פלזמה פיוניר LX5090H – סיבוב שני…

עפר לאור משדרג את המערכת שלו בפעם המי-יודע-כמה. השדרוג הפעם כולל את גירסאת הפרמיום של פלזמה קורו 5090.

7:00
  /  
02.11.2008
  
כתב: עפר לאור
הקדמה

הסיפור שלי 


הרכיב הוידאופילי על המדרגות זו נעל ההתעמלות שלי

כמסכופיל ותיק (זה הוא מסך הפלזמה החמישי שלי בסלון), הציק לי מאוד שכבר זמן רב לא שדרגתי את המסך. הבעיה? לא מצאתי מסך שבדיוק התאים לדרישות ולצרכים שלי. בנוסף, פיתחתי פנטזיה שאחת חברות הפלזמה תצליח לדחוס מסך FULL HD לגודל שנכנס לארונית שבמרכז הסלון שלי.

לאחר שתוכניות הפלזמה -44" של פיוניר נעלמו כלא היו, הבנתי שאני צריך לתכנן מחדש את הארונית וכך היה. לימוד זריז ב-SKETCHUP של גוגל והפכתי למתכנן ארוניות מדופלם. הפעם הוספתי לארונית דלת שירות אשר מאפשרת לי לבקר את אחורי המערכת בלי לגרור או להזיז דבר ועדיין להסתיר את עשרות הכבלים שמוחלפים ברמה שבועית ולעיתים גם יומית כחלק מהבדיקות והשינויים התכופים שאני עורך במערכת.

עכשיו שיש מקום לפלזמה 50" ניגשתי למשימה הקשה של בחירת סוג המסך. לאחר שנפסלו מספר רב של קנדידטים מסיבות שונות ומשונות, החל מעיצוב, צבע, טעם, יכולות עיבוד תמונה וכו´ – נפל הפור על ה- KRP-500M. מדובר על מודל מוניטורי ודק במיוחד של פיוניר אשר כולל יכולות משוכללות שכל אחד זקוק להם (כמו להיות מסוגל לשלוט בפרמטרים שלו מרחוק – שימושי לכל מי שיש לו ילדים ואשתו מתקשרת לו לחו"ל להתלונן שכל מה שהם עושים זה רואים טלויזיה…).

הבעיה היתה תזמון, המתנתי כ"כ הרבה זמן לפלזמה שכבר לא הייתי יכול להתאפק. גירסאת ה-KRP-500A (פלזמה שהיא פיזית זהה ל-KRP-500M אך כוללת גם מדיה רסיבר שמאפשר ריכוז מקורות הוידאו) לא בדיוק התאימה לי, למרות שגם לארץ היא מגיעה גם בצבע לבן (הצצה למודל סופקה לי ולעיתונאים אחרים ב-IFA בשנה שעברה, אני רק יכול להגיד שזה מדהים, היחידים שנראים כ"כ יפה זה מסכי ה-LCD של היטאצ´י עם עיצוב דומה מאוד).

אז נפל הפור, והזמנתי לפלזמה קורו LX5090H הוכנסה למערכת. מכיוון שכבר סקרנו את פלזמה LX5090 "הרגילה" אני אתמקד במאמר זה בהבדלים בין גירסא הפלזמה הזו לגירסא הראשונה.

על שום מה ה-H?

לא ברור מה משמעות האות שנוספה למודל. יתכן שזה HIGH END, ויתכן שזו האות הראשונה באחת מהתכונות שנוספות לפלזמה – ה-HOME MEDIA GALLERY, סטרימר מובנה.

מבחינה חיצונית, המסך זהה לחלוטין לפלזמה ה-5090 הרגילה (אפילו השלט זהה), ההבדל מתבטא בעוד חיבורים בחלק האחורי של המסך. למסך התווסף חיבור CI, חיבור לויין וחיבור רשת.

