שידרוג הפטפון לעניי עירך ולחובבי המעש DIY – חלק ב'

בהמשך לחלק הראשון, חנן ממשיך בחלק ב' את המדריך לשידרוג הפטיפון.

7:00
  /  
07.10.2007
  
כתב: חנן לשנובולסקי (chalmh), ערך: מרטין סבג

המחרשה ונקמת הטרקטור

נוכחתי לדעת שהרעשים המכניים הם הבעייה הקשה ביותר לפתרון. מכיוון שהמחט המגנטית רגישה מאוד לזעזועים. האות החשמלי שהיא מפיקה הוא אלפיות הוולט (עד כ-5mV) ב-MOVING MAGNET ובסדר גודל נמוך מכך (כ-0.5mV) ב-MOVING COIL כתוצאה של תנודות מיקרוניות בתעלה על התקליט (GROOVE). מן הסתם כל תנודה מכנית אחרת בשילדה עלולה להרעיד את המחט גם כן; אמנם בעוצמות נמוכות יותר בתלות בטיב תיכנון הפטפון ע"י היצרן. הרעשים המכניים עלולים להגיע למחט דרך הפלטה המסתובבת בזמן שהמחט מונחת על התקליט או דרך ציר זרוע המחט או שניהם גם יחד. בדרך כלל אלו רעשים מכניים הנובעים מסיבוב המנוע ועוברים אל שילדת הפטיפון (פלסטיק או כל מסה קלה אחרת) דרך ברגי העגינה של המנוע במידה שהשיכוך שלהם פגום (בשיכוך גומי שהתייבש) או לא מכוון (בשיכוך קפיצים). לעיתים בפטפונים "זולים" (כמו ה-JVC שלי) הרעש המכני "מגדיל" לעשות והתנודות עוברות מהשילדה דרך תושבות הפטפון למשטח עליו הוא עומד ויוצרים גל מוחזר מהמשטח דרך התושבות אל שילדת הפטפון (כל השילדה הופכת להיות ממברנה). הרעש האופייני למקרה כזה הוא בסדר גודל של עשרות עד מאות (03 – Hz300 ) הרצים ומונוטוני (RUMBLE). הדבר חמור פי כמה מכיוון שעקומת תיקון ה-RIAA מגבירה את התדרים הנמוכים באיזור הבאסים עוד יותר.

רעשים מכניים נוספים עלולים להופיע לאו דוקא מהפטפון עצמו אלא מהסביבה. למשל, אם הפטפון עומד על משטח כלשהו שהוא במגע מכני למיכשור אחר שיוצר זעזועים כגון מדף על קיר שעליו מותקן מזגן וכדומה. הרעידות מהמזגן מועברות אל המשטח עליו עומד הפטפון ומשם הדרך קצרה אל המחט. לכן שיכוך מכני יעיל של שילדת הפטפון תסייע רבות בהקטנת הבעיות הללו ואפילו להעלימם. בכל מקרה השתדלו להציב את הפטפון על משטח יציב ומבודד מכנית מסביבה רועשת.

כיצד תגלו אם אצלכם בפטפון קיימים רעשים כאלו? הדבר יחסית פשוט בפטפון בעל רצועה (תצורת ההנעה השכיחה בפטפונים זולים וגם לא זולים). הסירו את הרצועה המחברת בין המנוע לפלטה המסתובבת. הניחו תקליט כלשהו (רצוי אחד שלא כל כך חשוב לכם) ואת המחט (אם יש לכם מחט ישנה שהסרתם) הציבו בין רצועה 1 לרצועה 2 (על הרווח) כדי להעצים את הרגישות מכיוון שמשרעת (AMPLTUDE) הרעש בקצות הפלטה גדולה יותר. במצב זה המנוע אמור לפעול אך הפלטה לא מסתובבת (מכיוון שהסרנו את רצועת ההנעה). הפעילו את המגבר בווליום ובאס מירבים. סביר להניח שאם יש כשל בשיכוך אחד המרכיבים המכניים תוכלו לשמוע את הרעש (RUMBLE) ברמקולים ובמקרה קיצוני כל המערכת עלולה להכנס לנידנוד בתדר נמוך (עשרות או מאות הרצים). זה עלול לקרות אם ישנה קירבה בין הפטפון לרמקולים (בעיקר לסאב וופר) והמערכת שלכם היא "חיית הספק". אם אתם מגיעים למצב של נידנוד (בגלל פידבאק) יש להנמיך את הווליום לרמה בה הנידנוד מפסיק. אם הפטפון הוא בעל שילדת פלסטיק (זול כמו ה-JVC שלי) ניתן לשפר את המצב אך לא להעלימו לחלוטין.

