כולם השמינו במסך הרחב, מה לעשות?

רבים מאוכזבים לגלות, לאחר שקנו מסך רחב, שעצמים ודמויות נראים רחבים יותר ממה שנראו בטלוויזיה הישנה. במאמר זה נתייחס באפשרויות ...

7:00
  /  
01.11.2007
  
כתב: משה כהן (moco), ערך: מרטין סבג


קודם
כל, מדוע יש בעיה?

הבעיה נובעת מכך שהמסך רחב אך התמונה המשודרת כיום בארץ לא.

השידור הוא בתקן SDTV שבו היחס המלבני (Aspect ratio) של התמונה 4:3. כלומר, היחס בין הרוחב לגובה הוא 4 ל 3, או 1.33 . זה גם יחס המסך בטלוויזיות הוותיקות. המסכים הרחבים שנמכרים כיום הם ביחס מלבני של 16:9 (1.78) . אי אפשר להתאים תמונה מיחס אחד למסך ביחס אחר, גם לשמור על פרופורציות, גם למלא את המסך וגם לראות את כל התמונה.

אז למה המסכים החדשים ביחס אחר, רחב יותר מהקודם?

תקן השידור החדש, HDTV, שבעתיד גם יהיה בארץ, הוא ביחס 16:9. המסכים המיוצרים היום מתאימים לשידור בתקן זה שקיים כבר במדינות רבות ובעתיד יהיה במדינות נוספות.

התכנים המקובלים כיום שאינם נקלטים משידורים, כלומר DVD ומקורות דיגיטליים אחרים, הם ביחס 16:9. חשוב להעיר פה שסרטי קולנוע הם ביחסים יותר רחבים מ16:9, בדרך כלל 1.85 או 2.35 , וגם הם לא מתאימים בדיוק למסכים הרחבים. עוד על יחסים מלבניים בקולנוע בכותונת הפסים של הקולנוע הביתי.

 

מה אפשר לעשות ?

כאמור, אי אפשר להתאים בדיוק תמונה 4:3 ל מסך 16:9, אך אפשר להתפשר. ישנן מגוון של פשרות אפשריות. הבחירה ביניהן זה עניין של העדפה אישית ולכן המכשירים מאפשרים למשתמש כמה אפשרויות לבחירה. לא כל המכשירים תומכים בדיוק באותם מצבים, אך יש מספר מצבים, שאותם נתאר פה, שכמעט כל מכשיר תומך בהם או במצבים דומים להם. אגב, אם מקור התמונה הוא מחשב מדיה (HTPC), יכולת השליטה בתמונה גדול יותר.

מכשירים שונים נותנים שמות שונים למצבים שיתוארו בהמשך. בגלל המגוון, לא נציין שמות אלה.

את המצבים נדגים בעזרת תמונות משידור אמיתי וגם בעזרת תמונה סכמטית שמדגימה את המצב. בתמונה הסכמטית יש רשת וחמישה מעגלים. בתמונה המקורית ביחס מלבני 4:3 המעגלים מושלמים והרשת יוצרת ריבועים מושלמים. כשבמצבים אחרים רואים אליפסות או מלבנים זה מדגים את העיוות.

התמונה המקורית ביחס 4:3

הצגת התמונה בלי שינוי בכלל

במצב זה התמונה נשארת ביחס 4:3 המקורי וגם רואים את כולה, אבל היא לא ממלאת את המסך. בשני הצדדים נשארים פסים ריקים. אין כאן פשרה לגבי התמונה עצמה אך יש כאן שני חסרונות ברורים. קודם כל צפייה ממושכת במצב זה יכולה לגרום לצריבת המסך (או בעצם אי-צריבתו) בפסים. זו בעיה בעיקר במסכי פלזמה. שנית, בעל המסך מרגיש, אולי בצדק, שהוא לא מנצל את כל גודל המסך שהוא רכש.

 

הגדלת התמונה באופן פרופורציונלי

הגדלת התמונה באופן פרופורציונלי (זום) עד שהיא תופסת את כל רוחב המסך, שומרת על תמונה ללא עיוות אך המחיר שמשלמים הוא שמאבדים חלק מהתמונה שיוצא מחוץ למסך. אם מאבדים חלק זהה בצד העליון והתחתון של התמונה או לא, תלוי ביכולות השליטה הספציפיות של המכשיר. לעתים חשוב לא לקצץ מלמטה כדי לא לאבד את כתוביות התרגום.

 

מתיחת התמונה לכל רוחב המסך

במצב זה, רואים את כל התמונה על כל המסך, אך היא מעוותת כי היא נמתחה לרוחב. זה מה שגורם לאנשים להיראות שמנים.

שילוב של שני המצבים האחרונים

על ידי שילוב של שני המצבים האחרונים, ניתן לעוות פחות מבמצב המתיחה ולאבד פחות מבמצב ההגדלה. זוהי פשרת ביניים.

מתיחה "חכמה" לא אחידה

יש שיכנו אותה מתיחה "טיפשית". במצב זה משאירים את מרכז התמונה ללא עיוות ומותחים רק בצדדים. כשהתמונה יחסית סטטית והנושא העיקרי בתמונה, למשל אדם, נמצא באמצע אז מתקבלת תוצאה סבירה. החיסרון מתבטא בתמונות שלא מתאימות לתיאור הנ"ל ובעיקר, יש תחושה לא נוחה כאשר המצלמה נעה (panning) לצד והעיוות של עצמים בתמונה משתנה תוך כדי כך.

שילוב של הגדלה ומתיחה "חכמה"

התמונה הבאה מדגימה שילוב של הגדלה מסוימת תוך כדי קיצוץ ומתיחה "חכמה".

רואים איך שילוב של כמה שיטות, כאשר כל אחת מופעלת במידה לא גדולה מידי, מאפשר קבלת תמונה לא רעה. התמונה הזו התקבלה בעזרת תוכנת Windows Media Center.

הערה: במאמר זה מוצגות תמונות ברשות מ- http://www.codinghorror.com/blog/archives/000418.html
Images used with permission from http://www.codinghorror.com/blog/archives/000418.html
 
לתגובות בנושא המאמר לחץ כאן

7:00
  /  
1.11.2007
  
כתב: משה כהן (moco), ערך: מרטין סבג

1