שאלות נפוצות
הקדמה
שידורי ה-DTT (או לפחות שידורי הנסיון של DTT – פרוייקט "עידן +") התחילו רשמית בשני לאוגוסט 2009. DTT או "Digital Terrestrial Television" הם שידורים דיגיטליים קרקעיים חינמיים אשר משודרים בתדרי UHF בחינם לתושבי ישראל.
היעד השאפתני של הרשות השניה היא להגיע לקליטה עבור למעלה מ-80% מתושבי מדינת ישראל ללא צורך באנטנה חיצונית יקרה. אם נשווה זאת לשידורים האנלוגים הרגילים נגלה שמדובר בשיפור של מאות אחוזים (כרגע אחוזים בודדים קולטים דרך RF אנלוגי גם את ערוץ 2 וגם את ערוץ 1 דרך אנטנות מוגברות).
אין ספק שהיה נחמד אילו המקלטים שלנו היו כבר קולטים את השידורים ללא צורך באנטנה, אך בפועל למרבית מאיתנו, במיוחד אלה שגרים בעיר או בבניין מרובה קומות, לא יהיה מנוס משימוש באנטנה טיפה יותר מתוחכמת.
את הבדיקות ערכתי במודיעין, עיר נטולת אנטנות בתוקף חוק עזר עירוני לטובת טיפוח העיר. ואכן, קוי המתאר של דרום תל אביב אפופים באנטנות ישנות וחסרות שימוש שינבלו בשנים הקרובות ויעלמו אט אט.
לצורך העניין אספתי מספר סוגי אנטנות של יצרנים וספקים שונים ואנסה להציג חתך מעניין של מקלטים ויכולות קליטה של הסוגים השונים של האנטנות.
אנטנות פסיביות
על מנת להשוות את היכולות של אנטנות מוגברות לאנטנות פסיביות צריך להפריד תחילה בין שני הסוגים של האנטנות. אנטנה פסיבית היא כזו שאינה דורשת חשמל ואינה מגבירה את האות. כל מה שיש בה הוא חוט אשר בגלל אורכו או המבנה שלו מגביר באופן טבעי את הקליטה.
למי שמכיר את האנטנות "יאגי" הן מורכבות מפס מתכת שהוא הבסיס ועליו מורכבים פסי מתכת במרחקים קבועים. המרחקים הללו לא נקבעו שרירותית אלא הם כפולות של אורך הגל של התדר אותו אנחנו מנסים לתפוס. הדבר גורם לכך שנוצרת באנטנה התאבכות בונה (ולא הורסת) וכך כל פס נוסף שנוסיף יגביר טיפה את העוצמה הסופית של התדר אותו אנחנו מנסים לתפוס. בשביל שאנטנת YAGI תעבוד היטב היא צריכה להיות קרובה למדי למרחקים של התדר אותו משדרים והיא צריכה להיות מכוונת לכיוון המשדר.
אורכי הגל הנדרשים בשביל אנטנת YAGI עבור UHF עדיין גדולים למדי וגורמים לאנטנה להיות מגושמת וגדולה. לכן, צריך טכנולוגיות שונות בכדי להגביר את האות.
אנטנה פסיבית תשתמש במבנה שיגביר את האות אך לא במנגנון אקטיבי (קרי: מגבר אלקטרוני).
משום מה, מקלטים מבוססי USB עשו רושם שהם רגישים יותר לקליטה ולכן נזקקו לאנטנות פחות גדולות. המקלט של 6 OCEAN התקבל עם אנטנה קטנה עם בסיס מגנטי וואקום, אשר עבדה לא רע בסה"כ ברחבי הבית. בקומה התחתונה של ביתי היתה פחות קליטה, אך ממרומי הקומה העליונה בהחלט לא היו בעיות קליטה מיוחדות.
אנטנה אחרת מעניינת היא אנטנה פסיבית שסופקה על ידי חברת טלראן. האנטנה נראית כמו מעמד של תמונה. למרות אי הנוחות של ההתקנה (בסיס וואקום, עם ציר 90 מעלות), אני חייב לציין לטובה את איכות הקליטה המעולה של האנטנה הזו. היא מוזרה והיה יכול להיות מעניין לצרף תמונה שלנו איך שהוא למבנה המוזר (שנראה כאילו עשוי מנייר עם למינציה מט עדינה). עם זאת, לעומת קליטה עם אנטנה פסיבית אחרת בביתי מהקומה התחתונה, הוקפץ רמת הקליטה מ-8% ל-85% על ידי החיבור של האנטנה. האנטנה הוחבאה ברוב כבוד בפינה נסתרת במערכת הקולנוע הביתי והקליטה היתה מצויינת.
אנטנות חצי פסיביות וחיצוניות
יש אנטנות עם יכולת לעבוד גם כאנטנות פסיביות וגם כאקטיביות. כאשר מחובר אליהן מקור חשמל הן מפעילות מנגנון הגברה אך כאשר הן מחוברות כמו שהן, הן בעצם אנטנות פסיביות לכל דבר. חלק מהאנטנות הללו מסוגלות אף להשתמש במתח DC עדין שיושב על חיבור האנטנה עצמו וכך הממיר יכול להזין את החשמל לאנטנה ללא צורך בהעברת שני חוטים נפרדים.