איך עושים זאת? ראשית ניתן לשחרר את ברגי עגינת המנוע לשילדת הפטפון ולוודא שאופי הרעש משתנה – נחלש או מתגבר כמתואר בתמונות 5 ו-6.

בדרך כלל הרעש נחלש מכיוון שההצמדה המכנית של המנוע כעת קצת יותר רופפת ומאפשרת תנועה אנכית ארוכה יותר לגומיות השיכוך או לקפיצים. כאן נדרשת סבלנות ובדיקות חוזרות ונשנות של רמת הרעש (המחט בין שתי הרצועות הראשונות על התקליט). שימו לב לא לשחרר את ברגי עגינת המנוע יותר מדי מה שעלול לגרום לרצועת ההנעה להיות בסטיית גובה לגבי הפלטה ולהחליק ממנה. אצלי ב-JVC הספיק לשחרר את הברגים כמחצית הכריכה כך שההשפעה היתה זניחה אבל השיפור היה יותר מדרמטי בשיכוך הרעשים המכניים. יש לחזור על פעולה זו מספר פעמים עד שמקבלים את התוצאה המיטבית. אם בכל זאת אינכם יכולים להפטר מהרעשים המכניים של המנוע, כנראה שהבעיה נעוצה בחוסר איזון מכני מחריד של עוגן המנוע או חופש מכני במיסוב שלו (הרי מדובר בפטפון זול שכנראה חרש הרבה שעות). במצב זה לא הייתי ממליץ לכם להתעסק עם הפטפון אלא להפרד ממנו (בשיברון לב או בשמחה, תלוי בקשר ביניכם). אם ידכם משגת מנוע חליפי חדש אפשר לנסות ולהחליפו.

כעת צריכים לבחון את טיב התושבות של שילדת הפטפון, אלו הן הרגליות שלו. התושבות הללו הן נקודת המגע הישירות של השילדה לסביבה, דהיינו למשטח עליו הוא מונח. בפטפון זול כמו ה-JVC שלי הן עשויות גומי מצופה לבד (FELT). התושבת היא בצורת מצילת פעמון (חצי כדור). מכיוון שהגומי בא בימים הוא מאבד מגמישותו ופעולת השיכוך שלו נפגמת (לא שהיא הייתה "משהו" ביום הראשון).

במקרה שלי התושבות הללו עשו יותר צרות מאשר הועילו. כיצד תוכלו לבדוק אם התושבות בעיתיות? השארו במצב הקודם של הבדיקות (רצועת הנעה מוסרת מהפלטה והמחט בין שתי הרצועות על התקליט) כאשר המנוע פועל. כעת בדחילו ורחימו ושיא העדינות הרימו בעזרת האצבעות את הפטפון (חשוב כדי לא לגרום למחט נזק מתנודה חזקה) כך ששתי התושבות הקידמיות שלו יהיו באוויר ולא יגעו במשטח מתחת עד כדי מרווח של מילימטר (התושבות האחוריות עדיין ניצבות על המשטח). שימו לב אם הרעש משתנה – מונחת או משנה את אופיו (כמובן אל תשכחו להפעיל את הווליום במקסימום). אפשר גם להניח את הפטפון על כרית גדולה אך לפלס אותו פחות או יות על הכרית ואז לבדוק את השינוי ברעש. לאלו שסבלו מנדנודים בווליום מקסימאלי (כמו ב-JVC שלי) השיפור יהיה משמעותי ביותר והוא אמור להיעלם או לפחות לקטון משמעותית. אם הרעש פחת במצב מורם, אזי התושבות לא עושות את העבודה מכיוון שהן מעבירות רעש מהמשטח עליו עומד הפטפון כל הדרך אל למחט. יתירה מכך, יתכן והן מעבירות את רעידות שילדת הפטפון אל המשטח עליו הוא עומד וגל חוזר מהמשטח לפטפון כמתואר בתמונה 7. אם עוצמת הרעש אינה משתנה בין מצב מורם למצב מונח, כפי הנראה שהתושבות עושות את עבודתן נאמנה והגורם לו הוא אחר ששווה חקירה מעמיקה.

