פלזמה פיוניר PDP 428 XD- שחור (KURO) בעיניים

שמענו כל כך הרבה על סדרת KURO החדשה של מסכי פלזמה מבית פיוניר.הסנונית הראשונה - ה-PDP428XD נחתה במעבדות HomeTheater.co.il לבדיקה ...

9:00
  /  
10.09.2007
  
כתב: עפר לאור

גם אני כמו כולם, הייתי ירוק מקינאה באלה שבחודשים האחרונים צפו במסכי KURO (שחור ביפאנית) באירועים כאלה או אחרים בחו"ל. לארץ המסכים הללו הגיעו בערך דקה ורבע לפני שקיבלנו אותם לבדיקה…

את מסכי KURO חוויתי בעצמי לראשונה בתערוכת IFA שנערכה בשבוע שעבר בברלין. PIONEER השתלטו על איזור גדול בביתן מס´ 1, באיזור הכניסה לתערוכה והציגו מספר קירות מלאי מסכי KURO מרהיבים. מבחינה חיצונית המסכים דומים לדור הקודם של המסכים של פיוניר – מסגרת שחורה מבריקה שהומצאה על ידי פיוניר וכיום אומצה על ידי מרבית התעשייה. בתחתית המסגרת חורים זעירים שמרמזים על מיקום הרמקולים במסך. איכות הצליל טובה וזה בהחלט מתאים למי שזקוק למסך טלויזיה טוב (אך לבעלי מערכות, הייתי ממליץ להשתמש ברמקולים קדמיים יעודיים).

המסכים משתמשים במסכי זכוכית רגילים ומבריקים, אם כי בעת הבדיקות התקשתי לזהות החזרי אור (ריפלקציות) מהמסך עצמו. ככל הנראה מדובר על סוג חדש של ציפוי שאינו מחזיר אור כמו בעבר. עוד דבר שנעלם הוא ריפלקציות פנימיות. שינוי משמעותי בפילטרים הפנימיים גורם לכך שאין כל החזרי אור בתוך המסך עצמו (כך שגם מזוית מאוד קהה לא ניתן לראות תמונה "כפולה").

המסך הוא מסך HD READY ברזולוציה 1024X768 וביחס ניגודיות מוצהר (בהמשך נבדוק זאת לעומק) של 16,000:1. דור נוסף של מסכים צפוי להגיע לקראת סוף השנה – אשר משפרים את השחורים בעוד דרגה ומעלים את הניגודיות ל- 20,000:1.

במסך ה-428XD, פיוניר ניסתה לדחוס ככל הניתן ובהחלט אפשר להתרשם מכמות הפונקציות והיכולות שהמסך הזה מאפשר. בצד ימין של המסך נמצא סט כפתורים בעוד שבצד שמאל ניתן לראות חיבור אוזניות, חיבור USB (הסבר בהמשך) וחיבורי וידאו בסיסיים לשימוש ארעי.

מאחורי המסך יש מקום למספר רב של חיבורים:

חיבורים למסך

למסך שלוש כניסות של SCART RGB (משום מה SVIDEO לא עבד דרך כניסות אלה בממיר יס מקס, אבל אין באמת שום סיבה להשתמש בו אם יש RGB בנמצא והרי זה קיים בכל הממירים בארץ בעלי SCART). לצד מחברים אלה נמצא חיבור קומפוננט עם כניסת הסטריאו.

חיבורי HDMI

לצד חיבורים אלה ובזוית אנכית נמצאים שלושה מחברי HDMI, חיבור RS232 לשליטה על המסך וחיבור VGA עבור מחשב.

נחזור אחורה לפאנל המחברים – בפאנל זה יש גם יציאות אודיו סטריאופוניות שמיועדות למגבר וכן יציאה לסאבוופר. בנוסף, נמצא חיבור אופטי שמאפשר פיענוח נתונים מ-HDMI והעברתם לרסיבר. בדרך זו, המסך בעצם הופך לממתג אפשרי במערכת. בהתחשב בכך שמרבית הרסיברים כוללים יכולות שכאלה כיום, אפשר להניח שהדבר נעשה בכדי לתמוך ברסיברים ישנים או במצבים שבהם אין כלל רסיבר.

