שרת קבצים: Dragontech ioBox-200

כבר במבט חטוף, ניתן ללמוד מצבע החציל הבולט שה- ioBox-200 הוא שרת קבצים מבית Dragontech, יצרני ה- ioBox-100HD שכבר נסקר ...

7:00
  /  
01.02.2009
  
כתב: אודי פינקלשטיין
הקדמה

הקדמה

בשנים האחרונות החלו לצוץ בשוק החובבים התקנים חדשים – שרתי קבצים (הנקראים באנגלית -Network Attached Storage). התקנים אלו מאפשרים לנו לאחסן את הקבצים שלנו במקום מרכזי ברשת הביתית ולגשת אליהם מכל התקן המחובר אליה.

התקנים אלו משתלבים בשתי מגמות הרווחות בשנים האחרונות בעולם הטכנולוגיה:
המגמה הראשונה היא מגמת ה- Appliances. ה- Appliances הינם מכשירים מתוחכמים, המכילים לרוב מחשב מובנה (אך לאו דוקא PC)  ונועדו לבצע לרוב משימה אחת בלבד, אך לבצע אותה טוב, ללא צורך בתחזוקה מסובכת של PC. חלק מה-Appliances אף נועדו לפעילות רצופה 24 שעות ביממה ללא צורך בהדלקה שלהם לפני כל שימוש. דוגמות ל-Appliances הינן רבות, החל ממכשירי ה-GPS היעודיים, מסגרות דיגיטליות לתמונות, סטרימרים לאודיו ווידאו, ועוד.

המגמה השניה היא "הגל הירוק". המודעות לצורך בחסכון באנרגיה הביאה ללידת דור חדש של מוצרים אשר צריכת אנרגיה באופן חסכוני הוא חלק מהותי מהתכנון שלהם. מעבר לשמירה על איכות הסביבה אלו לרוב מוצרים שקטים יותר, שאינם מצריכים מאווררים גדולים ורועשים ותופסים פחות מקום עקב ביטול השימוש בהתקני קרור מאסיביים ובשנאים גדולים. מגמת ה-Appliances משתלבת היטב במגמה הירוקה היות ש-Appliance מתוכנן לצרוך הרבה פחות אנרגיה מ-PC, במיוחד לאור העובדה שהוא מיועד לרוב להשאר פועל 24/7.  

תאור המוצר

שרתי הקבצים הביתיים מתחלקים ל-3 קבוצות עיקריות:

  1. שרתים בעלי כונן בודד שהינם חסרי יתירות ומהווים את פלח השוק התחתון והזול.
  2. שרתים בעלי 2 כוננים המאפשרים יצירה של מערכי RAID0 למהירות עבודה גדולה יותר או RAID1 ליתירות המידע.
  3. שרתים בעלי 4 כוננים ויותר המאפשרים מערכים מתוחכמים מסוג RAID5.

ה- ioBox-200 הינו שרת קבצים בעל 2 כוננים. התכונה המייחדת את השרת הינה התמיכה שלו, מלבד התפקוד הבסיסי כשרת קבצים, בפונקציות רבות המבוצעות בדרך כלל ע"י PC בלבד:

  • שרת קבצים בכל הפרוטוקולים הידועים: SMB, NFS, AFS.
  • שרת מולטימדיה: SqueezeServer, DLNA server (UPnP), iTunes Server.
  • שרת FTP.
  • שרת WEB כולל תמיכה ב-PH, MySQL ו-Joomla.
  • סייר קבצים מבוסס WEB הנותן גישה לכל הקבצים בדיסק מתוך הדפדפן.
  • תחנת הורדות – השרת יוריד עבורך קבצים ב- HTTP, FTP, Bittorrent ללא צורך בהשארת ה-PC דולק למשך ימים שלמים.
  • שרת הדפסה – שיתוף מדפסות עם חיבור USB לכל המחשבים ברשת.

