מארז ICY BOX IB-NAS4220-B: NAS

מארז ה IB-NAS4220-B הוא מוצר ותיק יחסית של חברת RaidSonic הגרמנית. הדגם הוכרז בספטמבר 2007 ופונה במתכוון לשוק חובבי המולטימדיה ...

7:00
  /  
05.08.2008
  
כתב: קלוד בן שאול (catskinner)
הקדמה

תאור כללי, מפרט ותכונות

פרוש הקיצור NAS הוא Network Attached Storage ובהגדרתו הקלאסית מדובר במארז דיסקים המבוקר על ידי מערכת הפעלה מוטמעת קלת רגליים, שתפקידה לדמות שרת קבצים ולאפשר גישה לחיבור ומיפוי כוננים עבור משתמשי הרשת. להבדיל מפתרונות כדוגמת מארזי דיסקים חיצוניים המחייבים חיבור למחשב צמוד, התקני NAS אמורים לעמוד ברשות עצמם ולהתחבר עצמאית לרשת. בדרך כלל המארזים האלו נמצאים במדפים וארונות בחדר השרתים והדבר האחרון שמעניין את המשתמשים ברשת זה איך הם באמת נראים וכמה רעש הם עושים.

ה IB-NAS4220-B (להלן 4220) הוא מוצר חינני למדי, עד כמה שקופסה שחורה ומלבנית מסוגלת להיות כזו. המארז בנוי ממתכת בגימור שחור ומכאן גם האות B בסוף שמו המלא. רגליות הפלדה יוצרות קשת מכל צד ובניגוד למה שאפשר לחשוב, הן מקובעות למארז ולא ניתנות לפירוק בקלות.

נתונים טכניים 

 דיסקים 2 דיסקי SATA (ללא הגבלת גודל)
 ממשקים חיצוניים

Gigabit Ethernet x 1
USB 2.0 x 2

 תצורות RAID אפשריות0, 1, JBOD, SPAN
 שרותי רשת

SAMBA, FTP, NFS, Print Server
UPnP-AV, Bonjour & iTune
BitTorrent

 מבנה קבציםFAT32, EXT2, EXT3
 מעבד ARM 9, 400Mhz
 זכרון FLASH 8MB
SDRAM 64MB
 ספק מתח VAC 240~100, 57W
12V/3A, 5V/4.2A
 גודל(נטו) * 242x140x83 mm
 משקל (נטו)* 1.16Kg

(*) לפי מדידה. הנתונים של היצרן שונים באופן ניכר

 פאנל קידמי ואחורי

 

במרכז הפנל הקידמי נמצאים בשורה אנכית כל הפקדים והבקרים ההכרחיים כשבראשם כפתור ההפעלה הראשי ותחתיו שתי נורות חיווי, הראשונה למצב ההפעלה והשניה לפעילות הדיסק(ים). מתחתם וביניהם נמצא כפתור הפעלת תוכנת הגיבוי המאפשרת לגבות על גבי הדיסק הפנימי את תכולתו של דיסק חיצוני או Memory Stick הנתחב לשקע ה USB 2.0 שבפאנל החזית.

בפנל האחורי נמצא פתח לחיבור המארז להתקן נעילה למניעת גניבה ופתח המאוורר, שקוטרו 40 מילימטר, תחתם נמצאים שקע RJ-45 לחיבור כבל Ethernet, שני לחצנים קטנים כשלחצן ה Reset, השקוע במארז למניעת לחיצה אקראית, משמש להחזרת המכשיר למצב איתחול ראשוני עם הפארמטרים של היצרן ואילו הימני המסומן ב Reboot , משמש לאיתחול המכשיר במקרה של תקיעות ותקלות. שקע USB 2.0 נוסף ושקע לחיבור ספק הכוח נמצאים בפינה הימנית התחתונה של המארז.

תכונות עיקריות

אם הרמזים העבים שמשדר עיצוב המכשיר עברו לכם מעל לראש, הרי שמגוון השרותים שמציע ה 4220 יביא אתכם למסקנה הבלתי נמנעת שהמכשיר בכל זאת מיועד לסביבה ביתית. מעבר לשרותי NAS של שיתוף קבצים ברשת מציע ה 4220 כמה אפשרויות מאוד מעניינות למשתמש הביתי חובב הפטנטים.

  1. שרת הדפסה המאפשר שיתוף מדפסת ברשת כשהיא המחוברת ב USB ל 4220
  2. קליינט BitTorrent המאפשר הורדת Torrents ישירות ל NAS.
  3. שרת UPnP-AV המשתמש ב Twonky Media כדי להפוך את ה NAS לשרת מולטימדיה.
  4. תמיכה ב iTunes דרך פרוטוקול Bonjour המאפשר ניגון דרך iTune מכל התקן ברשת התומך בכך.
  5.  חיבור דיסקים חיצוניים נוספים או USB Memory Stick
  6. גיבוי התקנים חיצוניים המחוברים דרך ה USB הקידמי בלחיצת כפתור אחת.