מימין למחברים אלה, נמצא חיבור CI (כלומר COMMON INTERFACE) אשר בחו"ל מאפשר למסכים וציוד שונה לקלוט תכנים מוגנים תוך שימוש ביכולות הקליטה של המסך עצמו. לימין חיבור זה כניסת RF אשר מאפשרת קליטת תכנים אנלוגים ודיגיטליים (דרך DVBT). שידורי DVBT צפויים להיפתח במהלך השנה הבאה, ניתן רק לקוות שהפורמט שיבחר על ידי הקברניטים שלנו, יהיה תואם לתקן DVBT רגיל (ולא DVBT2 או DVBT מבוסס H264) כך שאנו מאוד מקווים שניתן יהיה להשתמש במסכים כגון אלה בכדי לקלוט שידורים אלה ללא עלות כלשהי.

USB

חיבור ה-USB סיקרן אותי וכמובן שאצתי רצתי להביא DISK ON KEY ולתקוע אותו במחבר בכדי לראות מה יקרה. ובכן, מה שקורה הוא שצריך להעביר למצב תמונות ולבחור ספריה שבה התמונות נמצאות. הפעולות לא יכולות להיות פשוטות יותר:

ספריה

עכשיו ניתן לבחור ספריה ולצפות בתמונות מוקטנות:

אינדקסים

לחיצה על הכפתור האדום בשלט מאפשר צפיה ב-SLIDESHOW איכותי בהפרדה גבוהה של התמונות.

בחירה באחת התמונות מאפשר צפיה בה במסך חלקי או מלא וסיבוב של התמונה:

התמונה

לאחר סיבוב

לוקח למסך כמה שניות טובות להעלות תמונה ובינתיים עולה מסך "המתן":

אני עובד על זה...

צריבה

השאלה המיידית שמתבקשת כשרואים תמונות כאלה היא – זה לא יצרוב את המסך? הרי אנחנו מקפידים כל הזמן להסביר לכולם שאסור להציג תמונות קבועות למשך זמן רב, אז אם פיוניר מכניסה יכולות כאלה למסך, מה יגידו איזובי הקיר?!

אז ככה, דבר ראשון מעולם לא ראיתי מסך כה עמיד לצריבה, למטרת הבדיקה שמתי ריבוע לבן בוהק על רקע שחור למשך תקופה ארוכה (אל תתפסו אותי במילה, אבל זה היה למשך יותר משעתיים). בשלב הבא העברתי למסך אפור בהיר על מנת לבחון את ההשפעה של זה על המסך. את גבולות הריבוע היה ניתן לראות בקושי רב מאוד מאוד ולאחר מספר שניות גם הן התפוגגו. המסך עמיד ביותר לצריבה. אין זה אומר שהוא חסין, כך שאני עדיין ממליץ להשתמש במצב WIDE (ולא ב-4:3 רגיל עם פסים בצדדים). בנוסף, פיוניר הוסיפה כמה PATTERNS שמטרתם לנקות צריבה (סוג של פס לבן מתקדם) וכן שימוש ב-ORBITER אשר מונע התקבעות של תמונה ללא תזוזה. דבר זה שימושי עבור הפחתת סיכון הצריבה של לוגו בוהק מערוצים כגון של יס או הוט (הלוגו הרגוע של ערוץ 2 או ערוץ 10 לא יגרום לכם לעולם לצריבה, אולם לוגו לבן בוהק עלול, אם אתם רואים רק ערוץ אחד בלבד, לגרום נזק לאחר זמן ארוך של צפיה ללא שימוש בפונקציות אלה).

השחורים מדהימים וגורמים לתמונה להיות תלת מימדית.

השחורים, אחחח השחורים…

כשמכבים מסך ניתן לראות את השחורים הכי עמוקים שהוא אי פעם יכול להפיק (בד"כ בפועל הוא לא מגיע לכדי שחורים כל כך עמוקים). תמיד מפליא אותי שכשהמסכים כבויים הם עדיין אפרפרים ביותר. לא כך עם סדרת ה-KURO. כאשר היא כבוייה, היא שחורה לחלוטין ומזכירה טיפה את המונולית´ מ-"2001 אודיסאה בחלל". האלגנטיות והפשטות של העיצוב הזה בולט בכל נקודה במסך.

גם כאשר מדליקים את המסך, ברור מהרגע הראשון שהמסך שחור באופן קיצוני יותר ממה שאנחנו מכירים בכל סוג מסך אחר שנפגשנו בו (פרט לדור השני של מסכי KURO שראינו ב-IFA, אשר צפויים לצאת לקראת סוף השנה, בעלי יחס ניגודיות 20,000:1).

