ביקור באולפני ההקלטות למוזיקה – DB STUDIOS

יואב שדמה מ- ACDG אירח את  ה-High End Society Club באולפני DB בתל אביב.שם למדנו גם על כל נושא עריכה ...

7:00
  /  
12.07.2009
  
מאת: משה רובינו, צילום: חנן לשנובולסקי, עפר לאור
אולפני DB

המפגש

 

המפגש נערך באולפני ההקלטות DB הממוקמים בדרום ת"א. התכנסנו כולנו בשעה 19:30 והחלנו את הביקור באולפנים. מיד בכניסה נתקלנו בקירות שעליהם אין ספור תקליטורים ותקליטי זהב ופלטינה, מעשה ידיהם של מיטב האומנים והעבודות שהוקלטו בארץ.

 יואב קיבל אותנו בסבר פנים יפות והחלנו את סיור ההיכרות באולפנים.

ראשית, גודל האולפן מרשים ביותר. למרות שהבנין עצמו נראה תמים למדי באיזור תעשייתי בדרום תל אביב, איני סבור שיש אולפן בסדר גודל כזה בארץ. בכדי לסבר את אוזניכם מדובר בכ-20 חדרים המייצרים מוסיקה, פסי קול לסרטים, פסי קול לטלויזיה, אפקטים שונים וכיוצא בזה. הטכנולוגיות הינן אנלוגיות משנות ה 70-80 ועד לדיגיטליות בנות ימינו. כמו כן קיימת במקום מעבדה לשחזור אודיו, העברת מדיות אנלוגיות לדיגיטליות, אשר המאגדת בתוכה את כל תחום שיחזור האודיו. בנושא הזה גם ראינו סלילים של הזמרת דרורה חבקין שהוקלטו בשנות ה-70 אשר היו בתהליך Re-Mastering בחדר בו קיימות מכונות המיועדות למטרה זו בלבד (טייפ סלילים מקצועי).

האולפן והקונסולה המרכזית

בחדר העבודה המרכזי מוצבת הקונסולה המרכזית מסוג SSL6000E. קונסולה זו (הוסבר לנו ע"י יואב) יוצרה באנגליה בשנת 1983 ונחשבת ביותר כיום כטובה בסוגה ברוק אנ´ רול. באולפן שקלו להחליף אותה למשהו מודרני יותר, אך בעשור האחרון היא חזרה למודעות והפכה לשם דבר בתחום, כך שכמעט כל עבודה משמעותית בתחום הרוק בעולם נעשה עליה וכך היא חזרה להיות הקונסולה המרכזית עבורם. בנוסף קיימת קונסולה נוספת – הקונסולה הדיגיטלית הנקראת Control24 ומשמשת כמעיין "עכבר דיגיטלי" להקלטות דיגיטליות.

בהסבר שקיבלנו, מתברר שסאונד זה במידה רבה עניין של אופנה, כמו בביגוד.. למשך כמה שנים קיים סוג מסוים של סאונד השונה לחלוטין מהסאונד של שנים שעברו ואשר מתחלף מדי פעם. אולפן בסדר גודל כזה חייב להיות מעודכן כל הזמן לגבי אופנת הסאונד העכשווית ממש כמו באופנת הבגדים. יואב שולט בכל אחד מהכפתורים בקונסולה ביד רמה וביצועיו משולים לפסנתרן וירטואוזי ברמה עולמית.

האיש ממש אמן ובעל מקצוע מעולה בתחומו. הידע, יכולת ההמחשה – והשליטה האולטימטיבית בכל פרמטר השאירונו פעורי פה. למותר לציין ,שהאולפן מכיל ציוד הגברה והשמעה מדהים באיכותו. לדוגמא, הרמקולים באולפן (Westlake BBSM12) עלו כ-100,000 שקל, מחוברים לשני מונו בלוקים של Crown  בעוצמה של-W2400 לצד,מספר קדמי מגבר (כל אחד למטרה אחרת בסאונד) 2 קרוסאוברים האחד חיצוני ששולט על  Low Mid ועל הנמוכים והקרוס השני (פנימי) שולט על הגבוהים.כמובן שקיימים גם כל מיני ממירים דיגיטליים,אנלוגיים, כל אחד למטרה הספציפית של יצור סאונד.