על פניו נראה שיש מידה מסויימת של אמת בהצהרת חברת RaidSonic שה 4220 מסוגל להחליף מחשב. השאלה היא רק האם התחליף מוצלח וקל לעיכול. 

החבילה

מה באריזה

עם פתיחת האריזה אנו מגלים:

  1. שתי חוברות מדריך למשתמש, האחת בגרמנית והשניה באנגלית
  2. כבל Ethernet CAT5e באורך מטר וחצי
  3. תקליטור CD
  4. ספק כוח אוניברסאלי וכבל מתח
  5. מארז ה IB-NAS4220-B עצמו.
  6. שקית אביזרים קטנה המכילה בעיקר ברגים
הגדרות

הרכבה, התקנה וקביעת תצורה

פרוק ה 4220 הוא משימה פשוטה של פתיחת שני ברגים בתחתית המארז והחלקת המגש החוצה. שני ברגים נוספים שישמשו להשלמת הרביעיה הנדרשת לסגירת המארז נמצאים בשקית האביזרים.

עם חשיפת המגש נגלים הלוח הראשי והכבלים הנדרשים לחיבור הדיסקים. מבט בוחן יותר גם ימצא את חיישן החום האמור להיות מודבק לגב הדיסק התחתון ומחבר חשוף נוסף, שתפקידו אינו מתועד, על הלוח הראשי.

התקנת הדיסקים היא עניין של כמה דקות וכרוכה בהברגת הדיסקים לדפנות המגש על ידי שימוש בברגים שנמצאים בשקית האביזרים והעברתם דרך גומיות מבודדות המותקנות כבר בעיניות של המגש. כפי שאפשר לראות בתמונות, הכבלים מאוד קצרים ולכן עדיף לחברם לפני שתבריגו את הדיסקים למארז.

 לא נתקלתי בבעיות מיוחדות בקביעת התצורה של ה 4220. צריך לקרוא בקפדנות את מדריך המשתמש, להתעלם מכמה ניסוחים ביזאריים ולפעול לפי הסדר המוצע  הבא:

  1. עמוד 23 בחוברת: איתחול הדיסק (מספיק לאתחל דיסק אחד).שלב זה הכרחי רק אם אתם לא מתכוונים להשתמש ב 4220 כמערך RAID. זה השלב שבו גם בוחרים את מערכת הקבצים כשהבחירה היא בין FAT32, EXT2, EXT3. מערכת ה FAT32 תאפשר גישה ישירה ממחשבים המריצים Windows אבל היא תגביל אתכם לקבצים בגודל של עד 4GB ואפשרית רק בתצורת JBOD שבו כל דיסק מוצג בנפרד ברשת ללא שום RAID. מבין שתי מערכות הקבצים הנותרות העדיפות היא ל EXT3, ולו רק בגלל האפשרות להגביל נפח דיסק לפי משתמש וה journaling filesystem שעשוי לאפשר לכם לחלץ מידע מהמערך במקרה של נפילה.
  2. עמוד 27 בחוברת: בחירת תצורת RAID. הבחירה היא בין RAID 0 שבו מקריבים אמינות למען מהירות וגודל, לבין RAID 1 שבו תוכן של כל דיסק משוכפל בדיסק השני למען אמינות לבין SPAN שבו נפח הדיסק השני מתווסף באופן שקוף לדיסק הראשון. חברת RaidSonic מעלה בחוברת טיעונים מעניינים שבהם היא מצהירה שה RAID 0 אינו מהיר יותר מגישה לדיסק בודד או למערך SPAN ושב RAID 1 עדיף להשתמש בדיסקים שונים למען הבטחון. מכל מקום, בבחירת מערכת הקבצים יש להעדיף את EXT3 מאותם נימוקים שניתנו בסעיף הקודם.

