שאלות נפוצות
הקדמה
הקדמה
אינני אוהב פרוזה. יותר מדי מילים, הכברה פרוליטרית של פרטים תפלים ואיזו מאוהבות עצמית, או אולי זחיחות, המעוורת את הסופר להאמין שיש לקורא עניין בנפתוליהם האינסופיים של דמויותיו המשמימות. תנו לי שירה. מילים ספורות המשיגות את מה ששום רומן עבה לא ישיג לעולם. בגלל זה אני אוהב מגברים משולבים. עניין של מינימליזם, לא של מקום או אמצעים.
כמובן, מעבר למראה "הנקי" של מערכת עם מגבר משולב, הרי מגבר כזה, אם הוא מתוכנן היטב, יישמע יותר מאוזן, הרמוני, טבעי ומוזיקלי מהרבה מגברים מפוצלים (=Separates) וזאת בזכות מסלול אות קצר, התאמה אופטימלית בין כל הרכיבים ואי הזדקקות לאינטרקונקטים. הבעיה הגדולה היא שרוב המגברים האלה מיועדים "למתחילים" או למי שאיננו מעוניין להשקיע הרבה בהגברה שלו ולכן התכנון והבנייה שלהם בהתאם – וזו באמת בעיה גדולה, כי נדמה לי שתכנון של מגבר משולב טוב, כלומר, של שני מונו בלוקים וקדם מגבר באותו הגוף, מציב בפני מתכנני המגברים את האתגר הגדול ביותר. זה כנראה מה שחשב גם מר Hiroyasu Kondo כשבנה את יצירת המופת שלו, Kondo Ongaku, מגבר שפופרתי משולב המפיק 27 ווט לצד ומחירו – לא, זו איננה טעות – 80,000$ (שמונים אלף דולר).
בביקורת הזאת אתמקד במגבר שגם הוא, כמו ה-Ongaku, משולב ושפופרתי, אם כי בעל תג מחיר של 2500 יורו, אשר מאפשר להמשיך לקרוא את הביקורת בהלך רוח פחות מבועת/חולמני (מחקו את המיותר).
Mystère (הטעמה בהברה השנייה) היא חברת בת של Durob Audio, האחראית בין השאר למגברים השפופרתיים המוצלחים של PrimaLuna. שלב התכנון נעשה בהולנד והמתכנן הוא Marcel Croese, המהנדס הראשי לשעבר של Goldmund, חברת האולטרה Hi-Fi השוויצרית. כמו ברוב חברות האודיו (ובכלל) הייצור נעשה בסין, אבל כאן מדובר במפעל המרשים של חברת Melody (איך אני יודע שהוא מרשים? באתר 6moons יש קישור לסיור במפעל) ותחת בקרת ייצור קפדנית ומחמירה (איך אני יודע? כך, לפחות, לפי Herman Van Den Dungen, אחד מבעלי החברה).
לחברת Mystère שני מגברים שפופרתיים משולבים. הדגם הנסקר כאן הוא הגדול מבין השניים, כינויו ia21 והוא מפיק 50 ווט לצד, בתצורת Pentode.