קיבלנו את המוצר ארוז יפה במארז קרטון נוח בעל ידית:

בתוך הקופסא מצאנו את הפריטים הבאים:
חוברות הפעלה, כבל מתח (שאינו מתאים לארץ לצערינו) ספק כח חיצוני, כבל לרשת גיגהביט, 2 דיסקים להפעלה, 8 ברגים להתקנת דיסקים, וכמובן היחידה עצמה.

התרשמות חיצונית

לאחר הסרת כל האריזות ניתן לראות סוף סוף את המוצר:

המארז עשוי מאלומיניום מוברש, שהתמונות פשוט עושות לו עוול. העיצוב תואם לזה של ה-ioBox-100 שנסקר לאחרונה כאן באתר.

בחזית (משמאל לימין): כפתור הפעלה, נורית ON/OFF, נורית סטאטוס, נורית רשת, שתי נוריות – אחת לכל דיסק, כניסת USB קדמית, נורית למצב העתקה, כפתור למצב העתקה (לחיצה על כפתור זה מעתיקה כל Disk-on-key המחובר לכניסה הקדמית אל תוך השרת).

ניתן לראות כי את המכסה הקדמי מחברים 4 ברגי בוהן הניתנים לפתיחה באופן נוח ללא מברג.

מאחור (משמאל לימין): כניסה לספק 12V, חריר RESET, 4 כניסות USB 2.0, חיבור רשת גיגהביט, חיבור טורי, חור למנעול אבטחה.

לאחר הסרת המכסה הקדמי מתגלים שני מגשים לחיבור 2 דיסקים בתקן SATA I/II. גם כאן כל מגש מחובר בשני ברגי בוהן ולאחר פתיחתם נשלפים שני המגשים בקלות:

הברגנו כל דיסק ב-4 ברגים לתחתית המגש ודחפנו אותם בקלות אל תוך היחידה. סגירה מהירה של הברגים ואנחנו מוכנים להפעלה.

התקנה ושימוש 

התקנה

לא נתעכב הרבה על ההתקנה שכן היא די קלה, אם הולכים לפי ההוראות המצורפות. לאחר חיבור היחידה לרשת ולמתח נפעיל אותה. לאחר כדקה לכל היותר היחידה נטענת ומקבלת כתובת משרת ה- DHCP המקומי ומכריזה על כך בצפצוף קצר. בשלב זה נוכל כבר למצוא את השרת בעזרת אפליקציית ה-ioBox assistant ,המצורפת על אחד התקליטורים והמשמשת לאיתור שרתי ה- ioBox ברחבי הרשת שלנו ומדווחת על כל היחידות המזוהות, כולל כתובת ה-IP שלהן. לזכות החברה נאמר כי האפליקציה ניתנת להרצה ישר מהתקליטור המצורף ללא צורך בהתקנה (ישנו כמובן גם Installer מלא).

שלבי ההתקנה בקצרה: בחירה בין התקנת אקספרס להתקנה למתקדמים. בגרסת המתקדמים מתבקשים לתת סיסמת מנהל חדשה, שם לשרת, אזור זמן, כתובת IP (ניתן לבחור בין כתובת DHCP אוטומטית למתן פרטים באופן ידני). לאחר מכן מתבקשים לבחור את אופן ארגון הדיסקים: RAID0, RAID1, Linear. בהתקנה הראשונית חובה לבחור ב- RAID1, אך לאחר מכן ניתן לשנות זאת.

בשלב האחרון אנו מתבקשים לפרמט את הדיסקים ולעדכן קושחה. שלב זה הינו קריטי, ואסור לדלג עליו. בניגוד למוצרים רבים להם אנו רגילים, הכוללים קושחה בזכרון FLASH, ה- ioBox בדומה לחלק מהשרתים האחרים בשוק מכיל חלק ניכר מהקושחה שלו על הדיסק הפנימי אותו התקנו זה עתה. ניתן ללמוד זאת בקלות מהעובדה שגודל קובץ הקושחה הוא כמעט 100MB בעוד שגודל זכרון הבזק ביחידה הוא 16MB בלבד. מסיבה זו, כל התקנה של דיסקים חדשים מחייבת תמיד עדכון קושחה.