בבסיסו, השינוי במסך מתחיל מהרגע שפותחים אותו. תפריטי ה-KURO החדשים שונים לחלוטין מהתפריטים הצבעוניים שאנחנו רגילים אליהם כבר כמה שנים. המהפך של תפריטים שחורים כחלק מהתפיסה שהיא KURO מושלמת כאן והדגש על שחור עובד היטב. גווני התפריטים נעים בין שחור לבין אפור בסגנון BRUSHED ALUMINUM. בכך המודל הזה הופך למודל הראשון עם תפריטים כאלה שמיועד לאירופה (הפזלמות מסדרת הקורו תחת מותג ELITE בארה"ב כבר מזמן קיבלו את התפריטים החדשים הללו).

מבחינה טכנית והנדסת אנוש ההבדלים בין פלזמה-H לפלזמה הרגילה הם מינימליים. התפריטים כמעט זהים בין שתי הגירסאות מעבר לתוספות המתבקשות של המסך.

גם כאן החיבורים הרבים שראינו בפלזמה ה-5090 הרגילה ניתנים למיפוי כך שלא כולם פעילים בו זמנית. עם זאת, חמישה חיבורים חיצוניים מכל הסוגים והמינים שאפשר לדמיין בהחלט מכסה 100% מהצרכים של כל צרכן מצוי.

המסך כולל חיבור USB אשר מאפשר בין היתר שדרוגי תוכנה. שדרוגי התוכנה עד כה התמקדו בשיפור הקליטה הלווינית, כך שבינתיים אין הרבה שדורש חידוש כאן.

איכות התמונה והכיול

תתפלאו לגלות שבמאמר הזה אני אתעכב מעט מאוד על איכות התמונה של המסך. פשוט, כל מה שצריך לומר אמרתי כבר במאמר הביקורת פלזמה קורו 5090 וחבל לי לחזור על דברי. בהמשך אספק מעט מידע על כיול טיפה יותר מחודד, מה שעלול לעזור למי מתעניין בכיול ראשוני בפלזמה.

הרשת

מזרימדיה מובנה 

 

יכולות STREAMING במסכים קיימת כבר בכמה מודלים של חברות שונות ולכן לא ציפיתי הרבה מהמזרימדיה המובנה בתוך המסך… האמת היא פשוטה – חברות גדולות שמתעסקות כל היום עם בלוריי, זכויות יוצרים, HDCP והצפנה ב-HDMI, לא ממש יכולות להרשות לעצמן לאפשר הזרמת מדיה אמיתית ומלאה דרך הרשת. זה סוג של תקיעת כדור ברגל עבורן…

מצד שני, הציבור דורש ולכן הציבור גם יקבל. המזרימדיה המובנה בפלזמה 5090H תואם את מה שראינו בעבר מחברות כמו פיוניר במכשירים כמו נגני בלוריי. החברות נשענות בעיקר על תקנים בין-לאומיים ובעלי זכויות DRM. לכן, רמת התאימות שלהן לפורמטים החדשים ביותר לרוב חלש למדי.

המזרימדיה כאן כולל יכולות HD ו-SD ממקורות UP&P (או כמו שקוראים להם כיום, DLNA). לשם כך השתמשתי בשני מקורות: מכשיר NAS של NETGEAR והשרת הרגיל שלי, מבוסס TWONKY (גירסא טיפה ישנה, אך אמינה מאוד של התוכנה).

למען האמת הופתעתי שפיוניר לא טורחת לספק תוכנת מחשב לניהול תכני ה-DLNA, אלא ממליצה בעיקר על שימוש ב-WINDOW MEDIA CONNECT של מיקרוסופט (תכונת שיתוף המדיה שמובנית ב-WINDOWS MEDIA PLAYER). בהחלט ליגיטימי, אך זו תוכנה גרועה מאוד ביחס למה שיש בנמצא, ממליץ לפיוניר לצרף רשיון עבור TWONKY MEDIA SERVER, הם בהחלט לא יצטערו על כך.


קטע מקרקס השמש (cirque de soleil) שנוגן דרך המזרימדיה המובנה

מבחינת פורמטים, הפלזמה תומכת בפורמט WMV (כולל VC1) ו-MPEG2 (גם TS וגם PS) ו-MPEG4 (אך לא DIVX). רשימת הפורמטים מוגבלת מאוד, וחוסר היכולת לנגן MKV או אפילו DIVX מגבילה את שימושיות התכונה הזו משמעותית. נכון שאלה לא פורמטים שהם חלק מתקן DLNA, אך מכיון שברור לחלוטין שהמסך טכנית מסוגל לפענחם, שווה היה להשקיע בכך. אבל עבור מי שצריך לנגן קובץ QUICKTIME מהמצלמה, או להוריד קובץ ממצלמת הוידאו, סביר להניח שזה יעבוד כראוי עבורו. כלומר, החוק של "מה שחוקי ינגן" עובד כאן כראוי.

