ביקורת סרטים קלאסיים בפורמט בלו ריי

הקדמה

מדיום הבלו ריי החדש שפורץ ומתפתח אט אט במחוזותינו, מביא עימו יתרונות רבים לצופה, הן באיכות התמונה והן באיכות הסאונד. לאחרונה מתרבים הסרטים ברשימת הבלו ריי, שהם לאו דווקא חדשים או עתירי אפקטים. לאחרונה אנו גם עדים לגל של סרטים קלאסיים שזוכים גם הם להעברה מחודשת לפורמט הכחול. כבעליו הגאים של מקרן Panasonic מדגם AE3000 ואוסף DVD גדול מאוד, שכולל בתוכו מספר לא מבוטל של סרטים קלאסיים שנעשו לפני 20 שנים ויותר, נתקלתי בבעיה ואני מניח שלבעיה זאת שותפים כל האנשים בעלי מסכים או מקרנים בגדלים של 42 אינץ´ ומעלה (במיוחד מסוג ב Full HD). הבעיה היא שהסרטים הישנים, הקלאסיים, לא זכו להעברה איכותית למקור ה DVD ולכן, כמעט ואינם ניתנים לצפיה במסכים גדולים ואיכותיים. אין ספק ש Scaler חיצוני או DVD בעל יכולות דומות משפר את הנושא, אך אני יכול להעיד על עצמי, שאת הסרטים הישנים אני פשוט רואה על הטלוויזיה CRT הרגילה ולא על המקרן. אך מכיוון שבכל זאת רציתי לצפות בקלאסיקות הגדולות האלה וליהנות מהחוויה הקולנועית המלאה, הזמנתי לאחרונה שלושה סרטי בלו ריי קלאסיים: "המחפשים", "הבלתי משוחדים" ו "גשר אחד רחוק מדי". בכתבה זאת אסקור את הסרטים ואת השיפור שגרסת הבלו ריי מאפשרת לסרטים אלו בכדי לזכות בעדנה מחודשת.

הבלתי משוחדים The Untouchables

1987, במאי: בריאן דה פלמה.
2.35:1 1080P

סרטו הקלאסי של דה פאלמה מספר על שיקגו של שנות ה20, העיר שנשלטה על ידי המאפיונר הגדול, אל קפונה (רוברט דה נירו). סוכן צעיר (קווין קוסטנר) נשלח מטעם משרד האוצר, לעשות סדר בעיר ולעצור את השחיתות. בעזרתם של שוטר ותיק (שון קונרי שגם זכה באוסקר על התפקיד), שוטר צעיר (אנדי גרסיה) ורואה חשבון משטרתי (צ´רלס מרטין-סמית´) הם מחליטים להלחם בפשע המאורגן שבעיר וזוכים לכינויי, הבלתי משוחדים.  הסרט זכה לאין ספור תשבוחות ובעצם כל מי שקורא מאמר זה ועדין לא צפה בו, אז שפשוט ירוץ.

את הסרט הנ"ל ראיתי מספר פעמים לפני שניגשתי לצפות בו בבלוריי על המסך הגדול ואני חייב להודות שזאת היתה הרגשה פנומנאלית, כמו לצפות בסרט בפעם הראשונה. איכות התמונה היתה לא פחות ממדהימה, התחושה של צפייה בסרט באיכות קולנועית לכל דבר. תחושת ה Film Like היתה מושלמת והחדות? בסצנה מסוימת בסרט, בזמן נאום של אל קפונה, ישנו קלוז אפ על פניו של דה נירו. לפתע אמרתי לזוגתי " אני מדמיין או שרואים לדה נירו את השערות באוזניים?".

הסאונד בסרט אינו מפורמטי הסאונד HD החדשים אלא מסתפק ב DOLBY EX 5.1 או DTS 6.1. הסרט עצמו אינו מצטיין באפקטים מיוחדים אך המוזיקה של אניניו מוריקאני שומרת על המתח ואיכות הסאונד גבוהה מאוד ועימה, החוויה הקולנועית מושלמת.

את הסרט הספקתי לראות על המקרן גם בגרסת הDVD שלו. באופן יחסי, הגרסה לא רעה, אך בולטת בה הגרעיניות ובסצנות החשוכות נעלמים כמעט כל הפרטים – אין מה לעשות, פשוט לא ניתן להשוות.