Mystère ia21 עם שפורפרות EL34
הדבר הראשון שמרגישים (היטב!) כשמוציאים את המגבר הזה מאריזותיו הכפולות הוא המשקל: 27 ק"ג, המזכירים לי את הנסיקה של גילי והנחיתה של כושרי. אחרי שהנחתי אותו על המדף המתאים (מחוץ לארונית, כמובן), לא יכולתי להימנע מקריאת פששששש ארוכה. ואחרי רגע קצר עוד פששששששש והפעם בתוספת וואו! כן, זה אחד המגברים היפים ביותר שראיתי מעודי ושום תמונה שנחשפתי אליה לפני כן לא מעבירה את היופי הזה. נדיר מאוד למצוא צביעה ורמת גימור כאלה בכל מוצר שהוא ובאמת, כמה ימים אחרי שקיבלתי את המכשיר, הגיעו 
אלי לביקור זוג חברים חובבי אמנות פלסטית, המבינים באודיו כמו שאני מבין במבנה המסך ממולי (ואינני מבין, אם זה לא ברור). הם עברו את פתח הדלת ובצעדים מהירים ניגשו ישירות למגבר. "פשששששש", הם פלטו. ולאחר רגע שבו דבקו עיניהם למכשיר, "יצירה מקסימה" ו"מי יצר אותה?" ו"מה זה, בעצם?". רפרטואר התגובות התגוון מאז, אבל במהותו הוא נשאר זהה, אין אורח שנכנס ואינו משתאה לנוכח היופי ו/או המראה היוקרתי של העוצמה השחורה הזאת. אני מניח שגם הגודל תורם לכך: זהו מגבר גדול (43X41.5X20 ס"מ), אבל לא מפלצתי. חיטוט בתוך קנקנו של המכשיר ולא רק בחיצוניותו, משמר את הרושם: מדובר בבנייה מעולה מכל בחינה. שנאים – הלב של כל מגבר שפופרתי! – עם נתונים יפים (4Hz-80KHz), מעגל Point to point חכם עם חלקים איכותיים לכל אורכו ואפילו פוטנציומטר (Volume control) נגדים בעבודת יד, בעל 24 שלבים נגדים, רכיב שניתן למצוא רק בקדם מגברים או מגברים משולבים אולטרה יקרים. כל הכבודה הזאת מונחת על שלושה ספייקים מאלומיניום, המחוברים לתחתית המגבר ואי אפשר לפרקם. בבדיקה שערכתי הם נמצאו יעילים כמעט כמו הספייקים של BDR וזה לא דבר של מה בכך. בשקלול הכולל, בזכות היציבות שהעניקו למגבר, העדפתי את הספייקים המקוריים!
בחזית המגבר שני כפתורים בלבד: הימני הוא הפוטנציומטר וסיבובו נעשה ב"קליקים", לא בצורה רציפה. סיבוב הכפתור השמאלי, המיועד להחלפת ערוצי שמע, נעשה בתנועה קלה, מזכיר מעט הגה כוח ושני הכפתורים משדרים מגע של יוקרה. במרכז לוח החזית העבה והמעוצב, יש חור לנורית כחולה הנדלקת בזמן שהמכשיר בפעולה. בגב המגבר חיבורי RCA איכותיים וארוכים מן הרגיל המיועדים לארבעה מכשירים וכן חיבורי רמקולים לארבעה ולשמונה אום ושקע לחשמל. ראוי לציין שיש מרווח נאה בין החיבורים השונים, דבר המאפשר חיבור כבלים עבים בלי שיגעו זה בזה.
מבט מאחור – שימו לב לחיבורים האיכותיים
מימין המגבר, קרוב לחזיתו, נמצא כפתור ההפעלה. משמאל למגבר נמצא כפתור קסמים לבחירת סוג שפופרות ההספק. למה "קסמים"? תכף אסביר. אבל קודם אני רוצה להדגיש: יש לי העדפה ברורה להגברה שפופרתית. אני מאמין שלמרות כמה מן הבעיות הכרוכות בהגברה כזאת, רק איתה אפשר להתקרב במידה משכנעת לצליל טבעי, לא מכני ובעל מרקם עשיר והצליל הזה, מבחינתי, הוא הבסיס שאין בלתו לכל מערכת מוזיקה. ובכן, ב-Mystère ia21 יש ארבע שפופרות הספק KT88 וארבע שפופרות כניסה 6SN7 (להערכתי, השפופרות הן מתוצרת Shuguang והן נשמעות סבירות בהחלט ביחס לשפופרות מייצור מודרני). אני אוהב את הצליל של 6SN7, סוג שפופרות שאינו מחייב להשתמש ב-NOS ארכי יקרות כדי להגיע לצליל מלא ועשיר (בניגוד, למשל, לשפופרות 12ax7 ו-12au7). נחזור עכשיו לכפתור הקסמים. זהו כפתור לבחירת כוונון (Bias) אופטימלי לשתי משפחות שפופרות הספק: KT88 (וקרובות משפחתה: 6550, KT9O) ו-EL34 (וקרובות משפחתה: KT66, KT77, 6L6, 6CA7 ועוד). פירוש הדבר הוא להחזיק במגבר אחד וליהנות משני עולמות צליל שונים: זה של משפחת KT88 (המתאפיינת בין השאר בבסים, גבוהים ודינמיקה טובים יותר) וזה של משפחת EL34 (מיד עשיר יותר, יתר אינטימיות ויתר Palpability, מוחשות). אחרי הכול, קצת גיוון לא מזיק, מה? (לשם השקיפות, ברוב תקופת הביקורת השתמשתי בשפופרות EL34 מצוינות מסדרת Black Sable של Tube Depot).
