מבחן רסיברי העל פרק ג´ – פיוניר LX90

איתי בכר ממשיך את סדרת המאמרים שלו על רסיברי העל...והפעם על הפרק - ה-LX90 של פיוניר הנודע גם בשמו השני: ...

7:00
  /  
16.12.2008
  
כתב: איתי בכר
הקדמה

הקדמה

הפיוניר LX90  Susano הוא הרסיבר הראשון מבית פיוניר שבאמת עורר את סקרנותי בקטגוריה  של רסיברי על.
נראה כי פיוניר יצאו מגדרם בכדי להניח על השולחן מכשיר, שגם עבורם מהווה פריצת דרך, או לפחות מתיחת היריעה באופן משמעותי.

ראינו בעבר מפלצות שריריות מחברות גדולות כגון דנון ויאמהה: רסיברים עבי כרס שדורשים שתפרקו מדף במזנון שלכם. אז עכשיו גם לפיוניר יש מכונה שהמדבקה ספינת דגל, יכולה להתנוסס עליה ללא רגשי נחיתות.
ה VSA-AX10 הותיק הושאר הרחק מאחור, פיוניר פתחה דף חדש במיצוב שלה בין שאר חברות האודיו הביתי הגדולות. ההצלחה של פיוניר בתחום המסכים, נראה שדחף אותה לנסות ולכבוש את קטגוריית הרסיברים. ניסוי שנראה כמצליח בינתיים.

ל 90 הוצמד כינוי, סוזאנו, אל הים והסופות במיתולוגיה היפנית. אולי פיוניר מקווים שהוא ישים לב למוצר, ויתן איזה עידוד אלוהי, או לפחות מיתולוגי? מעניין מה התעריף של אלים לשימוש בשמם. תג המחיר לבני תמותה, כדי להפוך לבעלים של כזה ציוד, יומרני משהו ובהחלט מושך תשומת לב. כשפיוניר כותבים 34,900 ש"ח ליד ה 90, הם מתכוונים להגיד 2 דברים עיקריים:

  • השארנו את מגברי העל האחרים מאחור (בקטגוריה של קופסה אחת לפחות)
  • רבותי, יש תחליף לפרה-פאואר נפרדים, במחיר מציאה של 34,900 ש"ח בלבד.

מבחינת העיצוב, המכשיר בהחלט נראה כשתי יחידות המונחות אחת על השנייה, ופיוניר אכן מדווחים על ספק כוח אחד להגברה ושני לשאר האלקטרוניקה – כך שבפוטנציאל ה LX90 יכול לתת פייט לפרה ופאור נפרדים. למרות גודלו, זה בהחלט אחד המכשירים היפים ששהו על מזנוני. המראה השחור המבריק והחלק יפיפה וסוחף מחמאות, או לפחות התפעלות. אדיש, אף אחד לא נשאר, ותהיו מוכנים גם לשאלות ותהיות אחרות, המכשיר הזה עושה את זה… רק הנוכחות שלו בארונית הציוד הופך את הסלון לחדר האזנה רציני. לפחות במראה…

נתונים

נתונים 

פיוניר נעזרו כאן בהגברה דיגיטלית של B&O, יש במכשיר 10 יחידות המספקות 140 וואט, או 200 לערוץ אם תסתפקו ב 7 רמקולים בלבד ובחרתם שלא להעזר ב Bi amp. המכונה הזו יכולה לספק 1400 וואטים בו זמנית, והם מדווחים על פיתוח יחודי להם לגרסת ה ICE שנקראת Wyred 4. או בקיצור, לרסיבר הזה לא חסר כוח!

למרות שסיפרו לנו שהגברה דיגיטלית מאפשרת לתכנן מכשירים קלים יותר, ה 90 עדיין מתהדר ב 36 קילוגרמים. נראה לי שפיוניר כיוונו את המשקל לפי המתחרים ולא לפי הטכנולוגיה. אני לא רואה מי מחבורת יצרני הציוד מוציאים רסיבר על מודרני, קלאס D, במשקל 12 קילוגרם ואת הקהל "קונה" את זה. ברזל זה טוב, והרבה כנראה עדיף במוצרי על.

