מלחמת הפורמטים – Blu Ray נגד HD DVD

שני הפורמטים שעושים את צעדיהם הראשונים בישראל, נמצאים בעיצומה של מלחמה לוהטת.מהם ההבדלים הטכנולוגיים, מי טוב יותר והאם יוכרז מנצח ...

7:00
  /  
11.05.2007
  
כתב: עפר לאור, ערך: liorC


כל הזכויות שמורות ל-YNET ו-Hometheater.co.il

שוק ה-DVD רווחי ביותר, על רקע זה ניתן להבין מדוע הקרב על הפורמט שיחליף אותו תופס כמות גדולה של כותרות ומעניין כל כך הרבה אנשים.

DVD הוא הפורמט הדיגיטלי המצליח אי פעם וכיום סרטים רבים משוחררים סימולטנית בקולנוע וגם ב-DVD על מנת לעורר מבקרי קולנוע (בעיקר צעירים) לרכוש את הסרט שממנו יצאו זה עתה על גבי DVD.

המתחרים

שתי קבוצות יצאו לדרך, מצויידות באמביציות גדולות ביותר: החלפת פורמט ה-DVD המוצלח בפורמט חדש שיכלול יותר אפשרויות אינטראקטיביות, יותר הגנה, וכמובן איכות וידאו ואודיו איכותיים יותר.

שתי החברות שהובילו את המהלכים (כל אחת בנפרד) היו סוני בצד ה-BLURAY וטושיבה בצד ה-HD DVD

HD DVD – תאימות אחורה

HD DVD הוא בעצם שדרוג טכנולוגי לא עצום מעל מה שקיים כבר היום. מדובר על דיסקים דומים מאוד טכנולוגית ל-DVD רגיל, אך תוך שימוש בראש לייזר כפול הכולל גם את אורך הגל המקורי עבור DVD (אורך גל 650 ננו מטר) וכן ראש לייזר כחול (405 ננו מטר). תהליך הייצור וההפקה דומה מאוד לדיסק DVD רגיל וניתן לייצר דיסק משולב DVD ו-HD DVD על ידי שילוב שכבות שונות על הדיסק עצמו.  מרבית הדיסקים של HD DVD הם בעלי DUAL LAYER (שתי שכבות). בעוד שדיסק DVD רגיל כולל פחות מ-9GB של מידע (לא כולל התקורה הדרושה בכדי לאכסן את המידע ואשר מוריד את מקסימום המידע לכ-8.5 גיגה בייט), דיסק HD DVD בעל שתי שכבות כולל כ-30 גיגהבייט של מידע. התקן של HD DVD מאפשר גם דיסקים בעלי שכבה שלישית אשר מגדילה את גודל הדיסק עד 45 גיגה בייט של מידע.

מגבלת הפורמט הזה טמונה בתאימות בפורמטים ובמרחק המוגדר בין שני ביטים עוקבים אשר מגבילים את כמות המידע המקסימלי שניתן לאכסן בשכבה בודדת. היתרון בכך הוא ששיטת היצור של דיסקים קיימים דורשת התאמה לא גדולה בכדי להפוך מפעל ייצור DVD למפעל HD DVD.

Blu-ray – הלייזר הכחולה

BLURAY גם הוא כולל כבר קרן לייזר כחולה (גם כאן 405 ננו מטר) או לייתר דיוק כחולה-סגולה, שאורך הגל שלה קטן יותר ממה שנהוג עבור דיסקי אודיו (780 ננומטר) או DVD (כאמור – 650 ננומטר), מה שמאפשר בעצם דחיסה גבוהה יותר של נתונים על גבי שטח הפנים של דיסק כלשהו. החיסרון בכך הוא שבכדי לקרוא דיסקים קיימים (למשל DVD או CD רגילים) דרושה קרן נוספת, מה שאומר שיש צורך ב"שני ראשים" אופטיים עבור נגן BLURAY. גם עבור קריאת דיסקי מוזיקה כבר דרוש ראש שלישי (לעיתים כולם מורכבים פיזית על אותו ראש).

כאמור, יכולת דחיסת הנתונים על גבי שטח הדיסק גבוהה בהרבה ומאפשרת עד 25 גיגהבייט על גבי דיסק בקוטר זהה ל-CD, DVD ו-HDDVD. דיסק בעל שתי שכבות יכול להחזיק עד 50 גיגהבייט, וכבר מדברים על גירסא בעלת שלוש שכבות עם 75 גיגה של נתונים.

כל הגודל הזה מיועד לאכסון כמות מידע גדולה בהרבה מהקיים היום.

פורמט הוידאו

שני הפורמטים כוללים וידאו HDTV. התקן מגדיר כמה סוגי רזולוציות, אך בעצם אפשר להכתיר את 1080i כתקן המוביל של HDTV כיום. מדובר על כ-2 מגה פיקסלים של וידאו, ב-50 (באירופה ובארץ) או ב-60HZ. בכדי לדחוס את הוידאו הזה ב-HD DVD וב-BLURAY הגדירו תקנים חדשים אשר איכות הוידאו בהם עולה בהרבה על ה-MPEG2 הישן והטוב ששירת אותנו נאמנה עבור ה-DVD שלנו.