המגבר מגיע עם כיסוי מסיבי יפהפה לשפופרות, אבל כדי שהוא לא יתחמם מדי רצוי להסיר את הכיסוי בזמן ההאזנה, כי משיקולים אסתטיים יש לו פתחי אוורור בצדדים בלבד ולא גם מלמעלה.
מבט עילי עם מכסה
ועוד בענייני חום: למי שמנצל את חום המגבר השפופרתי כדי להסיק את ביתו בחורף, שיחפש מגבר אחר. מכל מקום, הואיל ואיננו חיים בחוג הקוטב הצפוני, סביר להניח שרובכם תשמחו לגלות שאם תגעו במגבר אחרי שפעל אפילו יממה שלמה (ניסיתי את זה), הוא יהיה חמים למגע, לא יותר. מכאן, כמובן, שחלקי המגבר השונים והשפופרות זוכים לחיים ארוכים יותר.
פרט חשוב נוסף הוא שהמגבר שקט מאוד ואינו מוסיף רעש משלו. כשמצמידים אוזן לטוויטר של הרמקולים ההיפר רגישים שלי שומעים "היס" חלוש מאוד. לא כך עם כל המגברים האחרים שחיברתי אליהם (ראו בהמשך) ושהפיקו כולם "היס" ברור עוד לפני שהצמדתי את האוזן לטוויטר.
הביקורת נערכה במשך חודשיים כאשר המוזיקה שנבחנה הייתה "קלסית" בעיקרה, לרוב מתקופת הברוק. כמו כן מעט ג´ז קלסי (משנות החמישים והשישים) ומעט יותר מוזיקה דרום אמריקאית עממית. חדר ההאזנה הינו סלון ביתי, לא סימטרי, בשטח 22 מ"ר בערך, עמוס ריהוט וספרים. גובה תקרה 260 ס"מ.
איך נשמע המגבר?
איך נשמע המגבר?
תארו לעצמכם עולם שיש בו רק אובייקט אחד, איך אפשר להגדיר את האובייקט הזה, אם לא קיים מושא התייחסות? לא קל, נכון? כך גם לגבי המגבר: לשאלה איך הוא נשמע צריך להוסיף "ביחס למה?" והתשובה:
- ביחס לאירוע המוקלט (אבל הואיל ורובנו לא היינו שם, אז ביחס למוזיקה חיה כלל).
- ביחס למגברים אחרים, זולים או יקרים יותר ורצוי בתחומי המחיר שלו.
טוב, נתחיל בסעיף 1.
