רמקולים למחשב: iNNOSound Piccolo PS-200

מחפשים כיצד להפיק מעמדת העבודה במשרד את הצליל הטוב ביותר האפשרי?אולי ב Piccolo של iNNOSound טמון הסוד.

7:00
  /  
29.10.2009
  
מאת: אורי לרנר

הקדמה

בשונה מרוב חברי האתר, את מרבית זמן ההאזנה שלי למוזיקה אני מבלה מול המחשב, בעודי לומד (אני סטודנט לתואר שני) או סתם משוטט בפורומים. בדרך כלל, הציוד בו אני משתמש הוא כרטיס הקול המובנה של המחשב השולחני, מגבר Sonic Impact T-Amp Gen I וזוג רמקולים של מערכת סטריאו, ותיקים ומספקים (שגודלם כרמקולים מדפיים ממוצעים). במקרים רבים אחרים, אני עובד על המחשב הנייד, ואז אני משתמש בדרך כלל באוזניות (Grado SR-80, Skullcandy SK pro או Sennheiser CX-300).

בביקורת זו אציג כיוון אחר ל"רמקולים למחשב", ה iNNOSound Piccolo PS-200, הבנויים במיוחד להיות קטנים, נוחים וגמישים ככל האפשר וכל זאת ללא התפשרות על איכות הצליל המופקת מהם.

האריזה ותכולתה

הרמקולים הגיעו ארוזים בקרטון, המפתיע בגודלו הקטן ובאיכותו (עבה וחזק).

כל הרכיבים ארוזים בקפידה רבה, מסודרים ומאובטחים.

האריזה כוללת:

  • הרמקולים עצמם – מצופים בניילון דביק לשם הגנה על החזית.
  • שנאי בעל שקע קומקום וכבל חשמל (שלא מתאים לארץ, אך ניתן להחלפה בקלות).
  • כבלים:
    • אנלוגי – PL 3.5 בשני הצדדים.
    • כבל USB.
    • כבל לחיבור הרמקול הפסיבי (שמאלי) לימני (בו מובנה המגבר).
  • שלט וסוללה (CR2025 – סוללת שעון שטוחה).
  • מטלית מיקרופייבר לניקוי הרמקולים.
  • ספרון הדרכה.

התרשמות חיצונית

בדרך כלל אינני שופט ספר לפי עטיפתו החיצונית, אבל במקרה זה – כבר עם הוצאת הרמקולים מהקרטון קיבלתי הרגשה טובה. הצבע השחור המבריק של החזית (Piano Black הנפוץ לאחרונה במחוזותינו), הגודל – כשמם כן הם (פיקולו באיטלקית = קטן, עדין). מדובר על רמקולים קטנים ומעט כבדים ביחס לגודלם, כ 700 גרם, ובעלי דרייבר בגודל 2.5 אינץ מתוצרת Peerless מדנמרק – הכל "מתאים" ונותן תחושה של איכות אולם ללא "צעקנות".

הרמקולים מוטים מעט אחורה כך שהדרייבר פונה באלכסון קל כלפי מעלה (אתייחס לעובדה זו בהמשך).

בחלקם האחורי ניתן לראות את ה Bass Reflex, כאשר ברמקול השמאלי קיים שקע לחיבור לרמקול ה"ראשי" וברמקול הימני קיימות מספר כניסות (משמאל לימין):

  • חיבור USB.
  • כניסה אופטית.
  • כניסה אנלוגית (PL 3.5).
  • חיבור לשקע החשמל.
  • חיבור לרמקול שמאלי.

בחלקו הקדמי של רמקול ימין ניתן לראות שלושה כיתובים: USB, Analog ו Digital. בשלב זה הנחתי כי מדובר באינדיקציה למקור הפעיל.

השלט המצורף לערכה קטן, מינימליסטי, יעיל ומעוצב בצורה נוחה. השלט מאפשר הדלקת הרמקולים, החלפה בין המקורות ושליטה על הווליום.

 

 

נתונים טכניים

1. Input – USB Plug & Play, Digital (optical – 44.1/48/96 kHz), Analog.
2. USB\Optical DAC – PCM2704 by Texas Instruments*.
3. Control – Touch type front button with red LEDs, Remote control.
4. Power – On/off, volume, input selection.
5. Driver Units – 2.5-inch full range unit from Peerless in Denmark.
6. Output – 50W (25W + 25W).
7. Frequency Response – 70 ~ 20kHz.
8. Power – 19V, 3A (DC adapter included).
9. Size – 90 x 170 x 100 mm (W x H x D).
10. Colour – Black – High gloss front mask.
11. Weight 1.4kg (all).