מדובר על שלושה פורמטים אפשריים בכל דיסק: VC1 (של מיקרוסופט, בעצם גירסא של קבצי WMV), או MPEG2 הותיק, או H264 אשר מתקדם משניהם ונותן את מירב איכות התמונה עבור קצב נתונים כלשהו. באופן מפתיע שלושת התקנים הללו בדיוק נכנסו אחד לאחד לשני סוגי הדיסקים ללא כל הבדל…

פורמט האודיו

גם בתחום האודיו, הדמיון מפתיע. בנוסף ל-DOLBY DIGITAL הותיק ו-DTS, התווספו בעצם פורמטים חדשים נוספים. לשני סוגי הדיסקים מוגדרים מספר תקנים מחייבים כגון DD ו-DTS הותיקים והטובים, בשניהם מוגדר גם הפורמט החדש DOLBY DIGITAL PLUS (גירסא משודרגת אך עדיין דחוסה של AC3 או DOLBY DIGITAL 5.1 כפי שאנחנו מכירים אותו כיום).
החידוש האמיתי מגיע בדמות DOLBY TRUEHD ו- DTS HD אשר הינם פורמטים בלתי דחוסים/LOSSLESS (כלומר, זהים למקור ללא כיווץ שעלול לגרום לאיבוד איכות כלשהי).

ב- HD DVD מוגדרים בנוסף לאלה גם DOLBY DIGITAL EX, וכן DTS HD HIGH RESOLUTION AUDIO ו-DTS HD MASTER AUDIO שהם גירסאות מתקדמות וחזקות יותר של DTS HD.

ב-BLUERAY יש גם PCM עד 7.1, DOLBY DIGITAL PLUS ושני פורמטי ה-LOSSLESS בשמות DOLBY TRUHD ו- DTS HD.

הגנת תוכן

שיטת ההגנה בשני סוגי הדיסקים היא AACS, כאשר לשניהם יש אפשרות להעביר לנגן עידכוני תוכנה אשר יכבו אותו או יסגרו פריצות אשר יתגלו בעתיד. כמובן שההגנה הזו נפרצה די בזריזות (הרבה יותר מכפי שהעיזו לחשוב גם האופטימיים ביותר) וכיום ניתן להשיג גירסאות ללא הגנה של כמעט כל דיסק HD DVD או BLURAY שיצא עד כה.

מבחינת הגנת איזורים (ZONES) אשר הציקה לנו הישראלים לא מעט, היא עדיין קיימת באופן פורמלי ב-BLURAY, כאשר אנחנו מסומנים כאיזור B (ארה"ב זה איזור A), גם כאן הפיתרון יגיע בעתיד הלא רחוק. לשמחתינו, ב-HD DVD נפטרנו מהדבר המיותר הזה והדיסקים שם מגיעים ZONE FREE.

ברמת האינטראקטיביות, BLURAY צפוי להיות חכם יותר בזכות היכולת שלו להריץ BD-J, גירסאת JAVA שתשמש אותו להרצת תוכנות (אפילו משחקים תלת מימדיים שישתמשו בקטעי וידאו בכדי לעשות את העבודה השחורה). גם HDi, הפורמט המתחרה צפוי להיות מעניין יותר, אם כי אני אישית חש שכשרוכשים סרט, מעניין בעיקר לראות אותו ולא לשחק במשחקים מיותרים שמגיעים במקרה על אותו דיסק.

הבדלי איכות

מכיוון שהפורמטים החדשים בעצם הראשונים שמביאים את בשורת ה-HDTV באופן רשמי ארצה, חשוב לברר את ההבדלים באיכות בין שני הפורמטים. בתחילת הדרך, נראה שדווקא HD DVD מנצח בתחום איכות התמונה, לאחר שהדיסקים הראשונים של HD DVD נראו מצויין לעומת איכות בינונית למדי של דיסקים BLURAY. עיקר הבעיה היתה בעלות ואיכות הקידוד של הדיסקים הראשונים שהופקו בפורמט BLURAY, פשוט מכיוון שבסופו של יום, מכיוון שמדובר באותם אלגוריתמי קידוד, גודל הדיסק בסופו של דבר יקבע מי הפורמט האיכותי יותר, וכאן בהחלט ידה של BLURAY על העליונה.

בנוסף, קידודי האודיו החדשים התבררו כבזבזנים מאוד בנפח והסובל העיקרי בתחום הזה הוא HD DVD. קצב נתוני הוידאו של סרט BLURAY ממוצע יכולים להגיע עד 38 מגהביט לשניה (לעומת מקסימום של כ-8 מגהביט עבור DVD רגיל כיום, בהנחה שהאודיו תופס את המינימום של המינימום של נפח).