חיבור ה-USB עבד בדיוק כמו מהרשת והוא נוח מאוד, פרט למיקום שלו שהוא טיפה חבוי, כאשר במקרה שלי פשוט הוספתי כבל USB מאריך ושעתקתי את חיבור ה-USB למקום נוח יותר…

מבחינת אודיו, גם כאן חסרים פורמטים אודיופילים (אך כאמור, כאלה שאינם בתקן) כגון FLAC או APE. מצד שני, LOSSLESS WAV ו-AAC דווקא כן נכללו בפורמטי האודיו. תצוגת התמונות של המסך נוחה וקלה לשימוש.

תכני ה-MPEG2 שניסיתי (כולל קבצי TS) עבדו מצויין ונראו מיליון דולר על המסך.

לא הצלחתי להבין כיצד ניתן לעבור בין ערוצי קול שונים (שפות שונות, פורמטים שונים) והפלזמה אינה תומכת בהוספת תרגום.

יכולות מתקדמות

שליטה מרחוק – איפה זה?

אחד התכונות שממש רציתי לראות במסך כזה הוא יכולת שליטה מרחוק, אך פיוניר לצערי שמרה את היכולת הזו לסדרת ה-KRP שלה. חבל, אני אישית מאוד נהנה לשלוט על רכיבים רבים במערכת (ובכלל בבית) דרך WEB INTERFACE. תכונה כמו גיבוי מצבי הכיול (עבור אלה שיש להם בבית גמדים שמשנים מדי פעם את הפרמטרים…). מקווה שזה אחד מהדברים שפיוניר יוסיפו בעתיד למכשיר בעדכון FIRMWARE שכן החומרה קיימת, רק צריך להחליט שמוסיפים את זה ולשלם את ה-ROYALTIES עבור שרת ה-WEB הקטן…

תמונה בתוך תמונה

תופעה מרגיזה שגיליתי במסך המפוצל היא שהוא לא מסוגל להציג שתי כניסות EXTERNAL בו זמנית. כלומר, המסך המופצל מוגבל לכניסה חיצונית (כמו SCART או HDMI) ולערוץ מהטיונר הפנימי. תכנון טיפה טפשי שכן פיוניר אפשרו זאת במודלים של לפני כמה וכמה שנים. משמעות הדבר היא שאי אפשר לצפות בסרט ולשים את ממיר היס בחלון קטן בשביל לגלות מתי הפרסומות של "נקמת החנון והיפה שיורדת בגדול" הסתיימו בדיוק לפני הקליפהנגר המטורף של סוף העונה (האם היפה תשתה מים לשקילה שהיא עוברת תוך כדי מבחן בגיאומטריה לינארית ?!)…

זה טיפה מנטרל את האפקטיביות של PIP בישראל בגלל שהטיונרים המובנים פחות שימושיים לנו (עוד על כך בהמשך).

אופטימוס פריים

מצב אופטימום במסך משתמש בכל הכלים של המסך בכדי לנסות והגיע לתוצאות הכי טובות עבור מקור כלשהו. מכיוון שלא ניתן להשתמש במצב זה עם TEST PATTERNS, בעצם הדרך היחידה לבחון את המצב הזה הוא לכייל ולקפוץ בין מצב זה לבין המצב המכוייל ולבדוק איך המצב מתפקד.