*חשוב לציין – ל DAC בשימוש יש יציאה אנלוגית ויציאה דיגיטלית (S/PDIF).
ברמקולים האלה החיבור למגבר המובנה הינו מה- Digital Output של ה DAC, כך שאין המרות כלל של המידע המועבר מהמקור.

התקנה

לאחר ההוצאה מהאריזה ובחירת המיקום (המדף העליון של שולחן העבודה), ההתקנה הייתה פשוטה יחסית אבל נתקלתי בבעיה קטנה – אורך הכבל האנלוגי המצורף מעט קצר והסידור אצלי (בו המחשב נמצא מתחת לשולחן) מעט מגביל (הזזת המחשב גרמה לניתוקו מהשקע). ייתכן כי הסיבה לכך היא שהרמקולים מיועדים להיות ממוקמים על השולחן, ולא גבוה מעליו.

מיד עם חיבור כבל ה USB מערכת ההפעלה (Windows Vista \ Windows XP SP3) הודיעה על זיהוי התקן חדש והתקינה אותו ללא שום בעיה – USB Audio DAC.

התקנת הסוללה בשלט פשוטה מאוד ומזכירה את הכנסת כרטיס סים למכשיר אייפון – שליפת "מגירה" מחלקו העליון של השלט, מיקום הסוללה והחלקה חזרה למקום.

עם חיבור הרמקולים לחשמל, נדלק לד אדום בחזית, עם הסימן האוניברסלי ל"הפעלה". מכיוון שנאמר בחוברת כי יש בקרת מגע, לחצתי על המיקום של הלד – והרמקולים הופעלו. קל, פשוט ואלגנטי. עם ההדלקה נדלק לד נוסף מתחת למילה analog. לחיצה על המיקום המקביל תחת USB העבירה למקור השני, וכן הלאה. העבודה עם השלט גם היא קלה עקב מיעוט הכפתורים. בלחיצה על כפתור ה Sel מוחלפים המקורות, ו- Power מפעיל ומכבה.

כאשר שיניתי את הווליום בשלט, הבהבה נורה נוספת, מימין או משמאל לנורת ההפעלה (בהתאם לפעולה – הגברת העוצמה הובילה להבהוב הנורה הימנית, ובהתאמה החלשה – נורה שמאלית). שוב, פעלתי לפי החוברת ולחצתי במיקום בו מופיעה ההבהוב – וזה אכן מגביר ומחליש. הבעיה בשיטה זו – אינך רואה את המיקום המדויק של נקודת המגע, ולכן בהמשך השימוש נתקלתי במצבים שלחצתי ולחצתי ולא הצלחתי למצוא את המיקום המדויק. כמו כן, לחיצה רצופה אינה עובדת (בפאנל המגע), ולכן יש צורך לתקתק לצורך הגברה / החלשה משמעותית. במהלך תקופת הביקורת לא הצלחתי להתרגל לשליטה על העוצמה מהרמקול עצמו, ולכן השתמשתי בעיקר בשלט, שעושה את תפקידו מצוין.

תכונה נוספת של הלדים – כאשר מגבירים מהשלט או מהרמקול ומגיעים לגבול העוצמה, מהבהבות שתי הנורות (מימין ומשמאל למרכזית), כסמן עליון (או תחתון בהתאמה).

באופן כללי, התצוגה והשליטה נוחות. זוהי דוגמה טובה למינימליסטיות עיצובית (שאני מחבב), המאפשרת לקבל את כל המידע שצריך.

 

 

מיקום

מכיוון שראיתי כי הדרייבר מופנה מעט באלכסון כלפי מעלה, התחלתי את ההאזנה כאשר הרמקולים על השולחן, ומכאן – מופנים אלי.

מכיוון שהמיקום המועדף עליי היה המדף העליון (כ 30 ס"מ כלפי מעלה), בחנתי האם שינוי המיקום משפיע על הצליל ולהפתעתי – הוא השתפר מעט מבחינת תחושת הבמה, ולכן השארתי את הרמקולים למעלה.

אלמנט מיקומי נוסף שהייתי צריך לבדוק הוא המרחק מהקיר האחורי. הרמקולים נעזרים ב Bass Reflex אחורי לצורך הגברת יעילות השמעת הצלילים הנמוכים (ואכן ניתן להרגיש את התיבה "עובדת" במהלך ההשמעה, הפולסים של האויר מורגשים מאוד) ולכן לא יכולתי להצמיד את הרמקולים לדופן השולחן.