כמובן שהאולפן מטופל אקוסטית ברמה שלא חלמנו עליה, עם סימטריה מוחלטת, רמות שונות של בליעה והחזרי קול שונים ומשונים. אין רפלקציות, אין החזרים, אין גלים עומדים. ממש תענוג.

חדר ההקלטה

חדר ההקלטה מופרד מהאולפן ע"י קיר עבה שאינו מעביר שום צליל לצד השני. במקומות מסוימים, עובי הקיר מגיע ל-1.50 מטר עובי. זכוכית עבה וכפולה חוצה את החדר, אך בעצם מדובר על שני חדרים נפרדים שבנויים כחדר בתוך חדר ואשר צפים בתוך כחצי מטר בכל כיוון של חומרים שונים המיועדים למנוע כל הפרעות חיצוניות או פנימיות.

זכוכיות עבות ומרווח אוויר חוצץ בין החדרים ומאפשר לטכנאי ההקלטה לצפות בנגנים ובזמרים המבצעים את יצירותיהם. החדר מחולק לשלושה חללים: החלל הראשון הינו החלל המרכזי, אולם גדול היכול להכיל עד 50 נגנים (בדוחק)! קיים חדר קטן נוסף בתוך החדר הגדול הנקרא "חדר מת" (או "יבש") בו אין החזרים, רפלקציות וכדומה. חדר זה משמש לבידוד הזמר/זמרת משאר הנגנים בכדי למנוע "נזילת" צלילים לתוך השירה. השירה מושרת נטו ללא כל רעשי וצלילי רקע. לעומת זאת, בחדר המרכזי יתכן דליפה של ערוצים כגון רעש של תופים שנכנס בעוצמה חלשה דרך המיקרופון של נגן הסקסופון למשל…

לאחר גמר הסשן,עורכים את המיקס ומכניסים את קול הזמר/זמרת דרך הקונסולה המרכזית וכך מחברים את הנגנים יחד עם השירה.

חדר נוסף הקיים בתוך החדר המרכזי הינו "החדר החי" בו יש החזרים, רפלקציות וכדומה והוא משמש להצבת כלי נגינה מוביל (דוגמת קונטרבאס,תופים וכדומה) לדברי יואב, הצליל שמפיק חדר זה יצא מהאופנה ולכן הוא לא ממש בשימוש כיום (פרט למקרים מיוחדים שבהם ניתן להשתמש באמצעים אקוסטיים בכדי להפחית את ההחזרים בו משמעותית).

האולפן

טיפול אקוסטי באולפן וחדרי ההקלטה

 

האולפן וחדרי ההקלטות מטופלים אקוסטית ברמה הגבוהה ביותר שניתן לתאר. כל החדרים כאמור צפים ובנויים על פי חוקי נפח מיוחדים, לפי "יחסי זהב". גובה התקרה בחדר ההקלטה 8 מטר כשמעל לתקרה קיים חלל נוסף של כמטר המכיל בתוכו חומרי שיכוך ובליעה מיוחדים, הקירות גם הם מופרדים מקירות הבניין, בחללים שבין הקירות החיצוניים והפנימיים מורכבים חומרי בידוד, המבודדים את האולפנים מרעשי החוץ (המבנה ממוקם באזור תעשיה רועש מאד עם משאיות סביב כל שעות היום).

הקירות הינם קירות גבס מבודדים ,המונעים החזרים מהקירות,בזויות מיוחדות בהתאם ליחסי זהב (נוסחאות) מתמטיים.להלן מספר דוגמאות: אזורים שסופגים מכוסים בסנפירים מצופים ביוטה שמסיטים את הסאונד,מאחוריהם קיימים לוחות צמר זכוכית, מצופים בבד אקוסטי חדיר לצליל. לוחות אלה בולמים את הצלילים הנמוכים ודואגים להחזר של צלילי המיד לחדר. כל זה גורם לארטיקולציה של הסאונד. מהתקרה תלויים "עננים" הבנויים מעץ משופע, כאשר מאחוריהם (נסתר מהעין) קיים צמר סלעים מצופה בבד יוטה.