כניסות/יציאות

  

כיאה למכשיר דגל, לא ממש תחסרו במשהו בנושא החיבורים. ה LX90 מתהדר בכל צורת מחבר כלשהו שהומצא בעשור האחרון, לפחות. מקומפוזיט, דרך קומפוננט, HDMI, USB, רשת, וכמובן אייפוד.

פיוניר מתהדרים בכמה מדבקות מבית טוב על הפאנל הקידמי, כגון THX Ultra 2 Plus, וגם של אולפן הסאונד הבריטי המוערך Air Studio, שהסמיך את ה 90 כ  Reference Monitor שלהם. המפרט הטכני מציין ממירי וולפסון 192/24 לכל הערוצים, 6 כניסות HDMI ושתי יציאות כאלה,(לא עובדות במקביל) 4 כניסות קואקס, 7 אופטיות, כניסת pre in  7.1 אנלוגית, ו pre out של 10.2 ערוצים, 2 כניסות ILINK, אפשרות לעבוד עם רמקולי 4 אוהם (2 קדמיים בלבד) ועוד.
בצד הוידאו, ה 90 מתהדר במעבד Marvell Qdeo התומך בסקיילינג ל 1080 24P העובד ב Deep color 12bit 297MHz. ל 90 חיבור Kuro Link למוניטורים שלהם, 4 טריגרים ל 12V ועוד.

כיול וקינפוג

    

אחרי מיקום וחיבור המפלצת המעוצבת, ניגשתי לעבודת הכיול. המיקרופון (האיכותי מאד יש לציין) הונח במקום, ה GUI נפרס על מסך הפלזמה וכפתור ה"התחל בכיול" של מערכת הMCACC  האוטומטית נלחץ. מה שקרה לפני זה תהליך הכיול הארוך והמדוקדק ביותר שראיתי עד היום. ה LX90 עובר על פני 10 שלבים, בעודו מפרט ע"ג המוניטור את מה שהוא עושה כעת. לא די בכך, זה הרסיבר הכי מוזיקלי בתחום הרעשים שהוא מייצר לעצמו בשלב הכיול. ספרתי 4 סוגי צלילים שונים. כל אחד לסוג מדידה אחר…

Ambient Noise, Microphone, Speaker yes/no, Speaker system, Channel level, Distance, Standing Wave, Reverb, Aco Cal EQ Pro, Full Band Phase control, Group Delay.
ה 90 איפשר לי להסתפק בכיול מושב אחד בלבד, ככה שיצאתי בזול והגעתי לשלב הבא יחסית מהר…

משום מה ה LX90 לא עושה EQ לסאב, (עוצמה ו delay כן), אולי פיוניר חושבים שזו משימה קשה מדי והחליטו לרדת מזה? לא ברור לי, בכל מקרה אני נמנה עם אחוז המשתמשים בתחום שיש להם סאב עם כיול עצמי.
פיוניר שמו דגש על מה שהם קוראים Full Band Phase Control, סידרה נוספת של כיולים שמתבצעים אחרי הכיול הראשוני ובנוסף, המטפלת ביתר דיוק בנושא הפאזות והתיזמונים בדרייברים של הרמקולים השונים שלכם, תוך שאיפה להגיע למערכת מכוילת בצורה מושלמת יותר. גם את שלב זה עברתי באומץ, למרות שבאופן טיבעי הייתי דוחה את השלב זה איזה שנה ככה," לכשיהיה זמן".

בסיום המדידות, עברתי על ההחלטות של ה MCACC, כי כמה שרסיבר יהיה משוכלל ומפואר, אני עדיין לא סומך ב"עיניים" עצומות על אוזניים של צ´יפ ומיקרופון שעד לפני דקה גרו בקופסת קרטון.

