סיכום תערוכת האלקטרוניקה IFA 2008 בברלין

כמו בכל שנה, נערכת תערוכת IFA בברלין כתמונת מצב של תחום האלקטרוניקה הביתית והבידורית באירופה.התערוכה השנה שינתה מעט את הפוקוס. ...

7:00
  /  
02.09.2008
  
כתב: עפר לאור
כהקדמה

תערוכת IFA מהווה אמת מידה למצב הכלכלה והצמיחה האירופאיים ומהווה כיום את התערוכה המרכזית בתחום האלקטרוניקה הבידורים באירופה. בעוד ששנה שעברה, התערוכה פרצה דרך והצליחה להציג כיצד השוק האירופאי בדרך לצמיחה וגדילה משמעותיים, השנה הורגש המיתון העולמי ושינויים בתפיסה של התערוכה עצמה. התערוכה מעולם לא התמקדה אך ורק בתחום האלקטרוניקה הבידורית, אך זה תמיד היה הפוקוס המרכזי שלה. הפעם היתה התרחבות של הרעיון, דבר שמכה בך מיד עם כניסה לאולם הראשון בכניסה הראשית. במקומות רבים היה ערבוב של תחום הרכב, מוצרים לבנים ואלקטרוניקה בידורית, דבר, שלשמחתי נתחם בעיקר לביתנים המרכזיים הראשונים.

 עם זאת, הפיזור ניכר בכל המקומות שבהן היו יצרנים קונצרניים גדולים, והתבטא בבלבול עבור צרכנים שרצו להתמקד בתחומים ממוקדים יותר. דוגמא טובה היתה התצוגה של חברת LG שהתפזרה על כל כך הרבה תחומים עד אשר כל תחום ספציפי התקשה לקבל מיקוד והרושם המרכזי היה שאם היה עוד מקום, החברה היתה מוצאת עוד אלפי מוצרים להציג שם.

מגמות נוספות שהורגשו בתערוכה היו החוסר הכמעט מוחלט של הכרזות סלולריות וכמות המבקרים העצומה שהחזיקו אייפונים… בכלל בברלין כל אדם שלישי בכל מקום שהגעתי עשה רושם שהוא בעל אייפון. כאשר מודעות מופיעות בכל עיתון ובכל מקום (כולל בשדה התעופה בבריסל ובברלין) אתה כבר מתקשה לעבור לסדר היום. היחידה שהרגישה שעושה מאמץ לשבור את ההגמוניה הזו היתה סמסונג שהציגה את תפיסת ה-OMNIA החדשה שלה. כמובן שהיה קושי רב לשפוט את המכשיר לאור העובדה שכל המכשירים שהוצגו היו MOCKUPS או הריצו מצגות או שהיו גירסא מוגדלת של המכשיר (קרי: מסך LCD עם מצגת ואריזה שנראית כמו OMNIA גדול).

LCD

 
חלק קטן מאוד מהביתן של סמסונג

הביתן הראשון שנכנסתי אליו היה הביתן של סמסונג. מבחינה טכנית לא היו לסמסונג הרבה דברים חדשים להציג. החידוש הגדול בתחום ה-LCD היה 200HZ אשר מהווה שיפור קטן לחדות בתנועה של המסכים ביחס ל-100HZ מהדור הקודם. העיצובים היו מאוד אופייניים לסמסונג, למעט השימוש במסכים ULTRA SLIM. המסך הבולט היה כמובן מסך AMOLED אשר הוצג בגודל של 31", הגדול ביותר שאי פעם ראיתי.

יחס הניגודיות מרשים ביותר ואיכות התמונה מזכיר יותר גלויה שרוכשים בחופשה בחו"ל מאכשר מסך אמיתי. המסך דק להפליא אך מי שמדקדק בציציות, יוכל להבחין בלא מעט פיקסלים תקולים גם במסך ההדגמה של סמסונג. אין ספק, הטכנולוגיה הזו עדיין אינה מוכנה ל-PRIME TIME. העובדה שאנחנו עדיין שומעים עליה שהיא כמעט מוכנה לייצור המוני בגדלים משמעותיים (כאשר ה-MAINSTREAM כבר לא מסתפק במסכי 42" יותר) גורמת לנו להרים שוב ושוב גבה. התלהבות החברות מהטכנולוגיה היא בגלל הפשטות שלה והיעילות שלה בחשמל.


המרחב של סוני היה הזוי

המגמות במסכים היו בבירור מסכים דקים יותר יעילים יותר באנרגיה (נושא שהוא סופר חשוב לאירופאים) וגדולים יותר. כל חברה נאבקה להוכיח שהיא חוסכת יותר אנרגיה (כמו בשנה שעברה, אני מתקשה לקבל הדגמות של חסכון באנרגיה באולם עם אלפי מסכים חמים דלוקים ומזגני ענק שמנסים לשמור על טמפרטורה סבירה לבני האנוש שנקלעו למקום).