הואיל ומערכת מוזיקה מתווכת בין האירוע האמיתי לאוזניים שלנו, הרי מעצם טבעה, כמתווכת, אין היא יכולה להעניק את הדבר האמיתי. פשוט וקל להבנה וכולנו יודעים את זה. אם כך מה אנחנו מבקשים? כמובן, אשליה. ככל שהאשליה רחוקה יותר מן המציאות, יש צורך ביתר דמיון. אם כן, אודיופיליה מתאפיינת בתסמונת איבוד הדמיון. מדוע? כי ככל שאנחנו מאבדים יותר את הדמיון, אנחנו זקוקים לאשליה שתהיה קרובה יותר למציאות. במילים אחרות, אנחנו זקוקים למערכת מוזיקה משוכללת יותר, כדי לנסות לזכות בסיפוק הרגשי והאינטלקטואלי שהעניקה לנו "מערכת משולבת קומפקטית" בימים שבהם פרח בנו הדמיון. האם יש קשר בין זה לבין העובדה שמחלת האודיופיליה מתחילה, לרוב, להתגלות בסוף שנות העשרים/תחילת שנות השלושים לחיי הפציינט? כנראה.
נחזור לענייננו. נדמה לי ש-Mystère ia21 הוא מגבר המיועד לאודיופילים בתחילת השלב הסופני שלהם. האם עלי להסביר את עצמי? כנראה. אבל קודם לכן: כדי שהמגבר יישמע במיטבו, נתתי לו לעבוד לפחות 100 שעות לפני שהתיישבתי להקשיב לו ברצינות (הרגשתי עוד שיפור קל עד 300-250 שעות ואז המגבר התייצב). טוב, האשליה שמעניק המגבר הזה בתחומים מסוימים אינה מקשה על הדמיון. התחושה שהדברים קורים פה, בחדר (Palpability), פשוט מענגת, הרבה פעמים מצמררת ולפעמים אפילו מפחידה, מי פתח את הדלת? מי נכנס לחדר? אמאל´ה, הצילו! אני משער שאחד האחראים לשקיפות הרוטטת הזאת הוא פוטנציומטר הנגדים, המאפשר לאות (Signal) להמשיך בדרכו בלי לכרות את מבושיו. תחום נהדר נוסף הוא סינרגיה מצוינת בין תחומי התדרים, כשהאזור בין המיד הי (Mid High) למיד בס (Mid Bass) משכנע מאוד בטבעיות שלו. היכולת של המגבר הזה ליצור במה עמוקה, רחבה, גבוהה, מסודרת, מדויקת ועם המון אוויר, היא פשוט מופלאה. התכונות האלה באות לידי ביטוי פנומנלי בהקלטת Carmina Burana של Carl Orff (בניצוחו של Eugen Jochum; על תקליט של דויטשה גרמופון). היצירה המקסימה הזאת, המשלבת מקהלה ותזמורת גדולה, יחד עם שלושה סולנים, נעה ללא הרף מפיאנו פיאניסימו לפורטה פורטיסימו, משירי סטודנטים עסיסיים לשירה מלאכית או לחבטות אדירות על תופי דוד והמגבר מעביר את כל זה בשליטה אלגנטית נינוחה ובקצב הנכון, בלי להתנשף, אבל גם בלי לשקוע בתרדמת. כן, המגבר הזה מזכיר לי מנהיג אמיתי: הוא אינו זקוק להרבה רעש ומאמץ כדי להשיג את מה שהוא רוצה, את כל מה שהוא רוצה. והוא עושה את זה בנינוחות, בירידה לכל פרט, שאינה מפגינה על כך בשלטי ענק ובטון נעים וערב לאוזן.
מערכת הבדיקה
ועכשיו, לשאלה איך הוא נשמע ביחס למגברים אחרים.
השוק הישראלי מציע היום מגוון מרשים של הגברה שפופרתית משולבת ואיכותית בתחומי המחיר (פחות או יותר) של המגבר המבוקר ובתחומי ההספק שלו (אתמקד באזור בין 50-30 ווט). את רובם שמעתי ובדקתי לפני כן וכמה מהם ממש לעומק, כגון, Unison research S6, Cary SLI 80, Audio Research VSi55, Manley Stingray, PrimaLuna Dialogue Two (שני מגברים מסקרנים, שלא יצא לי לשמוע, הם Ayon Spirit ו-Ayon Spark II). טוב, אומר את זה בפשטות: התכונות המוזיקליות, ביחד עם הוורסטיליות (KT88 או EL34), היופי ואיכות הגימור הפנטסטית של Mystère ia21, ממקמות אותו בלי שום בעיות בליגת מחיר הרבה יותר גבוהה מן המגברים דלעיל, שרובם גם עולים יותר ממנו!