בניגוד למה שאנחנו מכירים מהעבר, אנטנות חיצוניות כבר לא נראות כמו אנטנות YAGI ענקיות, אלא יותר כמו מרכז שידור סלולרי. האנטנות הללו מיועדות להצבה מחוץ לחלון או חדר כאשר הן מקבלות חוט אחד או שניים והן מוגנות מפני האלמנטים (שמש, חום, גשם, שלג…). חוששני שבגלל המבנה המאוד אופייני לאנטנות שידור סלולריות רבים עלולים לטעות בהם ולהתלונן עליהם בפני הרשויות. אל חשש, אנטנות מהסוג הזה אינן משדרות דבר ומיועדות אך ורק לקליטת DTT.
מהבדיקות שערכתי על שני סוגי אנטנות מהסוג הזה (אחת של טלראן ושניה של NOWCOM), לא ראיתי שיפור מאוד דרמטי בקליטה לעומת האנטנות הביתיות המוגברות. ככל הנראה אנטנות כאלה ידרשו רק באיזורים עם קליטה מאוד חלשה. צריך לזכור דבר חשוב – במידה ואין קליטה באיזור שלכם, עליכם להתלונן תחילה לרשות השניה בכדי לבדוק האם יש אפשרות להוסיף GAP FILLER באיזור שלכם. הרשות מתכננת עד 14 מוקדי שידור קטנים שיתגברו את מוקדי השידור הגדולים ויסתמו "חורים" בקליטה עבור ישובים שיש להם איכות קליטה גרועה.
מוקדי השידור הללו יעלו בהדרגה בחודשים הקרובים, כך שמי שאין לו קליטה צריך להתלונן על כך תחילה ואם הוא לחוץ על קליטה, רק אז לרכוש אנטנה יקרה יותר.
אנטנות אקטיביות פנים ביתיות
האנטנה הקלסית שנרכשה על ידי לפני יותר מעשור כבר נחשבת פאסה בכל מובן אפשרי. האנטנות החדשות יכולות להיראות לא רק טוב אלא טוב מאוד. האנטנות של GREENTEK (יבוא: NOWCOM) מוכיחות זאת על ידי שני עיצובים מוצלחים ומעניינים.
בשני המקרים, איכות הקליטה היתה מצויינת והאנטנות לא היו כיווניות מדי (ניתן היה לכוון אותם לאיזורים שונים והקליטה היתה עדיין טובה), אך במקרה שלי אם אכוון את האנטנה לכיוון מתקן שידור איתנים, איכות הקליטה השתפרה עוד יותר. במקרה של שתי האנטנות הללו, קיבלתי קרוב ל- 100% QUALITY (כלומר, כמעט ולא היה צורך להשתמש בתיקון שגיאות) ואיכות קליטה של כ-87%.
האנטנה הראשונה נראית כמו מעמד תמונה אטרקטיבי אך ללא התמונה. המבנה החיצוני שלו נראה יותר כמו חלק ממטוס החמקן עם זויות וגוון שחור נאה. מבין כל האנטנות, לדעתי זו האנטנה המוצלחת ביותר בעיצוב וגם בנוחות השימוש. בצד האנטנה יש יכולת שליטה לגבי עוצמת ההגברה האקטיבית (לעומת הקליטה הפסיבית). אם אתם משתמשים באנטנה כזו, נדיר יהיה שלא להעלות את ההגברה למקסימום או למינימום במקרה שאין לכם רצון או צורך בחיבור חשמל או בהגברה).
האנטנה השניה נראית כמו האות ח, כאשר נורות LED כחולות מאירות פאנל חצי שקוף ממרכזה. זו אנטנה שעלולה לעניין יותר נשים ונראה יותר כמו סוג של רהיט היי-טק מאשר אנטנה… לי העודף באורות הפריע בשעות הלילה, כשאני צופה בסרט והנורות זועקות לי ממעלה המערכת…
סיכום
בעת כתיבת המאמר לא נקבעו מחירים לאנטנות, אך בהתחשב בעלות הממירים (סביב ה-400 ש"ח) הצפי שלי שלא מדובר בעלות גבוהה במיוחד, אלא משהו שכל אחד שרוכש ממיר DTT יוכל להרשות לעצמו. כמובן שעדיף לנסות תחילה עם האנטנה שמגיעה עם הממיר שלכם (במידה ויש כזו, היא לרוב אנטנה מתכתית "נפתחת" מהסוג שהיה שמור פעם לרדיו-טייפים). אם אין לכם קליטה מספקת שווה לבחון את האפשרויות גם במובן העיצובי וגם הפרקטי של האנטנה.
בהתחשב בשיפור באיכות הקליטה שלי, מי שמתכנן שימוש בשידורי DTT ראוי שיתאבזר עם אנטנה שכזו, אין צורך לחשוש, הן לא יפריעו ל-DECORE הביתי.
להמשך דיון בנושא זה בפורומים לחצו כאן.
תודה לחברת Nowcom Holdings ולחברת טלראן עבור השאלת המוצרים לכתבה.
חלק מהתכנים באתר כוללים מעת לעת קישורים לתוכניות שותפים, שעבורם האתר מקבל עמלה עם רכישה בפועל באמצעותם.
עמלה זו איננה מייקרת את עלות הרכישה של המוצרים.