העיצוב העגלגל של סמסונג נשמר, אך לאחר צפיה במסכים ULTRA SLIM אחרים, התקשתי להתפעל בכלל ממסכים שמצהירים שהם דקים. האם זה באמת משנה אם המסך הוא בעובי של דף ניר או בעובי של מחברת? זה מרגיש טיפה כמו המאבק של החברות לנסות כל אחת ולעבור את השניה באינץ´ בערך…

מסכי LCD רבים קיבלו ברק, מחברות כגון פיליפס, סמסונג, סוני ופנסוניק – ככל הנראה כתוצאה מכך שמסך מבריק מרשים יותר וגם משפר בדרך כלשהי את איכות התמונה. עברו הימים שבהם היו אנשים אומרים שמסכי LCD הם מסכים פחות רגישים לאור סביבתי – ההבדלים שוב הולכים ומצטמצמים.

מקרנים

מקרנים

בניגוד לתחום המסכים שבשנים הקודמות הופיעו בהכרזות רבות והשנה בעיקר הראו יציבות ושיפורים יותר מינוריים, בתחום המקרנים ראינו המון הכרזות, דבר שמפתיע מכיוון שהחדירה בתחום זה באירופה אינה גדולה. כפי שצפינו, אפסון הכריזה על מספר רב של מקרנים, כאשר ההדגמות הדגישו תלת מימד (הדגמה מדהימה של שני מקרני FHD כאשר השימוש במשקפיים בעלי קיטוב מעגלי (עם כיוון השעון וכנגדו) הפיקו תמונה מעולה. כזכור, השנה הודגמה הטכנולוגיה בישראל בתערוכת Hometheater לקולנוע בידורי בכפר המכביה.

הדבר שהדהים היה רמת השחור במקרן בחדר מושחר. החדר היה כהה כל כך שאי אפשר היה שלא לפגוע ביושבים בחדר תוך כדי מעבר בו (זה היה כמו ללכת עם עיניים עצומות, אלא שהמקרן פעל והקרין תוכן על המסך הקדמי). המקרן השתמש בתכונה חדשה שהולכת להיות הטרנד הבא במקרנים – עדשה אנמורפית אוטומטית אשר מאפשרת צפיה ב-1080P ביחס 2.35:1 אמיתי. הפירוט ואיכות התמונה היו מדהימים, אך המקרן לצערי לא היה מכוייל (היה BLACK CLIPPING) וכמו כן נראו בעיות בעיבוד התמונה, אך מכיוון שאלה שהרכיבו את המיצג לא היו מומחים גדולים מאוד יתכן שזה פשוט מצגת לא אופטימלית.

באולמות אחרים ראינו בהמשך מקרנים מעניינים רבים אחרים. סוני למשל הציגו את ה-VW40 החדש לצד ה-VW60.  החוייה שהבאתי איתי מהתערוכה ממקרן זה היא שהמארגנים של סוני צריכים בראש ובראשונה להפיק תמונה טובה לפני שהם מתייחסים לעיצוב. במקרה של סוני, העיצוב של הביתן היה כל כך בעייתי למקרנים שאי אפשר בכלל היה להתייחס לתמונה. הביתן היה לבן, עם אורות מבפנים (מקרן + אורות = קטסטרופה!) כאשר קיר אחד קדמי של החדר היה בכלל פתוח לאולם המואר מכל הכיוונים…

JVC לעומת זאת, הקשו על הצופים בדרכים אחרות על ידי יצירת תורי ענק בכניסה לביתן שלהם מכיוון שהם הקרינו רק כל חצי שעה. לאחר מספר פעמים שביקרנו בביתן והתייאשנו לגלות שאין בו מקום גם בעמידה, החלטנו לחדור לאולם ההקרנה מיד עם סיום הקרנה של מקרני ה-350 וה-750 החדשים (אשר בעצם מחליפים את ה-HD100). ה-HD350 הוא מקרן ה "LOW END" (בעצם הוא כמעט זהה ל-HD100 טכנית) עם 15,000:1 יחס ניגודיות טבעי ועולה כ-4000 יורו, בעוד שה-HD750 הוא מקרן ה-HIGH END יותר, בעל יחס ניגודיות גבוה יותר, 20,000:1 טבעי, ועולה כ-6000 יורו. כל אלה ניתנים לשיפור עם שימוש בעדשה אנמורפית ידנית או אוטומטית (שהמחיר שלה יכול להגיע עד ל-6000 יורו גם הוא).

