כבלי רמקולים ואינטרקונקט של חברת EntreQ

האם הכבלים של חברה שבדית חדשה בשם Entreq יהיו הפרוזאק לאודיופילים? על הסוד של הכבלים האלה וכמה מילים על כבלים ...

7:00
  /  
17.03.2009
  
כתב: שמעון בוזגלו

הקדמה

כבלים הם מן המוצרים המושמצים ביותר בתחום האודיו – ובצדק, אם הכוונה היא למחירם המופרך. אף ששוק הכבלים האיכותיים קיים כבר קרוב לשלושים שנים, עדיין ישנם אנשים שמחירי הכבלים מרתיחים כל כך את דמם (ושוב, בצדק!), עד שבדרך הם שופכים את התינוק עם המים ומנצלים את כל ידיעותיהם בתחומי החשמל/מכניקה/מטלורגיה וכיו"ב, כדי לטעון שכבלים זו אחיזת עיניים, אשר עיקר עניינה הוא לסחוט כסף מאודיופילים אומללים. טוב, אז בואו נפרק את סלט הירקות המתלהם לשני מרכיביו: א. אכן, אין שום הצדקה למחירם המופרז של הכבלים השונים ודבר ידוע הוא שמתח הרווחים בתחום הכבלים פרוע למדי; ב. כבלים הם רכיב קריטי במערכת. אז עם הסתייגות נוקבת ממחירם של כבלי האודיו באשר הם, אתמקד בביקורת הזאת ביתרונות שלהם.

כידוע, קיימים שלושה סוגי כבלים למערכת הסטריאו הביתית:

  1. כבלי רמקולים.
  2. כבלי חשמל.
  3. אינטרקונקטים (כבלי חיבור)

האינטרקונקטים בתורם מחולקים גם הם לשלושה סוגים:

  1. רגילים (למשל, בין קדם מגבר למגבר, או בין נגן תקליטורים לקדם מגבר).
  2. לפטיפון.
  3. כבלים דיגיטליים (בין הטרנספורט לממיר).

גם כבלי החשמל מחולקים לשני סוגים עיקריים:

  1. כבלים המיועדים למכשירים "זוללי" זרם (כגון מגברים גדולים).
  2. כבלים המיועדים למכשירים מעוטי זרם (כגון מגברים קטנים, קדם מגברים, נגנים).

תפקידו של הכבל הוא להעביר אות ממכשיר למכשיר (או זרם חשמל מן הקיר למכשיר). האידיאל, כמובן, הוא שהאות יכנס בנקודה א´ ויצא זהה לחלוטין בנקודה ב´, ללא כל עיוותים. אינני טכנופיל, אבל נדמה לי שלא קשה להבין מדוע זה לא קורה במציאות. זה תלוי במוליכים השונים (כלומר, בסוג החומרים) ובטיפול בהם, בשזירה שלהם, בבידוד לאורך הכבל ובעיקר בקצותיו, במחברים, באורך הכבלים, בקרבתם להפרעות אלקטרומגנטיות והפרעות רדיו, ברעידות מן המכשור ומן הרצפה ועוד. סיכומו של דבר, האות איננו עובר בוואקום. מה גם שעל כל מה שנאמר לעיל מתווספים לעתים קרובות השיקולים הכלכליים של המתכנן, למשל, ליצור כבל שדווקא לא יהיה "אידיאלי" כמוסבר לעיל, אלא ליצור במכוון כבל שירשים ביותר את הלקוח בדקות הראשונות בזיקוקי דינור אודיופיליים מובהקים, כדי ללפות את תשומת לבו וארנקו (ידיד בתחילת דרכו בכת המסתורית שלנו ביקש שאסביר לו למה הכוונה במילים "זיקוקי דינור אודיופיליים", סיפרתי לו שפעם הגעתי למישהו שבדיוק שמע מוזיקה במערכת האדירה שלו, שהורכבה בין השאר משני מונו בלוקים דיגיטליים ופטיפון ברמת Reference מחברה גרמנית מוכרת, עם ראש של אותה חברה. זו היתה מתקפת מחץ על כל החושים: במה אינסופית, פירוט ברמת תזוזת שערות באוזניים, סידור במה כמו גייסות הרייך השלישי במסדר, שקט בין הצלילים עמוק מזה של חדר מתים בשתיים בלילה, וכיו"ב. לא ייאמן! אלא שאחרי כמה דקות, כשהכוכבים מן הסנוקרת הישירה נשרו, הבנתי בדיוק מי חסרה לי. נכון, המוזיקה).