  3. עמוד 34 בחוברת: שינוי סיסמת מנהל והגדרת משתמשים וקבוצות משתמשים. ניתן רק להגדיר רמת אחת לקבוצות משתמשים, כלומר אי אפשר לכלול קבוצת משתמשים אחת בקבוצה נוספת כך שמלאכת יצירת משתמשים, הגדרת קבוצות והכללת משתמשים בקבוצות היא מאוד פשוטה יחסית למה שאתם אולי מכירים ממערכות עיסקיות. האמת שלא צריך יותר מזה עבור סביבה ביתית.
  4. עמוד 45 בחוברת: בחירת שיטת שיתוף הקבצים. ניתן לבחור ב Windows (למעשה מדובר בהפיכת ה 4220 לשרת SAMBA), יש בנוסף אפשרות להגדרת  FTP ושיתוף NFS השימושי בעיקר אם יש לכם מחשבי LINUX ברשת.
  5. עמוד 48 בחוברת: יצירת ספריות לשיתוף מדיה והגדרת הרשאות למשתמשים. גם כאן פישטו את כל התהליך והגבילו אותו להרשאות לכתיבה, והרשאות לכתיבה. ספריות שלא נתתם להן הרשאות למשתמשים יהיו מוסתרות בפניהם, אבל זה פחות או יותר האפשרות המתקדמת הזמינה היחידה, שוב זה מתאים לפילוזופיה של מכשיר פשוט לסביבה ביתית. האפשרוית הנוספות היחידות כוללות הפעלת חשבון משתמש האורח (Guest), שלמרות שהיא מסומנת כפעילה במסך לעיל אני ממליץ בחום שלא להפעיל אותה, והאפשרות להגדיר מכסות כדי להגביל את המשתמשים ב 4220 לנפח דיסק מסויים. 

בסך הכל ההגדרות מאוד פשוטות, סדר הפעולות עיקבי ומתואר נכון בחוברת וקל להגיע לתצורת הנדרשת. החשש העיקרי שלי היה שלא אוכל לאתר את המכשיר ברשת הביתית ועקב כך הגישה דרך דפדפן תהייה בלתי אפשרית. חשש זה התבדה היות והמכשיר הכריז על עצמו ברשת כהתקן UPnP ואיפשר גישה ישירה דרך הדפדפן ללא שום בעיה (הערה: כמובן שאם פרוטוקול UPnP אינו מופעל אצלכם במחשב שממנו אתם מנסים לאתר את ה 4220 החוויה שלכם עשויה להיות שלילית יותר). בימים הראשונים לאחר ההתקנה סברתי שפשטות ההגדרות הוא בונוס למשתמש הביתי, אבל עם הזמן עלו מספר בעיות שגרמו לי לספקות ולחשיבה מחודשת בנושא.

למי שלא אוהב לנבור בתפריטים יש אפשרות לבצע את רוב פעולות ההגדרות דרך Quick Setup המציע Wizard שיסיע לכם בהגדרות הבסיסיות.

נקודה חשובה שיש לציין היא שהמכשיר אינו מתאים להתקנה ברשת המבוססת Domain או AD. למרות ניסיונות לא מועטים לא הצלחתי להגיע למצב שבו אפשר יהיה לאתר את ה 4220 כך שיעוד המכשיר כמתאים לסביבה ביתית המבוססת על workgroup בלבד אושר מבחינתי באופן סופי.

נקודה נוספת שלא שמתי אליה לב בשלב ההגדרות היא שאין שום אפשרות לקבוע את מהירות חיבור הרשת וגם אין שום מסך המאפשר לראות באיזו מהירות ה 4220 מחובר לרשת הביתית. לרוע המזל פישוט ממשק המשתמש המבוסס דפדפן ימשיך הלאה ומהווה את נקודת התורפה העיקרית של ה 4220.

הפעלה

הפעלה, בקרה ושליטה

מעודד מהדרך הפשוטה והמהירה שבה ה 4220 הוגדר והותקן ברשת הביתית, ניגשתי לבדוק כיצד מתפקדים השרותים השונים שהוא מציע. במיוחד התמקדתי בבדיקה של האם זה פשוט להפעיל ומה יוצא לי מזה.

 שרת קבצים

  1. שיתוף Windows: כפי שאומרים בצה"ל: אמ"ל (אין מה לדווח). מרגע שהוגדרו קבוצות המשתמשים וההרשאות לתיקיות ב 4220, ההתקן מתגלה בסייר החלונות כמו כל מחשב אחר וניתן לגשת ולמפות את הדיסק(ים) שלו ללא שום בעיה. מבחינה זו, ה 4220 מתפקד בדיוק כפי ש NAS אמור לתפקד ברשת – שקוף למשתמש ונגיש בקלות.
  2. שיתוף NFS: פרוטוקול ה Network File System הוותיק נולד לאחר שלמהנדסי חברת סאן נשבר מה FTP – או לפחות כך טוענת האגדה. זה קרה אי שם בתחילת שנות ה 80 של המאה הקודמת (מה שרק מראה עד כמה עתיק פרוטוקול ה FTP) והיום ה NFS משמש בעיקר לחיבור רשת ושיתוף דיסקים עם מערכות מבוססות UNIX או LINUX. כל הציזבט הזה בא כדי להכין אתכם לחזור לשנות ה 80 העליזות ולימי הדיסקו כי הדרך היחידה להתחבר ל 4220 ב NFS היא לפתוח terminal console, לעשות su או sudo כדי להקליד פקודת mount – בדיוק לפי סיפורי זקני השבט המתארים כמה היה קשה בתקופת המערות. אני אחסוך לכם את החיפוש ב man ואפנה אתכם ישירות להסברים הנמצאים בסוף חוברת המשתמש בעמוד 81. במידה שהקלדת פקודות מלאות בחלון console terminal לא מרתיעה אתכם ודאגתם להכין mount point כנדרש, תשמחו לגלות שהעסק עובד וניתן לגשת לספריות ה 4220 גם דרך NFS.  מה שיאפשר לכם קצבי העברה הגבוהים בכ 30% לפחות מאלו שמציע SAMBA תחת LINUX.

