שידרוג הפטפון לעניי עירך ולחובבי המעש DIY – חלק א'

אין הכתוב מתיימר לספק פיתרון אולטימטיבי לשיפור כל פטפון, אולם יש בו להאיר את עיני הקורא לכווני מחשבה כיצד לעשות ...

7:00
  /  
27.09.2007
  
כתב: חנן לשנובולסקי (chalmh), ערך: מרטין סבג

לקראת מה הולכים?

ראשית עלינו לתהות על איכות מערכת השמע אליה יחובר הפטפון. העניין חשוב שבעתיים ככל שהמערכת היא בעלת ביצועים טובים יותר ובמיוחד הדבר אמור לגבי רמת הרעש שהיא מפיקה. ככל שרמת הרעש של המערכת פחותה, כך נידרש להשקיע יותר מחשבה וזמן על מנת לפתור את הבעיות שיצוצו. לבסוף אתייחס לכיוונים הסופיים לשביעות רצון אוזן המאזין. הכל יעשה בעזרת כלים בסיסיים ומחשב בעל כרטיס קול שיש לו כניסת LINE IN. כמו כן נזדקק לתכנה כלשהי להפקת היסטוגרמה של ספקטרום תדרי השמע ועוצמתם בדציבלים. אפשר גם להסתדר בלי התוכנה והמחשב אבל יהיה קשה לאמוד את השיפור שהשגנו (להסתמך על השמיעה בלבד).

רעש? לא בבית ספרנו!

בהנחה שציבור הקוראים מצוייד במערכות שמע טובות הרי שרמות הרעש שהן מפיקות הוא נמוך ולבטח מתחת ל -80dB. זוהי בעצם דרישת סף ממערכת טובה. על פי רוב אני מניח שלקוראים יש מערכות בעלות סף רעש נמוך בהרבה. לפני שבכלל נוגעים בפטפון, הבה נבדוק את "תרומת הרעש של מגבר ה- PHONO (ושאין הוא מהווה את עקב האכילס כמי שתורם את מירב הרעש).

נחבר את המערכת לכרטיס הקול במחשב (בדרך כלל כרטיסי קול טובים ניחנים ברמת רעש נמוכה מ- 80dB-) LINE OUT מהמערכת ל- LINE IN במחשב.

יש להכין שני מחברי RCA מקוצרים (פין מרכזי מקוצר לטבעת הסיכוך,אך ורק בהלחמה כמתואר בתמונה 1).

 

בשום אופן אין להשתמש בכבל שמקצר את הגיד המרכזי לסיכוך מכיוון שזה עלול ל"זייף" את קריאת רמת הרעש וחמור מכך – להוות גורם רעש (אנטנה). לחבר את מחברי ה-RCA ל-LINE IN ימין ושמאל במגבר/רסיבר. לבצע בחירה של LINE IN בתור INPUT במגבר/רסיבר. להריץ את התוכנה על המחשב ולבחון את היסטוגרמת השמע. יש לבדוק את ההיסטוגרמה בכוון ווליום במינימום ובמקסימום (במערכות טובות לא צריכה להיות השפעה). בכל מקרה לשמור את תוצאת ההיסטוגרמה כאשר כפתור הווליום הוא במקסימום (רצוי לעשות MUTE לרמקולים או לנתקם בכלל (לא כדאי לנתקם במגברי שפופרות כי זה פוגע לעיתים, אם כי לא תמיד, בדרגת היציאה ומקצר את חיי שפופרות ההספק. לא אכנס לזה מבחינה טכנית אבל זה קשור לתאום העכבות של שנאי היציאה לרמקול המעמיס באופן שונה את דרגת ההספק. אם אתם לא בטוחים בתכונות המגבר שלכם – פשוט אל תנתקו את הרמקולים). אם אתם בכל זאת רוצים להרשים את אזניכם ברמת הרעש – השתמשו באוזניות (אבל לא צמודות מדי לאוזן. אני מניח שבעצמת ווליום מקסימאלית לא תהנו מהפיקים באוזן בזמן מיתוג הכניסות). לבעלי המגברים השפופרתיים אני ממליץ לבדוק היטב אם אין זליגת רמת מתח ישר (DC) גבוהה מ- 5V מיציאת ה- LINE OUT בכל ערוץ (R, L). מפני ששפופרות פועלות במתחים גבוהים (מאות וולטים), זליגת מתח גבוה מ- 5V דרך קבל הצימוד של ה-PHONO עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לכרטיס הקול במחשב כי קבלי הצימוד בכרטיס הקול מיועדים למתח נמוך ועלולים להיפרץ והמתח הגבוה יהרוס את דרגת הכניסה.