אחרי המדידות המערכת נופלת לברירת מחדל שנקראת Symmetry. בשיטה זו הכיול מיישר, Flattens , (את עקומת התדרים לפי תגובות החדר) את שני הרמקולים הקדמיים בלבד, והכיוון הידני עובד עם זוגות הרמקולים, ימין שמאל. במצב הבא, All Channels adjust, הרסיבר מיישר את כל הרמקולים, וניתן לכוון כל רמקול בנפרד. ובמצב Front Align, ה 90 מנסה להביא את שלל הרמקולים שלכם להתאמה עם הקידמיים, שבהם הוא לא נוגע, שכמובן בד"כ אלה הרמקולים הטובים שלכם.

אישית עבדתי עם Symmetry, כנקודת התחלה לכיוונים ידניים מתבקשים. מצאתי את הסאונד רזה בצורה מוגזמת בסיום השלב האוטומטי. כניסה לפריטי ה EQ קלה ונהירה, והחזרתי קצת צבע ללחיים של המערכת, אולי Air חושבים שככה צריך להשמע מוניטור, אבל אותי זה לא סיפק. יש לציין שעם כל אחד מהמצבים המערכת נשמעה יותר טוב מאשר בלי בכלל. אני מדבר על מצב סראונד, לא סטריאו.

הפעלה

  שלט רחוק

 

  

השלט של ה LX90 מעוצב יותר מאשר הוא נוח לאחיזה, הכפתורים, חוץ מהווליום, לא ממש קלים למציאה או לחיצה, ולחלקם אין תאורה אחורית. פעולת הורדת והעלאת הווליום לעומת זאת היא הטובה ביותר שנתקלתי בה עד היום ברסיברים. נכון שזה מוזר לציין פעולה כה בסיסית, אבל לא הייתי עושה זאת אם לא היה מה לדווח. ה 90 מעלה ומוריד ווליום בזריזות, לא לפי אורך הלחיצה כמו בדנון, שמשנה מהירות אחרי שנייה,  או לפי כלום כמו בימהה שפשוט תקוע על מהירות איטית. הווליום ב 90 עולה מהר עד DB  10- ושם הוא מאיט, וב 3- הוא מאיט שוב. בכיוון ההפוך המצב דומה, כשמתחת ל 10-, הווליום צונח במהירות, כמו ממגלשת מים חלקלקה.  העסק עובד ממש טוב, ויש לכם ביטחון שלא תרימו את הווליום גבוה מדי, וכשהרמקולים מפוצצים לכם את האוזניים, תוכלו לברוח משם מהר. ווליום זה הכפתור הכי נלחץ (שימושי) ביום יום, ושמחתי לגלות שיש כאן מימוש חכם וטוב.

OSD ותפריטים

בתחום השליטה על הרסיבר ומצביו השונים, ה 90 סובל מבעיה נפוצה של חוסר  OSD על גבי HDMI. בניגוד לרסיברים אחרים, שמראים את כל הנתונים ע"ג יציאת ה HDMI, במקביל, על גבי התמונה ובשקיפות. ה LX90 לא מראה כלום ע"ג התמונה, הנתונים מופיעים במסך ה-LCD הקדמי שלו. לכן תצטרכו:

א) להצטייד במשקפת כדי לראות משהו על המסך הזה (5 אינטש).
ב) אם יש לכם במקרה מסך של פיוניר, תוכלו לחברו לרסיבר עם כבל יעודי וכך לראות הכל כמו שצריך.

