שאלות נפוצות
זה לא שעון
רעש חשמלי נוסף שעלול "להתגלות" לפתע כתוצאה ישירה מההנחתה המשמעותית של הרעשים הקודמים הוא רעש כתוצאה משינויי שטף מגנטי כאשר הפלטה מסתובבת והמחט מונחת על תקליט. זה רעש שניתן להבחין בו במרווח שבין רצועות או קטעים שקטים על התקליט. מכיוון שרוב הפלטות בפטיפונים זולים הן בעלות הנעת רצועה, יש צורך בפתחי גישה להתקנת הרצועה על ציר המנוע. לשם כך יצרו בפלטה שני פתחים ומשם בעזרת האצבעות ניתן להרכיב את הרצועה על ציר המנוע. מכיון שהראש הוא ראש מגנטי (MM או MC) התנועה היחסית בין המגנט לסליל שבראש יוצרים מתח חשמלי בסליל (ממש כמו בדינמו אך מתח הרבה יותר נמוך). בעצם כל תנועה של מוליך בתוך שדה מגנטי יוצרת שינויי שטף ומתח חשמלי. עד כאן הכל כשורה ואפילו פועל היטב.
מכיוון שהפלטה עשוייה מתכת מוליכה ועליה שני פתחי שרות, היא הופכת בעצם לכריכת הולכה מקוצרת (סליל בן כריכה אחת המקוצר בקצותיו) כמתואר בתמונה 13.
במצב הזה של העניינים הפלטה (בעצם חלון השירות) בשילוב עם המגנט והסליל שבראש הופכים להיות מעין שנאי (תמונה 14). הכיצד? נניח שהראש נמצא במקום כלשהו במרחב ואין תנועה יחסית בין הסליל (בראש) למגנט, או אז גם אין מתח מושרה בסליל מכיוון שאין שינויי שטף. אם נסתכל מנקודת המבט של המגנט, הרי אין זה משנה כלפי איזה סליל צריכה להיות תנועה יחסית אליו על מנת ליצור מתח חשמלי בסליל שנע. פתח השירות בפלטה הוא בעצם סליל בעל כריכה אחת שהיא מקוצרת. כאשר בעצם כריכה זו נעה (הפלטה מסתובבת) יחסית למגנט שבראש נוצר בה זרם יחסית "גדול" מכיוון שהיא מקוצרת. מכיוון שהסליל והמגנט שבראש קרובים אחד לשני ושניהם נמצאים במרחק שווה מהפתח בפלטה, הם בעצם יוצרים מבנה של שנאי.
כך למעשה נוצרת השנאה של זרם מפתח השירות בפלטה לסליל שבראש ומשם הדרך קצרה אל המגבר. אילו הפלטה היתה ישות שלמה ללא פתחים, התופעה לא היתה מתרחשת מכיוון שלא היו נוצרים שינויי שטף מגנטי (אין כריכות קצר). ההפרעה החשמלית האופיינית למצב זה היא מעין "בליפ-בליפ" הנשמע ברמקול בכל פעם שפתח כזה חולף מתחת למחט (במהירות של 33 סל"ד הבליפים יהיו בקצב של אחת לשניה בערך מכיוון שקיימים שני פתחים כאלו וסיבוב אחד הוא במשך 2 שניות בערך) כמתואר בתמונה 15.
זהו רעש שלא ניתן לשמוע כאשר הראש והפטפון הם מאיכות ממוצעת או פחות מכך ו/או היחס אות לרעש של מכלול יחידת ההגברה הוא "גרוע" כמו במגברים זולים. ישנן יחידות עם מסנן "SUBSONIC FILTER" האמור להקטין רעשים מסוג זה אך לא תמיד. כיצד ניתן לפתור את הבעייה בצורה מוחלטת ובאמצעים פשוטים ביותר?
המטרה העומדת לנגד עינינו היא כיצד למנוע משינויי שטף של הפלטה בגלל פתחים שיש בה להשפיע על הראש המגנטי. לכן יש צורך בעצם ליצור פני שטח מוליכים ואחידים של הפלטה, כאילו הפלטה שלמה וללא פתחים .אפשר להשתמש ברדיד אלומיניום. גוזרים מרדיד האלומיניום עיגול בקוטר של משטח הגומי המונח על הפלטה (30 ס"מ). מדביקים את רדיד האלומיניום הגזור מתחת למשטח הגומי בעזרת רצועות דבק דו צדדי (דק כמו צלוטייפ) כמתואר בתמונה 16. מחוררים את מרכז הרדיד הדבוק למעבר הציר המרכזי של הפלטה ומניחים את המשטח הגומי המשופר על הפלטה. מכיוון שהפלטה מתכתית ורדיד האלומיניום גם, שניהם נוגעים זה בזה ומוליכים. למעשה אנחנו מקבלים פלטה מוליכה העשוייה מקשה אחת ואין יותר שינויי שטף כאשר הפלטה מסתובבת מתחת לראש המגנטי.