לשם השוואה ישירה, המגבר הקודם שלי, PrimaLuna Prologue Two, מגבר שפופרתי משולב טוב יותר מכל מגבר אחר ששמעתי במחירו (1650 יורו), כולל מגברים יקרים יותר (כגון Pathos Classic One MKIII), נפל מן ה-Mystère ia21 בכל פרמטר אפשרי ובעיקר באיכות הצליל, שעבר שדרוג מרמת משרת לדוכס והתעבה, הצטלל והזדכך, בבמה הרחבה והגבוהה יותר, באוויר הרב יותר ובחוסר המאמץ הכללי.
Cary SLI-80, מגבר ותיק, עבר פה לזמן קצרצר, נעלב נורא ונס על נפשו. אפשר להבין אותו: על אף העובדה שהוא מפיק 80 ווט ב-Ultralinear, ניכר שהוא לקה בפיק ברכיים מול ה-50 ווט החסונים של ה-Mystère ia21: הוא נשמע רך, בלי קצות תדרים, נטול פרטים, נטול דרמה ועם צליל זגוגיתי משהו וחסר עושר טונלי לעומת ה-Mystère ia21.
ה-Unison Research S6 נשמע כבר מעניין ומורכב יותר מן ה-Cary, אלא שביחס ל-Mystère ia21 הוא נשמע עמום, רזה, עם במה פחות גדולה וגבוהה ובעל צליל – איך לומר – זול יותר. אבל נדמה לי שההשוואות האלה אינן הוגנות, איכשהו, תג המחיר של ה-Mystère ia21 הוא טעות. טעות מבורכת ולטובתנו – הצרכנים. מגבר זהה, באותה הרמה בדיוק, אילו היה מיוצר באירופה או בארה"ב, נאמר במפעל של Audio Research (ובתנאי שיכלו להגיע שם לרמת גימור כזאת), לא היה נמכר בסנט אחד פחות מ-6000 דולר. וזו הערכה זהירה!
עוד דבר: בהרבה מערכות ששמעתי, הקטעים השקטים, למשל ביצירות תזמורתיות, אכן שקטים, אבל זהו מעין שקט אלקטרוני מלאכותי, שבו לכל היותר אפשר לשמוע את חריקת הכסא של המנצח או החלפת דף בפרטיטורה. עם ה-Mystère ia21, השקט מתמלא חיים: שומעים את האולם, את ההתרחשות, את האווירה, כולל את אותן תזוזות קטנות והכול מתחבר יחד לאירוע מוזיקלי (כמעט) חי. דוגמה נהדרת היא הקונצ´רטו המרנין לנבל של רודריגו (Nicanor Zabaleta בנבל, עם המנצח Ernst Marzendorfer, על תקליט של דויטשה גרמופון): אין לי ספק שכולם, התזמורת, המנצח, הנבלן, מהנדסי ההקלטה, המפיק, מחלק התה… – הגיעו ל-Session הזה במצב רוח מרומם ובהתלהבות עצומה; פשוט שומעים את זה לא רק בנגינה, אלא גם בתהודה של האולם, באווירה שכמעט אפשר לגעת בה.
לסיום הסעיף הזה ולשם ההגינות, ישנם שלושה דברים שלא בדקתי:
- איך מתפקד המגבר במוזיקה שאיננה קלסית וג´ז.
- הואיל והרמקולים שלי מוגבלים ל-36hz, אינני יודע איך שולט המגבר בתדרים מתחת לכך.
- איך הוא נשמע עם שפופרות KT88 ו-6SN7 משובחות (העניין יוסדר בקרוב!).