מה קורה במצב של מקרן, כנראה ששוב לא נראה כלום. אישית, לא התרגלתי לחוסר הבסיסי הזה. אם דנון יודעים לתת את נתוני הרסיבר (ווליום, עוצמת רמקולים, מצב DSP, EQ, NIGHT, GUI וכו´) ע"ג התמונה, מדוע פיוניר לא?
אין כיום מצב שכיוון אחד של הרסיבר יתאים לכל המקורות, אנחנו כל הזמן נדרשים לכוון שנייה את הסנטר, להעביר מ music  ל cinema, להדליק ולכבות את ה EQ ועוד פעולות נפוצות. כניסה לתפריט בפיוניר כרוכה בהמתנה של כ 3 שניות של מסך שחור, ויציאה עוד כשתי שניות של עילפון חושים. הפלזמה צריכה כל פעם כזו לזהות את הרסיבר ולהתעדכן על הרזולוציה, הרסיבר צריך להנעל שוב על הסיגנל של הממיר יס או מזרים המדיה (בגלל כל נושאי התיאום של HDMI). בקיצור, מדובר בחיסרון רציני של חיבור ה HDMI בפיוניר.

רסיבר אחר, נכנס ויוצא מהתפריט on the fly, בלי כל איבוד סיגנל והחשכת מסך. עם ה 90 היו לי מחשבות רציניות לעבור חזרה לקומפוננט…

בצד החיובי אפשר לציין שה 90 מאפשר לנטרל רק את ה EQ או רק "גלים עומדים", שוב, דרך צפייה במסך ה LCD הקטן שבחזית. אפשר לכבות את ה Room Correction  בכלל ולבחור בין מצבי ה הMCACC , כל הנ"ל, ללא כניסה לתפריט ה GUI המלא, אלא ע"י הצצה ב LCD. ה LX90 מאפשר לכם לעבור בין 6 מצבי MCACC שונים, הכוללים ווליום של הרמקולים. ה LCD עצמו עמוס במידע, זה למעשה מסך ה GUI מוקטן ל 5 אינטש. אם אתם במרחק 42 ס"מ ממנו, הוא יהיה לכם שימושי.

רשת

Home Media Gallery

ה LX90 בורך בדבר האחרון של פיוניר, מזרימדיה מובנה.  זה די ברור שרסיבר היום טבעי שיהיה מזרימדיה לכל דבר, זה רק תואם להגדרה שלו כמרכז המדיה הביתי. 

כל הפורמטים שפיוניר מציינים כנתמכים אכן עובדים (אלה הפורמטים החוקיים, כגון MPEG2, ודומיהם), ומתנגנים חלק ויפה. אך  יותר מדי סרטים לא התנגנו. בעיקר MKV שנחשב לפורמט חורג בתחום הוידאו, אך הוא הבולט כיום למי שתכניו מגיעים מהאינטרנט. למזרימדיה אין סימן לתמיכה בעברית או בתרגום, כך שה TVIX 6500 שלי לא מתוכנן לצאת לגמלאות בזמן הקרוב. מה שכן עובד מאוד יפה הוא צפייה בתמונות בפורמט jpeg, גם במצב slideshow שרץ חלק, כמו גם ניגון קבצי MP3. התמיכה ב-AVCHD צפויה לעזור למי שיש לו מצלמת AVC דיגיטלית ב-HD, אך לא בדקתי נושא זה.
אין ספק שזו קריאת כיוון ראשונית בלבד בתחום הזרמת המדייה לרסיבר בסלון, אבל עם כל הפורמטים שמשתוללים שם בחוץ, אני בספק עם יצרני הרסיברים שידיהם כבולות באזיקי ה DRM, יוכלו לתת לנו מה שיצרני הסטרימרים הקטנים עושים מאחורי הקלעים וללא פיקוח. בכל מקרה זה צעד מבורך, כשהוא עובד.

בעזרת תוכנת שיתוף כ Tversity, ה LX90 רואה ומנגן גם את סרטי ה MKV שלכם (התוכנה מבצעת TRANSCODING), אך ורק אם השרת מספיק חזק ואיננו עסוק מדי. שמחתי לגלות שעכשיו גם אפשר לראות בסלון את מה ש Tversity מאפשרת לכם, תכני וידאו מהאינטרנט. מאד שימושי, עם כי הרזולוציה שטובה לחלון במחשב, כמובן לא מספיק טובה למסך בסלון. אבל הפתיחות לתוכן מהרשת, זו התקדמות רצינית ומבורכת.

