תלת מימד בקולנוע ביתי

שנת 2010 צפוייה להיות שנת תלת המימד בקולנוע הביתי, מה צפוי לנו בתחום זה?

7:00
  /  
03.01.2010
  
מאת: עפר לאור
הקדמה

הקדמה

תלת מימד קיים כבר שנים רבות בקולנוע הרגיל. תחילה הוא שימש כפיתרון להבאת קהל לסרטי B MOVIES (בעיקר סרטי HORROR ומתח). הזכור מבין הסרטים המוקדמים הללו הם JAWS 3D אשר כמעט ולא כלל שום דבר מעניין פרט לחידוש של תלת מימד, וכמובן הסוף של אחד מסרטי פרדי קרוגר שבו סצינה שלמה וארוכה צולמה בתלת מימד.

קוריוז זה חדר גם לתחום הקולנוע הביתי, עם כמה גיחות משעשעות כגון קטע שלם בסופרבול הקודם כאשר מיליוני משקפיים צבעוניים חולקו ומיליוני צופים ראו 3 פרסומות בתלת מימד, ולמחרת גם פרק בסדרה "CHUCK" עם המשקפיים שקיבלו.

איך מצלמים את זה?

תלת מימד נוצר במוח שלנו כאשר כל עין מקבלת זוית צפיה מעט שונה על אותו אובייקט. המוח מחבר את התמונות ומסוגל לפענח את ההבדלים בין העיניים וליצור תחושה של עומק. בעלי עין אחת אינם מסוגלים לשפוט עד כמה אובייקט רחוק מהם במרחב (אלא על סמך גודלו או עד כמה הם מכווצים את העיניים בכדי לצפות בו).

 

בכדי לצלם סרט תלת מימדי אמיתי (לא אנימציה), יש צורך במצלמה כפולה אשר מצלמת בעצם כל דבר פעמיים, משתי זויות מעט שונות. מרחק העדשות זו מזו יקבעו עד כמה קיצוני תלת המימד יהיה. ככל שהמצלמות (או עדשת המצלמה המאוחדת) מרוחקות זו מזו, כך האפקט נהיה קיצוני יותר.

בסרטי אנימציה ממוחשבים, העבודה מראש כוללת מודלים תלת מימדיים ולכן יצירת גירסא תלת מימדית מלאה לסרט כזה היא פעולה מאוד קלה באופן יחסי והמחשב עושה את כל העבודה הנחוצה בכדי לגרום לתלת המימד לפעול כשורה (עם תיקונים ידניים כאשר זה נחוץ).

איך רואים את זה? 

יש שיטות רבות לגרום לכך שכל עין תוכל לראות תמונה מעט שונה.

 

השיטה הראשונה שעשו בה שימוש היא שיטת צבעי היסוד. דרך פילטר אדום, כל מה שניתן לראות הוא אדום. לכן ניתן להשתמש בשני צבעי יסוד כגון אדום וכחול. עין ימין תראה צבע אחד בלבד ועין שמאל צבע שני. החסרון הוא כמובן שהתוצאה לא תהיה צבעונית, אך אין צורך בפילטרים מתוחכמים ואכן ניתן להשתמש בשיטה זו גם בקולנוע וגם בטלויזיה.

לפני שנים רבות צפיתי בפרדי קרוגר עם משקפיים כאלה בקולנוע, והדבר גרם לי לסחרור חושים עד כדי בחילה.

שיטה מתוחכמת יותר כוללת שני צבעי יסוד עם צבע שלישי המעורב בשניהם. למשל, ניתן להשתמש בסגול וצהוב (כך שכחול משמש כצבע משותף ואדום/ירוק מבדלים את העיניים). יתרון שיטה זו היא בכך שהתמונה הופכת מעט יותר צבעונית, אך החיסרון הוא שמסך בלתי מכוייל יגרום ל-CROSS TALK בין שתי העיניים – תוכן שמיועד לעין שמאל עלול להגיע לעין ימין וההיפך. מכיוון שמרבית המסכים בעולם אינם מכויילים, התופעה שכיחה מאוד. יס השתמשו במשקפיים דומים לפני מספר שנים בכדי להביא סרטונים קצרים תלת מימדיים למסכי הטלויזיה, כאשר ניתן היה להשיג משקפיים צבעוניים כאלה בכל פינת רחוב ממש.