ומה בעניין המיזוג אתם שואלים? החדרים כולם זקוקים לזרימת אוויר נקי באופן קבוע, תוך שימוש במערכת מיזוג מתוחכמת להפליא. המתקנים החיצוניים הפועלים כמעט מסביב לשעון, התקינו על גג נפרד, כאשר תעלות שקטות מיוחדות נבנו בין הגגות ומעבירות את האוויר הקר לתוך החדרים השונים. תעלות שקטות מיוחדות ומערכת נפרדת נוספת אחראית על על שאיבת האוויר החוצה (סירקולציה). השקט בחדרים הוא מוחלט, לא ניתן לשמוע את אוושת המזגן גם אם תנסו. בהדגמה שערך לנו יואב, הוא סגר את דלת אחד מהאולפנים הקטנים והשאיר סדק צר, בו האוויר יצר ניקבת רוח ורק אז הצלחנו (בקושי) לשמוע אוושה חלושה של אוויר למרות הלחץ החזק שניתן היה להרגיש מהפתח. ממש מדהים!

יואב הפתיע אותנו עם תחביב הקשור לתחום המוסיקלי.בפינה האולפן, מכוסים להם מספר פרטי אספנות נדירים ובינם: אורגן המונד BB של הנגן בילי פרסטון (שניגן עם החיפושיות) עדיין מודבקת על המכסה רשימת השירים שהוא אמור היה לנגן בסוף הערב. מכשיר FENDER RHODES של להקת כוורת שאיתו ניגנו את "סיפורי פוגי" ואשר נשמר בדיוק אחד לאחד כפי ששימש את כוורת במסלול ההופעות שלהם.

 

לבסוף, בצד החדר ניצב לו פסנתר חשמלי הנקרא וורליצר מהסוג שלהקת ה-DOORS ועוד רבים אחרים ניגנו עליו. חתיכת היסטוריה. 

שאלות ונקודות מעניינות

יואב הציג בפנינו מספר מיקרופונים המשמשים להקלטות שונות.המיקרופון הראשון היה "Shure SM57" המשמש להקלטת מצילות התופים.מחירו כ- 95$ והוא הטוב בסוגו להקלטת מצילות.לעומת זאת,הוצג בפנינו מיקרופון העולה 10,000 שקל המשמש להקלטת תזמורות. עם שלושה מיקרופונים כאלו, ניתן להקליט תזמורת שלמה. הוא הראה לנו תמונות מצולמות באולפן, בו נראים שלושה מיקרופונים כאלו אשר שימשו להקלטת תזמורת בת 50 נגנים.

לכל מיקרופון באולפן יש את היעוד/התחום המסויים בו הוא מתפקד טוב ביותר. טכנאי ההקלטות בוחר את הציוד שישמש אותו בהקלטה בהתאם לאופי הסאונד הסופי הנדרש,הדברים אמורים לגבי מיקרופונים,קדם מגברים, ממירים דיגיטליים וקומפרסורים שישמשו בזמן המיקס. לדבריו,הצליל הסופי והתוצאה הסופית של הסאונד, חקוק לו בראש עוד טרם הוא החל את העבודה. כבעל מקצוע, הוא "שומע" בראשו את הסאונד ומגבש אותו עוד בשלבי ההכנה המוקדמים בהתאם לדרישות הספציפיות של המפיק ו/או האמן .

שאלות רבות העלנו, אבל אחת המעניינות היתה לגבי דעתו של יואב לגבי סוגיית הכבלים וההבדלים לאור הויכוחים האין-סופיים בתחום בנידון. יואב היה נחרץ מאוד בדעתו שיש הבדלים. זה מגיע לרמה שבה הוא משלב כבל מסויים למיקרופון מסויים בכדי לאפיין צליל מסויים. יואב לא רצה להתעסק בכל נושא המדידות, אך לטענתו, אין הרבה עניין למדע למדוד את ההשפעות הללו והוא גם הצהיר שהעיסוק בכך מיותר וטרחני. הסיבה לכך היא שיש כל כך הרבה אלמנטים אחרים שמשפיעים על הצליל באופן יותר דרמטי, שזה צריך להיות העיסוק האחרון של האודיופילים, אך במקום זה הופך לעיסוק מרכזי.