ה LX90 איננו מצויד ב WIFI, ומשום מה פיוניר לא מספקים רדיו אינטרנטי עם ה 90. אישית, אלה לא תכונות שמענינות אותי ממילא.

   

איכויות

תמונה

כמו כל רסיבר בן זמננו, גם ה LX90 בנוי כצומת דרכים בין כל מקורות התוכן שלכם. הרעיון הוא לקחת את המקורות השונים ולהוציא למסך, או מסכים, שלכם אות אחד טוב. בטוב הכוונה עד 1080 24P, לברי המזל ביננו שיש להם תצוגה שתומכת בקצב הזה.

בתחום עיבוד התמונה, הפיוניר לא מטפל במקורות ה HDMI שלכם, רק בכניסות האנלוגיות. כלומר, הוא לא יעשה סקיילינג או כל טיפול אחר למקור שמגיע ב-HDMI, מה שנכנס זה מה שיוצא. משמעות הדבר הוא שבעלי YES HD למשל לא יכולים לקבל עיבוד תמונה כלשהו. כשאתם בוחרים כניסה כזו, העיבוד מנוטרל אוטומטית. שוב, החלטה של פיוניר לוותר על תכונה, אם זאת יש בכך הגיון, עדיף שהרסיבר לא יגע אלא רק יעביר את האות. עם זאת, חבל שזו לא אופציה שניתן להדליק ולכבות אותה.

מעבד ה Marvell Qdeo VP עושה עבודת deinterlace מצוינת כשבדקתי אותו עם מקורות 480i/576i. המעבד הזה נחשב כיום לכוכב עולה בתחום עיבוד הוידאו.

סטריאו

 

  

מיד עם נגיעת המחט בתקליט, סליחה, מיד עם בחירת הקובץ ב SB3, נפתחה מולי תמונה ענקית. הבמה, מה שקוראים לגודל הפריים בסטריאו, רחבה מאד ועמוקה. "וואו!.." גדול השתרבב מפי, למרות שבדרך כלל אני לא מדבר לעצמי. הרסיבר הזה פורס לפניכם אימג´ גדול מאד, הן ברוחב והן בעומק.  הפירוט, או הרזולוציה של ה LX90 מאד מאד טובים. זה לא האימג´ הרגיל שאתם מצפים מרסיבר. יש לו חתימת "במה" מאד יחודית.

מששככו קריאות ההתפעלות, וחזרתי לנשום בקצב שיגרתי יותר, וסוגי מוזיקה שונים נכנסו ויצאו מה CD, ציינתי לעצמי שהצליל עצמו, הטון, רזה משהו. וידאתי שאני ללא כל מתקן EQ חונק סאונד ומצמצם גלים. אכן הכל נמצא על מצב רגיל, מלא, ואף בחרתי ב "ישיר זך", האמור לנתק את החשמל בשאר חלקי הדירה ולעמעם את האורות. בפיוניר בחירה במצב PURE מלווה בקליק רציני והשהיה של שנייה או שתיים, מה שנותן הרבה כבוד לסיטואציה. (אך כמו בכל רסיבר שנתקלתי בו, שום דבר לצליל).

בדיקות רבות והאזנה לאורך כשלושה שבועות לא שינו את התרשמותי מה 90 כנגן סטריאו. מאד מאד מפורט, גבוהים סופר אווריריים, המתפזרים בחדר בקלילות וגורמים לך לשמוע פרטים שלא ידעת שקיימים, מיד-טון מאד ניואנסי ודינמי, באס הדוק, מהיר ומדויק בצורה יוצאת דופן. אבל הסאונד עצמו קצת מאכזב. סקסופון נשמע קצת גבוה ושטוח, חסר את הטקסטורה והגוף, שהוא מקבל עם מגבר סטריאו טוב. פסנתר עלול להשמע מציק, עם ההקלטה לא רכה במקור. יש לציין, למען ההגינות, שאני משווה את הרסיבר הזה לציוד סטריאו לא זול, אך במחירו, פיוניר לא יקבלו ממני הנחות… גם במבחן זה נטרלתי את ההגברה מה DAC הפנימי של הרסיבר וחיברתי אליו את יציאת הסאונד של ממיר Kora Hermes. המצב השתפר, אך שוב, חתימת הסאונד של ה 90 לא ויתרה גם פה. למותר לציין שמגבר סטריאו כגון ה ATC 150 שבחנתי בעבר, או Edge G3 משאירים את ה LX90 מאחור.