בחנתי את הרמקולים כאשר המרווח מהקיר האחורי הינו בין 20 ל-4 ס"מ וכאשר מרווח זה היה קטן מ-7 ס"מ, הרגשתי ירידה בעוצמת הבאסים. לכן, מרחק הרמקולים מהקיר האחורי היה כ- 7-10 ס"מ לאורך הביקורת.

ברמקול הימני החיבורים עצמם מונעים הצמדה של הרמקול (יוצרים מרווח של כ 3 ס"מ), אולם לא הייתי מסתפק במרווח הזה.

מקלט ה- IR עבור השלט נמצא ברמקול הימני מתחת לנורית ההדלקה ויעילותו גבוהה מאוד (גם בכיוון לקיר הניצב לרמקולים, כאשר עמדתי ביניהם – השלט עבד ללא הפרעות), ולכן נושא קו הראייה לא אמור להפריע במיקום הסופי של הרמקולים.

למבחן האמיתי

האזנה

ועכשיו, למבחן האמיתי.
הרמקולים שימשו אותי בראש ובראשונה לצורך האזנה למוזיקה ובנוסף לצפייה בחלק מתכני הוידאו אותם אני רואה על המסך הקטן. במהלך ההאזנה ביצעתי השוואה לסטאפ הרגיל שלי, ובנוסף בדיקה האם קיים הבדל בין החיבור האנלוגי לחיבור ה USB.

שני החיבורים היו פעילים במקביל, כאשר את ההחלפה ביצעתי תוך שימוש בתוכנת Winamp ושינוי הגדרת ה- WaveOut Output בין ההתקנים השונים (כרטיס הקול לחיבור אנלוגי, ו- USB Audio DAC לחיבור הישיר לרמקולים). קבצי האודיו שבחנתי היו באיכות של 320 kbps או Apple Loseless.

לאחר שימוש קצר, ראיתי כי איכות ה- DAC המובנה ברמקולים גבוהה משמעותית מזה הקיים במחשב (השולחני והנייד). בשימוש בחיבור ה USB ההבחנה בפרטים בקטעים המושמעים הייתה טובה יותר, הייתה הדגשה רבה יותר של הצלילים הבודדים והטווח בו יכולתי לשמוע היה רחב יותר (גם בהחלשת העוצמה לרמות נמוכות יחסית, אפשר היה להבחין בכלים או קולות הזמרים השונים). מכיוון שאין לרמקולים אלו Line Out, לא יכולתי לבחון את תפקוד ה DAC כחוליית ביניים למגבר אחר, המשכתי בשלב זה בהשוואה תוך שימוש בחיבור האנלוגי בלבד.

הקטע הראשון אותו בחנתי היה Conquest Of Paradise של Vangelis מתוך הפסקול של הסרט 1492. מדובר בקטע המשלב נגינה של כלים רבים (נשיפה, מיתרים, תופים, קלידים), במקביל לקולות מקהלה.
מיד עם תחילת ההאזנה התרשמתי מאוד מאיכות הצליל. למרות קטנותם של הרמקולים, אפשר היה לקבל תחושה טובה שהצליל "עוטף" אותך ולא מגיע רק מקדימה. קולות המקהלה נקיים מאוד (הרבה יותר מאשר בסטאפ הרגיל), מופרדים יפה מאוד אחד מהשני ולעיתים אפשר להבחין בקולות בודדים החורגים מהשאר. גם בקטעים ששילבו נגינה יחד עם שירת המקהלה או נגינה בלבד נהניתי מאוד מאופי הצליל, שהינו "חם" יותר מאשר זה שמעניק ה T-Amp.

השלב הבא היה לאתגר את הרמקולים, ולראות את יכולתם לרדת נמוך (למרות האלמנט היחיד, הקטן יחסית). ב- Gangsta´s Paradise השיר מתחיל עם פעימות באס, הנמשכות לאורך כל השיר, בליווי נגינת כינור ושירת הזמר (ובהמשך שירת רקע נשית). במבחן זה נוכחתי שכנראה אין מתנות חינם, ואכן – גודלם המוגבל מאוד של הרמקולים מפחית את יכולתם להתמודד עם הצלילים הנמוכים, למרות הפורט האחורי.

כפי שמופיע במפרט, הרמקולים מתחילים ב- 70Hz וניתן להבחין בכך, הבאסים אינם מספיק עמוקים, וניתן להרגיש שגם צלילים מעט יותר גבוהים "נמרחים" ולא נותנים את ההרגשה החדה המצופה מהם (הרגשה שאני מצליח לקבל עם רמקולי המערכת שלי, פשוטים ככל שיהיו).