  

 

 שרת FTP

הגדרת שרת ה FTP כוללת רק את האפשרות להפעיל את השרות ולשנות את ה port מבררת המחדל של port 21 התיקני. ההרשאות לשרת ה FTP אוחדו עם ההרשאות ל SAMBA אך פניה ל FTP לא תביא אתכם לספרייה כלשהיא של ה SAMBA אלא לאזור נפרד בדיסק. מלבד זאת השרת מתנהג באופן תקני למדי, ניתן לפנות אליו דרך סייר החלונות על ידי הקשת ftp://IPAddress או מה CMD. וניתן לגשת לשרת ה FTP גם מחוץ לרשת הביתית אם דאגתם להגדיר NAT נכון בראוטר. היום פרוטוקול FTP כמעט שאינו בשימוש אבל טוב לדעת שהוא קיים כי ייתכנו מצבים שבו הוא יהיה היחיד שיאפשר לכם גישה ל NAS היות והוא קיים כל כך הרבה שנים שהוא נתמך במלואו בכל פלטפורמה ומערכת הפעלה.

 גיבוי מדיה חיצונית

הפעלת הגיבוי אינה יכולה להיות יותר פשוטה ממה שה 4220 מציע. מחברים לשקע ה USB הקידמי דיסק חיצוני או Disk On Key, לוחצים 5 שניות על הכפתור הזערורי הנמצא מעל לשקע ה USB והמדיה החיצונית מגובה אוטומטית לספריה הנפתחת עבורה תחת ספריית Public ב 4220. צריך רק לקחת בחשבון שאין שום מחוונים או נוריות המודיעות מתי המדיה החיצונית זוהתה כראוי ומתי הושלמה פעולת הגיבוי. כך שזה די דומה לטיסת מכשירים שבה אתה נוכח לדעת שהעלימו לך את שעוני האופק המלאכותי ומד מהירות האוויר.בקיצור, זה דורש קצת אמונה אבל זה באמת עובד.

אני מתאר לעצמי שעם קצת ניסיון תוכלו להעריך לבד מתי אפשר ללחוץ על כפתור הגיבוי ומתי תוכלו לשלוף את המדיה החיצונית. לדעתי זה פטנט טוב, אם כי השקעה קטנה במתן משוב למשתמש הייתה הופכת אותו לתכונה מצויינת.

קליינט ביטורנט

קליינט הביטורנט אמור לאפשר לכם להתחבר לשרתי BitTorrent Trackers כדי להוריד ולהעלות  מ (ואל) הרשת קבצים. לכאורה פתרון מושלם המאפשר להשאיר את המחשב כבוי ולהשתמש במקום זאת בהתקן קטן וחסכוני. הבעיה היא שהחסכון גלש גם למסך ההגדרה, להסברים ולתעוד והגיע שם לרמה של קמצנות לשמה. כפי שאפשר לראות מהמסך הבא, כל מה שניתן להגדיר הם קצבי העלאה והורדה ולכוון את הדפדפן למיקום קובץ ה Torrent אותו שמרתם. אין אפשרות להגדיר לאן לשמור את הקובץ שמורידים ואין אפשרות להגדיר את ה ports שיהיו בשימוש הקליינט. מה שיותר חמור הוא שאין גם אפשרות לראות באלו ports משתמש הקליינט כך שאם יש לכם בבית ראוטר שעושה NAT, לא תוכלו להגדיר את ה service המתאים כדי לנתב את תעבורת הרשת אל ה NAS ורוב הסיכויים שלא תצליחו בכלל להתחבר ל Tracker. כאמור אין שום הסבר במסך, בחוברת המשתמש (אנגלית וגרמנית) וגם חריש עמוק ברשת לא מצא ולו בקורת מוצרים אחת ויחידה שבה הצליחו להפעיל את השרות – וזאת למרות שכוחה האדיר של גוגל עמד לימיני. 