שורה תחתונה: לכל מי שיש נגן בלו ריי, חייב את הסרט באוסף, סרט מעולה שבגרסה זאת ניתן סוף כל סוף ליהנות ממנו עד תומו.

המחפשים The Searchers

1956, במאי: ג´ון פורד.
1.85:1 1080P

המערבון הקלאסי של ג´ון פורד, בכיכובו של ג´ון ווין, נבחר אשתקד למערבון הטוב ביותר בכל הזמנים על ידי מכון הסרטים האמריקאי (AFI). יש אנשים שאולי יחלקו על כך, אך אני לא יהיה אחד מהם.

איתן (ג´ון ווין) חוזר ממלחמת האזרחים האמריקאית, קפטן לשעבר בחילות הדרום, אל בית אחיו שבטקסס ומתקבל בחום על ידי המשפחה. שבט אינדיאנים תוקף את אחת החוות הסמוכות, איתן מצטרף לחבורה מקומית כדי לרדוף אחריהם, אך מהר מאוד הם מבינים שהיה זה רק תכסיס למשוך אותם מהבית. איתן ממהר לביתו ביחד עם אחינו המאומץ אך הם מאחרים ובאחת הסצנות הידועות והמצוטטות בקולנוע, הוא מביט בבית השרוף של אחיו. כל המשפחה נרצחת פרט לאחייניתו הקטנה, דבי (נטלי ווד) שנחטפת על ידי האינדיאנים. איתן יוצא למרדף בן 7 שנים, אחר אחייניתו וראש השבט שחטף אותה – צלקת (Scar). המסע והשנאה של איתן, הופכים את הסרט להרבה מעבר מערבון פשוט, אלא למסע אלגורי על אמריקה הגזענית של היום ולמבט נדיר על המרחבים המדהימים של המערב הפרוע דרך עינו של אחד הבמאים האמריקאים הגדולים בכל הזמנים.

את הסרט הנ"ל ראיתי אין ספור פעמים ובפורמטים שונים. בשנה שעברה אף זכיתי לצפות בו בקולנוע, בלונדון שם קיימו פסטיבל סרטים קלאסיים. מאז לא יכולתי לצפות בסרט שוב, מהחשש שהרושם שהותירה עלי החוויה הקולנועית, עם הצבעים העשירים והעזים של הטכניקולור והנופים האלמותיים של ג´ון פורד, ייעלמו מזכרוני.

אני שמח לבשר שגרסת הבלו ריי לא אכזבה והתחושה שאני שוב צופה בקולנוע נותרה. איכות התמונה היא לא פחות ממאלפת במיוחד לאור ההשוואה לגרסת ה DVD (למרות שהיא מתפארת ב Remasterd). התמונה חדה, הצבעים עשירים וניתן ליהנות מכמות הפרטים הבלתי נדלת, שפורד התפאר בה כבמאי. שימו לב למשל לפירוט השחזור של בית אחיו של איתן, תחושת המציאות והחזרה למערב הפרוע נמצאת בכל מקום, מכלי המטבח האותנטיים שברקע, דרך כלי האוכל על השולחן ועד למדי צבא הדרום של ווין.

ההחלטה לשמור על הסאונד כמונו, Dolby 1.0, נראתה היתה לי מעט תמוהה בהתחלה, אך לאחר הצפייה הבנתי שכל מיקס "מאולץ" של הסאונד היה פשוט מקלקל מהחוויה הקולנועית. באמצעות הבלו ריי, הסרט מחזיר את הצופה למאה ה 19 ולמערב הפרוע, אבל האיכות הגבוהה של התמונה מחזירה אותו הישר ל 1956 ולצפייה אותנטית בסרט, בדיוק כפי שפורד תכנן זאת במקור.

שורה תחתונה: קודם כל, כל חובבי המערבונים שבכם, חייבים לצפות בסרט – בכל פורמט שהוא. האם הוא חובה לאוסף הבלו ריי, רק למשוגעים לדבר ואוהבי ג´ון ווין.

גשר אחד רחוק מדי A Bridge Too Far

1977, במאי: ריצ´ארד אטנבורו.