אבל הרי שחורים אי אפשר למדוד בעין – הם יחסיים והעין מסתגלת במהירות לכל גוון וקשה מאוד להשוות מסכים ללא מדידה או הצבתם זה לצד הז.

בעת המדידות, המיכשור שלי (זו הפעם השניה מאז שפצחנו במדידות באתר לפני כשנתיים) סירב למדוד וטען בתוקף שאין כל אור מדיד באיזור… אני בהחלט ראיתי אור מדיד, ולאחר שכנועים רבים הגענו למדידה אמינה שחזרה על עצמה – יחס ניגודיות סטטי מדיד של 3800:1… המסך הגביל, בדומה למסך הפנסוניק PV700 שמדדנו אותו לאחרונה, את מידת האור החזק (בכדי למנוע צריבה ובכדי לשמר את אורך החיים של המסך). במידה ונשתמש בנתוני הבהירות של הפאנל, ניתן לחשב שהיכולות של הפאנל מתקרבות ל-8000:1 סטטי!

למסך יש אפשרויות רבות לדינמיות ועיבוד תמונה. בתחום הדינמיות ניתן לשלוט על BLACK STRETCH ולגרום לפירוט רב יותר בגוונים הכהים, וכן דרגות שונות של עיבוד CONTRAST. הדבר בקלות מקפיץ את יחס הניגודית הנתפס לסדרי הגודל שפיוניר מצהירה עליו.

בתחום דיוק הצבעים מדדתי שתי מדידות – מצב COLORSPACE 1 מניב תוצאות רחבות מהתקן REC709.

colorspace 1

במצב COLORSPACE 2, ה-GAMUT פשוט מושלם ללא צורך בתיקון כלשהו:

colorspace 2

להפתעתי, דווקא מצב COLORSPACE 1 הפחות מדוייק, מצא חן בעיני מבחינת גווני התמונה. הסיבה לכך היא ככל הנראה הרגל מגונה של כולנו לצפות במסכים שהדיוק שלהם כה רחוק מהאידאל שכאשר אנחנו נפגשים במסך מדוייק כל כך, הוא נראה לנו "משעמם" יותר. מצד שני, צריך לזכור שאלה התמונות האמיתיות, שווה לנסות להשתמש ב-COLORSPACE 2 ולראות אם אתם מתרגלים לצבעים (אם לא, תמיד אפשר להעביר למצב COLORSPACE 1).

המסך מגיע כמעט מכוייל במצב LOW ונמדד בטמפרטורת 6100 קלווין (רצוי להגיע ל-6500 קלווין). מצבים גבוהים יותר (LOW-MID, MID, MID-HIGH , HIGH) מניבים תוצאות שקופצות עד לכ-11000 מעלות קלווין – מה שמביא אותנו לתחום שמתאים יותר במזרח אסיה מאשר במזרח התיכון.

האדומים גבוהים מדי

האדומים גבוהים מדי

המדידות הללו התבצעו במצב MOVIE עם טמפ´ צבע נמוכה. כפי שניתן לראות הטמפ´ נמוכה מדי בעיקר בגלל אדומים חזקים מדי. לאחר כיול קצר הגעתי לתוצאות יפות מאוד שמראות עד כמה פיוניר השקיעה ביכולת לכייל את המסך כראוי:

לאחר כיול

לאחר כיול

מבחינה ספקטרלית, מדובר בהחלט במסך פיוניר קלאסי:

ניתוח ספקטרלי

אין ספק שהשיפור לא התבצע בגלל שינוי טכנולוגי משמעותי בחומרים הפוספוריים שמצפים את תאי הפלזמה. השיפור בוצע בבליעת אור טובה יותר ובשיפור היכולת של התאים להגיע לרמות אנרגיה נמוכות יותר מאי פעם – ובכך לפלוט פחות אור.