תכנון אודיו (ולצורך העניין, גם בניית מערכת סטריאו ביתית) דומה לתרגום: בשני המקרים מדובר באמנות הפשרות. אי אפשר לתרגם שיר משפה אחת לאחרת ולשמור את כל איכויותיו. מתרגם טוב יודע את זה, ומתמקד רק ביסודות הפואטיים החשובים לטעמו ולדעתו. כך גם בתכנון אודיו (ובבניית מערכת ביתית) – הואיל ואין שום אפשרות לשחזר במדויק את האירוע המוזיקלי, יש להתפשר ולהתמקד ביסודות המוזיקליים החשובים ביותר, לטעמו ולדעתו של המתכנן. אם כן, הואיל ואין אפשרות (לפחות בטכנולוגיה הקיימת) להעביר אות ממכשיר למכשיר ללא כל עיוותים, צריך מתכנן הכבלים הנבון להחליט מהם היסודות המוזיקליים החשובים ביותר לטעמו,כאן אנחנו מגיעים ל-Entreq.

אבל אולי לפני כן, עצה או שתיים. לקבלת תוצאות אופטימליות, רצוי שכבלי האודיו יהיו קצרים ככל האפשר. מוטב שכבלי הרמקולים לא יעלו על שניים וחצי-שלושה מטרים לצד ושיהיו שניהם שווים באורכם, גם אם המרחק בין שני הרמקולים למגבר איננו שווה; שהאינטרקונקטים הרגילים לא יהיו ארוכים ממטר וחצי; ושהאינטרקונקטים מן הפטיפון לפונוסטייג´ לא יעלו באורכם על מטר (חשוב מאוד, בייחוד אם האות מגיע מראש MC). לגבי כבלי חשמל, אמנם היצרנים מתווכחים ביניהם האם 120 או 150 או 180 ס"מ הוא האורך האפקטיבי, אבל הם כולם מסכימים שארוך יותר זה פחות טוב ושיש להימנע ככל האפשר מכבלים מאריכים, משרשורים של שקעים ותקעים ומפיתולים חדים.  

על EntreQ

EntreQ (ראשי תיבות של Energy Transforming Equipment),היא חברה שוודית קטנה וחדשה יחסית, העוסקת ביצור "ציוד להמרת אנרגיה", כפי שניכר משמה. כלומר, בתכנון כבלי אודיו מכל הסוגים בכמה רמות, וכן בייצור ספייקים, מעמדים ואביזרים שונים לשיכוך רעידות. לחברה אין עדיין נציגות בארץ.

בביקורת הזאת אתמקד בכבלי הרמקולים ובאינטרקונקטים של החברה, שניהם מסדרה הנקראת Discover – שתיים לפני סדרת ה-Challenger הבכירה. דגם כבלי הרמקולים נקרא Discover Speaker, אורכו 2.5 מטרים לצד, ומחירו 600 יורו. דגם האינטרקונקטים הוא Discover Signal, אורכם 110 ס"מ, ומחירם 530 יורו. יש לציין כי המחיר כולל הובלה עד הארץ.  בהמשך אדבר גם על מוצר הנקרא AC Wraps, במחיר 1200 כתרים לזוג.


כל הכבלים מוכנים לבדיקה.