אולם, איני יכול להגיד שהרמקולים אכזבו אותי, כי נוכחתי לדעת שעוצמתם טמונה במקום אחר – קולות שירת הרקע מעולם לא נשמעו לי כה צלולים ומשתלבים במוזיקה…

כדי לחזק את תחושתי כי יתרונם הגדול של רמקולים אלה הוא בתחום הווקאלי – שירה, וכלים "זורמים" יותר, עברתי לבדיקה קיצונית מעט.

בשיר Becoming Insane של ההרכב Infected Mushroom, יש שילוב סוער של גיטרות, תופים, קלידים ומוזיקה אלקטרונית, יחד עם הטקסט המוקרא – נוצרת תערובת שרוב הסטאפים בהם נתקלתי לא התמודדו איתה בצורה מענגת במיוחד (עובדה שבד"כ לא מפריעה להנות מהשיר המעולה כשלעצמו). הרמקולים עשו עבודה לא רעה, אבל בהחלט התקשו להתמודד עם השינויים המהירים והתופים המהווים מרכיב חשוב במקצב הבסיסי של השיר. בעיה נוספת הייתה שצלילים קרובים "נעלמו" – בפתיחת השיר יש קטע גיטרות ובסיומו צליל פעמון עדין יחסית, שפשוט לא הורגש במקרה זה.

לעומת זאת, בשיר Riders on the storm מאותו האלבום, נהניתי מאוד מהשילוב שהרמקולים יצרו בין שירת הזמר לבין נעימת הרקע (הבאסים משחקים תפקיד הרבה פחות חשוב בשיר זה, והצלילים האלקטרוניים "רגועים" יותר). החלטתי להתמקד בבדיקת קטעים שיתאימו יותר לאופי הרמקולים.

בשיר הנושא מהפסקול, Phantom of the Opera, קיים דו שיח בשירה בין דמות גברית ונשית, כל זאת לצלילי נעימה דרמטית למדי, בכלים קלאסיים. מעולם לא נהניתי כ"כ מהשיר הזה! השירה נקייה, מודגשת, אפשר להרגיש את הרטט במיתרי הקול בעליה לצלילים הגבוהים. בקטעי השילוב של שני הקולות הם מובחנים לחלוטין ולא מעלימים אחד את השני, ובקטעי הנגינה הרמקולים מספיק מדויקים כדי להעניק את הנפח הדרמטי הקיים בסצינה, עד כדי שניתן לעצום את העיניים ולהרגיש את המתרחש על הבמה.

ב"שיר הטוראדור" (מתוך כרמן/ביזה, בביצוע לוצ´יאנו פברוטי) הרמקולים שוב מוכיחים את עצמם כמתאימים לסגנון מוזיקלי קלאסי / ווקאלי. השירה עוצמתית ונקייה, נעימת הרקע לא מפריעה להנות מקולו של הסולן והאווירה הכללית – חגיגה, בפרט בקטעים המקהלתיים בהם ניתן להנות ממגוון הקולות השונים.

כאשר ניצלתי את ה- DAC המובנה ברמקולים ועברתי לעבוד באמצעות חיבור ה- USB – הופתעתי מכך שחלק מהחסרונות נעלמו. מתברר שהרמקולים מקבלים תחושה טובה יותר של באס באופן חיבור זה, למרות שהם לא מאבדים את ההפרדה והפירוט המרשימים, בעיקר בתחום של הקולות הווקאליים.

ביצעתי השוואה משעשעת תוך האזנה ל- Phantom Of the Opera, הפעם בביצוע של Nightwish.
כאשר האזנתי לקטע זה בחיבור האנלוגי, הפסקתי מהר למדי. הקטעים הרוקיסטיים / מטאליים היו חיוורים, וגם אם צלילי השירה הרשימו – זה פשוט לא היה מספיק. לעומת זאת, בחיבור ה- USB, השיר קיבל "נפח" שהגיע לו בזכות, הקולות השתלבו בקטעי הרקע החזקים, הבאסים הרשימו ובסה"כ – גם אם שמעתי את השיר טוב יותר בעבר (למשל עם אוזניות ה SK Pro אותן סיקרתי בעבר), הרמקולים בהחלט סיפקו את הסחורה.

החלטתי לחזור ולבחון את Gangsta´s paradise גם בחיבור זה. התוצאות היו טובות יותר, אבל עדיין לא מספיק. גם אם הבאסים הוגברו – עדיין לא הרגשתי את ה pounding שאמורים לקבל בפתיחת השיר הזה.