באופן מפליא, התוצאות לא רעות בכלל. בתכנים רבים היה לי קשה להבחין בהבדל מהותי בין מצב מכוייל (שעליו צריך לעמול לא מעט, כידוע). עם זאת, יש הבדלים ובתכנים מסויימים היה שוני, אם כי לא נורא מהותי. במצב OPTIMUM ניתן לבקש מהמסך להציג סט של גרפים בתחתית המסך. גראפים אלה כוללים היסטוגרמה מאוד בסיסית (מתי כבר נגיע לרמה שיש במקרנים מתקדמים בתחום הזה?) ומידע על כמה אור סביבתי יש ומה אופיו. הנתונים מעניינים מאוד, וניתן להבחין שהמסך באמת עושה לא מעט שינויים כתגובה על שינוי אופי האור בחדר (עוצמה, אך גם צבע !). גם סוג התוכן גורם לו לשנות פרמטרים רבים. הפרמטרים שהיו חסרים לי עדיין הם עיבודי התמונה של MPEG ARTIFACTS.

בכל המצבים, המסך מצליח לשמר עומק מפתיע בעוצמתו ואיכות תמונה מדהימה. לאחרונה התמכרתי לסדרה "הסמוייה" ב-DVD. ואחד הדברים שהפתיעו אותי בפלזמה הוא עד כמה הסדרה הזו, שהיא רק SDTV ועוד ב-FULL SCREEN נראית טוב על המסך. מדובר על מסך גדול מהמסך 42" XGA הקודם שלי, עם כפליים רזולוציה. הצפי היה שהתוצאה תהיה פחות טובה, לא יותר טובה. לא בטוח שאני עדיין יודע להסביר מדוע זה המצב, אך בפועל, אכן גם SDTV איכותי השתפר לי.


NG בהיידי פיני שן

ההזדמנות הזו סיפקה לי גם אפשרות להשוות את חיבור ה-SCART ישירות לממיר לעומת עיבוד תמונה מתקדם דרך TRANSCODER, מעבד MOSQUITO ו-SCALER. התשובה היא שבתכנים שצולמו ב-FILM, ההבדל בין שתי התמונות לא מהותית שונה, אך היו מקומות שבהן ההבדל היה משמעותי לטובת עיבוד התמונה (למשל הסדרה נמלטים ששודרה באחד מערוצי הסדרות של יס נראתה טוב משמעותית עם המעבד לעומת חיבור ה-SCART כאשר בשני המצבים השתמשתי במצב OPTIMUM אשר אמור להשוות את תנאי השטח).

FAVORITES ו-TOOLS

נקודה חביבה שלא הקדשתי לה המון תשומת לב בגירסאת הפלזמה ה-5090 הרגילה היא כפתור ה-TOOLS אשר מאפשר להוסיף ערוץ או מקור כלשהו לרשימת FAVORITES בזריזות. לחיצה על כפתור ה-OK על השלט המעוצב (שאגב, צריך לשלוח את כל שאר היצרנים לבי"ס לעיצוב בכדי שיעתיקו את התכנון המעולה שלו בכל מובן שהוא) ורשימת ה-FAVORITES עולה. כך ניתן בקלות לקפוץ בין מקורות, ערוצים מועדפים וכו´.

פונקציות נוחות נוספות בהקשר זה הן היכולת להפעיל טיימר מהתפריט הזה וכן מעבר זריז בין יחסי מסך, מצבי תמונה ועוד.

Sidebar

למי שלא יודע, שידורים בארה"ב ב-HDTV פעמים רבות כוללים תכני SDTV. זה יכול להיות פרסומת או אפילו שידור של תוכנית שפתאום הופכת ל-SDTV. מכיוון שהממירים מכוונים ל-1080 או 720, הפיתרון של האמריקאים הוא הכנסת התכנים ב-4:3 במרכז המסך. כך שבעצם, הצופה רואה קוביה קטנה של וידאו במרכז המסך אשר ממוסגרת בפסים שחורים אופקיים ופסים שחורים בצדדים (במקרה הטוב, שכן לעיתים לוגו הערוץ מופיע בצדדים!).

מתכון לא רק לקטסטרופה (למרות שהמסך חסין מאוד לצריבה) אלא מציק מאוד בעיניים. למסך יש מנגנון שמזהה את המצב הזה (תחת תפריט SIDEBAR). נכון שאנחנו לא סובלים מתופעה זו (עדיין), אך תופעה דומה מתרחשת כאשר אנו צופים למשל בתכני 4:3 (מה שנקרא בעגה המקצועית "FULL SCREEN") במזרימדיה או בנגן בלוריי. במקרה כזה, פשוט צריך לשים את המסך על מצב AUTO והמסך יזהה את הפסים אוטומטית ויעלים אותם.