יאללה לסרטים

לשם הבדיקה, הזדקקתי למלוא הארסנל של ציוד במחסני מעבדת הבדיקות שלנו (את מלוא הרשימה ניתן להשיג על ידי שאלות בפורום). הרי תמונה חלקית ביותר של הציוד בו נעזרנו (ציוד מדידה ספקטרומטרי, MB200 של פיקסל מג´יק, ACCUPEL SIGNAL GENERATOR, מעבד VP50PRO, נגני OPPO 970 ו- 981, וכן יס מקס):

הציוד המעבדתי

פצחתי כרגיל באלמנט החמישי – קטע הבריחה שבדרך כלל שובר מסכי LCD ומדגיש את יכולות הפלזמה. בחדר הבדיקות שלנו, החשוך לחלוטין, ניתן לראות אך ורק אור שבוקע מהמסך, מה שגורם לבעיות לא קלות עם מסך ה-KURO. כאשר הסצינה חשוכה זקוקים למספר שניות בכדי שהעיניים יתרגלו וימצאו מקור אור קלוש ככל שיהיה במסך. לאחר כדקה ניתן כבר לראות את המסך ממרחק קצר…

בכדי להפעיל את כניסות ה-HDMI יש צורך בהכירות טובה עם התפריטים. חלק כניסות ה-HDMI והכניסות האנלוגיות חולקות מספר כניסה זהה, מה שאומר שיש צורך להחליט עבור כל כניסה האם היא אנלוגית או דיגיטלית (חבל שפשוט לא נתנו לכל כניסה מספר משל עצמה וזהו). הדבר נעשה בתפריט ה-HDMI – שם ניתן לקבוע אם כניסת HDMI מסויימת פעילה, אם היא כוללת אודיו, וידאו ואם המקור שלה הוא PC או וידאו (כלומר, ממיר HDTV או נגן HDTV כלשהו).

לא לשכוח להדליק את הכניסה

הסצינה היתה עמוקה מתמיד, אך היו חסרים לי פרטים – עיבוד התמונה של המסך דורש לא מעט כיוונים בכדי להגיע לתמונה אופטימלית. חשוב לבחור אפשרויות מתאימות לכל סוג של מקור. מקור HDTV כגון זה שבחנתי דורש מינימום של עיבוד תמונה.

לילו מקרוב

ומזוית אחרת

בתמונה הראשונה ניתן לראות אחד משתי בעיות שזיהיתי במסך. בדומה למסכי פלזמה אחרים ברזולוציה זו ואפילו באופן מובהק יותר, ה-FILL RATIO של המסך נמוך מכפי שניתן לקוות. זה אומר שכאשר קרובים מאוד למסך (כפי שהייתי צריך בכדי לצלם את התמונות הללו) רואים פסים שחורים אנכיים בין טורי הפיקסלים במסך. ממרחק סביר הנושא כלל אינו רלוונטי.

בעיה שניה היא סוג של DITHERING – הפיקסלים מהבהבים (הם חייבים בעצם להבהב בכדי לפעול כראוי בפלזמה), אך הדבר קורה באופן טיפה יותר חזק מכפי שאנחנו מכירים ממסכים אחרים. גם כאן, מרחק צפיה סביר של 2-2.5 מ´ יעלים את התופעה. את התופעה בעיקר ראיתי בתבניות בדיקה (TEST PATTERNS) ופחות עם תוכן "אמיתי".

פרמטר נוסף שמשפיע על הנושא הוא מהירות ה-DRIVING FREQUENCY, תדר ההפעלה של המסך. למסך ממוצע יש בד"כ אך ורק DRIVING FREQUENCY אחד. אחד מהחידושים שפיוניר הכניסה בדור הקודם של המסכים היא היכולת להשתמש בכמה תדרים בסיסיים שונים ולהתאים את המסך לכל אחד מהם. התדרים מותאים בד"כ לכפולות של 50HZ (לתכנים אירופאים), כפולות של 60HZ (עבור אמריקה) וכפולות של 24FPS (עבור סרטים).

תדר הדגימה

במצב DRIVE MODE 3 התדר הוא כפולה של 24. פיוניר השקיעה את מירב המאמץ במצב זה – מה שישמח מאוד את בעלי נגני ה-Blu-ray שצפויים לקבל את התכנים שלהם ב-24FPS מעוררי תאווה. עדיין אין INTERMEDIATE FRAMES (צריך להשאיר משהו לדור הבא…), כך שיש JUDDER ב-24FPS (לי זה לא מפריע כי זה אותנתי – כך הסרט הוסרט, אבל יש כאלה שמעדיפים תמונה חלקה על חשבון אותנתיות…).

המצבים האחרים מותאמים יותר לצפיה בטלויזיה ומפסידים טיפה שחורים לטובת תמונה חלקה ותנועה נעימה יותר עבור תכני ספורט ווידאו.