התושבות הללו עשו יותר צרות מאשר הועילו. כיצד תוכלו לבדוק אם התושבות בעיתיות? השארו במצב הקודם של הבדיקות (רצועת הנעה מוסרת מהפלטה והמחט בין שתי הרצועות על התקליט) כאשר המנוע פועל. כעת בדחילו ורחימו ושיא העדינות הרימו בעזרת האצבעות את הפטפון (חשוב כדי לא לגרום למחט נזק מתנודה חזקה) כך ששתי התושבות הקידמיות שלו יהיו באוויר ולא יגעו במשטח מתחת עד כדי מרווח של מילימטר (התושבות האחוריות עדיין ניצבות על המשטח). שימו לב אם הרעש משתנה – מונחת או משנה את אופיו (כמובן אל תשכחו להפעיל את הווליום במקסימום). אפשר גם להניח את הפטפון על כרית גדולה אך לפלס אותו פחות או יות על הכרית ואז לבדוק את השינוי ברעש. לאלו שסבלו מנדנודים בווליום מקסימאלי (כמו ב-JVC שלי) השיפור יהיה משמעותי ביותר והוא אמור להיעלם או לפחות לקטון משמעותית. אם הרעש פחת במצב מורם, אזי התושבות לא עושות את העבודה מכיוון שהן מעבירות רעש מהמשטח עליו עומד הפטפון כל הדרך אל למחט. יתירה מכך, יתכן והן מעבירות את רעידות שילדת הפטפון אל המשטח עליו הוא עומד וגל חוזר מהמשטח לפטפון כמתואר בתמונה 7. אם עוצמת הרעש אינה משתנה בין מצב מורם למצב מונח, כפי הנראה שהתושבות עושות את עבודתן נאמנה והגורם לו הוא אחר ששווה חקירה מעמיקה.

איך משפרים את רמת התושבות באמצעים פשוטים? ראשית יש להסיר את טבעות הלבד מתחתית התושבות מכיוון שהן מזמן "מכווצות ודחוסות" ולא משמשות כמשכך. לבחון את מצב הגומי. אם הגומי סדוק משמעותית או קרוע, אין מנוס אלא למצוא תושבות חליפיות, להחליפן ולחזור על תהליך בדיקתן שוב. אם הגומי במצב סביר ניתן להשתמש בסוג של ספוג פוליאוריטן כמו שמשתמשים באריזת ציוד עדין. תבחרו משטח בעובי של כ-1ס"מ. כעת יש לגזור טבעות חלולות במידה שתתאים לכל תושבת (בקוטר). הטבעות בצורתן הסופית אמורות להראות כמו דיסקיות גדולות. מכיוון שהפוליאורטן הוא רך וגם אטום הוא ממש אידאלי לצרכים שלנו.

התושבות החדשות של הפטפון יהיו מעתה משככים פניאומטיים חינם אין כסף (תמונות 8, 9 ו-10). הדביקו לכל תושבת דיסקית בעזרת דבק מגע (לא דבק 3 שניות מכיוון שהוא מתקשה בשכבת ההדבקה ועלול לפגום בפעולת השיכוך. אין לי הוכחות לכך, אך לשם מה לקחת "סיכון"?). איך הפלא הזה עובד? מכיוון שלפטפון יש משקל והתושבות מונחות על פני משטח חלק, בעצם אנו מקבלים כרית אויר בכל תושבת. הגומי והדיסקיות יוצרות אטימה כמעט מושלמת למשטח. ישנה השוואת לחצים בין פנים התושבת לחוץ אבל היא איטית יחסית. בגלל משקל הפטפון התושבות "שוקעות" מעט ובתוך התושבת האוויר נדחס. אוויר זה נפלט מהתושבת החוצה לאחר זמן מה (שניות מספר). התנודות הן על פי רוב בציר האנכי של התושבות. תנודה מכנית כלפי מטה תיצור בתוך התושבת לחץ אוויר גבוה יותר מאשר בחוץ ותנודה כלפי מעלה תיצור תת לחץ חלקי. והנה לכם משכך (DUMPER) פניאומטי.