למזלנו, תפיסת המקום המוקדם השתלמה מכיוון שבדיוק אחרינו נכנסה לה קבוצת דילרים שקיבלה הדגמה והסברים מעמיקים בהרבה מזה של הקהל הרחב. ה-HD350 הדהים בשחורים ובתמונה, וכך גם ה-750. בהחלט עזרה מערכת סאונד מדהימה ולא פחות מזה, העובדה שהחברים לא רק כיילו את המקרנים אלא החשיכו לחלוטין את החדר כראוי. לקינוח, קיבלנו מצגת של מקרן HD4K (אולטרה היי דפינישן) חדש של JVC, המקרן מגיע לרמות השחור של חבריו הקטנים יותר, אך יכול להגיע לעוצמות אור של 3500 ANSI LUMENS, והוצג לנו על גבי מסך 16:9 של 200 אינץ´. התמונה יוצאת מהכלל, ושימוש בעיבוד תמונה הפך את החוויה לאחת המעניניות בתערוכה. המחיר שווה לכל נפש – למעלה מ-60 אלף יורו…

ניסיתי לצלם את זה (המקור היה DISK ARRAY ענק), אך צריך מרחק עצום בשביל לצלם מסך בגודל של בניין. הצלחתי לצלם פחות מרבע מהמסך בכל זמן נתון…

גם מיצובישי הציגה את מקרן ה-HC7000 החדש שלה אשר נראה הרבה יותר הדור חיצונית מהמקרנים האחרים. מבחינת איכות התמונה, המקרן היה פחות מכוייל מזה של JVC, אך הציג שחורים עמוקים מדהימים. השיפורים המשמעותיים ביותר היו בגלל שיפורים דרמטיים במנגנון הצמצם ושיפור הכיווניות של האור אשר גורמים למנגנוני ה-LCD לשפר את איכותם. במיצובישי היה מדהים לראות את עור הפנים של האנשים מדוייק ואמיתי לחלוטין. היה מאוד מעניין לגלות שדווקא שלושת המקרנים המובילים בתערוכה לא היו בטכנולוגית DLP! שאלתי את אחד ממנהלי TI (שמייצרים את פנאלי ה-DMD של DLP) ולטענתו דווקא היו שם הדגמות מרשימות (אופטומה בעיקר), אך לצערי הן לא הגיעו לרמה של של JVC, אפסון או מיצובישי.

בחדר ההקרנה של פנסוניק הציגו את ה-AE3000 החדש, אך לא ממש ניתן היה להתרשם ממנו באופן רציני בגלל אופן המיצג.

מותגים

המותגים

 

המגמה של מותגי על ישנים אשר חוזרים התמתנה, אך המותגים הגרמניים METZ ו-GRUNDIG בכ"ז הראו נוכחות כמעט זהה לזו של שנה שעברה. היצע המסכים שלהם היה מאוד מאוד ספציפי ובעצם הם הדגישו את העובדה שמדובר במותגים בני עשרות רבות של שנים. בפועל לא ראיתי בחדרים הללו הרבה מעבר לעיצוב מעט שונה משאר הביתנים.

היו השנה לא מעט מותגים שהוחמצו בתערוכה. LG היה אחד מהם, בעיקר בגלל התפזרות על יותר מדי נושאים, כך שבעצם לצופה האומלל לא נשאר המון כשעזב את הביתן הענק. העובדה שמותג מסכים שהיה לסנסציה בשנה שעברה (פיוניר, כמובן) ונעלם מהתערוכה השנה העלה לא מעט תהיות לגבי מצב החברה והאם היא תוכל לצאת מהמשבר שנכנסה אליו בעיקר בשל מאמציה, המוצלחים, להגיע למקסימום איכות תמונה.

המותג העצוב ביותר בתערוכה היה של טושיבה, שהציבו תחת שמם את הסלוגן "LEADING INNOVATION" שהיה נכון בשנה שעברה, אך לפי התצוגה בתערוכה, הם מכמש לא LEADING ולא נעליים… הדרך היחידה בעצם להבדיל בין הביתן של טושיבה השנה לזה של שנה שעברה הוא בהעלמות המותג HD DVD. מעבר לזה, אותם מצגות עם עדכונים מאוד קטנים. שכלולים כגון תפעול מכשירים עם האגרוף במקום השלט (FIST TRACKING לא רק נשמע רע, הוא מעורר בי קונוטציות שהדף לא יצליח לסבול…).