נקודה טובה אחרת שאפשר להשתמש באופציה זו היא עם ממירי YES HD למשל, כאשר הם מכוונים לשדר תכני SD עם פסים בצדדים, המסך יזהה זאת אוטומטית ויממש עבורינו את מצב WIDE כראוי! המצב עבד לי גם עם תכני 4:3 ממזרימדיה (במקרה הספציפי – TVIX 6500)!

בארץ חשוב להשתמש ב-MODE 1 (מצב 2 הוא כאשר לא מדובר בפסים אלא בלוגו של ערוץ וכו´).

אבק וחום

בזמן שהמסך היה פעיל אצלי, הוא היה שקט באופן קיצוני. למרבית הפלזמות יש זמזום (סוג של HUM) מובנה שלרוב מתגבר כאשר המסך מציג תמונה לבנה או בוהקת. המסך הזה לא שמיע בעליל. בעת הרכבתו הצלחתי גם להבין את אחת הסיבות לכך. המאווררים מאחוריו מחוברים למסך דרך ספוג מיוחד שמונע מהויברציות של המאווררים מלהשפיע או לרטוט.

מצד שני, המסך שנראה כמו מיליון דולר, אוסף אבק במהירות מפתיעה. המסך הקודם שלי גם הוא של פיוניר והזמן היחיד שהייתי צריך לנקות אותו הוא אחרי שעוזרת פעילה במיוחד החליטה שהיא "פשוט חייבת" לנקות את המסך עם מטלית לחה – מה שהשאיר על המסך סימני STREAK MARKS שהוציאו אותי אח"כ מדעתי ודרשו קרצוף עם מטלית מיוחדת. המסך מגיע עם מטלית מעולה לניקוי, אך שמתי לב שבכל מגע הכי קטן, הסימנים עליו בולטים באופן קיצוני וכל נגיעה עם בד מושך אליו אבק כמו מגנט. כלומר, צריך להיזהר איתו במובן הזה.

רפלקציות

המסך אצלי מוצב בזוית בעיתית אל מול חלון. במסך הקודם הורדת התריס היתה הכרחית בכדי שאפשר לצפות בפזלמה מאחת הפינות בחדר (אם כי ה-SWEET SPOT היה בסדר גמור, אך כידוע לא תמיד אפשר לתפוס אותו לפני שהאורחים או האישה מתיישבים שם). עם ה-5090H הזמן היחיד שהורדתי את התריס היה בשביל הצילומים. ניתן לראות בצילומים את ההחזר של התריס, אך במובן הפרקטי של המילה הדבר לא נחוץ…

צריבה והרצה

כידוע, את שגעון ההרצה במסכים התחלנו כאן באתר עם מאמר בשם הרצה בכל דבר.

יש כמה וכמה דרכים למדוד עד כמה מסך כלשהו רגיש לצריבה. המסך הזה הוא מסך הפזלמה הכי חסין לצריבה שראיתי מימי. ניתן לראות זאת על ידי הצבת תמונה סטטית (למשל ריבוע לבן על רקע שחור) ואז הצבת מסך לבן לחלוטין. מכיוון שהמסך לא מראה סימנים של צריבה, אין גם צורך להכניס אותו להרצה כלשהי.

טיונרים דיגיטליים

 

פלזמה ה-LX5090H כוללת שלושה סוגי טיונרים בעצם: RF רגיל, DVBT (לא ידוע אם זה יתמוך בשיטת השידור הישראלית, ברשימת הספציפיקציות לא רשום אם יש תמיכה ב-H264, אך יש סיכוי לא רע שזה יעבוד) ו-DVBS/2.