בסופו של דבר, האם זה משנה? שני הפורמטים מפיקים איכות תמונה מדהימה ביופיה ועל גבי מסכי HDTV טובים ההבדלים יהיו זניחים לכל היותר.

1080p24

יתרון נוסף בתחום הוידאו הגיע מחדשנותה של סוני בצד ה-BLURAY. סוני זיהתה שבעצם מרבית הסרטים כיום מגיעים מהקולנוע, שם קצב הנתונים הוא 24 פריימים בשניה. סוני יצרה תקן חדש, אשר מועבר דרך חיבור HDMI דיגיטלי, ואשר מעביר אחד לאחד את מה שמוצג בקולנוע (כלומר, בדיוק 24 פריימים פרוגרסיביים לשניה). לעומת זאת, HD DVD משתמש בתקן סטנדרטי, אך נחות יותר אשר דורש מהמסך לעשות עיבוד תמונה כלשהו בכדי להציג תמונה חדה שכזו. ההבדל בעיקר יהיה משמעותי לבעלי מקרנים או מסכים גדולים ברזולוציות FULL HD, אשר יעדיפו להמנע ככל הניתן מעיבוד תמונה מיותר, ובכך התקן החדש 1080p24 שקיים ב-BLURAY, עולה על מתחריו.

פורמטי אודיו וחיבורים

בכדי להשתמש בפורמטי האודיו החדשים יש צורך בחיבורים אנלוגיים (במידה והם קיימים – לא בכל נגן הם קיימים, למשל הנגן של טושיבה שיופץ בארץ אינו כולל אותם) שכן הרסיברים שנמכרים כיום בארץ אינם תומכים בפורמטים החדשים. בכל מקרה, הדרך האידאלית להעביר את האודיו הוא דרך חיבור משולב בשם HDMI אשר מכיל גם וידאו וגם אודיו, ואשר מהווה את התקן לשנים הקרובות עבור העברת תכני אודיו/וידאו בקולנוע הביתי.

משמעות הדבר הוא שבשנים הקרובות יאלצו מי שירצו לאמץ את האיכות המקסימלית בתחום האודיו, רסיברים חדשים לחלוטין אשר יוכלו לעבד את אותות האודיו הללו. חברות ספורות כבר החלו מוציאות מוצרים, אך הצפי הוא שרק בין 2008-2009 תחלה הצפת השוק במוצרים תואמים לתקנים החדשים.

האם מרבית האנשים יבדילו בין הפורמטים החדשים (בין זה לזה או אפילו בין הפורמטים הללו ל-DOLBY DIGITAL)? התשובה לצערי היא שמרבית האנשים לא יבחינו בהבדל דרמטי. במקרים רבים, האולפנים בעצם יגזימו בעריכת האודיו בכדי לגרום לפורמטים הללו להשמע טוב יותר באופן ברור יותר. האודיופילים שבנינו בהחלט יבחינו בשיפור באודיו, וסביר להניח שיעדיפו גם לקבל את האודיו הרגיל שלהם בפורמט זה על פני דיסקים רגילים או פורמטי אודיו איכותיים שכשלו כגון DVD-AUDIO או SACD.

והמנצח הוא…

המלחמה עדיין לא הוכרעה בין הפורמטים, אולם היתרון היחסי הראשוני שהיה ל-HD DVD בזכות המחיר הזול שטושיבה השיקה אותו, וכן תאריך ההשקה המוקדם, מתחיל ונעלם. נקודת המפנה היתה בעצם בהשקת ה-PLAYSTATION 3 של סוני, אשר כולל בתוכו נגן BLURAY שלם. זה בעצם רשמית הנגן HDTV הראשון שהושק בארץ לאחרונה. המכירות של זה האחרון הקפיצו מאוד את מס´ המכשירים המסוגלים לנגן BLURAY ממש כיום, וגורם בעצם ליתרון יחסי לחברות שבצד ה-BLURAY (פיליפס, פיוניר, פנסוניק ועוד).

מלחמה נוספת היא על הכותרים, בכל מחנה עומדים מספר אולפנים, אך עם הזמן מתברר שאולפנים רבים מפיצים בעצם לשני הפורמטים ואינם נאמנים לפורמט אחד בלבד. נסיון קצר וכושל של שני הגופים לאחד את הפורמטים, מעט לפני שהשיקו את ה-HD DVD הראשון של טושיבה, לא עלה יפה. קשה מאוד לוותר על השקעה טכנולוגיות של 10 שנים לשני הגופים הללו. מצד שני, העובדה שיש שני פורמטים מתחרים גורם לרתיעה רבה מצד הצרכנים אשר אינם רצים לרכוש מוצרים ולמרות ההיצע הגדול של סרטים ושטח המדף הרחב בחנויות (בעיקר בארה"ב) קצב המכירות הכולל של כותרי שני הפורמטים נותר עדיין הרחק מאחורי מכירות ה-DVD הרגילות.

לדיון בפורום לחץ כאן 


7:00
  /  
11.5.2007
  
כתב: עפר לאור, ערך: liorC

1