לאחר ההתקנה נוכל גם לשים לב שהשרת הקצה כ- 8GB על גבי הדיסק עבור הקושחה על חשבון שטח האחסון הכולל שלנו בדיסק.

השימוש בשרת

לאחר התקנת השרת נוכל לתפעל את כל האופציות של השרת דרך כל דפדפן בכתובת http://ioBox-name:10000/ (כמובן יש להחליף את שם השרת שנבחר במקום ioBox-name. ניתן גם לכתוב ישירות את כתובת ה-IP של השרת, אותה ניתן לקבל מתוכנת ה- ioBox assistant)

ניתן לראות במסך הראשי את כל הפרטים החשובים על מצב המערכת כולל מצב הדיסקים, מצב השרת ומצב הרשת.

נסקור בקצרה את האופציות תחת התפריטים השונים:

תחת תפריט WIZARD ניתן לשנות את שם השרת, שעה/תאריך/אזור זמן, הגדרות רשת (DHCP או כתובות ידניות), תצורת הדיסקים (RAID).

תחת תפריט USERS & GROUPS ניתן להגדיר משתמשים שונים כולל שם, סיסמה ו- Disk quota (שטח האחסון המקסימלי המוקצה למשתמש זה). ניתן גם להגדיר קבוצות משתמשים שונות ע"י בחירת שמות המשתמשים השייכים לאותה קבוצה. דבר זה מאפשר שליטה נוחה על מנגנון ההרשאות.

תחת תפריט SYSTEM ניתן לראות את מצב המערכת (כפי שמופיע בצילום המסך למעלה) ולשנות את הגדרות המערכת באופן מפורט יותר מזה של ה-WIZARD הפשוט – אופציות כמו Jumbo Frames לשיפור הביצועים ברשת גיגהביט, סנכרון שעון המערכת משרתי אינטרנט, הגדרות אימייל למשלוח הודעות סטטוס ועוד.

תחת Tools נמצא אופציות כמו Save & Restore המאפשרת לגבות ולשחזר את קונפיגורציית השרת המלאה (רק את הקונפיגורציה כמובן), עדכון קושחה, גיבוי נתונים מקומי (ממקום אחד בדיסק למקום אחר, כולל גיבוי אוטומטי מתוזמן מראש), גיבוי מרוחק (משרת ioBox אחד לשני), הגדרות DNS דינאמי, וכיבוי או הדלקה של השרת.

תחת תפריט Services נמצא את כל השרותים שהזכרנו בתחילת הסקירה:
הגדרות שרת קבצים לחלונות (SMB) ולמקינטוש (AFS), כולל יצירת Shares עם הרשאות נפרדות לפי שם משתמש או לפי שם קבוצה. ישנה תמיכה גם ברשתות עם Active Directory

הגדרות שרת FTP כולל אפשרות Anonymous והגבלות על מספר התקשרויות מקסימלי במקביל (מספר כולל, לפי משתמש, לפי כתובת קליינט).

הגדרות שרת ליוניקס (NFS) כולל הגבלה על מספר החיבורים לשרת, ובקרת הרשאות (כמו SMB)

הגדרות שרת רשת (WEB) כולל תמיכה ב-SSL, מנהל קבצים דרך הדפדפן, MySQL, PHP Joomla.

הגדרות מולטימדיה: אפליקציית Photo Gallery להצגת תמונות בדפדפן, שרת UPnP, שרת iTunes ושרת SqueezeCenter.

הורדות קבצים: הורדות FTP או HTTP כולל הגבלה על מספר ההורדות במקביל ועל קצב ההורדה המקסימלי, בניית תור להורדות ותזמון ההורדות לשעה מסוימת – וכמובן קליינט Torrent מובנה עם WEB GUI.

