שידורי HDTV באירופה – מדוע הקהל לא מתלהב?

משחקי גביע העולם בכדורגל שנערכו בגרמניה בקיץ 2006 נתפסו בקרב חברות שידור רבות ומומחים בענף התקשורת המשודרת כהזדמנות היסטורית להשיק ...

7:00
  /  
24.10.2007
  
כתב: עלי שביט, SATIL

שתי השאלות העיקריות המלוות את הניסיון שנצבר עד כה בתחום באירופה נותרו כפי שהיו: האם גופי השידור אכן התכוננו כראוי לקראת ההשקה והאם הציבור מבין מה הדרישות הבסיסיות מצידו על מנת לקלוט שידורים כאלה.

אחת הסיבות הבולטות בפיגור הניכר בהתקדמות החדירה של השידורים בחדות גבוהה באירופה נובעת מטעות בסיסית בתחום התוכן שעשו גופי שידור שבכל זאת החלו בשידורים בפורמט זה. מרבית החברות פשוט הציעו (וממשיכות להציע גם כעת) פחות מדי ערוצים ופחות מדי תוכן שימשוך את הצופים לשידורים החדשים. הוסיפו לכך תמחור מוגזם עבור המעט שבכל זאת מוצע ותקבלו קהל מאוכזב שגורר רגליים וממאן להצטרף לחגיגה העלובה במנסים למכור לו.

שגיאה מרכזית נוספת שעשו מרבית גופי השידור היא ההשקעה הנמוכה מאוד (אם בכלל) בהחדרת המושג "שידורים בחדות גבוהה" בקרב הציבור. מרבית הציבור הרחב פשוט לא מבין בטכנולוגיה. אם תתחילו להפציץ את האדם מהרחוב במונחים כמו "חדות גבוהה", "פיקסלים" ו- "צליל היקפי" – תיתקלו מייד במבט זגוגי של אחד שלא מבין מה בדיוק רוצים ממנו. אבל אם תראו לו שידור בחדות גבוהה ותשלבו את זה עם מערכת שמע היקפית כל התמונה תשתנה מייד. רק אז אולי תוכלו גם להוסיף לאותו "אחד מן השורה" את המונחים הבסיסיים (HDTV, דולבי דיגיטל, מסך רחב ועוד) ולהפוך אותו ל"מומחה" כמוכם. אין כמו חשיפה על מנת לעורר, לסקרן ולגרות את החושים (ולהריץ את הציבור לחנויות, כמובן).

במקרה של השידורים בחדות גבוהה, התבנית המוכרת של "מה קדם למה – הביצה או התרנגולת", פועל בעיקר בתחום הדילמה שמטרידה גופי שידור רבים שדווקא משקיעים בחדות גבוהה. אבל למרבה הצער, לא משקיעים מספיק בתחום התוכן. מרבית הגופים הללו הם כמובן מסחריים וכל מה שהם רוצים לראות זה הכנסות ורווחים. אבל גם אלה צריכים להפנים היטב, ש"הציבור לא מטומטם והציבור לא ישלם" אם לא יציעו לו מגוון מכובד של ערוצים מקוריים עם תכנים אמיתיים בחדות גבוהה וכל זאת במחירים הגיוניים ביותר. ולא מספיק לעשות upscale לערוצים הרגילים בחדות רגילה אלא להציע מבחר רחב של ערוצים שמשדרים תכנים שהופקו במיוחד בחדות גבוהה או עברו המרה מתאימה (סרטי קולנוע, למשל). וכאן גם טמונה בעיה נוספת והיא: מחסור כרוני בחומרים מקוריים חדשים בפורמט החדש [הערת עורך: הדבר פחות נכון בארה"ב ויותר רלוונטי לאירופה].

מומחים בענף באירופה סבורים, שהשנה הבאה או לכל המאוחר שנת 2009 יהיו שנים של פריצת דרך משמעותית בתחום השידורים בחדות גבוהה באירופה, איחור של שנתיים לעומת התחזיות הקודמות.

המעבר המהיר של הציבור לרכישת מסכים שטוחים שחלק ניכר מהם מוכן לשידורים בחדות גבוהה (גם אם הרוכשים לא תמיד רוצים או יודעים שזה מה שהם מקבלים בסופו של דבר) יקצר את החדירה של השידורים הללו בישראל ולמעשה משחקת בקלות לטובת ספקיות הערוצים הבודדות הפועלות בישראל למעשה.

חבילת הלוויין הישראלית YES וחברת הכבלים HOT מתכוננות להציע שירות בחדות גבוהה בעתיד הקרוב, הרבה לפני שנזכה לראות את ערוצי רשות השידור (שזקוקה קודם לתוכנית הבראה רחבת היקף גם בתחום הטכנולוגי, שם העניינים מקרטעים זה שנים) והרשות השנייה בפורמט החדש.

בהנחה שתוכניותיה של יס לא יפגעו יותר מדי מההפרעות בשידורים שראינו לאחרונה, הצפי כרגע הוא עדיין השקת שידורים מסודרים ב-HDTV לפני תום שנת 2007. אבל, אם בחברות YES או הוט סבורים שהציבור יתלהב יותר מדי משניים-שלושה ערוצים שיכללו שידורי נוף/היסטוריה/קונצרטים, הם טועים. קהל ה "מתלהבים מקדימים", שחברי האתר הם חלק גדול ממנו, מוכנים לשלם כל סכום שידרש על מנת להיות "הראשונים בשכונה" והם ירשמו לשירות ללא קשר למגוון התוכניות והערוצים שיהיו בו.

הניסיון באירופה מראה, שבשביל להביא את הקהל הרחב בהמוניו צריך לצאת עם מגוון ערוצים ותוכניות מכובד, באיכות טכנית גבוהה. בנוסף, יש צורך בחינוך הקהל שלא בהכרח יבין מדוע הוא צריך לשלם תוספת מחיר עבור ערוצים "שרואים ושומעים בהם טוב יותר" – השקעה בחינוך ובהשקה משמעותית ורעשנית יכולים למנוע משירותי HDTV מלדשדש בשנים הראשונות.

להמשך דיון בנושא הסקירה לחץ כאן.


7:00
  /  
24.10.2007
  
כתב: עלי שביט, SATIL

1