ההפרשים בין המצבים השונים קטנים למדי, אך ניתן להרגיש שאופי התנועה משתנה לחלקה יותר על חשבון שחורים מעט עמוקים יותר. הייתי ממליץ באופן גורף על שימוש במצב 3 פרט למי שהתנועה הפחות חלקה עלולה טיפה לפגוע בהנאתו בתכנים.

המסך גם מאפשר שימוש ידני במצבי צבע שונים עבור HDMI:

צבעים שונים

המצבים נעים בין 4:2:2, 4:4:4, RGB-VIDEO ו-RGB-PC. לרוב מומלץ לעבוד במצב אוטומטי אלא אם כן יש בעיה בחיבור בין הנגן לבין המסך (תקלות EDID הן נפוצות למדי) והאופציה הזו מאפשרת שילוב אופטימלי בין הנגן למסך. המצבים האידאליים במקרה כזה הם או COLOUR-1 (שהוא מצב YUV אופטימלי) או COLOUR-4 (מצב RGB אידאלי).

בתחום הגאמה, המסך מאפשר מספר קטן של אפשרויות, אך מצב GAMMA 2 (ברירת המחדל כשעובדים במצב MOVIE) הוא אידאלי ומגיע לגאמה של 2.21 (פשוט מושלם):

גאמה

כאמור, מצב טמפ´ LOW הוא הקרוב ביותר ל-6500K, אך ניתן לשפר זאת תוך שימוש ביכולות הכיול של המסך:

מסך הכיול טמפ´ צבע

עיבוד תמונה

בבדיקות עיבוד התמונה, הגענו לתוצאות טובות. בדיקות נעילת FILM/VIDEO עבדו יפה מאוד.

למסך פרמטרים רבים לתיקון בעיות שונות ומשונות . מערכת CTI למשל, צריכה לחדד גבולות אובייקיטים ללא הוספת תופעות לוואי. בתחום הצבע יש למסך כמה יכולות CONTRAST STRETCHING כגון BLACK LEVEL ו-APL (כיבוי שלהם מגביל את המסך ליכולות הטבעיות של הפאנל בלבד לתמונה "נכונה" יותר ומדוייקת יותר, אך כזו שיש לה פחות אימפקט על הצופה).

למסך יכולות שונות להעלים תופעות לוואי כגון רעש רגיל ורעשי כיווץ (רעש "בלוקים", וכן רעש "MOSQUITO" שנפוצים בכיווץ דיגיטלי). השתמשתי באלה עם מקור של יס, אך לא ראיתי השפעה מאוד דרמטית על התמונה. כל אחד צריך לשפוט לגבי עצמו, אבל לדעתי הפונקציות הללו אינן אפקטיביות במיוחד לתיקון הבעיות הללו.

מצד שני, לא ראיתי השפעה דרמטית כאשר חובר מעבד חיצוני כך שעיבוד התמונה במסך ככל הנראה כבר מגיע לרמה מכובדת למדי. המסך ננעל על מקורות 2:2 ו-3:2 בקלות די רבה, ואיכות התמונה היתה בהחלט משביעת רצון.

בתחום יחסי המסך אין הרבה אפשרויות למסך מעבר למצב 4:3 עם פסים (ניתן לשלוט בגוון האפור בצידי המסך, ויש גם מצב מיוחד שמנסה להתאים את הגוון לממוצע האפור של התמונה, שצפוי להפחית את הסיכון לצריבה, אך בעיקר הפריע לי לצפות בתכנים). מצב FULL הוא מצב אנמורפי עבור סרטי DVD ותכני יס WIDESCREEN, למשל. בנוסף, יש מצב ZOOM אחד בלבד, אשר טיפה עיוות לי את התמונה עבור תוכן אנמורפי (מתח אותה טיפה יותר לגובה מכפי שעשה ברוחב). היה רצוי להוסיף ZOOM עדין יותר עבור תכני 1.85:1 אנמורפיים.