ראשית, כמה מילים על מראה הכבלים, הם בהחלט נראים שונים. למען האמת, הם די דומים לחבלי כביסה… מדובר בשני כבלים לצד (Shotgun), גמישים מאוד, עטופי כותנה, עם מחברים לא שגרתיים, פרי המצאת החברה. מחברי ה-RCA באינטרקונקטים נראים מבפנים כאילו נחתכו מצינור גז, אבל בסך הכול הם נוחים. הבננות בכבלי הרמקולים אינם מתאימים לא למחברי הרמקולים שלי ולא למחברי המגבר. הכבלים מצוידים בקצותיהם בחיבורי הארקה שנראו לי בהתחלה חסרי פשר, ונוסף על כך – אין סימנים המצביעים על כיווניות ואפילו לא על התאמת פאזות: אדום לאדום, שחור לשחור.


Discover Signal


Discover Signal

שניים-שלושה מיילים לחברה, שזכו למענה מהיר וסבלני, בליווי צילומי המחשה מאירי עיניים, פתרו לי את כל הבעיות וחשפו את הסדר בבלגן. התברר  שהרכבתי את הכבלים הפוך וכן – התברר לי גם איך להרכיב את ההארקה, שלא ראיתי כדוגמתה מעולם. אין ספק שהחברה חייבת לצרף לכבלים שלה דף הסבר מפורט – אודיופיל איננו בהכרח גאון טכני.

המערכת והמוזיקה שבה נבחנו הכבלים

לפירוט רכיבי המערכת ראו בסוף הכתבה. כאן אציין שהאינטרקונקטים חוברו בין הפונוסטייג´ למגבר (ובמשך 5-4 ימים בדקתי אותם גם עם הפונוסטייג´ הטרנזיסטורי המעניין של RCM). המערכת שלי מבוססת על מקור אנלוגי בלבד, אבל בזמן הביקורת, לתקופה בת שבוע בערך, בחנתי את האינטרקונקטים גם עם שני נגני תקליטורים שפופרתיים של חברת MHZS (דגמים CD88F ו CD66E). הנגנים הגיעו עם שפופרות משודרגות והם הפתיעו אותי במוזיקליות המהנה שלהם, בוודאי ביחס למחירם הנמוך. לפרק זמן קצר בחנתי את הכבלים גם עם הגברה טרנזיסטורית של EDGE G3.


Discover Speaker

המוזיקה שהקשבתי לה בתקופת הביקורת היא זו שאני מקשיב לה כרגיל: בערך תשעים אחוז קלאסי (נכון יותר, ברוק ומאה עשרים) ועשרה אחוזים ג´ז ושונות.       

איך שומעים?
אומר מייד: הכבלים האלה הם בין הטובים ביותר ששמעתי מעודי; בכל מקרה – הטובים ביותר שהיו אצלי אי-פעם. זהו. נגמרה הביקורת. נגמרה? לא, המוח האנושי זקוק להסברים. טוב, אז רוב כבלי הרמקולים שהחזקתי, היו יקרים לפחות פי אחד וחצי מן הכבלים הנידונים. כמו כן, הזדמן לי לשמוע פעמים רבות ובמשך שעות ארוכות, כבלים יותר זולים ויותר יקרים במערכות אחרות שהכרתי היטב. מכל הכבלים האלה, חלק הצטיין בהעברה מצוינת של תדרים נמוכים וגבוהים, אבל היה חלש בתדרי הביניים; חלק הצטיין בצליל מלא ועשיר, אבל בבמה מצומצמת ואפלה; חלק הצטיין בפירוט, בזריזות ובדינמיקה, אבל בצליל רזה ובהיר מדי; והלאה והלאה. הרעיון מובן – דבר בא על חשבון דבר. כל הכבלים האלה, לפחות אלה ששכנו בביתי, גרמו לי להרגיש חוסר נחת ולנסות לחפש את הסיבות לבעיות האמורות במקומות אחרים במערכת. נראה שהייתי מחפש עד קץ כל הימים, אילו לא הזדמנו לידיי הכבלים של EntreQ. אחרי שהרצתי אותם (Burn-in) למעלה ממאה שעות, התחולל הנס. פתאום מצאתי את עצמי מקשיב למוזיקה! מניח תקליט אחר תקליט ומתרכז רק במוזיקה. אחרי כמה שבועות כאלה, שבהם לא התרוצצתי מסביב למערכת בחוסר שקט מעיק, נעצרתי. כולי תמיהה על התופעה הזאת, הלא מוכרת לי. ואז הבנתי: זה האיזון. מעולם לא היתה המערכת שלי מאוזנת כל כך. דבר לא בא על חשבון דבר. שום דבר לא נדחף או נדחק להבליט את עצמו. כתוצאה מכך, המוזיקה נשמעת נינוחה וטבעית, כמו במופע חי, שבו אינך מפרק את המוזיקה לתדרים השונים, או לנפח הצליל, או לדינמיקה וכיו"ב. לתופעה המופלאה הזאת מתווספות עוד 4תכונות מרוממות:

  1. אלה כבלים פשוט  Smooth- חלקים, זורמים, צלולים, לא גרגריים – ששמעתי מעודי (אומרים שלכבלים של Kondo יש תכונה דומה. אינני יודע, לא שמעתי).
  2. לכבלים האלה יש צליל מלכותי – רוב הכבלים האחרים ששמעתי מפיקים גרגור פלבאי לעומתם!
  3. הם מנחיתים רעשים בצורה לא רגילה – כנראה בזכות ההארקה.
  4. הם יוצרים תמונת במה ממוקדת; אבל זה לא מפליא לנוכח האיזון המצוין שלהם. בתכונה האחרונה הרגשתי כמעט מייד, אבל אישור לכך קיבלתי לאחר השוואה בין האינטרקונקט של Entreq לאינטרקונקט יוקרתי, שהערכתי מאוד, עד ששמעתי כמה תמונת הבמה שלו מעורפלת ומתנדנדת ביחס לזו של Entreq.

האם יש לכבלים האלה חסרונות? כן!

  1. החברה חייבת להחליף את הבננות לרמקולים לבננות בקוטר סטנדרטי (הבנתי שהם כבר מטפלים בזה).
  2. היו לי כבר כבלים שהפיקו בסים אדירים יותר, או יותר "אוויר", או צליל מלא יותר, או במה רחבה ועמוקה יותר, או פירוט רב יותר, או דינמיקה טובה יותר. אבל כפי שאמרתי: שום כבל לא הצליח לשלב בצורה מאוזנת כל כך בין כל התכונות הללו (ותכונות נוספות אחרות). למען האמת, הכבלים של Entreq מפיקים את כל הנאמר כאן בצורה מרשימה, בוודאי ביחס למחירם מול כבלי Hi-End אחרים והסיבה שאני מונה את הסעיף הזה כ"חסרון" היא לטובת מי שעדיין מחפש כבלים המבליטים תכונה כזו או אחרת, כדי לפצות על איזה פגם בסיסי במערכת, או סתם מתוך נטייה אישית.

כאן ראוי לאזכר את הנטייה של הכבלים השונים להתאים בחלקם למגברים שפופרתיים ובחלקם לטרנזיסטוריים. לרוב זה נובע מתכנון לקוי של הכבל, כלומר, תכנון המדגיש נתונים הפוכים לנתונים הקונבנציונליים של סוגי המגברים האמורים. לדוגמה, כבל המעבה (מנפח) את הצליל ומדגיש את תדרי הביניים (מיד) יתאים לרוב למגבר טרנזיסטורי קונבנציונלי ולהפך. אבל קורה לפעמים, שגם כשהכבל מתוכנן היטב, הוא נוטה להתאים יותר לסוג הגברה מסוים. נדמה לי שזה המקרה עם הכבלים של Entreq: הם מצוינים להגברה שפופרתית, אבל עם הגברה טרנזיסטורית ומקור דיגיטלי הם פורשים את כל הנוצות, ומעניקים למוזיקה Golden glow, זוהר מוזהב ענוג וממכר, המפצה על הפגמים הבסיסיים של הגברה טרנזיסטורית מצויה. ולא, לא מדובר ב"צביעה", אלא ביכולת מופלאה לינוק עושר טונלי מן המכשירים. האם גם זה חיסרון?     