בעצם החידוש המהותי היחיד שהצלחתי לדוג מהביתן של טושיבה היה XDE, כאשר ההדגמה כללה שני מסכים עם אותו תוכן עם ובלי המנגנון דלוק. בלי המנגנון, ניתן לראות תמונת DVD בינונית למדי אך ללא עיבוד, ועם המנגנון, תמונת DVD בינונית למדי עם מנגנוני עיבוד רגילים לחלוטין. נציגי טושיבה נראו מבוהלים למדי למראה שאלותיו של עיתונאי ישראלי תמים שניסה להבין מה החידוש האמיתי כאן… כמעט אף אחד לא התמקד באיזור ה-XDE בביתן. העיתונאי שנכנס לשם לפני צילם צילומים רבים והפטיר לנציג טושיבה לאחר שביקשתי גם לצלם ש "אף אחד לא יודע מה זה הדבר הזה, אבל אם אחד מצלם את זה אז כולם פתאום רוצים לצלם את זה…".

טושיבה הציגה מקרנים זעירים מעוצבים ומעניינים שריתקו אותי, אך ההדגמות היו מינימליות ולא ממש ניתן היה לבחון עד כמה החזון של שילוב מקרנים כאלה כחלק מלפטופ או טלפון סלולרי (שבתערוכות בעבר ראינו שזה לא כ"כ יעיל) קרוב למימוש.

התחנה הבאה היתה בפיליפס, מותג ידוע ומבוסס מאוד באירופה. מספר החידושים של פיליפס היו רבים, אך גם כאן הפספוס בתערוכה היה הערבוב בין מוצרים חצי לבנים (שואבי אבק, תספורת, גילוח וקפה) שלא ממש הופרדו כבשנים עברו. לפיליפס היו כמה וכמה הדגמות יפות במיוחד, אך את הדברים הטובים באמת הם החביאו ב-DEALER AND PRESS AREA (בדיוק כמו סוני ופנסוניק בשנה שעברה). ההדגמה שחיכיתי לה הכי הרבה היתה הדגמת היכולת של פיליפס בתחום ה-LED BACKLIGHT ולא התאכזבתי. קשה לשפוט את איכות התמונה מכיוון שהמסך הודגם בתנאי אור סביבתיים (בדיקה כזו חייבת להתבצע בחושך מוחלט), אך אותו פאנל עצמו הוצג כאשר הוא עם תאורה אחידה (דינמית), איזורית/LED (במרכז) ועם מסך שקוף כאשר רק הבלוקים של האור דלוקים. השילוב של תאורה אחורית החדשה שיפרה מהותית את איכות התמונה, והמחיר שדווח לראשונה הופך את הטכנולוגיה הזו לברת רכישה בעתיד המאוד לא רחוק (זה לא יהיה מאוד זול בהתחלה, אך המחיר ירד דרסטית משנים עברו). היה יפה גם לראות סוף סוף ירידה מתחת לסף ה-70" עבור טכנולוגיה זו – כאשר השנה חברות שונות הדגימו אותה על גבי מסכך 42", 47" ו-55".

גם ה-AUREA 2 נראתה יפה מאוד, והיומרה האומנותית של שנה שעברה הפכה לפונקציונליות מעניינת, כאשר כל האספקטים של המסך, כולל התפעול, שופרו. מה שהיה חסר לי היה שילוב בין שתי הטכנולוגיות לכדי פיתרון אחד, דבר שאני מעריך שיקרה בשנה הבאה, אם לא לפני כן, עם ה-AUREA 3. הזרימה של האור בתאורת ה-SPECTRA החדשה שופרה מאוד והאפקט של ה-AUREA 2 משופר מהגירסא הקודמת.

בדומה לחברות רבות אחרות, גם פיליפס הלכה על קו המסכים האולטרה דקים (אם כי לא במסכי ה-HIGH END, אלא יותר כהוכחות היתכנות) כתוצאה מהמחקר שלהן על תאורה אחורית אולטרה דקה (לא צוין באיזו טכנולוגיה). פיליפס גם הדגימו מספר הדגמות של תלת מימד, שלא היו מהותית שונות מההדגמות של שנים קודמות (את ההדגמה הראשונה מסוג זה ראיתי כבר לפני מספר שנים במרכז הפיתוח שלהם בהולנד). המסכים המדהימים בתלת מימד היו בגדלי 32" ו-22"והשימוש ברזולוציה גבוהה היה יתרון בולט במסכים אלה. דווקא המסכים הגדולים יותר היו פחות מרשימים והיו בעיקר למטרות פרסום.

המקור להדגמה של מסך 52" בתלת מימד היה בלוריי ב-3D, אך עדיין מדובר בהוכחת היתכנות בשל העובדה שהתקן של בלוריי בפרופיל 2.0 עדיין לא כולל תקן מתאים לשם כך. מכיוון שתלת מימד כיום ניתן לביצוע במספר הולך וגדל של מוצרים (מקרנים, DLP, משקפיים, מסך LCD עם מיקרו-עדשות), לא רחוק היום שבו לדעתי יכניסו זאת רשמית לתקן ונוכל לראות את BEOWULF בתלת מימד במסך הביתי שלנו אם נרצה.