כמה מילים על כוח
עניין ידוע, אבל לא מיושם בבניית מערכת למוזיקה, הוא התאמה טובה בין עוצמת המגבר לנצילות הרמקולים. כשהמגבר חלש ביחס לרמקולים, הוא מתאמץ מדי ונשמע צווחני או משתנק ו"נקטם" (קטימה=Clipping). למרבה האירוניה, אוזניים לא מנוסות מפרשות את התופעה הזאת (קטימה) בדיוק להפך, כאילו "המגבר חזק על הרמקולים", או סתם כאילו הבעיה נמצאת במקום אחר במערכת (ברגע הזה מתחיל מחול שדים של קניות פרועות ותסכולים אינסופיים בניסיון לעצור את הדימום ביד ימין עם תחבושת על יד שמאל). במצב כזה, הרמקולים מצדם אכן "צורחים" או סתם "נסגרים". כשהמגבר שולט היטב ברמקולים הם "נעלמים", הבמה הופכת לתלת ממדית, הצלילים מקבלים עומק והכול נשמע טבעי, נייטרלי, מדויק ונינוח יותר, עם בסים הדוקים וגבוהים צלולים (לדיון טוב בעניין, כולל טבלאות, ראו באתר של Musical Fidelity, שם נטען שרמקולים בעלי נצילות בת 87db זקוקים למגבר בעל עוצמה של 500 ווט לפחות כדי להישמע מדויקים וריאליסטיים).
כאמור, העניין דלעיל ידוע, אבל לא מיושם ובאמת, כמעט בכל המערכות ששמעתי המגברים היו חלשים מדי ביחס לרמקולים. הבעיה היא שרוב הרמקולים בימינו אינם מצטיינים בנצילות רבה ומגברים חזקים מדי אינם מתכון לצליל טבעי ולמוזיקליות יוצאת דופן.
לשם מה אני מתעכב על כך? מן הסיבה הבאה: כשאני קורא ביקורות אני בודק קודם כל שני דברים:
- איזו מוזיקה שומע המבקר.
- מה ההתאמה בין המגבר לרמקולים במערכת שלו.
אחד המבקרים שכתב על Mystère ia21, בחן אותו עם רמקולים Full range בעלי נצילות של 88db. זה לא רציני! הרי אין ספק שהמגבר יכול להזיז גם רמקולים אלקטרוסטטיים קשים – אבל האם הוא יכול "להעלים" אותם? ברור שלא! כדי לבדוק לעומק את יכולותיו של מגבר בעל 50 ווט, אפילו עם שנאים גדולים ומצוינים כמו של ה-Mystère ia21, צריך לחבר אותו לרמקולים מתאימים (לפי הטבלה של Musical Fidelity, הם צריכים להיות בעלי נצילות מינימלית של 93db). כך צריך לנהוג גם מי שיקנה את המגבר הזה, או כל מגבר בעל הספק דומה. על אף האמור לעיל, חיברתי את המגבר אצלי בבית, לזמן קצר, לרמקולים המפתיעים של Duevel Planets, שהנצילות שלהם היא 85db ו – אם זה מפני שהם קטנים או שאינני מבין גדול במספרים – הם… "נעלמו". לאלוהי הדציבלים פתרונים!
הקשר בין אומים (Ohms) לקיבעון
קראתי פעם על נשיא חברה גדולה שהיה בוחן את המועמדים הסופיים למשרות בכירות בדרך מקורית. הוא נהג להזמין את המועמד לשיחה אישית במסעדה שהגישו בה מנות לא קונבנציונליות. בזמן הארוחה ובשעה שהמועמד השתדל להרשים בדבריו את הנשיא, קבע הלה את ההתרשמות שלו על פי פרט אחר לגמרי: האם המועמד ממליח את המנה שלו לפני שטעם ממנה, או אחרי כן. לדעת הנשיא, אם המועמד המליח את המנה לפני שטעם ממנה, סביר להניח שמדובר באדם מקובע ונטול סקרנות; אם המליח אחרי כן – להפך.