הפתרון? להתקין את ה 4220 ב DMZ או לפתוח את כל ה ports האפשריים בראוטר. פתרון ממש לא מומלץ ולכן נאלצתי באכזבה רבה לנתק את קליינט הביטורנט אחרי שבדקתי שהוא עובד.

שרת מדפסות

האמת שהאפשרות לשתף מדפסת דרך ה NAS לא ממש מדברת אלי ואני לא בדיוק הבנתי בשביל מה זה טוב. אני עדיין לא חושב שמישהו יתקין מדפסת אצלו בסלון ואילו בחדר העבודה אין שום בעיה לחבר את המדפסת לאחד המחשבים. התרחיש היחיד שחשבתי עליו הוא בית שבו יש כמה מחשבים ומדפסת אחת שרוצים לשתף בין כולם ולא רוצים לחבר את המדפסת למחשב ולהשאיר אותו דלוק כל הזמן. זה נשמע כמעט הגיוני עד שנזכרים שבמחיר של 4220 אחד אפשר כנראה לרכוש כמה מדפסות חדשות ולחבר אחת לכל מחשב שיש בבית. מכל מקום, למרות שלא הבנתי מה יוצא לי מזה אני מרגיש מחוייב לדווח שהעסק עובד מצויין וניתן לשתף מדפסת המחוברת דרך ה USB ל 4220: אתם תחליטו אם יוצא לכם מזה משהו.

 שרת DHCP

אם הכללת שרת מדפסת ב NAS גרמה לי לחכוך את פדחתי במבוכה הרי שכאן החיכוך כבר התחיל לסכן את הקרקפת שלי. למען ההגינות אני חייב לציין שאין לי ספק ששרת ה DHCP ב NAS עובד וכנראה שגם עובד טוב (ואפילו טוב מידי כפי שנוכחתי לדעת מאוחר יותר). אבל בוא נחשוב שניה ביחד: ה 4220 מיועד להתחבר לרשת ביתית. היעוד הראשי  של רשת ביתית הוא לאפשר למספר מחשבים לחלוק את אותם הדיסקים, מדפסות ו…חיבור לאינטרנט. מי שראה רשת ביתית המחוברת לאינטרנט שאין לה כבר שרת DHCP – שיקום. הייתי ברצון מוותר על שרותי ההדפסה וה DHCP בתמורה לקליינט ביטורנט מוצלח יותר ולתעוד סביר.

לפני שאתם ממהרים לבטל את שרת ה DHCP כדאי לכם לוודא שה 4220 מקבל כתובת IP סטטית. אתם שואלים למה זה חשוב? התשובה המדהימה היא שה 4220 מסוגל לקבל כתובת IP דינאמית רק משרת ה DHCP הפנימי שלו. והוא יחזיר אותו לעבודה פעילה ברגע שתאשרו שכתובת ה IP תתקבל משרת DHCP. מי שקצת מכיר רשתות יודע שאסור להציב שני שרתי DHCP פעילים באותה רשת מקומית והתוצאה הייתה שביליתי יומיים בניסיונות עקרים לתקן את אחד המחשבים שלי שלא הצליח לחדש DHCP Lease ולהתחבר לאינטרנט. בסופו של דבר שמתי לב ששרת ה DHCP ב 4220 חוזר כל פעם לעבודה פעילה כבמטה קסם. זה כנראה באג בקושחה של ה 4220 כי התעוד טוען שהפעלתו העצמאית של שרת ה DHCP תתרחש רק במקרה שה 4220 לא מזהה שרת DHCP אחר ברשת. מניסיוני מצאתי שה 4220 סובל מבעיה עיקבית של איתור שרתי DHCP חיצוניים. לסיכום: גם מיותר וגם מסוכן – שניים במחיר של אחד.

שרת UPnP-AV

שרות ה UPnP-AV מאפשר להזין מזרימדיה, מחשב או קליינט UPnP-AV אחר באודיו ווידיאו. העקרון כאן הוא שה NAS יוכל להתקשר לקליינט UPnP-AV ולפרסם אצלו את הקבצים שניתן למשוך ממנו דרך הרשת. הבעיה היא שהמזרימדיה הביתי שלי אינו תומך ב UPnP כך שלא יכלתי לבדוק האם ניתן להעביר אודיו ווידיאו ל TIVX 6500A. ברור שיכלתי לבצע את הניסוי עם אחד מהמחשבים בבית אבל מטרת התרגיל הייתה לראות אם אפשר לעקוף את המחשב ולהזין מזרימדיה ישירות.

התקנת השרת דורשת הורדת הגרסה האחרונה של Twonky Media מהאתר של RaidSonic והעתקת ספריית ה twonkymedia הארוזה בקובץ ה zip אל ספריית ה applications ב public של ה 4220. קצת מייגע אבל לא מסובך.