לטובת המורידים "הכבדים" שבינינו, ישנה גם אפליקצייה לחלונות הנקראת ioBox Download המאפשרת שליטה מרכזית בכמה שרתי ioBox לצורך תכנות ובקרה מרכזית של כל ההורדות.

תחת תפריט Devices נמצא:
שליטה על הדיסקים הקשיחים (מצבי עבודה – RAID0, RAID1, Linear, Single Disk) ושליטה על פורמט הדיסק – ext2  המהיר או ext3 הבטוח יותר.
שימו לב בחלון זה, איך 2 דיסקים שכ"א מהם מכיל 298G, נותנים למשתמש קצת מעל 292GB עקב הקצאת מעל 7GB לטובת קושחת הלינוקס של המכשיר.

שליטה על אופציות Smart של הדיסקים (דיווח תקלות ואיתורן מראש).


הצגת מצב כונני USB חיצוניים


הפעלת שרת הדפסה למדפסת USB


תחת תפריט LOGS נמצא לוגים לכל מאפייני המערכת

ביצועים ושירותים

ביצועים ושירותים

המחשבה הראשונית היתה להריץ Benchmark שנקרא iozone שבו משתמש אתר smallnetbuilder.com לדרוג טבלת ה- NAS ההשוואתית שלו. לאחר מספר הרצות iozone החלטתי להתעלם מתוכנה זו מכמה סיבות:

  1. לא ניתן להשוות את התוצאות שיתקבלו עם אלו של smallnetbuilder מכיון שהמחשב שמריץ את iozone , ומתג האתרנט שונים מאלו של smallnetbuilder.
  2. קיבלנו שונות גבוהה של התוצאות בהרצות חוזרות של התוכנה.
  3. כאשר מריצים את התוכנה לפי אותם פרמטרים בהם משתמש smallnetbuilder, מתקבלות מספר רב של תוצאות. האתר הנ"ל מצמצם את התוצאות לגרפים מרוכזים באופן שלא היה ברור לי דיו על מנת לשחזר את התוצאה.

החלטתי במקום זאת לבצע בנצ´מרק יותר מעשי:
העתקה של אוסף קבצים מייצג (חלקם קטנים, חלקם גדולים מאד – בסה"כ 3495 קבצים בגודל כולל של 4,256,403,109 בתים) מדיסק קשיח לשרת לקחה 23:40 דקות. העומס על השרת היה כ- 40% (איך מדדנו עומס? ראו בהמשך).

העתקה בכוון ההפוך לקחה 11:09 דקות. העומס על השרת בקריאה היה נמוך מעט יותר ונע סביב ה- 30%

שרת SqueezeCenter
שרת זה נועד לטפל במזרימדיה ממשפחת ה- SqueezeBox. בדיקה פשוטה מעלה ששרת ה- SqueezeCenter אינו כולל יכולות transcoding (המרה תוך כדי הזרמה) של פורמטים שונים כמו שעושה גרסת ה- PC של השרת. דבר זה מונע מהשרת ניגון של קבצים בפורמטים כמו Apple Lossless, APE, AAC, MPC, Wavpack שנגני ה-SqueezeBox לסוגיהם אינם יודעים לנגן באופן טבעי. [תוספת: לאחר סיום ביצוע הביקורת גיליתי בעזרת ה- NAS הפרטי שלי,Buffalo LS250-GL, שחסרון המקודדים החיצוניים גורם לאי יכולת לשמוע את השידור האינטרנטי של גל"צ דרך ה-NAS]. חלק מהמקודדים ניתן למצוא באינטרנט מקומפלים מראש למעבדי ARM.

על מנת לבדוק ביצועים, הוספנו תיקיה עם כ-100 שירים ב- 11 אלבומים (פעולת הסריקה לקחה קצת פחות מדקה וחצי).