אכן, A salty anecdote. אבל מה הקשר בינה לבין אומים (Ohms)? רבים מבעלי מגברי השפופרות מתאימים אוטומטית בין העכבה (Impedance) של הרמקולים לזו של המגבר (במגברים טרנזיסטוריים אין צורך בזה). לדוגמה, אם העכבה המוצהרת של הרמקולים היא 8 אום, הם תוחבים אוטומטית את כבלי הרמקולים לחיבורי ה-8 אום במגבר, וסוף סיפור. לפעמים המזל לצדם ולפעמים אין להם מושג מה הם מפסידים. אבל למה לדבר בלשון "הם"? גם אני בתוכם. הנה, העכבה של הרמקולים הנצילים שלי (97DB) אינה נופלת מתחת ל-10 אום, ולכן, כשקיבלתי את המגבר, תחבתי אוטומטית את הכבלים לחיבורי ה-8 אום. טבעי, לא? ואכן, חודשיים הקשבתי בצורה כזאת למגבר ובסופן נכתבה הביקורת דלעיל. כעבור כמה ימים נזכרתי שלא ציינתי בביקורת איך נשמע המגבר ב-4 אום ומה הפלא? באמת לא בדקתי את זה. העברתי את כבלי הרמקולים במגבר מ-8 ל-4 אום, ורבותי, כל מה שקראתם לעיל נכון לזמן שבו שריתי באפלת ה-8 אום. הרי ההבדלים:
- המגבר שולט ברמקולים ביד רמה יותר.
- דינמיקה הרבה יותר טובה.
- טווח תדרים רחב יותר, כלומר, יותר גבוהים ונמוכים (ולא על חשבון מיד!).
- דיוק, הגדרה ופירוט טובים יותר.
- הכול הרבה יותר ממוקד והדוק וכתוצאה מכך, הבמה גם מסודרת יותר.
- הדרמה במוזיקה עוברת פשוט בצורה מרגשת יותר.
אם לסכם את ההבדלים במשפט אחד, המערכת קיבלה מנת טסטוסטרון מרוכזת ופירוש הדבר שקשה עד בלתי אפשרי לשלוף אותי מזווית המשולש בין הרמקולים. מוסר השכל: לא חשוב מה העכבה של הרמקולים שלכם, נסו את שני החיבורים; או במילים אחרות, אל תמליחו את המנה שלכם לפני שטעמתם.
המערכת והגב שלי – שימו לב לרגלים של הרמקולים ושל המשטח ל Mystère ia21
סיכום
סיכום
שילוב של צליל טבעי, גדול, עם מרקם מלא ועשיר ובעל נוכחות מוחשית, איזון טונלי מצוין, פרזנטציה בימתית מרשימה, קצב נכון, דינמיקה מרגשת, נינוחות ותחושה ש"הכול קטן עליו", ביחד עם מראה יפהפה וקלות תפעול (כוונון אוטומטי ספציפי לכל סוג שפופרות), יוצרים מגבר המציב רף איכות בלתי עביר ביחס למכשירים בתחום מחירו – והרבה יותר. למען האמת, הוא מתומחר במחיר שערורייתי והזוכים הם אנחנו, הקונים. אשר לאמינות, הואיל ו-Mystère היא חברת בת של החברה המייצרת את מגברי PrimaLuna, הידועים באמינות מופלגת, יש לצפות לכך גם כאן.