עם סיום ההעתקה (ולא לפני) יש לגשת למסך ההגדרות, לסמן את Enable, ללחוץ על Save ולאחר מכן על הכפתור של Link to Twonky Server. פעולה זו תפתח חלון דפדפן חדש שבו ניתן לבצע את המשך ההגדרות לשרת ה Twonky.

נראה שתעוד מתוסבך או לוקה בפרטים חסרים הוא תופעה כלל גרמנית כי גם הגדרת שרת ה Twonky גרמה לי לקצת היסוסים אבל בסופו של דבר קיבלתי הודעה בסייר החלונות על הופעת התקן UPnP חדש והצלחתי במיידית לנגן אלבום שירים מתוך WMP 11 .

לאחר שהבדיקה הראתה שאיתור ה Twonky ברשת והזרמת המדיה עובדת היטב בין ה 4220 ל HTPC החלטתי להרים את הרף וניגשתי למגבר הקולנוע הביתי שברשותי שמחובר לרשת ומהווה קליינט UPnP-AV לכל דבר. שתי לחיצות על השלט הביאו אותי לספריית המדיה המתאימה ב 4220 ומשם הדרך הייתה קצרה וחלקה לניגון אלבום מוזיקה שלם שהועתק לפני כן ל 4220.

בקיצור, העסק עובד – ואפילו עובד מצויין. אני מניח שאם זה עבד עם המגבר שלי זה גם יעבוד עם כל מזרימדיה שהוא קליינט UPnP-AV.

חשוב לציין שהפעלת שרות זה כרוכה בתשלום נוסף. לאחר 30 ימי ההפעלה הראשונים נדרש רשיון שעלותו היא ה 30 יורו (29.95 יורו אם דוד שלח אתכם) כך שההחלטה אם זה שווה או לא נשארת בינכם לבין הארנק שלכם.

Bonjour ו iTune

לא התאפשר לי לבדוק את ביצועי ה 4220 עבור פרוטוקולים אלו בהיותי בית נטול מקינטוש, אייפוד ואייפון. עם הקוראים הסליחה ואני עדיין מתאושש מההכרה שאני עד כדי כך לא בעיניינים.

ביצועים

ביצועים

חברת RaidSonic שמה דגש על כך שריבוי השרותים שמציע ה 4220 מאפשר את הפעלתו כדי להזין מזרימדיה באופן ישיר ובכך לבטל בתנאים מסויימים את הצורך בהפעלת המחשב הביתי. ה 4220 גם מתוכנן באופן ברור ועם WAF גבוה על מנת לאפשר התקנה  בסלון, כך שבחרנו לבדוק באופן מדעי כמה רעש וחום הוא מייצר בתנאי הפעלה סבירים וכמה חשמל הוא באמת צורך. נתונים אלו עשויים לעזור לכם להחליט האם יש כאן באמת יתרון וחסכון לעומת הצבת מחשב נפרד כשרת ונגן קבצי מדיה בבית.

לצורך כך הותקנו שני דיסקים בנפח 500GB מדגם 5000AVJS  מהסדרה AV של Western Digital, דיסקים אלו עולים בערך 150 שקל יותר מדיסקים רגילים באותו הנפח ולא ישברו שום שיא של מהירות וביצועים היות והם די איטיים. לעומת זאת הם מתהדרים בנתוני יצרן משופרים בכל הנוגע לרעש ופליטת חום ומומלצים על ידו להתקנה ב HTPC או מזרימי מדיה.

תוצאות בחינת הביצועים יענו על כמה שאלות:

  1. בכמה חסכונית, אם בכלל, הפעלת ה 4220 לעומת HTPC.
  2. האם ניתן באמת להציב NAS בסלון או אזור המגורים בבית ולא לגרום למפגע של רעש או חום (ראה מקרה YesMax דור ראשון).
  3. עד כמה הבחירה במבנה ה RAID ופרוטוקול תקשורת תשפיע על קצב העברת הנתונים.

מטודולוגיה

העקרון שהנחה את בחינת הביצועים היה מדידה של זמני העברה לקובץ גדול המייצג סרט באורך מלא וברזולוציה גבוהה על גבי רשת 1Gbps, שהיא הסוג שהופך לנפוץ בבתים. ההעברות תוזמנו בין ה 4220 לבין מחשב המריץ XP MCE 2005 על מנת לעקוף את מגבלת קצבי ההעברה ברשת ב Vista שעדיין לא נפתרה סופית גם לאחר SP1. העברות באמצעות NFS נבדקו כנגד מחשב נוסף המריץ LINUX UBUNTU.