מכיוון שכל לקוח של יס הוא גם לקוח של DVBS, ניסיתי את הניסוי המתבקש וחיברתי את המסך לחיבור של הממיר. לאחר שעה, כשהמסך זיהה כמה מאות ערוצים (בספירה אחרונה למעלה מ-600), זה כולל בעצם את כל הערוצים, כל אלה של הניסיון, של יס. ההפתעה הטובה היתה שהמסך קיבל את ה-EPG המלא של יס באנגלית תקינה. כמובן שללא כרטיס CI וכרטיס חכם מתאים (שיס כמובן לא יספקו לנו כי יש להם ממירים, לא כרטיסי CI כמו באירופה או בארה"ב), אין הרבה מה לעשות עם היכולת הזו.

מצד שני, חיבור זה עבד יפה מאוד עם הערוצים החופשיים שמשודרים כיום בלוייני עמוס. קלטתי את ערוצים 1, 2, ערוץ הכנסת, METV, 23 ועוד כמה ערוצים חופשיים (רובם בסביבת הערוצים 195 ומעלה). עם זאת, דווקא הערוצים החופשיים לא מעבירים את לוח השידורים שלהם דרך DVBS… ערוץ 2 (שצולם כאן) נראה יותר איכותי במבחן A-B שעשיתי ממה שקיבלתי מממיר YES MAX רגיל.

העובדה שלמסך חיבור DVBS ו-DVBS2 (כולל, כך אני מבין, יכולות קליטה של שידורי HD) הוא פתח לכל מי שמעוניין בחיבור ללויין פרטי. במקרה כזה, הוא אפילו לא צריך ממיר, אלא מחבר את החיבור של הצלחת הישר למסך ותוקע את הכרטיס החכם לתוך ה-CI ומכניס למסך. המסך תומך גם במעבר בין ערוצי קול ותרגומים דרך כפתור ה-TOOLS.

סיכום

אז מה חסר?

המסך הוא בעצם גירסא אירופאית מלאה ל- ELITE PRO 5020 של פיוניר (הגירסא האמריקאית). מן הסתם, השוק האמריקאי הוא השוק החשוב ביותר של פיוניר, אך חבל שגם במודל הזה חסר פריט אחד חשוב שקיים ב-5020 וחסר כאן – מצב PURE. מכיוון שאני בוודאות זוכר שהנושא הוזכר במצגות של ט.ר., אני נאלץ להבין ששוב זה פיצ´ר שהושאר ל-KRP500.

החוסר העיקרי שאני מרגיש כיום עם המסך הוא טכנולוגיית ANTI JUDDER (כלומר, יצירת פריימים ביניים כמו שיש בפנסוניק), דבר שאני סמוך ובטוח שיגיע לדור הבא של מסכי הפלזמה של פיוניר. אני, אגב, לא זקוק ליכולת הזו שהיא טיפה מלאכותית ופחות מתאימה לפיוריסטים פנאטים כמוני…

כיול

מבחינת כיול, המסך תומך ב-DOT BY DOT (כלומר NATIVE RATE) בכל הפורמטים, כולל 24FPS, שזה דבר מאוד חשוב. מבחינת הגרפים והמדידות, בעצם מדובר על פלזמה זהה לחלוטין ל-5090 הרגיל. הבחנתי בעיבוד תמונה מעט שונה לגבי SDTV (לטובת ה-H), אך מכיוון שזה היה בכמה נקודות ספציפיות ולא באופן גורף, קשה להצביע האם זה הדימיון המודרך שלי או הבדל של ממש. לשם מבחן רציני בנושא זה צריך בעצם לשים מקור זהה לשני מסכים שעומדים זה לצד זה.

אני בעיקר רושם כאן המלצות כלליות למי שמתכנן לכייל בעצמו את המסך (אלה אינן הנחיות חד משמעיות ויתכן גם שיהיו שינויים כתוצאה מהמקורות שאתם משתמשים בהם) עם כמה נקודות חשובות בכדי להוציא את המקסימום מהמסך. למרות היותו מסך ISF COMPATIBLE עם כיוונים נכונים בעצם לא צריך שום מכשיר לכייל את המסך הזה כי הוא מגיע מאוד קרוב לתמונה אופטימלית כבר OUT OF THE BOX. ולכן כדאי לקרוא את ההנחיות הבאות:

1. קודם רצוי להחליט כמה החלטות עקרוניות לגבי כיול המסך ורק אחרי זה לכייל BRIGHTNES/CONTRAST. אני הייתי מתחיל דבר ראשון במצב MOVIE.