השיטה הפשוטה ביותר למימוש היא שיטת הפולרואיד. פילטר פולרואיד יכול להעביר אור בקוטביות אחת (אנכית או אופקית). אם נלביש על עין אחת פילטר אנכי ועל העין השניה אופקי – ניתן יהיה על ידי שימוש בפילטרים מקבילים במקרן (או שני מקרנים שכל אחד מקרין בקוטביות נגדית) לגרום לכל עין לראות תמונה שונה.

שיטה זו עדיפה משיטת הצבע מכיוון שהיא צבעונית לחלוטין, לא מעיקה על העיניים. עדיין, מכיוון שלא כולם מחזיקים את הראש ישר בדיוק, עלול להיווצר דליפה של תמונה מעין ימין לעין שמאל. חיסרון נוסף הוא בכך שלא ניתן להשתמש בשיטה זו בבית מכיוון שמסכי הטלויזיה שלנו אינם תואמים לשיטה.

 

השיטה המתקדמת ביותר נקראית קוטביות פולריות (REAL-D) והיא משתמשת בשיטה חדשה של פילטרים פולרואיד אשר מיוצרים בטכניקה סיבובית מיוחדת. לפי שיטה זו פילטר עין שמאל לא יציג את התוכן  המיועד לעין ימין גם אם נסובב אותו. בעצם פילטר אחד הוא פולרואיד לכיוון השעון והשני כנגד כיוון השעון. בשיטה זו משתמשים עבור סרטי התלת המימד שראינו בבתי הקולנוע בשנים האחרונות. בשל המחיר היקר יותר של ייצור פילטרים מסוג זה, לרוב מדובר במשקפי פלסטיק רב פעמיים שאולם קולנוע יכול להשתמש לא רק במופעים שונים של אותו סרט אלא גם עם כמה סרטים שונים.

היתרון הבולט ביותר של שיטה זו היא בכך שהיא עדינה מאוד על העיניים וגורמת להכי פחות תופעות לוואי ותחושות רעות על ידי הצופים.

בנוסף לשיטות אלה, יש שיטות אשר אינן דורשות משקפיים. שיטות אלה כוללות שיטה בשם MICROLENS, אשר מזכירה את התמונות המחוספסות שנעות כאשר מזיזים את התמונה. בשיטה דומה, של הצבת כמה תמונות – ועם עדשות מיוחדות ניתן לגרום לזה שעין ימין תראה תמונה אחת ועין שמאל תמונה אחרת. הבעיה היא שבשביל שהעסק יעבוד צריך להיות במרחק מאוד מסויים מהמסך – גם תזוזה קלה שבקלות תעלים את האפקט. עדשות כאלה בנויות כך שיש מרווח פעולה, אך האפקט שלהן בעייתי ולא ממש עובד במרחקים ביתיים. חיסרון נוסף הוא שהמסך מאבד המון רזולוציה עקב השיטה, והתמונה נראית הרבה פחות טוב.

הפקות

עם התגברות העניין העולמי בקולנוע ביתי בשנים האחרונות בכלל וב-HDTV בפרט, נוצר מצב שבו סרטים רבים מגיעים לקולנוע הביתי מהר מאוד והאיכות בבית משתווה או אפילו עולה על מה שניתן לראות בבית הקולנוע. הירידה בהכנסות גרמה למפיקי הקולנוע להוציא את התלת מימד מהנפטלין שבו הוא שהה בעשורים האחרונים ולהחזיר אותו ל-MAINSTREAM. המעבר ל-REAL-D שיפור משמעותית את חווית הצפיה ובתי קולנוע דיגיטליים שיפרו את איכות התמונה עוד יותר.