בעוד שבתחום האודיו המגמה של שנה שעברה היה המעבר ל-SOUND BARS עבור כל המותגים, כיום החברות הציגו פתרונות BOOM BOX, STREAMING ו-מערכות מיקרו/ALL-IN-ONE. העיצוב המוזר מבין כל אלה היה שוב של פיליפס אשר הציגה משהו שנראה כחיבור בין רובוט, שואב אבק ורכב של חיזרים – אשר מהווה מקור ALL IN ONE חביב.

מספר קוי המוצר של פיליפס היו רבים מספור, ורק בתחום האודיו והקולנוע הביתי היו עשרות קוי מוצר בתחומים שונים החל מהזרמת אודיו, וידאו, גיבוי, חשמל, תאורה, תצוגה, ועד למוצרים לבנים ואלקטרוניקה ביתית פשוטה. החברה גם הציגה את התפיסה שלה ל-INTERNET TV, על ידי מערכת הדגמתית שכרגע בניסוי אי שם בעולם של טלויזיה מבוססת אינטרנט, אשר עובדת על בסיס מסך חכם אשר מסוגל לעשות STREAMING ו-CACHING לפי הצורך ועם תפריטים פשוטים ביותר.

בעוד שהעיצוב של פיליפס הלך יותר ויותר לכיוון אור, סוני משכו לכיוונים אחרים לחלוטין – ושילבו עיצוב מוזר ומעניין לסדרת המסכים החדשה (4500) מתוצרם. בדומה לסמסונג, גם הם הציגו לראשונה מסכי 200HZ (או 240HZ כאשר הם מקבלים תוכן 60HZ). קו העיצוב החדש היה של תמונה על הקיר ועיצוב ה-BEZEL (המסגרת החיצונית) קיבלה עיצוב חדש ומוזר. דגמתי מספר אנשים לידי, חלקם חשבו שהעיצוב גיאוני וחלקם נרתעו ממנו, אך הוא בהחלט שונה ממה שראינו בעבר.

 

מבחינת מוצרים, המוצר הראשון שלא ראיתי כזה לפני כן הוא מסכים המיועדים לחדר יפני שיש בו מיסוך בסגנון יפני למי שצריך להתלבש. כלומר, מין מתקן מתקפל מעץ שבעבר כלל כמה איזורים עם נייר מצוייר, כולל כעת מסכי LCD אשר כוללים אומנות שזזה מעט. זה בהחלט היה משעשע.

גם סוני הציגה את מסכי ה-OLED שלה, אם כי היא התמקדה יותר ב-EL1 הותיק והטוב ובמקום מסך אחד גדול, הם הציגו יכולת יצור מרשימה של מסכי OLED קטנים.

גם סוני הציגה את מסכי 4500 שכוללים תאורה אחורית דינמית LED, אך לא ניתן היה באמת להתרשם מהם בתערוכה בשל האור החיצוני. עם זאת, ניתן היה לראות שלמסך יש קונטרסט מאוד מאוד גבוה.

השנה היתה זו פנסוניק שהדגימה מסכים מדהימים בתחום הפלזמה. בעצם כמעט את כל הדברים שראינו אצל פיוניר שנה שעברה ניתן היה לראות במסכי פנסוניק השנה, רק במגוון גדול בהרבה. פנסוניק הציגה שלושה מסכי NEOPDP בעובי דק במיוחד (בגדלי 42", 58" ו-65") ומעוצבים יפה במיוחד. ההדגמה דומה במיוחד לזו של פיוניר משנה שעברה, כולל עמוד מסתובב ומעמדים שונים. ההבדל הוא ש-NEOPDP אמור כבר להיכנס ליצור לא עוד המון זמן, היות והמפעל החמישי של פנסוניק לייצור פלזמה , אשר אמור להיכנס לעבודה בתוך מספר חודשים, יתמקד ביצור של המסכים הללו בגדלים שונים ומשונים.

איכות התמונה של מסכים אלה נראית טובה יותר ממה  שראינו בעבר ולפי הדיווחים המפעל החדש יאפשר הוזלה נוספת במסכי הפלזמה אי שם בין 2009 עד 2010. בניגוד לצפוי פנסוניק לא הכריזה על ייצור המוני של מסכי ה-150" שלה והסתפקה בהצגת מסך ה-ULTRA HD בגודל 150". מקור הוידאו היה 4K אך פחות איכותי מזה שראינו במקרן ה-4K של JVC או במסך ה-UHD של שארפ. עם זאת, איכות התמונה במסך ה-4K הזה היתה מדהימה, רק היה חסר דוגמן בכדי שאפשר יהיה להבין את גודל המפלצת הזו.