2.35:1 1080P

מספיק יהיה להזכיר את רשימת הכוכבים העצומה באפוס ההוליוודי רחב היריעה על מלחמת העולם השנייה, בכדי להרשים כל צופה. שון קונרי, מייקל קיין, רוברט רדפורד, אליוט גולד, ג´ין הקמן, אנתוני הופקינס, ליב אולמן ועוד… מככבים באחד הפרויקטים המרשימים ביותר שנוצרו בהוליווד. בסרט, שאורכו נושק לשלוש שעות, נפרס בפני הצופה סיפורו של אחד המבצעים הקשים והמורכבים ביותר של מלחמת העולם השניה – מבצע MARKET-GARDEN שנחשב למבצע הגדול והמסובך ביותר במלחמה, אחרי הפלישה לנורמנדי. המבצע שכלל הצנחת אלפי חיילים מעבר לשטחי האויב, בהולנד, על מנת להשתלט גשרים אסטרטגים, כאלה שיובילו קו ישיר לפלישת כוחות הברית אל תוך גרמניה.

רשימת הכוכבים הבלתי נגמרת, התיאור הפרטני והאותנטי וכמות הניצבים העצומה, הופכים את סרטו של אטנבורו (שביים גם את "גנדי", אך רובכם זוכרים אותו כסבא החביב והמיליונר מ"פארק היורה") ליצירת מופת קולנועית.

לאורך השנים, הוליווד יצרה סרטים רבים על מחמת העולם השניה, ו "גשר אחד יותר מדי" הוא אחד המעניינים שבהם ובמיוחד ניכרת בו ההשקעה העצומה בשחזור המדוקדק של ההתקפה וזאת באמצעות יכולתו הוורסטילית של הבמאי לספר לנו את סיפור החזיתות השונות של ההתקפה, בו זמנית, בצורה קוהרנטית ומובנית.

איכות התמונה בסרט טובה מאוד, אך בניגוד לשני הסרטים הקודמים, ניתן היה מדי פעם להבחין בגרעיניות בתמונה, במיוחד בקטעי מעבר ולא בסצנות חשובות – מה שמרמז על כך, שהאדם שהיה מופקד על המרת הסרט לבלו ריי, פשוט התרשל, או וויתר מראש על עיבוד של קטעים אלו.

הסרט מתהדר בפורמט סאונד DTS HD Master Audio ואכן, הוא לא מאכזב בתחום זה. סצנות המלחמה, ברורות ומפורטות. לרגעים, ישנה תחושה כי הצופה עצמו נמצא בשדה הקרב, כאשר פגז לפתע מתפוצץ משמאל או טנק עובר מצד ימין וחריקותיו מטיילות בין הרמקול הימני הקדמי אל האחורי ומשם אל מאחורי הגב.

שורה תחתונה: הסרט אינו סרט מלחמות קלאסי – בגלל אורכו והירידה לפרטים טקטיים, אך חובבי ז´אנר המלחמות, יאהבו אותו מאוד ואת המעבר המיוחל שלו לבלו ריי. בכל אופן מומלץ לכולם ואם רק בגלל האפוס המרשים ושלל הכוכבים.

סיכום

סרטים חדשים שיוצאים ב DVD לרוב נראים טוב מאוד גם על המסכים הגדולים. נכון שגרסאות הבלו ריי טובות יותר, אך בכל זאת באמצעות DVD איכותי, או סקיילר פנימי ברסיבר, ניתן ליהנות גם מסרטים בפורמט ה DVD. לכן, מבחינתי השיפור הגדול בתמונה ובאיכות, מגיעה דווקא במקרה של הסרטים הקלאסיים והישנים, שגרסת ה DVD שלהם פשוט לא איכותית מספיק בכדי שניתן יהיה ליהנות ממנו במסכים הגדולים. נכון, בסרטים הקלאסיים, התפריטים לא מרשימים ומתוחכמים כמו בסרטים החדשים ואיכות הסאונד לעיתים קרובות לא משודרגת לHD. גם לא ניתן להשוות את איכות התמונה לסרט חדיש שצולם לאחרונה כמו "באטמן: האביר האפל" או "הל בוי 2" בהם התמונה מהממת ומפילה לסתות. אבל וזה אבל חשוב מאוד, התוצאה של העיבודים היא עדיין מעולה, התמונה חלקה, מפורטת, נעימה לעין ומאוד Film Like. לדעתי, כל אחד שבבעלותו נגן בלו ריי, חייב באוסף שלו כמה סרטים קלאסיים, כי מעולם לא ראיתם את הסרטים האלה, לפני שתראו אותם במסך הגדול שברשותכם ובאיכות קולנועית לכל דבר.

להמשך דיון בנושא הביקורת לחץ כאן.