 

 

החל מהסרט BEOWULF (שכלל אנימציה של אנג´לינה ג´ולי בעירום) כיום כל סרט אנימציה ממוחשב שמופק, מופק כבר אוטומטית בתלת מימד. סביר להניח שגם נתחיל לראות סרטי MAINSTREAM עם שחקנים אמיתיים בתלת מימד בשנים הקרובות. הכל בכדי למשוך את הקהל לבתי הקולנוע.

 

תלת מימד בסרטי האימה הראשונים שירת בעיקר את הפונקציה החשובה של הקפצת הצופה מכסאו בטכניקות כגון כרישים שמתקרבים אליו במהירות, או התזת מים או הפתעה אחרת שקופצת לכיוון הצופה האומלל. לעומת זאת, תלת המימד בסרטים החדשים משרת תפקיד באנלי לחלוטין – הסחת דעתו של הצופה מהעובדה שהוא צופה בסרט ולא נמצא בתוך הסרט עצמו. לתופעה הזו קוראים IMMERSION – ובה הצופה מרגיש כאילו הוא נמצא בתוך הסרט ולא רק צופה מהצד באירועים שמתרחשים מולו.

ניתן לראות שלא מדובר רק בקוריוז, סרטים כמו UP ו-BEOWULF לא ניסו להפחיד את הצופה או להפתיע אותו. תלת המימד לא היה הכרחי לסיפור או שיחק תפקיד כלשהו. במהלך צפיה ב-BEOWULF שראיתי בלוס אנג´לס פשוט שכחתי לרגעים ארוכים שאני צופה בסרט או שיש לי משקפיים תלת מימדיים על הראש.

הביתה

המגמה של הפקת סרטים מסוג זה לא נעלמה מעיני חברות הקולנוע הביתי. בפרט ניתן לציין את החברות סוני ופנסוניק אשר לא רק מדברות על תלת מימד אלא גם מבצעות הרבה מאוד בכדי לקדם את החזון שלהן, כל אחת בנפרד.

 

פנסוניק מייצרת מצלמות תלת מימד ובשילוב עם הבמאי של טיאטניק, ג´יימס קמרון, הם מפיקים ביחד את אחד הסרטים היקרים ביותר שהופקו אי פעם ובתלת מימד כמובן – הסרט הוא AVATAR. תלת המימד בסרט זה הוא ברמה או שתיים מעל הסרטים שהכרנו עד כה, וכולל גם צילומי טבע רגילים משולבים עם גרפיקה ממוחשבת איכותית במיוחד. קטעים מהסרט הוצגו בתלת מימד גם בתערוכת CES האחרון בלאס ווגאס ולאחרונה בתערוכת IFA בברלין, על גבי מסך פלזמה ענקי בגודל 150".

סוני מקדמת תקן חדש שיאפשר לסרטי בלוריי, אלה שמחליפים את ה-DVD הישן עם פורמט חדש בהיי דפינישן, אשר יאפשר לצופים בבית להשתמש במסך מתאים בכדי לראות סרטים בתלת מימד. יתר כן, הם גם הבטיחו לאחרונה לאפשר ל-PLAYSTATION 3 לנגן משחקים בתלת מימד!

שתי חברות אלה, ועוד חברות מסכים רבות, הציגו בספטמבר אין ספור מסכים תלת מימדיים שונים ומשונים. השיטות המובילות היו שיטת הקוטביות ושיטת המשקפיים האקטיביות, ACTIVE SHUTTER.

 

עבור שיטת הקוטביות נחוץ מסך עם הקרנה אחורית, ממש כפי שהיה נפוץ בארץ במסכים גדולים לפני הפריצה של המסכים הדקים, פלזמה ו-LCD לתוך חיינו. חברת JVC מובילה בתחום זה, אך היא עומדת כיום כמעט לבד אחרי שכמעט כל החברות הגדולות ירדו ממסכי הקרנה אחוריים לחלוטין.