בכל פעם נמדדו זמנים וחושבו מקצבים כאשר ה 4220 היה מוגדר כמערך RAID 0 ופעם נוספת לאחר שינוי הגדרה ל RAID 1. המדידות עבור תצורת JBOD בוצעו לשם העניין בלבד מתוך סברה שאף אחד לא יציב באמת NAS בבית שלא בתצורת RAID.

 בחינת צריכת החשמל בוצעה באמצעות Clamp Meter שהוא אביזר המתלבש מסביב לכבל הכוח ומודד בזמן אמת כמה חשמל "נמשך" באמפרים מהשקע בקיר. עוצמת הרעש נמדדה במד דציבלים כאשר תחילה מבוצעת מדידת ייחוס בחדר ללא הפעלת המכשיר ואחריה מדידה בשעת ההפעלה. העקרון כאן הוא למדוד האם הפעלת המכשיר גורמת לעלייה ברמת הרעש הסביבתי כאשר המדידה עצמה מבוצעת במרחק 1 מטר מחזית המכשיר. החום נמדד במד חום דיגיטאל כאשר החיישן הוכנס למארז המכשיר ומוקם פחות או יותר במרכזו. קצבי העברה נמדדו על ידי תזמון העברת קובץ של 12.592GB ונמדדו ב Mbps כאשר כאשר Mega מוגדר כ 1024 וצריך 8 bit כדי להרכיב Byte שלם. לכן 1Mb שווה ל 128KB במדוייק.

המדידה בוצעה בחדר שקט שרעש הרקע שבו לא עלה על 47 dB (המזגן, מאוורר התקרה ושכנים בכל זאת תורמים משהו) והטמפרטורה נשמרה על 24 מעלות צלזיוס. לשם השוואה ה HTPC ששימש במבחן משך 88 ווטים בזמן עבודה, רמת הרעש שנמדדה במרחק מטר ממנו הייתה  50.8 dB והטמפרטורה שנמדדה בתוך המארז הייתה 35.6 מעלות צלזיוס.

טבלת השוואה

נתוני הביצועים של NFS צריכים להיבחן בנפרד מאלו של ה SAMBA ו FTP היות והם הורצו ממחשב שונה. לשם השוואה  מאותו מחשב נמדד קצב העברה של 69.6Mbps בקריאה משרת ה SAMBA.

סה"כ הביצועים נאים אבל לא מתקרבים למיצוי הפוטנציאל של רשת Gb. אין לי ספק שהפעלת jumbo frames או משחק ב MTU היו עוזרים להגיע לקצבי העברה גבוהים יותר, אבל ה 4220 אינו מאפשר גישה לחומרת הרשת. מה שמשך את תשומת ליבי הוא שלהצהרת RaidSonic שאין הבדלים בביצועים בין RAID 0 לבין JBOD או SPAN יש כיסוי מלא וקבלות תקפות ויש אפילו יתרון מהירות ברור להפעלת ה NAS כאוסף דיסקים לא מנוהלים RAID. קצת מפתיע שאת הביצועים הטובים ביותר מקבלים דווקא מ JBOD וההשערה שלי היא שעצם ניהול ה RAID מאט את ה 4220.

להזכירכם שדיציבלים נמדדים על סולם לוגריטמי שבו  0 dB מוגדר כסף השמיעה האנושי. רעש רקע בחדר שקט הוא בתחום 20-30 dB, שיחה בין שני אנשים מגיעה בד"כ לתחום 40-60 dB ונזקי שמיעה מתחילים ב 120 dB. רוב הסיכויים שרעש בעוצמה של 200 dB ימיס את המוח לנוזל באופן מיידי. ה 4220, כפי שניתן לראות, רחוק מלהוות מפגע מבחינת רמות הרעש שהוא מייצר. למעשה אי אפשר לשמוע אותו עובד מבלי להצמיד את האוזן למארז.

השתמשתי להעברות FTP בסייר החלונות שהוא ללא ספק קליינט ה FTP הגרוע ביותר שאפשר לבחור. אני משער ששימוש בקליינט מוצלח יותר היה מניב תוצאות משופרות.

נתוני הטמפרטורה שנמדדו לא מספרים את כל הסיפור היות וספק הכוח של ה 4220 הוא חיצוני ואינו נמצא במארז עצמו. צריך לקחת בחשבון שבזמן הפעלת ה 4220 הטמפרטורה של גוף הספק יכולה להגיע ל 41 מעלות צלזיוס שזה כבר לא מעט. כפי שאתם רואים במהלך סבב הבדיקות האינטנסיבי נרשמה עליה מתונה בת 3 מעלות צלזיוס בתוך מארז ה 4220.

צריכת החשמל בווטים היא על גבול המדידה של ה Clamp Meter בו השתמשתי. במהלך כל סבב הבדיקות הצג הראה צריכה בין 0.1A ל 0A כך שאני מתאר לעצמי שהצריכה האמיתית היא אי שם בין 22W צנועים לבין 10W מגוחכים. החסכון בחשמל לעומת HTPC הוא ממש משמעותי.