האקוסטיקה, לדברי יואב, היא כל כך הרבה יותר מהותית מהנושא הזה – שללא טיפול אקוסטי, הטיפול בדברים אחרים זה כמו לשים פלסטר כפיתרון להתקפת לב… עוד על הטיפול האקוסטי בהמשך המאמר….

מוסיקה

ברשותכם,אדלג על ההרצאה האקוסטית, ואחזור אליה בסוף. זאת בכדי לשמור על רצף הגיוני ולהבדיל את הסיור באולפן מההרצאה בנושא האקוסטיקה.

כשחזרנו לאולפן מחדרי ההקלטה, התחלנו לשמוע מוסיקה. התחלנו בהשמעת טרקים ישירות מהקונסולה, מחומרים שניגן לנו יואב. אוכל לומר מילה אחת : מדהים.

הלסתות של כולנו צנחו לרצפה! חווית השמיעה אינה דומה לשום מערכת שמע ששמעתי בחיי (ושמעתי הרבה מערכות מעולות) כל כמות המילים שאשפוך במאמר הסיכום הזה, לא יעבירו אפילו אחוז מהחוויה האולטימטיבית שחווינו שם כולנו. כשאתה שומע למה התכוון האמן/הטכנאי/איש הסאונד עוד טרום המאסטרינג,לא ישווה לשום דיסק/תקליט במערכת היקרה ביותר שבנמצא. זה פשוט משהו אחר, עולם אחר, צליל אחר במילה במשפט אחד "שמענו את שירת המלאכים". קשה לחזור הביתה למערכת שלנו ולהתחיל לשמוע.

החוויה הייתה כל כך חזקה, שאיני מאמין שאיש הגיע הביתה ושמע את המערכת שלו. מי שכן שמע, זכה למפח נפש ולמחשבה "מאיגרא רמה לבירה עמיקתה", פשוט לא ניתן להגיע לרפרודוקציה כזו במערכת ביתית. אנו מתווכחים בפורום על רמקולים, מגברים, כבלים וכדומה, במטרה להגיע לנירוונה האישית מבחינת הסאונד שאנו מחפשים (או אולי מחפשים את הנאמנות למקור).לאחר שמיעה באולפן הזה הכול פשוט מתגמד, נעשה לא רלוונטי, הייתי אומר שבמידה מסוימת אפילו מביך…

מתברר שבכדי להתאים את הצליל למרבית המערכות הקיימות, הכיווצים והעיבודים שנעשים בדרך – הרבה מהטוהר שנמצא בהקלטות המקוריות משתנה ומרגיש אחרת על מערכת ביתית. עם זאת, לטענת הדוברים בחדר, טיפול אקוסטי ומערכות יוקרתיות יכולות להגיע די קרוב לצליל הזה (בזה אנחנו כבר לא בטוחים בכלל).

ללא ספק זאת הייתה חוויה מתקנת (ומבאסת). חלקנו שאל האם אפשר לישון באולפן… קשה, קשה מאד להיפרד מהסאונד ששמענו.

כדי לסבר את אוזניכם,הסיור החל בשעה 19:30 ונמשך עד אחרי חצות. לדעתי כבר גרשו אותנו משם משום שהיינו יכולים להישאר שם עד הבוקר,מבלי לשים לב לזמן החולף.

היכולת של יואב לשלב את הטרקים השונים ולהכניס בכל פעם כלי אחר או לשנות לו את הצליל ובדיוק ליצור את האפקט שהוא חיפש, הדהים את כולנו.

אקוסטיקה

הרצאה בנושא אקוסטיקה

במסגרת הביקור/סיור הכינו לנו הרצאה בנושא אקוסטיקה (כל הכבוד על היוזמה הברוכה) את ההרצאה העביר לנו יונתן שפר, אשר חוץ מעבודתו כיועץ אקוסטי ביחד עם יואב שדמה, הוא מרצה במוסדות להשכלה גבוהה בנושא אקוסטיקה, אלקטרו אקוסטיקה ואקוסטיקה של מבנים. ההרצאה לוותה בפרזנטציה על מחשב מוקרן על מסך גדול. המטרה הייתה להעביר לנו אינפורמציה, ידע וטיפים לאקוסטיקה ביתית.