להלן בתמונה 2 דוגמה של היסטוגרמה אופיינית (כפי שדגמתי בזמן ששידרגתי את פטפון ה- JVC שלי):

הקליקו על מנת לשמוע את רעש (שקט) ההיסטוגרמה כאן.

רישמו לפניכם את סף הרעש בתדר 1KHz כנקודת ייחוס. במקרה שלי מדובר במגבר ההקלטה של CREATIVE שמותקן אצלי במחשב עם סף רעשdB 110- בכניסות מקוצרות.

כעת העבירו את כפתור הווליום למינימום ונתקו את המחברים המקצרים מהמגבר/רסיבר. חברו את יציאות (OUTPUT) מגבר ה- PHONO ל-LINE IN במגבר/רסיבר. את מחברי ה-RCA המקוצרים חברו במקום כניסות הפטפון ב-PHONO. כמובן לא לשכוח להפעיל את ספק הכוח של יחידת ה- PHONO. לבעלי יחידת PHONO מובנית בתוך המגבר/רסיבר – פשוט מתגו אותה וכמובן לחבר את מחברי ה-RCA המקוצרים במקום הפטפון. שוב העלו עוצמה לווליום מקסימאלי והריצו היסטוגרמה במצב זה. כעת תוכלו לבחון מהי תרומת הרעש הנוספת שיוצרת יחידת ה-PHONO. כמובן, רישמו לפניכם את ערך סף הרעש ב-1KHz במצב זה. אני צופה עליה ברמת הרעש (אין מה לעשות נגד הפיסיקה של החומר) ואפילו משמעותית.

לדוגמה ההיסטוגרמה שדגמתי בתמונה 3 היא מיחידת ה-PHONO שבניתי בעצמי עבור הפטפון שלי (אולי זה שווה מאמר לעת אחרת). שימו לב שכעת מדדתי סף רעש שלdB 105-, דהיינו יש תרומה של dB5 מיחידת ה- PHONO כאשר הגבר היחידה הוא כ-48dB. זה מוכיח שהרכיבים שנבחרו עבור יחידת ה-PHONO באיכות טובה כך שתרומת ההגבר שלה גדולה יחסית לתרומת הרעש שלה.

הקליקו על מנת לשמוע את רעש (שקט) ההיסטוגרמה כאן.

 

הבדיקה הבאה היא של סף הרעש של כל המערכת כשהיא מחוברת לפטפון ולראש המגנטי. ככל שסף הרעש נשמר כפי שנרשם עם כניסות מקוצרות כן ייטב. יש לשים לב גם לאופי הרעש (חתימת הרעש).

בתמונה 4 מובאת היסטוגרמה של יחידת ה-PHONO שלי (לאחר השיפורים שביצעתי). ניתן להבחין בכניסות פתוחות ישנה תרומה נוספת של 6dB רעש לרמה של 99dB-. שימו לב שחתימת הרעש השתנתה ורואים הפרעות מרשת החשמל ב-50Hz והרמוניות של תדר זה ברמות של כ-70dB- הרבה מתחת לסף הרעש של תקליט ממוצע שאני עדיין נלחם להעלים אותם (כשפותחים ווליום מירבי במצב זה לא שומעים את ה-50Hz, אלא רק HISS מיזערי).

הקליקו על מנת לשמוע את רעש (שקט) ההיסטוגרמה כאן.

ברור מעל לכל ספק שעל מנת שהפטפון יוכל לעמוד בדרישות רעש כה נמוך, יש לבחון את כל הרעשים האפשריים והקיימים בפטפון וכמובן את הדרכים לצימצומם או העלמתם. אמנה את גורמי הרעש העיקריים שהפטפון תורם: רעשים מכניים, רעשים חשמליים, פריקה אלקטרוסטטית והפרעות אלקרומגנטיות. יש להביא בחשבון שהרעש של כל המערכת המחוברת כולל הפטפון חייבים להיות מתחת לסף הרעש של פני שטח התקליט המסתובב במהירות הנמוכה של 33 סל"ד ובאיזור הפנימי של התקליט. הכוונה כאן היא לרעש החיכוך של המחט עם הוויניל כאשר אין אות שמע או בין הרצועות האחרונות על התקליט. המבחן האמיתי הוא אם תצליחו להביא את המערכת למצב בו תוכלו והבחין בחתימות רעש שונות של תקליטים שונים, או להבדיל בין ווירג'ין וויניל לוויניל ממוחזר. במערכות פשוטות עם סף רעש גבוה יחסית, כמעט ולא ניתן להבחין בדקויות הללו.

להמשך דיון בנושא הכתבה לחץ כאן.


7:00
  /  
27.9.2007
  
כתב: חנן לשנובולסקי (chalmh), ערך: מרטין סבג

1