הסוף למחרשה
כעת נותר לבדוק את ביצועי המערכת המושלמת בשילוב הפטפון. בהנחה שלא קיימות בכבלים המסוככים, הם מאיכות טובה ואין לולאות הארקה בין יחידות המערכת ובתוכם, אזי קיבלתם תוצאה מדהימה של פטפון שקט וזול יחסית (אני משתמש בכזה להשמה דיגיטלית של אוסף תקליטי).
יש לכוון את משקל הזרוע וה-ANTI SCATING למשקל האופטימלי לפי הנחיית יצרן הראש. המצב החשוב ביותר הוא לכייל את הזרוע למשקל אפס גרמים. מהניסיון שלי (כאשר אין בנמצא כלי מדידה מדעי) הכיוון לאפס נעשה כאשר ה-ANTI SCATING נמצא באפס ומכוונים את משקולת האיזון כדי ריחוף המחט מעל התקליט המסתובב ומדי פעם "מקפצת" ונוגעת לא נוגעת בו. ודאו כיוון זה ע"י שינוי המשקל לכדי 0.2 גרם כאשר במצב זה המחט יציבה על התקליט (תקליט לא מעוות) ואפילו שהצליל לא תקין (לא אמור להיות תקין). כעת יש לכוון את משקל הזרוע ואת ה-ANTI SCATING למשקל הממומלץ לראש המותקן. מכיוון שסוג הפטפון המדובר הוא זול ולא קיימים בו כווני ראש מתוחכמים כדי להביא את המחט למצב המיטבי, אזי יש צורך להשתמש באזניים עד שמקבלים את הצליל המיטבי.
למעשה נותרו שני כוונים בלבד שאפשר לשחק איתם כמתואר בתמונה 17. האחד הוא מיקום המחט בציר האורך (Y) והשני זווית (a) ההתקפה בתוך ה- GROOVE באופן מוגבל ככל שניתן בגלל מגבלות תנועה של ברגי החיזוק לזרוע.
אם ברשותכם תקליט מונו טהור (לא תקליט סטריאו שיכול להיות מנוגן מונו), אזי מלאכתכם עשוייה להיות קלה יותר. יש לנגן את התקליט באחת הרצועות האמצעיות והתחיל לכוון את מיקום המחט בציר האורכי Y לאמצע התחום החריצים של ברגי חיזוק הראש. את הראש יש לכוון כך שמוט המחט יהא מקביל לציר Y. אם ניתן לבדוק את היסטוגרמת ספקטרום התדרים על המחשב זה מאוד עוזר. יש להזיז את המחט בכוון ציר Y קדימה ואחורה בקפיצות של כ-2 מילימטר או פחות כל פעם עד שמקבלים עוצמת שמע אחידה בשני הערוצים, שמאל וימין. סמנו בעזרת טוש עדין את מקום הברגים. כעת שחררו מעט את הברגים והטו מעט (מאוד) את הראש בכיון זווית a ובידקו שספקטרום השמע מתרחב (יש יותר צלילים גבוהים ונמוכים ובעצמה גבוהה יותר) ופירוט הצלילים משתפר (לפחות לא מחמיר). לוודא שעוצמת שני הערוצים עדיין זהה. אם יש צורך יש לכוון שוב את מיקום ברגי החיזוק בציר Y אך להקפיד לשמור ככל שניתן על זווית a ולבדוק שוב לקבלת ספקטרום מיטבי. קשה לי להגדיר פעולות אלו כקלות. הכיוון הזה דורש הרבה מאוד סבלנות עד לקבלת התוצאה הרצוייה והניסיון נרכש ככל שמתרגלים יותר.
למי שאין אפשרות לבחון את האותות ספקטראלית ידרש לבצע את הכיוונים בעזרת שמיעה בלבד עד למצב שבו הצליל הנשמע מהתקליט הוא הטוב והנעים ביותר. למבוגרים שבינינו (מעל גיל 30 בערך) רצוי להעזר בנוער שמבין במוסיקה מכיוון שלבני העשרה יכולת לשמוע תדרים גבוהים יותר עד כ-18 קילוהרץ, מה שיאפשר לכם להגיע לכיוון טוב יותר.
בהצלחה.
להמשך דיון בנושא הכתבה לחץ כאן.
מספר תמונות מהסטאפ של חנן. בסלון ובחדר ההקלטה בו הוא מקליט תקליטים וממיר אותם לפורמט דיגיטלי למען הדורות הבאים.
עידכון לגבי שידרוג הרגליות של הפטפון: השתדלו לא להניח על גבי הפטפון חפצים "כבדים" לאורך זמן כי הם גורמים ל"מעיכה" של דיסקיות הפוליאורטאן הספוגי. גם כשהרגליות מעוכות הן עדיין מתפקדות היטב ולא גיליתי שום הבדל בביצועים. אבל אם אפשר להמנע מהנחת חפצים על הפטפון כגון ערימה של תקליטים וכדומה, זה לבטח טוב יותר. אני בכל מקרה החלפתי את הדיסקיות והכנתי חדשות (10 דקות עבודה + 10 דקות ייבוש הדבק).
חלק מהתכנים באתר כוללים מעת לעת קישורים לתוכניות שותפים, שעבורם האתר מקבל עמלה עם רכישה בפועל באמצעותם.
עמלה זו איננה מייקרת את עלות הרכישה של המוצרים.