השיטה המובילה כיום היא שיטת ACTIVE SHUTTER שבה יש זוג עדשות חכמות אשר יכולות להעביר אור או להפוך שחורות. בתזמון מדוייק עם הסרט ניתן לגרום לעין ימין להפסיק לראות (כלומר, לחסום לה את האור) או לעין שמאל. אם התזמון נעשה כראוי, ניתן לראות בתלת מימד מושלם. מסכי LCD עדיין לא מותאמים לשיטה הזו, ובכדי למנוע ממריחה לגרום לדליפה של חלק מהתמונה מעין לעין, נחוץ דור חדש של מסכים אשר יוצג לראשונה בינואר הקרוב בתערוכת CES בלאס ווגאס.

 

מסכי פלזמה, שאין להם את תופעת המריחה, יכולים להיות מותאמים מהר מאוד לתלת מימד. מה שנותר רק הוא האפשרות לסנכרן את המשקפיים עם הסרט. זאת לא נרצה לעשות עם כבל ולכן שיטות נפוצות הן אות אינפרה אדום או שידור רדיו (RF). כאשר יוכרזו מסכים תואמים, הם יכללו מספר משקפיים ושיטת הפצה RF או אינפרה-אדום. למשקפיים יהיו בטריות וצריך יהיה לרכוש אותם כתוסף לסוג מסך מסויים. נגן מתאים, כגון ה-PLAYSTATION או נגן בלוריי תואם תלת מימד ישדר לטלויזיה את המידע שהיא צריכה לשם הצגת התמונה הנ"ל.

בשידורי BROADCAST יש כבר סימנים רציניים של הכנות לתלת מימד. אפילו יס ערכה ניסוי פנימי לפני כמה חודשים בתלת מימד ב-HD. כיום יש ביפן התחלה של שידורים כאלה ו-BSKYB מתכננת שידורים כבר החל מ-2010. עדיין לא ברור אם מדובר ברצועת שידורים או בשידורים אמיתיים (ערוץ יעודי וכו´) אבל בהחלט מרגישים שיש מגמה לעבוד על שידורים כאלה.

איך שולטים על זה?

תלת מימד מציב בעיות לא קלות למי שרוצה לשדר תוכן מהסוג הזה. לא, אני לא מדבר על הטכנולוגיה עצמה אלא על ממשק המשתמש (קבלו את סליחתי כל אלה שאוהבים להשתמש במילה מנשק, אבל אני לא מסוגל להשתמש בה).

הדבר הפשוט ביותר – תרגום, מתברר כסוגיה בעייתית ביותר כאשר מדובר בתוכן תלת מימדי. תרגום לבן לא עובד טוב כלל, ומתברר שהכתוביות חייבות לשנות את עומקן בהתאם לתוכן אחרת הצופים מתעייפים ממעבר מפוקוס אחד למשניהו. לכן, בעת שידור או צפית התוכן, התרגום יצטרך לזוז במרחב בהתאם למה שנמצא כרגע על המסך!

גרוע מכך, מתברר שהגופן עצמו חייב להיות מעט מוטה במרחב אחרת הוא נראה תלוש ותלוי ולא קשור לתוכן. 

אחרי צפיה בסרט בתלת מימד עם כתוביות רגילות (לא סטריאוסקופיות) וגם כתוביות מהסוג החכם יותר, אני חייב לומר שיש כאן אתגר לא קטן כאשר התוכן שאתם צופים בו אינו בשפת האם שלכם.

חוץ מזה יצרני הממירים והמסכים כבר מתאבזרים לקראת המהלך של השקה המונית של תלת מימד. זה יקרה כנראה בסביבות 2012. כיום חברות כמו NDS (הוידאו שצולם כאן הוא דוגמא לממשק ש-NDS עובדים עליו עבור ממירי העתיד הללו) עובדות קשה על בעיות ממשק תלת מימדי. הממשק, כך מתברר, חייב לזוז כל הזמן אחרת העיניים מתעייפות ומסרבות להאמין בו. חוץ מזה, אסור לממשק להתקרב לצופה ולבלוט. הרקע של הסרט (למשל צפיתי בממשק על רקע סרט STAR WARS שהומר לתלת מימד) חייב להיות מעומעם. הממשק עצמו חייב להיות תלת מימדי לחלוטין ולהיות נטוי ולזוז. לשם כך הממשקים בעצם עוברים לפורמט OPEN GL והממיר עצמו נדרש לעשות את ההתאמות התלת מימדיות (מה שידרוש דור של ממירים חכם וחזק הרבה יותר ממה שהתרגלנו לראות).