ניגנו שיר אחד בלולאה אינסופית בזמן שביצענו העתקה חוזרת של אותם הנתונים. העומס על המעבד של תהליך ה- SqueezeCenter נע בין 2% ל- 10%, ולא נשמעה שום קפיצה במוזיקה. ההעתקה לעומת זאת הסתיימה לאחר 13:50 דקות לעומת 11:09 קודם לכן, והעומס שגרמה העתקת הקבצים על המעבד היה כ- 35%.

איך בעצם אנחנו בודקים עומס?
ע"י כניסה לשרת ברמת ה- linux shell ושימוש בפקודה top נראה כי ה- SqueezeCenter צורכת כ- 53MB זכרון ולכן די ברור ש- 128MB זכרון לשרת SqueezeCenter הוא מינימום בל יעבור. מכיון שתוכנת ה- SqueezeCenter כתובה ב- perl, ניתן לזהות את התהליך שלה בצילום המסך למטה בשורה המכילה את הפקודה perl. שרת הקבצים לחלונות הוא תהליך ה- smbd. בכל שורה ניתן לראות כמובן את אחוז הזמן שהמעבד מבלה בתהליך זה.

שרת TwonkeyServer
בדיקה שטחית של שרת ה- UPnP על גבי PC הראתה שהוא עובד, אך הוא לא נבדק מעבר לכך (עקב חוסר בתשתית רשת אלחוטית עד לסטרימר שלי).
התחברנו גם למסכי הבקרה של twonkey דרך דפדפן והכל נראה נורמלי.

יש לשים לב שתוכנה זו אינה מגיעה עם רשיון הפעלה, אלא רק ל-30 ימי נסיון מרגע ההפעלה הראשונה.

שרותי הורדה
הורדנו קובץ Torrent (חוקי כמובן), הוספנו אותו דרך הדף המתאים ומאותו הרגע השרת החל להוריד אותו. ניתן לבדוק את מצב ההורדה בכל רגע ולהשעות/להמשיך אותה לפי הצורך.
תוכנת ה- bittorrent בה משתמש ה- ioBox כתובה ב-python וצורכת בין 20 ל-40 מגה בייט זכרון, כנראה בתלות במספר המקורות. העומס על ה- CPU היה בין 5% ל-10%

תכונות RAID
על מנת לבדות את תכונת ה- RAID1, החלטתי לחזור על הבנצ´מרק שביצענו קודם, תוך שליפת דיסק.
שליפת הדיסק לא גרמה להודעת אימייל, אלא רק לשינוי בתצוגה שהודיע שאנחנו ב- degraded mode. גם נורית האזהרה לא נדלקה.

לאחר שנשארנו עם דיסק אחד פעיל, העתקה מהשרת  לקחה 16:20 לעומת 11:09 קודם לכן. עם החזרת הדיסק הקודם הוא זוהה מיד, ולאחר כ- 10 עד 20 שניות התחילה פעולת בניית מערך ה- RAID מחדש. העומס על המעבד היה כ- 50%. הפעולה הסתיימה תוך קצת פחות כ-80 דקות (במערכת היו צמד דיסקים של 320GB). השרת היה זמין ועבד באופן רגיל לגמרי לכל אורך תהליך השחזור. שימו לב שתהליך השחזור מגבה את כל הדיסק סקטור אחרי סקטור, ללא תלות בכמות הנתונים המאוחסנת עליו בפועל

חומרה
ה- ioBox-200 מתבסס על פלטפורמה נפוצה מאד בקרב שרתי ה-NAS – רכיב ה-""Orion של חברת Marvell מדגם 88F5182. רכיב זה כולל מעבד ARM ואת כל הרכיבים ההיקפיים הנדרשים לבניית שרת למעט הזכרון (RAM, FLASH) ובקר הרשת. כבקר רשת נבחר רכיב אחר של Marvell מדגם 88E1111 (הידוג גם כ- "Alaska"). הפלטפורמה הזו נפוצה מאד, בדומה לאופן בו הרכיבים של חברת Sigma כבשו את שוק הסטרימרים. בעצם התכונות היחידות המאפשרות למוצר כמו זה להתבלט מעל מתחריו היא כמות ה- RAM הגדולה שלו (256MB), ארבעה מחברי USB, החיבור הטורי ופונקציית ההעתקה בלחיצת כפתור. גם המכניקה של היחידה מרשימה והיא משדרת רושם של מוצר מוצק ואמין, בעל הנדסת אנוש טובה.

