התקליט, המחט ומה שביניהם…מדריך לניקוי תקליטים.

בגלל מבנה התקליט וצורת שיחזור המידע ממנו (מחט אשר עוברת בתוך חריץ ובהתאם לשינויים בצורת החריץ מפיקה סיגנל חשמלי), ברור ...

7:00
  /  
09.09.2008
  
כתב: ראובן בר
רקע

בתקליטי "הוניל", המוסיקה נשמרת בצורה של בליטות ועמקים מיקרוסקופיים בגודל משתנה- "גרובים", החרוטים לאורכו של קו המתעגל ומתכנס כחריץ לכיוון מרכז התקליט.

כעיקרון המוסיקה השבויה בחריצים אינה צריכה לעבור המרה כל שהיא ויוצאת לאוויר העולם באמצעות מחט שנעה על גבי החריץ.
ויברציות המחט על הגרובים המיקרוסקופים הללו מתורגמות בעזרת הראש מהשינויים הפיזיים שבחריץ התקליט לשינויים חשמליים. "קריאת"  המידע עוברת מהראש, המורכב על זרוע הפטיפון – למערכת ההגברה, ובסוף דרך הרמקולים לאוזן שלנו. 

השינויים החשמליים  שנוצרו בראש מזעריים; לכן כל השפעה ואפילו הקטנה ביותר מהסביבה עלולה להזיק ולהשפיע על טיב האות החשמלי החלש. לכן, הנקודה המיקרוסקופית של נקודת המגע בין המחט לתקליט המסתובב היא קריטית לאיכות המוסיקה הנשמעת. לכן מגע זה צריך להיות מושלם ככול האפשר.

הבעיה נעוצה בשטח הפנים הגדול של התקליט החשוף לפגעים ולכלוך כמו אבק , שומן שהגיע מנגיעות ידיים, עובש שנוצר מהזנחה של התקליטים ועוד. הלכלוך מצטבר בחריצים לצידי הגרובים הללו "ומפריע" למחט הרגישה לעשות את מלאכתה באופן רציף ונקי במעקב אחר שינויי הגרובים.

אומנם, לכלוך המצטבר על תקליט מנוקה ברובו ע"י המחט אך מצד שני, לכלוך כבד בעומק החריצים, מקצר מאוד את חייה, זה גם לא תפקידה וגם לא משהו שנרצה שיקרה.

בשוק האודיופילי, יש אמצעים שונים לניקוי תקליטים. אמצעים אלו נחלקים לשתי שיטות-

  • האחת, ניקוי יבש, שבעיקרו אמצעים "לטיטוא" פני שטח התקליט. חלקם משלבים יכולת פריקה של מטעני חשמל סטטי.
  • השנייה שטיפה רטובה בתמיסה ייעודית להוצאת הליכלוך "הכבד" יותר מעומק החריצים.

האמצעים לניקוי תקליטים כוללים ארבעה אלמנטים שונים, שלרוב משולבים אלו באלו.

  1. מברשות ומטליות ניקוי.
  2. מכונות ידניות ו/או חשמליות.
  3. חומרי שטיפה.
  4. שאיבה.
אמצעים לניקוי ידני

מברשות ומטליות ניקוי

ישנם שני סוגים עיקריים של מברשות. האחת – מברשת המשמשת לניקוי שוטף של פני התקליט על יבש. והשנייה – המשמשת לניקוי רטוב ביחד עם התמיסות.

חשוב להבין, שהאמצעים לניקוי יבש, כמו מברשות הקטיפה, ומברשות הסיבים, משמשות למעשה לניקוי הפני השטח של התקליט. רובן ככולן, מברשות אלה אינן יודעות להתמודד עם הלכלוך הבעייתי הנמצא בעומק החריצים.

מברשות הקטיפה, עוד פחות מתאימות לניקוי החריצים. הפעלת לחץ עליהן בזמן הניקוי איתן, "דוחף" חלק מהלכלוך, לתוך עומק החריצים.

       

ישנן מברשות קטיפה, או סיבי פחמן, וישנם גם דגמים המשלבים קטיפה עם סיבי פחמן.