סיכום

סיכום הערכה ומסקנות

ה 4220 אינו מיובא באופן סדיר ארצה ומי שירצה ליבא את המוצר לשימושו הפרטי בבית ייאלץ כנראה להוסיף את עלויות ההובלה והמכס ל 149 היורו שהוא המחיר לצרכן הסופי בגרמניה. חישוב גס יביא אותנו לעלות משוערת של 1,200 ש"ח שאליה צריך להוסיף גם את מחיר הדיסקים הקשיחים (1,200 ש"ח כולל מע"מ והובלה) עד להגעה לסך משוער של 2,400 ש"ח הנדרש להצבת ה NAS בבית. יקר? אולי לעומת ה NETGEAR SC101 הפשוט אבל זול משמעותית לעומת אחיו הגדול ה  NETGEAR READYNAS NV או מחשב HTPC שעלותם עשויה להיות כפולה ממחיר ה 4220. 

המכשיר עצמו מיוצר בסין ולא בגרמניה. אפשר להרגיש את זה בחוסר התאמה קל של הנקבים למתגים בפנל האחורי, איכות הרכבה בפרטים (אחת מכריות הספוג של הרגליות הייתה חסרה), הגודל הזערורי של לחצן הגיבוי ובמדריך למשתמש – שלפחות בגרסתו האנגלית זקוק לעוד כמה סבבים של עריכה והגהה. אין שום שגיאות או טעויות העלולים להכשיל את המשתמש לאורך זמן אבל ישנם מקרים לא מעטים של חוסר דיוקים, כגון הצהרת המידות של המכשיר, ניסוחים מעורפלים ושגיאות כתיב הגורמות להרמת גבה, מה עוד שהתיעוד הלוקה בחסר עלול לגרום לתסכול עבור המשתמש הלא מתוחכם שאינו בקיא ברזי הפרוטוקולים והשרותים. לעומת זאת איכות ההרכבה הכללית טובה: אין קרקושים מכיוון המארז הבנוי כולו ממתכת, איכות הצביעה טובה ואחידה והמוצר משדר תחושה של חוסן.


ככה זה נראה אצלי בסלון. ה 4220 על המדף מצד ימין – שימו לב שהוא צר בהרבה מה TIVX 6500A שתחתיו

עד כמה נכונה הטענה של RaidSonic שה NAS שלהם מסוגל בתנאים מסויימים להחליף מחשב ביתי? כאן המסקנה שלי היא שלילית. שרותי הרשת והמולטימידיה או שלא מתועדים כלל (ראה ביטורנט) ולכן גם לא יעבדו עבור רוב הרוכשים, או שהם כרוכים בתשלום נוסף (Twonky Media) או שלפחות עבורי הם חסרי כל ערך מוסף (שרת הדפסות ו Bonjour) או שהם מיותרים, כמו במקרה של ה DHCP. מבחינת השרותים שמעבר ל NAS עדיף למצוא תחליפים ל 4220 וזאת עקב היישום הלקוי של שרותי המולטימדיה והרשת.

עד כמה ה 4220 ממלא את התפקיד הבסיסי של NAS? ובכן כאן המסקנה הרבה יותר חיובית. צריכת החשמל באמת מגוחכת ולא אתפלא כלל אם מכשיר מדידה יותר מדויק היה מראה על צריכה של פחות מ 10W. ה 4220 עצמו מאוד שקט, אולי לכך תורמים הדיסקים מסדרת AV הירוקה של WD, אבל השורה התחתונה היא שהוא שקט לפחות כמו ה HTPC שלי שבעצמו אינו נשמע כלל בסלון כשהוא עובד. כפי שרואים מטבלת ההשוואה, קצבי ההעברה הם מכובדים למדי ומספיקים בהחלט לסביבה ביתית. המסקנה שלי היא שה 4220 הוא NAS ביתי די מוצלח.

לסיכום, האם ה IB-NAS4220-B יכול להיות רכישה מוצלחת עבורכם? התשובה היא שכן אם אתם זקוקים ל NAS שקט ופשוט אבל פחות חד משמעית אם יש לכם דרישות מתוחכמות יותר. הוא לא מסוגל להחליף מחשב אבל למרות מגרעותיו הייתי בכל זאת נותן לו ציון של 7/10.

 

Special thanks to Mr. Chun Chen from RaidSonic Technology who supplied us with the sample unit we used for this review

להמשך דיון בנושא הביקורת לחץ כאן.


7:00
  /  
5.8.2008
  
כתב: קלוד בן שאול (catskinner)

1