ניתן לראות שהאתגרים בתחום הזה הם גדולים ושיש עוד הרבה עבודה בתחום ממשק המשתמש בכדי לאפשר לנו למשל לבחור הקלטות ברשימות וכו´.

הסרט כאן צולם ממסך סמסונג (הקרנה אחורית DLP) אשר עבר התאמה לתלת מימד ומשתמש במשקפי תלת מימד ACTIVE SHUTTER אשר פעלו ב-120HZ (כל עין קיבלה בעצם 60HZ מלאים). כרגע אין מסכים מהסוג הזה בשוק והצפי הוא שרק שנה הבאה ניתן יהיה להשיג מסכים מהירים כל כך.

מי צריך את זה בכלל?

בסקרים שנערכו בשנה האחרונה, התברר שמרבית הצרכנים האמריקאים אינם מתנגדים לתלת מימד בקולנוע הביתי שלהם. לרבים מהם היה במהלך השנה ליד הבית הקרנות מיוחדות של משחקי FOOTBALL בתלת מימד בבתי הקולנוע הקרובים. מגיעים להופעה ממש כמו לסרט וניתן היה לצפות בשידור חי של משחק הפוטבול באיכות מדהימה ובתלת מימד. הדבר הפך רבים מהצופים לתומכים גדולים של השיטה.

 

עם זאת, אותם סקרים שמעודדים את יצרני החומרה לקדם את התחום גם מנבאים שהצרכנים אינם מתכננים להחליף מסכי טלויזיה שרכשו בשנה האחרונה לטובת תלת מימד וגם אינם מתכננים להוציא יותר מ-30$ (מעט יותר מ-100 ש"ח) לטובת ציוד התואם לתלת מימד. העובדה שבמהלך 2010 צפויים לצאת למעלה מ-20 כותרים בתלת מימד, בעיקר באנימציה ממוחשבת, אינם מרגשים אותם מספיק בכדי לשדרג את המערכת.

אין ספק שתלת מימד יגרום למהפכה עצומה בתחום המשחק הביתי. בשנת 2010 לא צפויות קונסולות המשחק המובילות (אם לא סופרים את ה-WII 2 ששמועות עליו מדברות על עונת החגים הבאה כיעד להשקתו) להשתדרג בעצמן אלא רק לקבל תוספות. התוספות הללו הן משמעותיות מאוד – שליטה ללא שלט או קונטרולר (פרוייקט נאטל של מיקרוסופט) ותלת מימד על ידי סוני צפויים לקדם משמעותית את תחום המשחק בבית.

כתופעת לוואי, סביר להניח שתלת מימד ידלוף לתוך הקולנוע הביתי שלנו כחלק מהמגמה לשכלל את קונסולות המשחקים, דווקא. עם בסיס איתן של מכשירים שמסוגלים יהיו לנגן תלת מימד, תהיה למפיקי הסרטים יותר מוטיבציה לקדם הפקות תלת מימדיות ולא רק בתחום האנימציה הממוחשבת.

אני אישית מאוד מתלהב מהרעיון ומקווה שהדבר יתחיל עם מקרנים ביתיים ויהפוך לפופולרי מהר ככל הניתן.

מחפשים עוד מידע? סרטונים של פנסוניק על תלת מימד בקולנוע הביתי 

אני ממש רואה את זה מתקרב – בעצם זו היתה סתם אנימציה ממוחשבת…

להמשך הדיון במאמר התלת מימד בפורומים לחצו כאן.


7:00
  /  
3.1.2010
  
מאת: עפר לאור

1