  • יש לזכור כי מברשות אילו, מתאימות בעיקר לפריקת מטעני חשמל סטטי ולניקוי אבק מפני השטח של התקליט. לא משהו מיוחד שהמחט לא יכולה להתמודד איתו. אבל, אין מברשות אילו מתאימות להתמודד עם המשקעים שהצטברו בעומק החריצים.
  • ניתן לעשות שימוש גם מברשות איפור שעשויות סיבים דקים ועדינים, ושאינן שורטות את פני שטח התקליט. מברשות אילו מתאימות גם לניקוי רטוב בעזרת התמיסות ולהיעזר בהן להחדרת הנוזל לעומק החריצים.
  • ישנן גם מטליות עשויות מיקרופייבר, המתאימות לניגוב יבש והסופחות אליהן אבק, ופורקות מטעני חשמל סטטי.
  • בניקוי רטוב- כאמור המכונות הייעודיות עושות לרוב שימוש במברשות מותאמות. מברשות אילו נשחקות לאורך זמן ויש להחליפן. לרוב עלותן אינה דבר של מה בכך והוא יכול להגיע לכמה עשרות דולרים למברשת מקורית של היצרן.
  • בניקוי ידני עם תמיסה, ניתן לעשות שימוש בספוגים רכים לשפשוף והחדרת הנוזל לעומק החריצים, או בדים/מגבות מסיבים טבעיים ועדינים לניגוב ויבוש התקליט.  

לינקים רלוונטיים:

אתרים בהם ניתן לרכוש מברשות שונות ומומלצות.
Sleeve City
LP Gear

מכונות ניקוי ייעודיות

במבוא, למדנו שהליכלוך הבעייתי הוא הליכלוך והמשקעים שנוצרו בעומק חריצי התקליט.

המכונות, הן לרוב, האמצעי המוצלח והנכון יותר לניקוי תקליטים.

לכן, אחת ההמלצות הרווחות ל"חולי "Turntable בעולם היא, שאחת ההשקעות הטובות ביותר למי שיש בידו אוסף תקליטים מכובד ויכול להרשות לעצמו, זה- לרכוש מכונה לניקוי תקליטים.

אגב חיפוש יסודי ברשת, יגלה לנו מכונות הפועלות גלים אולטרה סוניים וגם על גלי קול…

 

 

 

 

 

בבחירה של מכונה ייעודית המתאימה לצרכים האישים של כל אחד, יש לקחת בחשבון מספר מדדים:

  • כמות התקליטים– ברור שמספר מועט של תקליטים, אינו מצדיק השקעה במכונה יקרה, אם בכלל. תמיד אפשר לקפוץ לחבר שיש ברשותו מכונה…

אבל מי שברשותו כמות של עשרות רבות ומאות, גם עם כרגע מצבם טוב, הרי שלאורך זמן מן הראוי לשקול רכישת מכונה.

  • תקציב– כאן ידידי, הטווחים הם גדולים. ממכונה ידנית של כ- 60$ , המצריכה עזרים (שואב אבק) "ועזרה" ידנית מהמשתמש, דרך מכונות חשמליות בעלות של $450, ועד קרוב ל- $3,600 שעושות כמעט הכול לבד, חוץ מקפה…
  • שרות– מומלץ לרוכשי המכונות החשמליות, לרכוש כאלה שיש להן נציג בארץ היכול לתת שירות אמין במידת הצורך.
  • מקום– ישנן מכונות חשמליות, התופסות שטח אחסנה לפחות כמו הפטיפון, ויש לתת על כך את הדעת. מה עוד שבזמן עבודת הניקוי רצוי שיימצא שטח בפינת עבודה נוחה (מרפסת למשל).
  • אביזרים מתכלים– המכונות, עושות שימוש, הן בתמיסות, והן במברשות. ציוד זה מתכלה ויש צורך לחדשו מעת לעת. לא תמיד עלות החידוש זולה והיא משתנה מחברה לחברה.

לינקים רלוונטיים:

מכונה בסיסית לניקוי ידני
מכונה ידנית מומלצת שנתן להזמין מחו"ל.

שלוש חברות  המיובאות לארץ,  המייצרות מגוון מכונות חשמליות ובמגוון מחירים.
 יצוין, שיש עוד יבואני מכונות שטיפה, אך ציינתי את המסתמנות כפופולאריות ביותר:

VPI
Nitty Gritty
Clearaudio

חומרי השטיפה

לניקוי רטוב, נדרשת תמיסה ייעודית. גם כאן, קשת המוצרים היא רחבה יחסית, וגם טווח המחירים בהתאם.