ב- Becoming Insane הבחנתי בתופעה דומה, היה שיפור מורגש באיכות הצליל, ניתן היה להרגיש צלילים שאבדו קודם והעוצמה המוקרנת משיר זה הורגשה בצורה טובה בהרבה (איני מדבר על "עוצמה" במשמעות ווליום, כי אם כוחניות – אני מניח שמי שמכיר את השיר מבין במה מדובר). ייתכן כי חוסר הבאסים היחסי בשימוש בחיבור האנלוגי נובע מהשילוב של מוגבלותם היחסית של הרמקולים וכרטיס הקול הבסיסי במחשב שלי (שני המחשבים הראו תוצאות דומות).

לא בחנתי את החיבור האופטי, אולם אני מניח שהתוצאות היו דומות לאלו שנצפו בחיבור ה- USB.
מעניין היה לבחון כיצד ה DAC המובנה היה משפיע על רמקולים ומגבר אחרים, אולי בעתיד יזדמן לי רכיב דומה בהרכב אחר.

בהמשך בחנתי את הרמקולים בצפייה בסרטים או בסדרות. אין מה להרחיב בנושא זה יותר מדי, הרגשתי את אותו אופי הצליל שתיארתי. הרמקולים עשו עבודתם נאמנה, אולם אפקטים חזקים במיוחד (למשל, קטע ההפצצה הראשון ב Red Baron) היו חיוורים ולא מספקים. לעומת זאת, בקטעי הופעות (למשל Ghost Riders In The Sky מהסרט Blues Brothers) בהחלט היה אפשר להנות מהכלים השונים, גם אם לא מדובר בהקלטה מקצועית, אלא כזו המשולבת בצילומי הסרט.

סיכום

עפ"י הגדרת החברה, מדובר ברמקולים המיועדים לשימוש למחשב. למרות גודלם הזעיר, עוצמתם סבירה בהחלט (לא יצא לי להגיע למקסימום העוצמה, אלא לבדיקת המגבלות), וניתן להנות מהם גם בהאזנה בחדר ממוצע בגודלו (וכאן בא לידי ביטוי גם היתרון בקיום שלט, למרות שהוא לא שולט על המקור עצמו מבחינת החלפת תכנים).

בדקתי את הרמקולים בסלון לשם העניין, ולמרות שבמרחק סביר (ישיבה ליד השולחן עליו מונחים הרמקולים) בהחלט נהניתי, הצליל "אבד בחלל" ונשמע רע לאנשים שישבו ליד שולחן האוכל (מרחק של כ 4 מ´).

מבחינת איכות הצליל וההתאמה, הייתי ממליץ בחום על הרמקולים האלו לאנשים שעיקר ההאזנה שלהם היא לקטעים ווקאליים יותר, אופרות, או מבצעים שאינם "אגרסיביים" מבחינת הרכב הכלים. למאזינים שעיקר התכנים הם מטאל, רוק אגרסיבי או מוזיקה שחורה – הייתי ממליץ לחפש רמקולים אחרים למחשב הנייד.

יתרונות

  • איכות צליל מצוינת בתחום הווקאלי.
  • הפרדה טובה בין כלים וצלילי שירה.
  • עיצוב מינימליסטי ואלגנטי, כולל גודל הרמקולים.
  • מגוון כניסות, כולל DAC מובנה (וחיבור USB ישיר למחשב).
  • שלט רחוק ושליטה מקומית מהרמקול.
  • מסופקים כמעט עם כל הדרוש (מלבד כבל אופטי).

חסרונות

  • אורך כבלי חיבור מוגבל.
  • הבאסים מוגבלים, במיוחד בחיבור אנלוגי.
  • במה רחבה בחלל קטן יחסית, אבל הצלילים הולכים לאיבוד בחלל גדול יותר.
  • בשל משטח המגע – הרמקולים סובלים מאוד מבעיית טביעות אצבעות.

מחיר: 389 דולרים אוסטרליים (כ 340USD לערך).

הרמקולים חסרים כיום יבואן וניתנים לרכישה דרך המשווקים המורשים אשר רשומים באתר היצרן.

להמשך דיון בנושא הביקורת  iNNOSound Piccolo PS-200, לחץ כאן.

Special thanks to Mr. Jang Hojin from innosound.co.kr who supplied us with the sample unit we used for this review.


7:00
  /  
29.10.2009
  
מאת: אורי לרנר

1