במהלך ההרצאה,הוצגו בפנינו חומרים שונים המשמשים לאקוסטיקה.כל חומר מגיב אחרת לסאונד – ולכל חומר תפקיד מדויק. חלקם קשיחים, חלקם אווריריים, חלקם מצופים בבד אקוסטי שנותן לסאונד לעבור דרכו (חוק אצבע – אם אפשר לנשום בקלות דרך בד כשהוא מוצמד לפנים, כנראה שהוא שקוף לצליל). כמו כן, הוצג בפנינו פאנל אקוסטי המשמש כבסיס להצבת רמקולים. לדבריו ספייקים אינם מנטרלים לחלוטין את הרעידות, מאחר ויש להם קשר לרצפה. הספוגים האקוסטיים המשמשים כבסיס לרמקול, מבטלים לחלוטין את רעידות הרמקול ועוזרים למניעת רעידות ושאר מרעין בישין.

המטרה באקוסטיקה ביתית הינה סביבה אקוסטית ניטראלית, שבה אנו חייבים לדמות את ההשפעה של החדר על הצליל. הרציונל מאחורי התכנון האקוסטי הינו להחמיא לסאונד. האידיאל הינו מצב שבו ישמעו טוב – פסיכו אקוסטיקה, לשמוע כמה שיותר טוב וכמה שיותר ברור בתאים הביתיים, במסגרת המוגבלויות הרציונאליות מעצם סוג הבניה, צורת החדר וכדומה.

הסלון הישראלי הטיפוסי:

  • אסימטרי
  • מגבלות טיפול אקוסטי
  • מגבלות גובה
  • מגבלות "ההנהלה"
  • נקודת האזנה פונקציונאלית ולא אקוסטית
  • משטחים רפלקטיביים במקומות מוגדרים מראש (חלונות,זכוכית וכדומה)
  • ריהוט ומכשולים אקוסטיים

בנושא זה הרחיב  יונתן בנושא אפיק התקדמות הגל,חזית הגל הראשון שמגיע אלינו,החזרים אסימטריים מהקירות,תוך הדגשה שאלו הן אבני היסוד לתכנון חדר אקוסטי.

הממ"ד:

  • עשוי מבטון
  • רפלקטיבי בספקטרום רחב
  • חדר קטן-רמקולים גדולים
  • אופנים מפולגים-גלים עומדים
  • ארונות,מחסן

בנושא זה דובר על המצב בו כל צורה גיאומטרית גורמת לגלים עומדים.אין דבר כזה אין גלים עומדים.הצליל מושפע מפונקצית הממדים ומהירות הקול.

תכנון אקוסטי:

כאן דובר על עקרונות הטיפול האקוסטי המכיל 4 עקרונות יסוד:

  • בליעה פורוזית
  • בליעה רזוננטיבית
  • הסטה
  • פיזור

בבליעה פורוזית אנו משתמשים בצמרים מינראליים נקבוביים מהונדסים אקוסטית. הם אפקטיביים לכל תדר (עם מקדם בליעה) ונקראים בליעה רזונטיבית.


בסיס ספוגי שעליו מניחים רמקול בכדי למנוע רעידות ו "דליפה" של הקול דרך הרצפה

פתרונות אלו פחות רלוונטיים לחדרים ביתיים.קיימים פתרונות שנתפרים כחליפה עבור כל חדר בסיוע ממברנות בליעה.

בעניין ההסטה, המטרה הינה להסיט את גלי הקול ממסלולם. גל רפלקטיבי שמוסט ומעצם הסטתו מוחלש – מאבד אנרגיה. בעניין הפיזור,כשגל קול פוגע במשטח לא נורמאלי (כזה שיש לו טקסטורה ייחודית), יש לפזר אותו בעזרת מפזרים מתמטיים.


טיפול אקוסטי המבוסס על עיקרון של מספרים ראשוניים -עומק של כל גומחה בשטח הוא מספר ראשוני אחר
על בסיס התאוריה שזה גורם לפיזור אופטימלי של גלי הקול באופן שלא יכול להדהד

יסלחו לי כל הקוראים והמגיבים בנושא, אולם אני לא מומחה באקוסטיקה. אני מקווה שנוכל לבקש מיונתן לתת תשובות לשאלות בנושא (ואני בטוח שתהיינה רבות).