למעשה רוב יצרני השרתים בחרו להתקין 32MB או 64MB בלבד ביחידות הזולות שלהן הכוללות 2 דיסקים. בהמשך נראה איך כמות הזכרון נהיית קריטית כאשר מריצים אפליקציות נוספות בשרת.

תוכנה
כמו כל שרתי ה-NAS בשוק, שרת זה מתבסס על גרעין של לינוקס, עליו רצות אפליקציות קוד פתוח כמו  Apache, MySQL, SqueezeCenter ועוד. למעשה כל תכונה מהותית במוצר זה ממומשת ע"י תוכנת קוד פתוח: שרת ה-iTunes הוא Firefly, שרת ה- SqueezeCenter מגיע ישירות בקוד פתוח מ-Logitec.

יש לשים לב ששרת ה- UPnP הוא TwonkeyServer המסחרי, שמגיע בגירסת נסיון ל-30 יום בלבד ויש לקנות לו רשיון ב- $30 אם מעוניינים להשתמש בו מעבר לכך.

נקודת הבידול העיקרית בנושאי תוכנה בין השרתים השונים היא לרוב ה- WEB GUI הקושר את כל חלקי המערכת זה לזה והופך את התוכנות הנפרדות למערכת אחת בעלת ממשק אחיד. עדיין לא קמה (למיטב ידיעתי) תוכנה על בסיס קוד פתוח לשרתי קבצים בדומה לקושחות ה- DD-WRT לנתבים מבוססי לינוקס.

כאן אנחנו מגיעים לנקודה כואבת: נכון לזמן כתיבת ביקורת זו, חברת Dragontech לא פרסמה את קוד המקור של החלקים הפתוחים של ה- ioBox למרות שהינה מחוייבת לכך על פי תנאי רשיון הקוד הפתוח בו היא משתמשת. בלא מעט מקרים חברות אחרות נתבעו על כך בבית משפט. נקווה שזה לא יגיע לכך במקרה זה.

מתחרים
כמו שנאמר, הפלטפורמה של ה- ioBox היא די סטנדרטית וקיימים עשרות דגמים דומים, אך ללא ספק ההשראה למודל זה היא ה-  TS-209 pro II של חברת QNAP, חברה בעלת וותק של מספר שנים בתחום שרתי הקבצים הביתיים:

המפרט הטכני זהה לחלוטין, כולל המעבד, המהירות, בקר הרשת, כמות זכרון ה- RAM ואפילו גם מבנה המגרות הפנימי זהה. הצצה בדף המפרט מראה שגם תכונות התוכנה דומות, אם כי ל- TS-209 pro II ישנן מספר תכונות שאין ל- ioBox כגון הקלטת מצלמות רשת ו-Remote replication. למעשה, התחברות לשרת ברמת ה-linux shell מראה כי אפילו קרנל הלינוקס שלהם זהה לחלוטין –  שניהם רצים תחת גרסה 2.6.12.6 (גרסה עתיקה לפי כל קנה מידה, דרך אגב).
מבט נוסף באתר של QNAP מראה שהתוכנה שלהם מתקדמת יותר וכוללת אופציה להתקנת מודולים נוספים, בין המודולים המעניינים:

  • Mldonkey – קליינט לחמור המבוסס על GUI דרך דפדפן.
  • SABnzbd+ – הורד קובץ NZB לשרת , ותן לו לעשות את העבודה במקומך.
  • כמה מודולים נוספים של QNAP כבר קיימים כפונקציות מובנות ב- ioBox, הלא הם ה- SqueezeCenter, Joomla ו- phpMyAdmin.
  • המודול החשוב ביותר בעיני הוא ipkg . תוכנה זו מאפשרת התקנת חבילות תוכנה מוכנות על השרת. החבילות, מסוג שנקרא optware מיועדות למערכות לינוקס מבוססות מעבדי ARM, ורצות כיום על מבחר רב של שרתי NAS. קיים מבחר חבילות עצום (מאות) שניתנות בעזרת פלאג-אין זה להרצה על גבי שרת זה, או כל שרת NAS אחר התומך ב- optware.
סיכום

סיכום

כמוצר, נראה שה- ioBox מספק את הסחורה ועובד כפי הנדרש. מצד שני, הוא בסופו של דבר חיקוי ברור של ה- TS-209 pro II ולכן יש להשוותו אליו:

יתרונות

  • 4 יציאות USB לעומת 2 ב- TS-209 pro II.
  • יציאה טורית שאין ב- TS-209 pro II  (אם כי מה עושים איתה בדיוק?).
  • זכרון Flash בגודל 16MB לעומת 8BM ב- TS-209 pro II – בפועל זה לא נותן כלום כי רוב התוכנה ממילא מותקנת על הדיסק הקשיח.
  • מחיר זול: $260 ל- ioBox-200 לעומת $375 ל- TS-209 pro II.
  • ביצועים טובים יחסית ליחידות NAS מקבילות, אם כי יש צורך לוודא שהביצועים באמת זהים לביצועי ה-  TS209 pro II. (על פניו החומרה זהה וגם קרנל הלינוקס זהה, מה שאמור להבטיח ביצועים פחות-או-יותר זהים).

חסרונות

  • ל-ioBox אין יכולת הוספת מודולים ולכן כיום אין (לדוגמא) יכולת הורדת NZB לשרת out of the box כמו ב- TS209 pro II.
  • אין פורום תמיכה באתר החברה בניגוד ל-QNAP המחזיקה פורום פעיל.
  • לא כולל רשיון TwonkeyServer (ה- TS-209 pro II כנראה שכולל רשיון).
  • לא כולל תכונות מובנות ב- TS-209 pro II כגון חיבור מצלמות רשת ו-Remote replication.
  • ביצועים נמוכים יחסית למה שניתן היה לצפות מרשת גיגהביט ודיסקי SATA-2 מודרניים בתצורת RAID (הרבה פחות מ- USB 2, גם ברשת גיגהביט עם jumbo frames). כאמור, לא מעט מיחידות ה-NAS סובלות מבעיה זו.

מילים אחרונות
נראה שמדובר בתואם ל-TS-209 pro II עם חומרה טובה מעט יותר, תוכנה מעט פחות טובה, ותג מחיר נמוך בכ- 30%. המעבד החזק יחסית וכמות הזכרון תורמות ליכולת השרת להריץ במקביל את השרותים השונים הכלולים ללא בעיה. יחידות NAS עם 64MB זכרון יתקשו בכך, ויחידות עם 128MB יוכלו קרוב לוודאי להריץ רק חלק מהשרותים במקביל אך לא את כולם.

לגבי ביצועי השרת – מי שמצפה משרת כזה בתצורת RAID המחובר על תשתית גיגהביט לעבור את ביצועיו של דיסק פשוט בחיבור USB2 יתאכזב. הבעיה כאן מערכתית ומחייבת פתרון מקיף יותר (תמיכה בjumbo frames ברשת האתרנט המקומית בכל המרכיבים, אופטימיזציות למשתני ה- TCP/IP, כרטיס רשת חזק, ועוד).

מחיר: $260
המוצר ניתן לרכישה דרך אתר היצרן.

להמשך דיון בנושא הביקורת לחץ כאן.

Special thanks to Mr. Edwin Lui from Dragontech Corporation Ltd. who supplied us with the sample unit we used for this review

תודה לחגי מחברת Tronics על השאלת 2 דיסקים קשיחים לטובת הביקורת.


7:00
  /  
1.2.2009
  
כתב: אודי פינקלשטיין

1