האם יש חסרונות למגבר? ברור. לאיזה מכשיר אין? וגם כאן עולה שוב השאלה "ביחס למה?" אם נשווה את ה-Mystère ia21 למגברים הרבה יותר יקרים ממנו (עולה בדעתי מגבר וקדם – טרנזיסטוריים! – במחיר $15000 שהקשבתי להם ארוכות לאחרונה) אפשר לקבל "עוד יותר" מכל דבר: יותר קצות תדרים, יותר Attack, יותר דיוק, הגדרה ופירוט, יותר דינמיקה, יותר שליטה וכיו"ב (ואף על פי כן, למיטב זכרוני השמיעתי, שכן לא ערכתי השוואה אחד לאחד, נדמה לי שבסיכומו של דבר ה-Mystère ia21 מוזיקלי יותר מבן משפחתו הטרנזיסטורי ובוודאי בעל צליל טבעי ועשיר יותר). מכל מקום, רצוי שבין מתאגרפים לא יהיה פער גדול מדי במשקל, אז בואו נחזור למגברים באופק של ה-Mystère ia21.
- ל Mystère ia21 אין שלט רחוק. לי זה הדבר האחרון שמפריע, אם בכלל, אבל מי שאינו יכול בלי שלט ומוכן לוותר על פוטנציומטר הנגדים, ייאלץ להתפשר על מגבר פחות טוב משמעותית, או ייאלץ להשקיע סכום כפול ויותר כדי לקבל תוצאות קרובות. ההחלטה בידכם.
- אם המגבר היה עולה פי שניים ויותר, היה מקום לדרוש גם שפופרות טובות יותר (כך לדעתי צריך להיות, אבל בפועל וברוב המקרים, גם השפופרות המסופקות עם המכשירים היקרים ביותר – אינן טובות יותר).
- דבר נוסף שעלול להיות בעיה בשביל חלק מן הקונים, הוא שכיסוי השפופרות אינו פתוח מלמעלה ולכן רצוי להסיר אותו בזמן ההשמעה, אם אינכם ששים לצלות עליו את אצבעותיכם הענוגות.
מוזר לומר את זה על מכשיר, אבל אומר:Mystère ia21 הוא מגבר שמשמח אותי. משמח אותי לשמוע אותו, לראות אותו, להראות אותו. איך ייצרו מגבר ברמה כזאת במחיר כזה – זה באמת Mystère בעיני.
פירוט המערכת
מקור: פטיפון Michell GyroDec עם ספק הכוח המשודרג (HR), זרוע TecnoArm וראש Shelter 901 (לפרק זמן בן שבוע בערך נבחנה המערכת עם נגן תקליטורים שפופרתי: PrimaLuna Prologue 8).
פונוסטייג´: EAR834P עם שפופרות משודרגות.
הגברה: Mystere IA21 (המגבר בביקורת).
רמקולים: Coincident Victory (97db; 10 אום עכבה נומינלית).
כבלים: לרמקולים – Entreq Discovery, HiDiamond Power+1.
אינטרקונקטים – Entreq Discovery, HiDiamond Reference Black Gold.
כבלי חשמל – Acoustic Zen Tsunami Plus.
מפצל חשמל – Transparent Bank 6.
שקעי החשמל הם של SINE.
בידוד: ארונית מבנייה עצמית בסגנון RoomTune, עם משטחי SRA מתחת לפטיפון ולפונו סטייג´. המגבר מונח מחוץ לארונית על בלוק עץ מסיבי בעובי 10 ס"מ. כל הציוד, כולל הרמקולים, מונח על ספייקים של BDR. כל הכבלים, כולל מפצל החשמל, מונחים על ספוגים אקוסטיים של Auralex (בחלק מתקופת הביקורת נבחנה המערכת עם רגליות מיוחדות של Entreq).
מחיר מומלץ לצרכן: 2500 יורו.
לדף המוצר באתר היצרן לחץ כאן.
להמשך דיון בנושא הביקורת לחץ כאן.
גילוי נאות: כותב הביקורת רכש את ה Mystère ia21.
חלק מהתכנים באתר כוללים מעת לעת קישורים לתוכניות שותפים, שעבורם האתר מקבל עמלה עם רכישה בפועל באמצעותם.
עמלה זו איננה מייקרת את עלות הרכישה של המוצרים.