AC Wraps

אלה הן יריעות עור ממולאות חול ומתכות שונות, שעוטפים איתן את הכבלים השונים. יש שני סוגי יריעות, האחד נועד לעטוף כבלים קרוב לנקודת המוצא (כגון שקע החשמל), והאחר במרכז הכבל.

בדקתי את שני סוגי היריעות האלה בכל הכבלים במערכת והתוצאה ניכרת מייד: המוזיקה נשמעת רגועה יותר והצליל מלא ועשיר יותר. משחק בכמות היריעות האלה ובמיקום שלהן יאפשר תוצאה אופטימלית, כדי שהמוזיקה הרגועה לא תהפוך לאיטית והצליל העשיר למריחת צבע. לא בדוק, אבל נדמה לי שמערכות טרנזיסטוריות עצבניות תאהבנה את היריעות האלה יותר ממערכות שפופרתיות.

סיכום

הכבלים של Entreq הם דוגמה לתכנון נבון: שילוב נהדר בין יכולות טכניות ומדעיות לבין אוזן מוזיקלית ביותר והבנה עמוקה בתרגום – כלומר, בטעם משובח בבחירת המרכיבים היוצרים פשרה מענגת ובמילים אחרות, העברת תמציתו המהותית של המופע המוזיקלי היישר לסלון ביתך!

אלו הם כבלים לאודיופילים מתקדמים ו/או משופשפים, שמאסו בזיקוקי דינור אודיופיליים ולמדו לעומק את סוד האיזון בין הרכיבים השונים במערכת. כבלים למי שמבקש איזון אופטימלי בין הפקטורים השונים בהאזנה וצליל חלק ומלכותי. במילים אחרות – מוזיקה. התופעה הזאת – האיזון האופטימלי – היא ככל הנראה תרופת פרוזאק מדהימה לאודיופילים חסרי תקנה (כמו כותב שורות אלה), ובד בבד גם איום ממשי על סוחרי האודיו השונים. הללו ייאלצו לשמוע, לגודל זוועתם, איך המכורים מתקשרים לדבר איתם… איחס… על מוזיקה.

כרגיל בתחום הזה, הכבלים אינם זולים. אבל כשלמדים מה הם עושים למערכת וכשבוחנים את המחיר ביחס למחירם המופקע של כבלי Hi-End אחרים, נראה המחיר איכשהו פרופורציונלי יותר – ובכל זאת, כאמור, הם אינם זולים, ואם צריך לבחור בין הכבלים לרמקולים לבין האינטרקונקטים, מוטב לרכוש תחילה – כרגיל – את הכבלים לרמקולים. בבוא היום, כשתקנו גם את האינטרקונקטים, תוכלו לנוח בשלווה באיי הברוכים. מומלץ ביותר!


המערכת
מקור: פטיפון Michell GyroDec עם ספק הכוח המשודרג (HR), זרוע TecnoArm, וראש Shelter 901.
פונוסטייג´: EAR834P עם שפופרות משודרגות.
הגברה: Prima Luna Prologue Two עם שפופרות משודרגות (מגבר משולב).
רמקולים: Coincident Victory.
כבלי חשמל: Acoustic Zen Tsunami Plus, ומפצל החשמל – Transparent Bank 6. שקעי החשמל הם של SIN.
בידוד: ארונית מבנייה עצמית בסגנון RoomTune, עם משטחי SRA מתחת לפטיפון ולפונו סטייג´. המגבר מונח מחוץ לארונית על בלוק עץ מסיבי בעובי 10 ס"מ. כל הציוד, כולל הרמקולים, מונח על ספייקים של BDR. כל הכבלים, כולל מפצל החשמל, מונחים על ספוגים אקוסטיים של Auralex.

מחירים
530 יורו – Discover Signal.
600 יורו – Discover Speaker.
120 יורו – זוג AC Wraps.
המחירים כוללים משלוח עד לישראל.

להמשך דיון בנושא הביקורת לחץ כאן.

גילוי נאות: כותב הביקורת רכש את הכבלים מהיצרן בתום הביקורת


7:00
  /  
17.3.2009
  
כתב: שמעון בוזגלו

1