מצב WIDE הוא המצב החשוב ביותר עבורינו שכן הוא מתאם בין תכני 4:3 לכך שהמסך 16:9. הדרך שנבחרה היא עיוות לא לינארי של התמונה, תוך שילוב באיבוד מעט מידע מעל ומתחת לה. אפשרות זו דומה ל-PANORAMA, JUST, SUPERLIVE, או STADIUM (תלוי ביצרן). העיוות שנוצר עלול להטריד אנשים, אבל אני מצאתי שהוא עושה את העבודה נהדר. קשה מאוד היה לזהות שמדובר בעיוות תמונה. ניתן לראות עד כמה עדין העיוות על ידי הצגת CONVERGENCE PATTERN:

מצב WIDE

איכות התמונה ב-SDTV (ערוץ 2, ערוץ 10 וכו´) היתה טובה מאוד לטעמי – המסך לא מחדד את התמונה יתר על המידה ומעבר לתופעת ה-DITHERING (פיקסלים מעט מהבהבים) אשר הפריעה לי ממרחק קצר, התמונה היתה מעולה.

כאמור, בכדי לפתור בעיה זו, אני ממליץ פשוט לצפות במסך ממרחק סביר של לפחות 2-2.5 מ´.

HDMI

בנוסף לכך שחייבים לאשר את הדלקת ה-HDMI (דבר שעלול לבלבל משתמשים חדשים) חשוב מאוד לבדוק באיזה מצב כניסת HDMI נמצאת. כניסה זו יכולה להיות במצב PC או מצב VIDEO. ההבדל אינו קשור רק לרמת הבהירות שהמסך מסוגל להשתמש בו (הוא יהיה יותר עדין עם הבהירות במצב PC בכדי למנוע צריבה), אלא גם משנה את גישת הצבע שלו (הוא יתיר למחשב להשתמש בגוונים 0-15, כלומר יוסיף 12 ביט לתמונה בשביל תוספת של כ-4000 גוונים נוספים) וכן יאפשר גישת NATIVE RATE לתמונה. בנוסף, מצב PC מוריד כ-5% OVERSCAN שכמעט תמיד נמצא בתמונה בכדי למנוע מפסים שחורים מצידי המסך מלבצבץ פנימה.

במצב PC הצלחתי להגיע ל-NATIVE RATE (שימו לב שהפיקסלים כאן מלבניים, כך שהמחשב צריך לדעת על כך בכדי למנוע עיוות בתמונה).

HDMI CONTROL

תפריטי HDMI CONTROL מאפשר שליטה, דרך HDMI במכשירים שונים (כרגע רק של פיוניר). במידה ומדובר בממיר שתומך בפונקציות הללו, ניתן לעשות PAUSE מיידית לטלויזיה (דרך DVR של פיוניר), להקליט תכנים, לגשת לתפריטי הנגן וכו´. מדובר על פיתרון מעניין, אם כי טיפה סבוך בעיני מבחינה טכנית.

אור רקע

נושא מעניין נוסף שיש במסך הוא טיפול באור רקע. המסך תואם ל-ISF 3C (או CCC), דבר שבמסביר היטב מדוע גרף ה-GAMUT שלו כל כך מדוייק ומדוע אפשר להגיע איתו לכיולים כל כך מוצלחים. אחד מהדרישות של ISF היו לאפשר כיול שונה עבור מצב לילה ומצב יום. במצב יום רצוי להשתמש בבהירות גבוהה יותר בכדי לאפשר לצופה להבחין טוב יותר בגווני השחור. במצב לילה, צריך להנמיך את השחורים בכדי לאפשר למסך להעביר לצופה תמונה עמוקה ושחורה כפי שהמסך תוכנן.

אור סביבתי

סנסור אור סביבתי שנמצא במסך מזהה את שני המצבים ומסוגל להתאים את ה-BRIGHTNESS בהתאם. ISF מחמירים ואומרים שצריך לכייל את המסך באופן שונה בכל אחד מהמצבים והמסך אכן מאפשר זאת, אך אין בכל צורך (אלא אם כן התיאורה במשך היום הוא אור בעל גוון משמעותית שונה מאור שמש או אור לבן פשוט).

קשה מאוד להבחין בפעולת המנגנון הזה, הוא מאוד עדין ופשוט "עובד" באופן די שקוף למשתמש. ניסיתי להטעות את המנגנון תוך הדלקה וכיבוי של האור בחדר אך ללא הועיל, המסך פשוט דוגם את האור באופן ארוך ולא עושה התאמות מיידיות ולכן פעולות כאלה פשוט לא מצליחות להטעות אותו…

השלט

השלט של ה-PDP428XD נראה ומרגיש מסיבי ביותר. הוא בעצם עיצוב טיפה שונה של שלטי ה-HIGH END של פיוניר אך במבנה טיפה פחות יוקרתי מאשר ה- PDP5000EX, למשל.