  • ישנן תמיסות ייעודיות, שתפקידן לחדור אל עומק החריצים, לפרק לכלוך ביולוגי, שומן, פיטריות "ולהציף" את כול "הג´יפה" מעל פני השטח.
  • התמיסות באות עם מרכבים שונים, ובשלב השימוש יש לערבב אותן זו בזו. ישנן תמיסות המגיעות מוכנות לשימוש בתצורת תרסיסים.
  • ברשת נמכרים תמיסות רבות של חברות "אודיופיליות" כאלה ואחרות לניקוי תקליטים. יש לזכור, כי רוב תמיסות אלה מספיקות לכמה עשרות בודדות של מחזורי ניקוי.
  • ברשת לא חסר המלצות להרכבת תמיסה- DIY, זאת בעלויות שוות לכול נפש. מתכון מומלץ בהמשך.

הערה חשובה- אין להשתמש במי ברז רגילים ובלתי מסוננים!

האבנית והמינרלים (במיוחד בארץ) שבתוך המים הרגילים, מותירים משקעים בעומק החריצים שקשה להפטר ומזיקים מאד לתקליט ולמחט. המים הם גם הגורם מכריע "לפיצוצים" (pops and clicks) בהשמעה.

פורמולות השונות המומלצות לניקוי עושות ברובן שימוש ב:

  • מים מזוקקים ברמה גבוהה- 3 פעמים (ואף יותר). מומלץ לעשות שימוש במים מזוקקים למעבדות. שימו לב, בבתי מרקחת מוכרים גם מים "מזוקקים" רגילים, זה ממש לא זה!!
  • חומר בשם "סורפקוטנט"- שמטרתו להקטין את מתח הפנים של הנוזל כדי להקנות לו חדירות מוגברת לעומק הגרוב. יש הטוענים שהוא משאיר שאריות על הגרוב שפוגמות בתוצאה.
  • לחילופין יש העושים שימוש באיזופרופאנול– כוהל מעבדתי, הקרוי גם "IPA". למעשה זהו אלכוהול נקי ביותר ברמה של לפחות 95% ומעלה (זה לא שרף אלכוהולי לשתייה הנמכר במרכולים). עיקר תפקידו של האלכוהול לעזור בנידוף וייבוש מהיר של תרכובת המים המזוקקים והסבון. אבל, גם כאן, יש טענה שהוא כנראה פוגם במשהו בתקליט. אבל, ברור שבשימוש מוגבר, האלכוהול אינו נעים למשתמש, ותמיד מומלץ לעבוד איתו בחדר מאורר. ישנו גם חומר אקולוגי הידידותי יותר לסביבה, אך גם יקר יותר ולא קל להשגה.
  • סבון- יש המוסיפים מידה קטנה של חומרי ניקוי המבוססים על סבון ללא סבון. מומלץ לעשות שימוש ב-Photo Flo שזה סבון שמשתמשים בו בשטיפה הסופית של נגטיבים אחרי פיתוח. חומר זה מוריד את מתח הפנים של נוזל השטיפה וגורם לכך שהנוזל יורד יפה ולא מותיר אחריו משקעים. בכול מקרה אין להשתמש בחומרי ניקוי ביתיים רגילים כמו תרסיסים להמסת שומנים לתנורים וכו´. חומרים אלה מכילים ברובם חומצות הפוגעות בתקליט באופן בלתי הפיך.
  • "תפריט" מומלץ להכנת תמיסה DIY:

             – מים מזוקקים (4 פעמים) 2/3 מהכמות (כ- 70%).
             – איפא %97 1/3 כמות. (כ- 30%).
             – כמה טיפות של- Kodak Photo Flo.

לינקים רלוונטיים:

תמיסות מומלצות הניתנות לקניה ברשת:

http://www.sleevetown.com/vinyl-cleaning.shtml

http://shop.audiointelligent.com/product.sc;jsessionid=FCDA5119AB79E2F957178C195E8C60A9.qscstrfrnt02?categoryId=1&productId=10

http://www.positive-feedback.com/Issue29/audio_intelligent.htm

http://www.lastfactory.com/record_care.html

http://www.lpgear.com/Merchant2/merchant.mvc?Screen=PROD&Store_Code=LG&Product_Code=AT6012&Category_Code=PE

שאיבה

יש הרואים בתהליך השאיבה, כאלמנט של ייבוש נוזלי השטיפה בלבד. לא כך הדבר.

לתהליך השאיבה תפקיד חשוב ביותר בהוצאת הליכלוך מעומק החריצים.

  • לא די בשטיפת תקליט ויבושו. נהפוך הוא! נוזלי ניקוי שונים, כולל כאלה המותזים כספריי, אם אינם נשאבים החוצה, עושים נזק לתקליט, מכיוון שהם חודרים לחריצים באפקט קפילרי, מתייבשים שם, ויוצרים בוץ נוקשה בעומק החריץ.
  • גם בזמן שטיפה, ליכלוך "אמיתי" נשאר בעומק החריצים, ויצא היטב, רק על ידי שאיבה (בעדיפות למכונה ייעודית).
  • ניתן לבצע שאיבה באמצעי DIY, בעזרת שואב אבק ביתי.