טיפים:

להלן מספר טיפים באדיבותו הרבה של יונתן:

  • מציאת נקודת האזנה-תדר נמוך
  • מציאת נקודת האזנה-תדר גבוה
  • מיקום הרמקולים
  • רמקול-חדר ומרחק ישיבה
  • ניתוק הרמקול ממשטחים
  • טיפול סביב הרמקולים
  • טיפול בקיר אחורי

 

נקודה חשובה אחת היא לנסות ולמנוע מרפלקציות להגיע אליכם לפני גל הצליל הראשוני. כיצד זה יתכן, אתם שואלים? ובכן, גלי הקול מהירים יותר בחומרים מסויימים מאשר באחרים ולכן רמקול שאינו מופרד כראוי עלול להעביר רעידות דרך הרצפה או קירות הישר לשולחן שרעידותיו יכולות להגיע אליכם לפני גל הקול הישיר.

נקודת תורפה בסלון הישראלי היא המיקום של הספה, לרוב במקום הכי גרוע אקוסטית שניתן לדמיין.

לכן רצוי להרחיק רמקולים מקירות ולכן כדאי לבודד אותם כראוי (לדוגמא על ידי מעמדים מיוחדים שמונעים העברת קול לרצפה). בנוסף, מניעת הדהוד אפשרית על ידי טיפול בקירות מקבילים על ידי שימוש בפאנלים מתאימים. פאנלים כאלה כיום ניתנים להדפסה וניתן בעצם לשים עליהם תמונות של ציורים מפורסמים או אפילו צבעים נטרליים.

שיטה נוספת למצוא נקודת תורפה היא על ידי שימוש במראה והבאתה עד לנקודה שבה מנקודת הישיבה הרגילה ניתן לראות במראה את הרמקול – וזה המיקום האידאלי לפאנל אקוסטי.

הבית הישראל האופייני בנוי מחומרים בעייתיים מאוד מבחינה אקוסטית (ושונים מאוד מהבניה האמריקאית במיוחד אך גם מהאירופאית). לבנים חלולות למשל, מעבירות טווח תדרים מאוד מסויים ומחזירה אחרות. לעומתם, הבניה "הקלה" האמריקאית, נוחה יוצר לצליל ומחזירה הרבה פחות.

ההחזרים הללו הם הגורמים לגלים עומדים והדהוד (שבעצם נגרם מגלים שחוזרים כמו פינג פונג הלוך וחזור). גלים עומדים נוצרים כאשר בתדרים מסויימים ההחזרים מתכנסים ומתעבכים באופן שבו תזוזה במרחב משנה משמעותית את עוצמתם. המטרה של תכנון אקוסטי הוא למנוע נקודות של חוסר, להוריד הדהוד והחזרים ובמקרים מסויימים אפילו ליצור גלים עומדים רבים יותר (וכך לבטל בעצם את התופעה על ידי הגברת מספר הגלים העומדים הללו).

בנוסף, קיבלנו הסברים רבים על אופי ההקרנה של אונות הרמקול בתדרים שונים בתלת מימד.

ניתן להשתמש במידע הזה (אשר נמדד בחדר ללא החזרים כלל) על מנת לחזות במדוייק, בכל חדר, כיצד ישמע הצליל בחדר הזה ומה יהיו נקודות התורפה האקוסטיות של המבנה. ניתן להגיע עד לרמה של תכנון כזה שאדריכל יכול להגיע ולשמוע את הצליל המדוייק שיהיה במבנה עוד לפני שהמבנה הוקם כלל… כך ניתן להוסיף אלמנטים אקוסטיים ולראות כיצד הסימולציה מסוגלת לדמות אותם ולשנות את אופי הצליל בהתאם.

זהו,לסיום הרשו לי לומר תודה גדולה לאנשים שאפשרו למפגש זה להתקיים:

חנן,יואב ויונתן. תודה רבה לכם מקרב לב על הערב המהנה והמדהים. חוויות כאלו לא חווים כל יום. מצפה בכיליון עיניים למפגש הבא.

להמשך הדיון בפורומים לחצו כאן.


7:00
  /  
12.7.2009
  
מאת: משה רובינו, צילום: חנן לשנובולסקי, עפר לאור

1