המסך מאוד קונטרסטי ולכן מצאתי שגאמה נמוכה מהתקן מעבירה את התחושה התלת המימדי אך משמרת פרטים בעיקר באיזור השחורים. לכן, אני ממליץ על שימוש ב-GAMMA 2 או 3 (למרות ש-1 הוא הקרוב ביותר לתקן!)

לגבי DRIVE MODE, מעט ידוע על ההשפעה של זה על המערכת, ידוע ש-DRIVE MODE 1 הוא 75HZ (שעלול לגרום בעיות בתכנים מסויימים – סוג של טשטוש בעת תנועה, וגם עלול לגרום לזמזום HUM מהמסך). DRIVE MODE 2 עמיד יותר כנגד HUM וגם כנגד בעיות DEINTERLACING (הוא עובד ב-100HZ) ולכן כדאי להשתמש בו. חשוב לציין ש-100HZ טיפה פוגם בשחורים של המסך, אך עלול לשפר את חלקות התנועה במסך.

2. החלטה חשובה מאוד לגבי נושא הקונטרסט הדינמי. אמנם מדובר על פאנל פלזמה מאוד קונטרסטי, אך עדיין DRE עובד מצויין עליו והוא קיים הרי בכל מסך אחר עלי אדמות… לכן, אני באופן כללי ממליץ לאנשים לשים המסך במצב DRE – LOW או אחד מעליו. גם ACL (שהוא המקבילה של פלזמה עבור שינוי עוצמת האור האחורי הקולקטיבי במסכי LCD) ניתן להדלקה. מכיוון שהמנגנונים הללו עובדים באופן כ"כ עדין, אין עם זה בעיה.

מה שעניין הוא גם שהסנסור שקובע את עוצמת האור הסביבתית הוא עדין מאוד. בעוד שיש מסכים רבים שכאשר עובר ענן שמחשיך את החדר בפתאומיות, המסך פתאום משנה בפתאומיות את העוצמה שלו – כאן הדבר נעשה באופן מאוד עדין ובלתי מורגש.

3. נושא ה-BLACK LEVEL שנוי במחלוקת. למרבית האנשים הייתי ממליץ להדליק אותו מכיוון שהקונטרסט כאן מספיק גבוה שההשפעה שיש לזה בגוונים הגבוהים יותר היא כמעט ולא מורגשת. מי שהוא פיוריסט יותר, ירצה לכבות אותה. את ה-ENHANCER MODE העברתי למצב 2 שעובד טוב יותר עם תדרים גבוהים ואינו גורם לתחושת SHARPNESS מוגברת. את העיבוד ה-FILM MODE העברתי למצב SMOOTH (מי שרואה רק דברים מ-USENET יכול להשתמש ב-ADVANCED שעובד ב-3:3 PULLDOWN בקצב 72HZ).

4. בתחום הצבע, רצוי להתחיל עם טמפ´ LOW שמגיעה מאוד קרוב לאידאל. אני מדליק את CTI, שכן הוא מונע דליפות צבע שנגרמות בגלל רזולוצית צבע נמוכה, כלומר 4:2:0 ו-4:0:0). את ה-COLOR SPACE רצוי להגדיר במצב 2 עבור דיוק גבוה יותר (מי שפחות מתעניין בדיוק הצבעים יעדיף את מצב 1 שמרחיב טיפונת את טווח הצבעים האפשרי).

5. בשלב הזה חשוב מאוד לכייל CONTRAST/BRIGHTNESS. חשוב לעשות זאת עבור כל מקור בנפרד, ואם משתמשים באותו מצב תמונה (כלומר, USER או MOVIE באופן גורף) לעיתים יש צורך לעשות פשרות בין מכשירים בכדי לפשט את העניין. כיול של יס ניתן לעשות דרך ערוץ 144 (YES IMPACT) – ולהגיע לנקודה שבה ה-BRIGHTNESS הכי נמוך וה-CONTRAST הכי גבוה ועדיין ניתן לראות את כל ארבעת העיגולים בפינות המסך.

עבור מקור DVD, אני ממליץ על שימוש ב-DVE (או PAL או NTSC בהתאם לתוכן שאתם נוטים לראות יותר).