מותג JVC לא ממש הצליח להתרומם בתערוכה. נקודות האור היו המקרנים של החברה והמצלמות HD שלה. בתחום מסכי ה-LCD היה עצוב לראות את החברה קוראת למסכים שלה ULTRA SLIM בעוד שהם פי 4-5 יותר עבים ממרבית מסכי ה-SLIM שהציגו החברות האחרות.

הענקים מסין (כלומר HAIER ו-HISENSE) תפסו נתח משמעותי מאחד האולמות אך לא הצלחתי למצוא דבר מה שגרם להם לבלוט קדימה טכנולוגית או עיצובית. בעצם, המהפכה היחידה שהמותגים הללו מביאים לקהל הרחב זה מחיר. העניין הוא שככה בעיני לא בונים חומה – בכדי לכבוש את השוק העולמי כמותגי על, החברות יאלצו לא רק לייצר מוצרים דומים לאחרים אלא גם לחדש ולרענן ולגרום לחברות האחרות לרדוף אחריהן.

בינתיים לא התרשמתי שזה קורה.

אודיו

אודיו

 

בתחום האודיו היו חברות רבות מאוד של רמקולים, מערכות צליל ו-SOUND BARS, אך איזורים אלה היו שוממים בהרבה ביחס לאיזורי הוידאו או הגד´טים. הדגש היה בפירוש על עיצוב החלל ועיצוב הרמקולים, אך רק במעט מאוד מקומות ניתן היה באמת להתרשם מהסאונד של המוצרים השונים.

אישית היה לי מעט מוזר לנסות ולהעריך את איכות המוצרים לפי העיצוב שלהם. אפילו ב-CES ניתן היה פעמים רבות לראות חדרי השמעה וזה היה מאוד חסר לי.

יוצאי דופן בתחום הזה היו סוני, שהמתחם שלהם היה מעוצב כמו חלל ענק אשר גבולותיו היו ממוסגרי מראות, וכך הרגשת שאתה בחלל עצום ואין סופי. התחושה היתה בהחלט שונה, וזה בהחלט אחד העיצובים המבריקים ביותר שראיתי מימי. בחלק מהאיזורים העיצוב הוכיח את עצמו, אך לפעמים הוא גם היה סוג של גול עצמי (חדר המקרנים כאמור).

בתחום האודיו, סוני הציגה כמה סדרות של רמקולים בעיצובים מאוד קיצוניים – כגון רמקולים זעירים בצורת שופר ובגודל של כדור פינג פונג. איכות הצליל בחלל היתה מרשימה, בעיקר בגלל הסאב העצום שהתחבא לו בצד. ככלל, לא אהבתי את הצליל, אך רבים יצאו די בהלם מההדגמה הזו וחשבו שוב ושוב שעובדים עליהם.

קו מקביל של רמקולים זעירים וקויים היה שיפור מהותי מעל הרמקולים הזעירים ומהווה בעצם סוג של אלטרנטיבה איכותית יותר לרמקולי ה-SATELLITE מסוגים אחרים שהכרנו קודם לכן (קרי, כדוריים, או קובייתיים בסגנון BOSE). ככל הנראה מדובר על וריאציה על טכנולוגית RIBBON.

הרמקול המואר והמעוצב של סוני, שעלה לא פחות מ-10,000 יורו ליחידה (לא לזוג!) הוא בעצם רמקול אומני פולרי שקוף עם מקור אור פנימי. לדברי סוני, זה רמקול אוירה ולכן אפשר למקם אחד כזה בחלל כלשהו (מונו) או מספר רמקולים כאלה המפוזרים באיזור כלשהו.

בתחום הרסיברים היו לא מעט הכרזות ומצגות, כגון סדרת ה-1900 וה-3900 של יאמהה, לצד ה-Z7 וה-Z11. עם זאת, כמובן שלא ניתן היה לשמוע את המוצרים, כך שניתן רק לנחש לגבי איכות הצליל. מבחינה עיצובית ופיצ´רים המכשירים נראים כמעט זהים למה שיה בעבר. גם דנון ואונקיו הציגו רסיברים דומים להפליא לאלה מהסדרות הקודמות, אך להפתעתי דנון הציגו נגן בלוריי משולב עם נגן DVD (ככל הנראה ראשים שונים משפרים את מהירות ואיכות הדגימה של ה-DVD). המחיר עדיין יקר משמעותית מזה של PS3.