לסיכום, מי שמחפש רסיבר סראונד שעושה גם מוזיקה למחייתו, זה לא המקום. מי ששומע קצת מוזיקה ברקע, או מסתפק בפופ מזדמן יהנה מאד ממכשיר צלול, סופר אנרגטי ומיוחד. במוזיקה רב ערוצית המצב השתפר מאד, ואני ממליץ לכם לעבור לפרק הבא.

 

רב ערוצי

  

ה LX90 הוא בקלות הרסיבר קולנוע ביתי הטוב ביותר ששמעתי עד היום, ובפער משמעותי. אם בסטריאו נשארתי לא מסופק משהו, אחרי שניים שלושה כותרי בלוריי היה לי ברור שמדובר פה בתופעה יוצאת דופן.  מרגע השמע הגונג ותחילת ניגון ה-TrueHD , אתם בעולם אחר.

הרגשתי כאילו ירד מסביבי אוהל ואני בתוך חלל שהפיוניר שולט בו ביד רמה ובאוזן מכוילת היטב. מעולם לא שמעתי כל כך טוב סרט. מה זה טוב? הרי אמרתי קודם שהצליל לא מלא ובריא כמו של מגבר סטריאו. נכון, אבל בפסקול של סרט לא מתעכבים על מנעד של סקסופון, יש מסוקים וחלליות, שאגות של אריות, קרבות, חרבות, מפלצות מדאיגות ושאר ירקות לטפל בהם.

בכל מקרה, חסרונותיו בסטריאו ענוג ואודיופילי, לא הפריעו לי בחווית הקולנוע. אז נכון שבדיסק הופעה חיה הפיוניר ישמע פחות טוב מהמערכת הסטריאו שלי, אבל, רמז – סטריאו זה לא סראונד. פיוניר כנראה מבינים דבר או שניים בפיזור סאונד במרחב ויצירת סביבה וירטואלית בסלון שלכם, והרסיבר הזה הפתיע אותי מחדש בכל כותר שבדקתי עליו.
בפתיחה של Contact יש התקפה של צלילים, בליל של קטעי סאונד בווליום גבוה, בעוד המצלמה מתרחקת מכדור הארץ. לראשונה שמעתי בצורה מופרדת וברורה את הצלילים השונים. שמתי לב שמצד ימין, יש את גיטרת הבאס של הפתיח של סיינפלד, לדוגמה. ה 90 ממש יוצא דופן בכמות הפרטים שהוא מציג, ובצורה נעימה לאוזן. הרסיבר הזה שולט כל כך טוב במיקום במרחב של הצלילים, שזה מעורר בהלה. כמה פעמים שהפניתי את הראש לצליל שהגיע ב 193 מעלות, הייתי בטוח שזה מהמרפסת. או דפיקה בדלת שהקפיצה אותי, וזה היה מהסרט. נשמע נדוש, אני יודע, אבל זה לא קרה לי עד היום, בטח שלא ברמה כזו.

בכותרי הבדיקה הקבועים, ה 90 הפגין יכולת שלא נתקלתי בה קודם. מימד של מרחב, קדימה אחורה, למעלה למטה, ומעבר של צלילים מצד לצד, סוג של דינאמיות ואנרגייה מתפרצת ברמה כזו, כאילו הרסיברים ששמעתי עד אתמול היו מדור קודם.