עבור מזרימי מדיה, כדאי להוריד TEST PATTERNS מאתר W6RZ ובמיוחד את NEEDLEPULSE (שאני עיצבתי…). עבור בלוריי, יש את AVIA או DVE עבור בלוריי. חיבורי וידאו דיגיטליים (HDMI) כיום הם לרוב זהים, כך שאין צורך לכייל כל מקור דיגיטלי. אם יש לכם XBOX, מזרימדיה, PS3 ונגן בלוריי, הם כולם יהיו מכויילים פחות או יותר על אותם ערכים (ההבדל בינהם צפוי להיות אפסי, בהנחה שהם כולם מכוונים ל-רמת VIDEO כלומר 16-235, שזה אכן ברירת המחדל עבורם).

לגבי HTPC, אני לא יכול הרבה לעזור, כי התאוריה ארוכה בהרבה מהאפשרות שלי להסביר במאמר פשוט, כך שנאלץ לדחות את הדיון על כיול ב-HTPC להזדמנות אחרת…

במקרה שלי, הגעתי למסקנה שעבור המערכת שלי (כאמור, דרך מעבד תמונה), קונרטסט לא גבוה במיוחד (38) עובד טוב יותר מאשר קונטרסט גבוה. גם ה-BRIGHTNESS היה צריך לעלות טיפונת (+2). מצב SHARPNESS 0 הוא מושלם, לא לגעת בזה…

לגבי צבע ו-TINT, במקרה שלי היה נחוץ התאמה די משמעותית (מצב COLOR+9 ו-TINT-3 לכיוון האדום). הדבר היה נחוץ בכדי לייצב את הגוונים הכחולים. לרוב אני ממליץ שלא להגיע ל-COLOR מושלם שכן מרבית הסרטים משוחררים כיום עם צבע טיפה מוגזם ולכן סביר להניח שרצוי להרגיע את חיזוק הצבע הזה (משהו כמו +5 יכול לעבוד).

6. בתחום עיבוד התמונה, PURE CINEMA צריך להיות דלוק. 3DNR כדאי לכבות, אלא אם כן יש לכם מקור עם רעש רנדומלי (מקור אנלוגי למשל). FIELD NR קובע עד כמה COMBING עלול להיות לכם, ולכן כדאי להגביר אותו מעל ל-LOW (אם אתם סובלים מאוד כמוני מ-COMBING כדאי להעלות את זה יותר).

אני מכבה את מנגנוני MNR (כלומר MOSQUITO) ו-BAR (כלומר BLOCK NR), אך אפשר להדליק אותם בהחלט עבור מקורות SD מכווצים (קרי: בעיקר יס או הוט SD).

מקווה שהקווים הכללים הללו יעזרו לכם למצוא את האיכות האופטימלית במסך שלכם.

סיכום

מדובר בהמשך ישיר של ה-5090 עם תוספות חשובות ומענינות, אך אני לא בטוח שהן קריטיות לקהל הישראלי הממוצע (אם כי, המסך הזה מראש לא מכוון לקהל כזה…).

עם זאת, אני טיפה מצטער שלא הכניסו יותר יכולות מה-KRP500 למסך הזה. עם זאת, עם כיול כפי שתואר כאן (שיתאים כנראה לשאר המסכים בסדרה הזו), המרחק בין המסכים מבחינת איכות תמונה הוא מינימלי כך שבאופן כללי, למרבית הצרכנים הייתי ממליץ לרכוש דווקא את המודל הרגיל של פלזמה זו.

ההחלטה שלי לרכוש על סמך נתונים על הנייר לא באו מאמונה כלשהי, אלא הסתמכה בעצם על הציונים של ה-5090 הרגיל והיכולות שהוא מקבל בגרסאת ה-H שלו.

מכיוון שהציונים כאן בעצם זהים לאלה של ה-5090, אני מפנה אותכם לסיכום של מאמר הפלזמה LX5090 לצורך סיכום הציונים.

להמשך הדיון על המאמר בפורומים, לחצו כאן.


7:00
  /  
2.11.2008
  
כתב: עפר לאור

1