חוץ ממורדן שורט, היחידים שבלטו בעיצובים לא שגרתיים היו ELAC שהציגו רמקולים שונים בעיצובים מרהיבים. וריאציה על רמקולי ה-WATERFALL עם SUPER TWEETER חדש של החברה, נראו לא פחות ממדהימים. איך הם נשמעו? אלוהים יודע…

הזרמה

 הזרמה

 

כיאה לעידן הניו אייג´ שבו כולם מדברים על לזרום זה עם זה, חיפשתי חידושים גם בתחום ה-STREAMING ואכן הופתעתי כאשר מנכ"ל DVICO נפגש איתנו ונתן לנו OUTLINE למה שצפוי לרוכשי ה-TVIX 6500 בעתיד הקרוב. על כך במאמר נפרד בעתיד הלא רחוק (חבל לערבב שמחה בשמחה). אפשר רק לומר שמאוד התלהבתי מהרעיונות שהוצגו.

החברה השיקה מכשירי הקלטה (PVR) שלראשונה מזה שנים, אינן מבוססות על טכנולוגיות של SIGMA DESIGNS. מדובר על מכשירי הקלטה PVR מבוססי DVBS, DVBT ו-DVBC וכן טיונרים אנלוגים – מכשירים קטנים אשר מאפשרים שיתוף והעברת תכנים לכדי רשת כוללת של נגני מדיה ומקליטים שונים.

אחד המכשירים הלל, ה-3300 נראה כמו איך שה-TVIX 6500 היה צריך להיות מעוצב – מראתי מקדימה ומדהים למראה. לשאלתי מתי יוציאו גירסא מעוצבת יותר של ה-TVIX, הנציגים של החברה חיכו ולא הוסיפו…

ליד DVICO היתה גם חברת מקלטי הלויינים DREAM MULTIMEDIA הידועה בתור אחת מהמובילות בלאפשר לחובבי הלויינים לקבל את כל התחנות באיזור "בזול יותר"…

מחוץ לתערוכה בכל ערב הגיעו מרחבי אירופה להקות שונות שהופיעו אל מול הקהל הרחבה. הקהל בהחלט נראה שהוא זרם איתם.

פיור אקוסטיקס הציגו חידוש מרענן לנושא הזרמת האודיו לרמקולים האחוריים ללא כבלים מכוערים. השיטה, אשר בעצם כוללת מקור אור IR אשר משדר כלפי התקרה את אותות הסואנד, עמידות יותר להפרעות בשל שיטה זו ולדברי החברה מסוגלים לעמוד בכמעט כל הפרעה סביבתית (פרט להסתרה ישירה של מקור האור אשר אותו ניתן לשים בכל מקום). החלק העליון של הרמקולים כולל מקלט IR והגברת D-CLASS זעירה המובנית בתוך הרמקול מאפשרת לו להגיע להספקים מרשימים. החיבור היחיד הוא כמובן מקור חשמל DC.

ניידים

 

בתחום הלפטופים היה מאוד קשה להתגבר על ה-ASUS EEPC, וחברות רבות ניסו למצוא פתרונות דומים או שונים. ה-WIBRAIN המוזר כולל מקלט 3G, WIFI, GPRS ומהווה תחנת עבודת XP מלאה לכל דבר. המכשיר כולל מסך WXGA ומקלדת מפוצלת אשר מאפשרת עבודה בצורה מעניינת ומוזרה. בהתחלה חשבתי שזה קוריוז, עד שניסיתי לעבוד על זה – לא פשוט, אך גם עובד יפה!

אין ספק שה-ATOM הצליח להזיז משהו בתעשית המחשבים הניידים…

FUJITSU SEIMENS (הם נפרדים ?!) הציגו את ה-AMILO שלהם עם לפטופ ענק בגודל סלון ממוצע שניתן היה להפעילו כמחשב אמיתי לכל דב! אין ספק שזה הדגמה יפה, אך היא גרמה לי להרגיש קטן, וחשבתי שדווקא הרעיון של לפטופ זה לגרום לך להרגיש שהוא קטן, לא אתה…

בתחום הנגנים הניידים (וידאו ואודיו) חברת iRiver לקחה ובגדול. משחק קצר עם ה-SPINN והתאהבתי. למכשיר אין כמעט משקל, הוא אלגנטי ביותר ומסך AMOLED נותן תמונה יוצאת מהכלל ולדברי החברה – זמן ניגון ארוך במיוחד. גם נגן קטן (לא זוכר את שמו) בצורה של TUBE ישן של טלויזית CRT היה יפה במיוחד למראה.