למשימה. לצינור השאיבה, יש לחבר את הפייה הצרה המתאימה לניקוי פינות ורהיטים קטנים. את הפייה יש לעטוף בשתי שכבות של בד עדין ודק (גופיית טריקו ישנה) שיגנו על התקליט "מלחטוף" שריטות מפיית צינור השואב.

 

 

 

ניקוי ידני

כמו שראינו בפרק המכונות הייעודיות, ישנן מכונות זולות שאינן חשמליות. מכונות אלה למעשה עוזרות ומיעלות תהליך של ניקוי ידני.

 

אבל, גם מי שאין בידו מכונה כלל, יכול בהחלט לבצע ניקוי רטוב ידני שיוביל לתוצאות מוצלחות. הניקוי מומלץ וישפר משמעותית את חווית השמיעה מתקליט ישן ומלוכלך שעובר את הטיפול.

 

עקרונות השטיפה הידנית.

  • הבסיס לניקוי הרטוב, הוא הכנת התמיסה DIY, לפי המתכון שצויין בסעיף 3F.
  • השלב הבא הוא שטיפת פני התקליט בתמיסה, החדרתה לעומק החריצים, המתנה קצרה במטרה לתת לתמיסה לעשות את עבודתה.
  • שלב השאיבה והניגוב.
  • יבוש סופי.

שיטה נוספת היא "ניגון רטוב", כלומר, הרטבת התקליט במים מזוקקים וניגונו כשהוא רטוב ממש, המים ממיסים את המשקעים בתחתית החריץ, הופכים אותו לבוץ וכך המחט עוברת בו בקלות וללא "קפיצות" נשמעות בסאונד. החיסרון בשיטה זו הוא ש"פעם רטוב – תמיד רטוב" שכן, ברגע שהבוץ הזה ייתייבש הוא יהפוך ל"אבן" שיהיה קשה יותר מהליכלוך המקורי ולכן חייבים לחזור להרטיב לפני כל נגינה.

בסיום המאמר מספר לינקים, שניתן למצוא בהם הסבירים מפורטים לטכניקות ניקוי ידני.

סיכום

כמו בכל תחום, בעולם האודיופילי,  גם התחום האנאלוגי מיוחד במינו במטחנת הכסף סביב הפיצ´פקס הקטנים…
צריך להבין שהלכלוך המשפיע על איכות השמיע, הוא זה שנמצא בעומק חריצי התקליט. וכאן ידידי, למעשה המחט – כן מחט איכותית יודעת להתמודד  ולגרוף את  הליכלוך הנמצא על פני התקליט וגם את הליכלוך הנמצא בחריצים!
אבל, וזה אבל חשוב,  ליכולוך שנצבר לאורך זמן, או משקעים שנשארו אחרי ניקיונות פחות מוצלחים, יוצרים משקע/אבנית קשיחים, שלאורך זמן ההולכים ושוחקים את המחט.

כאן יעשו את העבודה, בעיקר המכונות המשלבות שטיפה בתמיסה טובה ושאיבה, הן אלה שיעשו את העבודה. רכישה של מכונה ניקוי ייעודית, זה נהדר, חוסך זמן והתוצאה מצוינת. אבל, למדנו שהתהליך ניקוי ידני עם תמיסה-  DIY, אם מבוצעת כהלכה, הוא לא בהרבה פחות טוב ונותן תוצאות טובות בהחלט. יחד עם זאת, יש תקליטים שאפילו מכונה לא תעזור להם ואותם מומלץ לא להשמיע בפטיפון האהוב שלכם (פשוט כדי לא לקצר את חיי המחט).

בסופו של דבר, אחסון נאות של התקליטים, במגירות/ארון מתאים וסגור, בעטיפות ייעודיות. עוזרות לשמור על התקליט לאורך זמן, ומשחרר מהצורך לניקוי בתכיפות גבוהה.

מצורפים לקט לינקים לפוסטים שפורסמו בנושא בעבר הרחוק והקרוב, שמצאתים מלמדים ומעשירים:

הרווח בין התקליט למחט

הברשה – כל השמעה

מכונה לשטיפת תקליטים

המלצות למברשות ניקוי

שיטה לניקוי רטוב של תקליטים

 

להמשך דיון בנושא המאמר לחץ כאן.


7:00
  /  
9.9.2008
  
כתב: ראובן בר

1