כיצד ניתן לבדוק אם זה פועל כשורה? הניחו את הפטיפון על המשטח למשך מספר דקות כדי "שיתיישב" במקומו. לאחר מכן נסו להרימו (נא לנעול את זרוע המחט שלא תזוז). אם תרגישו כאילו אתם משחררים "כפתורי ואקום" (שומעים "טיקים" של הפרדת הפטפון מהמשטח החלק) – העסק עובד לעילא ולעילא. המשככים החדשים שלכם אפילו טובים מהמקור מכיון שהיצרן המקורי משתמש בדיסקיות לבד (FELT) והן לא אטומות, הן מקסימום משככים מכנו-פלסטיים (בגלל הגומי).

רעמים וברקים

סוג רעש נוסף שנובע מניגון תקליטים הוא הרעש האלקטרוסטטי המתפרק מהתקליט בקרבת המחט או אפילו דרכה תוך כדי נגינת התקליט. יצרנים איכותיים דואגים שהמשטח (גומי או חומר אחר) על הפלטה המסתובבת והבא במגע עם התקליט יהיה יעיל בפריקת מטענים אלקטרוסטטיים כגון גומי מסוגסג עם פחם או חומר מוליך אחר (מוליך יחסית מכיוון שלמעשה הוא התנגדות די גבוהה). מכיוון ששילדת הפטפון מוארקת (לא חייב שיהיה חיבור ישיר להארקה, מספיק שהפטפון מחובר למגבר או ציוד אחר על מנת שיהיה מיוחס להארקה דרך אותו ציוד), המטענים האלקטרוסטטיים מהתקליט עוברים דרך הפלטה ומתפרקים. ליקוי בנתיב הפריקת המטענים יוצר המון פיצפוצים בזמן השמעת התקליט. זה נשמע כמו פופים וקליקים (POP & CLICK) עדינים. התופעה יכולה להיות קבועה או באה וחולפת והיא תלוייה מאוד במזג האויר (חום ולחות יחסית). באיזורים יבשים התופעה היא שכיחה מאוד. פריקה אלקטרוסטטית שכיחה מאוד בפטפונים זולים ופלסטיים (כמו ה-JVC שלי) בגלל שציפוי הגומי של הפלטה הוא באיכות ירודה והוא איבד מרכותו במשך השנים. לעולם שני משטחים "קשים" יחסית המוצמדים אחד לשני יוצרים רק שלוש נקודות מגע ביניהם. אלה שלושת נקודות המעבר הפורקות את המטענים האלקטרוסטטיים. דהיינו התקליט נוגע בגומי שעל הפלטה רק בשלוש נקודות. מכיוון ששלוש נקודות אלה מהוות התנגדות גבוהה למעבר המטענים דרכם (הגומי התקשה ואינו נמעך כדי להרחיב את שטח המגע בין התקליט לגומי), רק מטען בעל פוטנציאל חשמלי גבוה יחסית יתפרק דרכם. אולם, משהמטענים חולפים תוך כדי סיבוב מתחת למחט הם כפי הנראה "מעדיפים" את הנתיב הקצר והנוח להתפרק דרכה וכך נוצר הפיצפוץ.

כיצד ניתן למזער או להעלים תופעה זו? אני השתמשתי בסוג של ספוג פחם מוליך מהסוג שמשמש לאיחסון רכיבים אלקטרוניים רגישים (IC, ג'וקים). מכיוון שחומר זה הוא פורוזיבי (מעין ספוג), הוא גם מעיך. לקחתי פיסות בעובי של מספר מילימטרים (3-5) וחתכתי שלושה מלבנים קטנים בשטח של כ-5×10 מילימטר כל אחד. הדבקתי את שלושת המלבנים במרווחים של 120° אחד מהאחר על משטח הגומי (רצוי באיזור שקוע אם יש) כמתואר בתמונות 11 ו-12.

כעת, כאשר התקליט מונח עליהם, הם נמעכים מעט ומכיוון שהם בעלי שטח פנים ספוגי ומחוספס והם יוצרים הרבה מאוד נקודות מגע על התקליט. הרבה נקודות מגע יוצרות מצב בו אפילו מטענים אלקטרוסטטיים בעלי פוטנציאל חשמלי נמוך מתפרקים מיידית וכמות הפיצפוצים פוחתת משמעותית.

להמשך דיון בנושא הכתבה לחץ כאן.


7:00
  /  
7.10.2007
  
כתב: חנן לשנובולסקי (chalmh), ערך: מרטין סבג

1