 

גם רמקולי VOIX שיש בראשם iPod Dock היו מעניינים – אפשר היה להרים את הראש של אחד מהם, לחבר לו אייפון או אייפוד, והוא היה משדר את המוזיקה לרמקול השני באופן אלחוטי. שילוב של סאב הפך את החוייה למרעננת במיוחד.

 

בפינת אחד הביתנים מצאנו את HITACHI, אשר התכווצו למימדי ננס בתערוכה זו, עם תצוגה כזו הייתי מוותר לחלוטין על ה-SHOW. התצוגה שלהם בתערוכה של HOMETHEATER 2008 היתה כמה רמות מעל מיצג זה.

פנסוניק, הציגו גם הם פתרונות הזרמה, בעיקר של תמונות מ-PICASA וסרטים מ-YOUTUBE, עדות לשת"פ חדש עם גוגל שכנראה שעדיין לא הוכרז רשמית. ה-VIERA CAST הוא עוד ניצן לכניסת החברות הגדולות לתחום הזרמת המדיה – דבר שהתחיל עם סוני ב-PS3 ואפל (שאגב לא הופיעה כלל) עם ה-APPLE TV שלה.

רטרו

מגמת הרטרו שראינו בשנים האחרונות חוזרת ו-TIVOLI AUDIO, בין היתר הציגו קוי מוצר המעוצבים כתיבות רדיו בסגנון של שנות השבעים.

לא תמיד הסגנון הזה עובד, העיצובים החדשים של בוסטון אקוסטיקס היו לא פחות ממזעזעים בעיני עם פסים אדומים והקצנה של קוים דומים מימי הדיסקו הסוערים.

TEAC לקחה את עיצובי שנות השישים והשבעים לשלב הבא – רמקולים בסגנון המכוניות "האוניה" האמריקאיות בשיא הבייבי בום האמריקאי, בהחלט היו מרהיבים, במיוחד למי שגדל בשנים הללו (כלומר עשור או שניים מעלי).

סיכום

סיכום 


מסך אנושי ב-FULL HD 

המיתון העולמי עושה את שלו וניתן לראות בפירוש האטה בתחום ה-CONSUMER ELECTRONICS. הדבר התבטא בקהל מועט ביחס לשנה הקודמת ובמספר מציגים פחות גדול. חברות רבות ממש עשו את המינימום בכדי להציג.

המגמות העולמיות הן מעבר מיתרון טכנולוגי בולט של מספר מותגים למצב שבו הטכנולוגיה כמעט זהה (ע"ע 240HZ, 2-3MS זמן תגובה, תאורת LED אחורית, מסכי ULTRA SLIM, רמקולי SOUND BARS, הגברה דיגיטלית וכו´). ההבדלים הופכים יותר ויותר לממוקדי מיקוד ועיצוב.

העיצובים של החברות הופכים ליותר ויותר מג´וריים כאשר כל חברה משתמשת בידע וביתרונות שלה בכדי להגיע למיצוב שונה מהאחרות. אם זה רטרו, עיצוב באור, בחושך, בברק או בצבע (נגיעות הצבע המדהימות בעיצוב של מסכי סמסונג המבריקים) – כל חברה מושכת לכיוון מעט שונה.

לא רחוק היום שבו השאלה "איזה מסך את/ה רוצה" יכולה לקבל תשובה "אדום – כמובן" כמובנה מעליו.

חיסכון באנרגיה זה הדבר הבא. בשנה שעברה החברות הציגו עד כמה הן חוסכות ב-CARBON FOOTPRINT, מפחיתות את החומרים המזהמים במסכים ומורידים באריזות. השנה המשחק היה כמה אפשר לחתוך בהספק המסכים. כל חברה הציגה אפשרויות להעלים את החום והבזבוז בדרך אחרת. פנסוניק הכריזה על מאמץ להוריד במסכי NEOPDP את כמות ההספק ב-50% ללא איבוד איכות וידאו או עוצמת אור. חברות רבות הציגו הגברה דיגיטלית וכן מכשירי מדידה שמראים כיצד הטכנולוגיה של המסך שלהם חוסכת 30% אנרגיה ביחס לזו של המתחרה בחדר שליד…

זה רק עניין של זמן עד שהחברות יחסכו כל כך הרבה אנרגיה (לפחות במצגי התערוכות השונות) שניתן יהיה כבר להפיק אנרגיה מכל האנשים שישבו מול המסך המהבהב. פיתרון אלטרנטיבי מעניין לבעית משבר האנרגיה העולמי…

לאלבום התמונות המלא של התערוכה

לשרשור התגובות למאמר לחצו כאן.

הכותב היה אורח של העולם הדיגיטלי ו-DVICO בברלין


7:00
  /  
2.9.2008
  
כתב: עפר לאור

1