניצב למסך ומול המרכז שלו.
כאשר התמונות בלתי נסבלות, אלי שולח אותי לסט צילומים נוסף ובשלב הבא אנחנו לרוב משלימים תמונות לפי הצורך בתמונות יחצ"נות מקצועיות.
המאמרים משובצים במנגנון אוטומטי שלרוב כולל יותר מחודש של מאמרים קדימה. מרבית המאמרים פשוט נכנסים לתור אלא אם כן יש להם סיבה מיוחדת להידחות או להיות מקודמים (אם DTT בחדשות באותו שבוע, אז רצוי לשחרר מידע על DTT. אם אורלי וגיא בע"מ עושים שטויות בתוכנית שלהם, אנחנו משחררים את המאמר למחרת בבוקר).
את ההחלטה לגבי תזמון המאמרים עושה אלי ואני לא מקנא בו כי הוא תחת לחץ מכל הכותבים שלנו, היבואנים, יחצנ"ים וגורמים בחו"ל. זו עבודה כפויית טובה שצריך לפתח עור עבה במיוחד בכדי לא להפגע בה. בתור אחד שעשה את עבודת העורך זמן לא קצר, אני ממש לא מקנא באלי ואחד הראשונים שמבין בדיוק עד כמה עבודתו קשה ומסובכת.
לרוב אנחנו משתדלים לתזמן את המאמר באופן כזה שהכותב שלה זמין באותו יום שהיא יוצאת. כך ניתן לענות על שאלות וכו´.
לעיתים שואלים אותי אם אני לא רוצה לשמור חלק מהציוד שעובר כאן לבדיקות ורק לקראת סוף סט הבדיקות (כמעט שבוע לאחר קבלת המסך) אני מרגיש שאני יכול לראות בו את התוכן. המסך שלי בבית מחובר ללא מעט ציוד ורואים בו ממש (אבל ממש) טוב. ככל שאני בוחן יותר ציוד, כך אני צריך לראות את התוכן שאני צופה בו, על גבי מסכים או נגנים שלרוב פחות טובים ממה שאני צופה בו בד"כ. זה רק גורם לי לאהוב את המערכת שלי יותר.
מה שלא ציינתי הוא שבכל זמן נתון אני בודק לרוב 3 מכשירים לפחות. זה יכול להיות מזרימדיה, מסך, ממיר וכו´. אני לרוב משתמש בהם עם המסכים שמגיעים לכאן לבדיקה, מה שמאפשר לי לשפוט אותם בתנאים שונים ועם תכנים שונים.
ציוד שכזה לרוב עובר מסלול ארוך בהרבה מזה של מסך, אלא אם כן יש ערך למהר עם אותו ציוד (בכורות עולמיות, נושאים שבדיוק בחדשות וכו´).
רבים שואלים אותנו מדוע אנחנו מעדיפים לבחון ציוד שאין לו יבואנים בארץ. התנהלות מול יבואנים ואנשי יחסי ציבור זה לא תמיד דבר פשוט. לא כשאתה מסוג האנשים שאוהב להכניס את הראש בקיר ולא להתפשר על שום דבר… משום מה, היצרנים בחו"ל מבינים את העקרונות שלנו, ככל הנראה כי אנחנו לא לבד עם הדרישות המשונות הללו.
אז זהו, זה הסיפור. אתם יכולים להבין שזה לא פשוט ושקשה לי להאיץ בדיקות מכיוון שאני "מחבב" את העובדה שאני דקדקן. האמת, כנראה שאתם אוהבים את זה, כי אני עוקב אחרי המאמרים שלי ויש איזה ´2-3 שקוראים אותם 🙂
להמשך דיון בנושא הכתבה: איך להכין ביקורת מסכים ב-79 צעדים פשוטים, לחץ כאן.
חלק מהתכנים באתר כוללים מעת לעת קישורים לתוכניות שותפים, שעבורם האתר מקבל עמלה עם רכישה בפועל באמצעותם.
עמלה זו איננה מייקרת את עלות הרכישה של המוצרים.