כאשר השלט בידך, הוא מרגיש יוקרתי יותר מכל שלט אחר שהחזקתי עבור מסך 42"… הוא יפה, פונקציונלי להפליא ומאוד נוח.

השלט

השלט "חצי אוניברסלי" (ניתן לשלוט בו על מכשירים רבים מתוצרת פיוניר בלבד!), מאפשר גישה ל-PIP (לא ניתן להציג שתי תמונות של HDMI בו זמנית), וכן גישה לטיונר DVBT (בקרוב אצלנו). לשלט גישה DISCRETE לכניסות השונות, אך חסר כפתור נפרד להדלקה ולכיבוי המסך (ככל הניראה ניתן לעשות זאת על ידי קודים מיוחדים עבור בעלי שלטים HARMONY או PRONTO).

פונקצית ה-PICTURE FREEZE מאוד לא ברורה ובניגוד למסכים אחרים, זה לא עוצר את התמונה אלא שם את התמונה המוקפאת בצד המסך (כמו PIP) תוך כדי שהסרט ממשיך לנגן בחלקו האחר. מוזר ומעניין…

סיכום

אין ספק שמדובר בקפיצת מדרגה משמעותית ביכולות של הפלזמה להתחרות בהצלחה כנגד הסחף של הקהל לכיוון LCD. כפי שאנחנו רואים במדידות של המסך, מדובר על אבולוציה של טכנולוגיה קיימת שפיוניר שכללה, אך ההשפעה של ההתקדמות הזו היא מהפכנית.

יהיה קשה לצפות כיצד יקבל זאת הקהל. בכל זאת, מדובר במסך שעלותו היא בערך כפליים ממסכי פלזמה אחרים בגודל כזה וברזולוציה כזו. זה אינו מסך שאפשר לחוות אותו בחנות למוצרי חשמל, עם תאורה סביבתית גבוהה, אלא כזה שעושה את האימפקט האמיתי שלו בסלון בשעת ערב תוך צפיה בסרט.

המסך יראה טוב בכל בית, אך פחות יעניין מי שבעיקר צופה בראשים מדברים (חדשות/טלויזיה וכו´). זהו בהחלט מסך לוידאופילים ואוהבי סרטים. המסך אידאלי בשילוב עם מקור HDTV חזק, כך שהתזמון של הבאתו לארץ, ערב השקת שידורי ה-HDTV בישראל הוא אידאלי.

החסרונות העיקריים של המסך הם :

עיצוב שמזכיר מסכים אחרים (האמת היא שהעיצוב שלהם מזכיר אותו, אבל לא בטוח שהקהל הרחב יבחין בדקויות כאלה), היה מעניין אולי להביא את המסגרות המבריקות האלטרנטיביות שפיוניר הציגה ב-IFA. מסגרת לבנה יכולה לשפר את חזות השחורים (למי שזוכר, שחור על רקע לבן, גורם למוח לדמות שהשחור עמוק הרבה יותר) ולגרום לאימפקט חזק יותר עבור הצופה.

חיסרון נוסף הוא עודף תפריטים. למסך יש פשוט הרבה אופציות. בעוד שאני נהנתי מאוד לשחק ולתפעל את התפריטים הללו, חלק גדול מהרוכשים עלולים להתקשות ולהבין את משמעויותיהן של האופציות השונות. אישית הייתי מייעץ לפיוניר לשים תפריט של MENU MODE עם שתי אופציות: SIMPLE או ADVANCED…

בסה"כ, אלה זוטות, המסך אכן כצעקתה והוא בהחלט צריך לגרום לתאווה בעיני הוידאופילים שביננו.

קטע נהדר ב-STAR WARS לבדיקות אור/חושך

ציונים

עיצוב: 8.5
עומק תמונה: 9
HDTV איכות תמונה: 9
SDTV איכות תמונה: 8.5
פונקציות: 8.5
קלות שימוש: 8
שלט: 9

PDP428XD מחיר מומלץ לצרכן: 22,900 ש"ח כולל מע"מ

PDP4280XD מחיר מומלץ לצרכן: 19,900 ש"ח כולל מע"מ

לתגובות בפורום על המאמר, נא ללחוץ כאן

לדף המוצר בעמוד היצרן

המסך נבחן באדיבות היבואן – ט.ר. אלקטרוסטריאו


9:00
  /  
10.9.2007
  
כתב: עפר לאור

1