הכל בתחושת גודל וסאונד בריא, לא מתאמץ. ברב ערוצי הצליל עצמו, או המיקס המתקבל משבעת הרמקולים שלי, והסאב, מאד נעים. ה MCACC יודע להתגבר על מה שצריך וליצור סביבה הומוגנית אחידה מאד. בדקתי עם ובלי EQ או "גלים עומדים". שיחקתי רבות עם הגדרות הגרפים של הרמקולים, כדי ללמוד על השפעתם. ללא ה EQ הסאונד קקופוני יותר, ונטול הצלילות, בהחלט שיפור ניכר. אני מניח שזה שילוב של כמות הפרטים המטורפת שה 90 יודע לייצר, עם יכולת פיזור בחלל יוצאת דופן, והגברה סופר בריאה שמדליקה את הרמקולים לחיים. התוצאה, ובזאת אסכם, תענוג צרוף.

סיכום

סיכום

  

אני מעריך רסיבר לפי קריטריון אחד בלבד – איך הוא נשמע.  גודל פיזי, מראות שחורות, מסכי LCD, יכולות הזרמת מדיה או סקיילינג, לא ממש מענינים אותי. זה נחמד, אבל זה לא העיקר. לדעתי, רסיבר תפקידו להעביר את ערוץ הסאונד הכי טוב שאפשר. ההתפזרות הזו על פיטשרים רבים כ"כ, נעשית לרוב כ "חצי עבודה". בד"כ ניתן יהיה למצוא מעבדי וידאו טובים יותר, מזרימי מדיה גמישים יותר.

כמובן שכולנו מעריכים צמצום קופסאות בסלון, אבל השאלה באיזה מחיר. ברמת מחירו של הרסיבר הזה, הייתי מצפה לעיבוד מקורות HDMI ולסטרימר פחות בסיסי (אם כי, זכרו את מגבלות ה-DRM של החברות הגדולות). בכל מקרה, 34,900 ש"ח זה תשלום גם על מיתוג, ובסכום כסף כזה, הדבר הכי חשוב זה להצדיק את איכות הסאונד המצופה.
ה 90 נשמע מדהים בק"ב. במוזיקה הוא נשמע פחות טוב ממערכת סטריאו יעודית, כך שבהחלט יש לפיוניר לאן להתקדם מכאן. זהו עדיין לא מכשיר מושלם, אלא כזה שמספק חוויה קולנועית מאד גבוהה. זה בקלות המכשיר סראונד הטוב ביותר שהיה אצלי עד היום. הרף שהוא מציב בפסקול קולנוע גבוה מאד. היה לי קל להתרגל לאיכות הזו, ולצערי יבואן פיוניר התעקש לקבל את המכשיר שלו חזרה…

ציונים

  • רב ערוצי – 9.8
    קרוב לשלמות.
  • דו ערוצי – 7.5
    אנרגטי ומפורט, אבל צליל מעט מאכזב ביחס למערכת סטריאו יעודית.
  • עיבוד ווידאו – 8
    עושה את העבודה, ולא מעבר לכך – חסר עיבוד לתכני HDMI.
  • איכות בנייה – 9.5
    בניה וגימור מעולים.
  • הנדסת אנוש ושימושיות – 7
    חוסר תצוגת מסך על גבי HDMI  כבר לא נסלח בימינו.
  • תכונות – 9
    תוכלו לבלות חודש רצוף בלכוון ולשחק עם האופציות.
  • שלט – 7.5
    לא מספיק נוח לאחיזה, לא מואר כמו שצריך.

תודה ליבואן פיוניר – ט.ר. אלקטרוסטריאו על השאלת המכשיר לבדיקה 

תודה למאסטרו אודיו על השאלת ציוד סטריאו נלווה.

מחיר מומלץ לצרכן: 34,900 ש"ח

לדיון במאמר בפורום לחצו כאן


7:00
  /  
16.12.2008
  
כתב: איתי בכר

1