התחדשתי …בגדול! סיפור המסע של Booboo

המסע שלי לחיפוש רמקולים והגברת סטריאו בליגה "של הגדולים" מבחינת איכות שמע התחיל בבוקר יום שישי אביבי אחד.rnאיך הוא הסתיים ? ...

7:00
  /  
12.02.2007
  
המאמר נכתב ע"י Booboo ונערך ע"י LiorC


rnהמסע שלי לעלות לליגה "של הגדולים" מבחינת איכות שמע התחילה בבוקר יום שישי אביבי אחד, בו הופעתי נרעש ונרגש ב"סינמה פארדיסו" של מולי בתל אביב, ויצאתי משם כעבור שעה קלה כשבאמתחתי קבלה על רכישת זוג Focal JMLab Electra 926.

rnאת ה-926, ופה אני עושה קפיצה קטנה אחורה, שמעתי לראשונה כמעט שלוש שנים תמימות קודם.
rnהם חוברו אז למגבר סטריאו פשוט של AMC, ושם בפעם הראשונה בערך הבנתי כיצד צריך להישמע סאונד טוב.
rnבאותה התקופה חיפשתי רמקולים קדמיים, אחוריים וסנטר והייתי בכיוון של השלמת מערכת הקולנוע הביתי שלי, שכללה כבר רסיבר AVR 3300 של Denon (המקביל ל-3806 של שנת 2000) ו-DVD מפואר, יקר (ושווה את הכסף) מבית Pioneer – דגם 737.

rnהסיבה שלא לקחתי את ה-926 בזמנו, לאחר התלבטות קשה, הייתה פשוטה מאוד – לא היה לי מספיק כסף… מה שהביא לכך שלאחר בדיקות נחתו בביתי באותה תקופה במקום ה-926 זוג Paradigm Reference Studio 100 V.3 כרמקולים קדמיים וזוג Studio 40 V.3 כרמקולים אחוריים.
rnאלו שמחו מאוד עם הגיעם לראות בני משפחה קרובים מחכים לבואם בסלון – רמקול סנטר מסוג Paradigm Reference Studio CC וסאבוופר אימתני מסוג Paradigm PW-2200.

rnלכן, אין צורך להתפלא ששמחתי מאוד, כמעט שלוש שנים אחרי, לראות את המבצע המדובר של מולי על ה-926. הבנתי שכאן נמצאת ההזדמנות שלי לעלות ליגה.
rnלאחר שכנוע קצר של האישה (שנמשך חודשיים) קיבלתי אישור בכתב בשלושה העתקים, מכרתי את הסטודיו 100. את המכירה סיימתי עם עין אחת צוחקת ועין שנייה בוכה, מכיוון שהסטודיו 100 הוא רמקול נהדר לטעמי.

rnה-926 הגיעו אחר כבוד לביתי, וחוברו ל-Denon. כבר משלב ה-Break In היה ברור שעם כל הכבוד לנצילות שלהם (91 DB), הקופסאות הכבדות האלו צריכות מגבר "רציני" כדי להוציא מהן את מה שאפשר. עם ה-Denon פשוט לא התנגנה מוזיקה: לא עומק, לא באס, לא במה, פשוט כלום.

rnהיות ובאותה תקופה התבשרתי על סכום רציני שמתעתד להגיע היישר לחשבון הבנק שלי, לא היה זמן טוב מזה להתחיל לחפש הגברה מתאימה, שתחיה בסינרגיה עם ה-926 שלי, ותשמע איתו טוב בכל מגוון סגנונות המוזיקה אותם אני שומע:
rn, Alternative, Electronic, Pop, Folk, Country, Rock, Prog Rock, Hard Rock, Metal, Jazz, Vocal, Blues, Fusion, R&B , 80's ובעצם כמעט הכול חוץ מקלאסית… (ולא שיש לי בעיה עם קלאסית, פשוט נותרו לי כמה שנים לא מעטות עד הפנסיה…)

rnהערה חשובה: אינני יודע להגדיר מה זה צליל "חם, חמים, קריר, עגול" או "משושה". גם הביטויים "טרנזיסטורי, מנורות ודיגיטאלי" לא מעניינים אותי. שלא לדבר על SET, Push-Pull, Single Ended, Class A, High Current, Dual Mono, Zero Feedback וכו' וכו'.

rnאותי עניינה בשלב הבדיקות מילה אחת בלבד- התוצאה. תוצאה שתישמע טוב לאוזניי, בביתי שלי ולא בחדר התצוגה, ועם הכבילה והאקוסטיקה הקיימים. נקודת המוצא שלי אמרה שמה שיישמע לי טוב בתנאים הנוכחיים – יישמע לבטח טוב בהרבה עם שדרוג עתידי.

rnומנקודה זו התחילו שני תהליכים מקבילים: רוב הסוחרים בשוק הכירו את הסלון שלי אישית, ואשתי התחילה להשתגע… בכדי לא לפגוע באף אחד, אינני רוצה לציין מה נשמע במבחן התוצאה יותר טוב, ומה נשמע במבחן התוצאה פחות טוב או ממש "על הפנים".
rnכמובן שבין השמות הגדולים היו כמה נפילות גדולות, ומצד שני היו כמה שבאו קטנים ויצאו גדולים.




rnrn

ואלה שמות הציודים שזכו להאזנה רצינית אצלי בבית:
rn 
rn• Plinius 9200
rn• Cary SLI-80
rn• Cary SLP-98
rn• VAC Avatar Super
rn• Nuforce Reference 9
rn• Berendsen PRE 1
rn• Berendsen STA 150 SE
rn• Electrocompaniet AW 250R
rn• Thule Audio Spirit IA100
rn• Accuphase E-213
rn• Trilogy 918
rn• EAR 890
rn• EAR 834L
rn• Aaron No.1.a
rn• Aaron No.22 Cineast
rn• Aaron No.3 Millennium

rnשמח וטוב לב ניגשתי למבחן ההאזנה הראשון – מגבר משולב (מתוך אהבת חינם לא אגלה את זהותו), שנראה "מתאים על הנייר" וממוצב לא רע. חיברנו אותו ל-926 ו… מה אני אגיד לכם? "על הפנים" זה ניסוח מעודן מאוד לאיך שהעסק נשמע…

rnכל כך נבהלתי, שהייתי בטוח שמשהו מהותי אצלי בבית לא בסדר. מה יכול להיות מהותית לא בסדר? כמובן, האקוסטיקה. ביד רועדת חייגתי לשכן שלי מראש העין, הלא הוא עדוא, והזמנתי אותו לביקור לא רשמי על כוס ויסקי.

rnעדוא אכן הגיע לביקור לא רשמי. לאחר שהרמנו כוסית, עדוא התפנה לבדיקות. הזיז את הרמקולים מפה לשם, משם לפה, מחא כפיים, ישב על השולחן, ישב על הרצפה (הוויסקי?) ולבסוף אמר: מר בחור, אתה יכול להירגע. אמנם יש בבית בעיות אקוסטיות אבל לא אקוטיות, או כאלו שחורגות מאלו שקיימות בכל דירה "סטנדרטית" אחרת. במילים אחרות – תוציא את הכסף על הגברה טובה, אח"כ תחזור אלי.
rnקיבלתי.

rnדי מהר הבנתי שהגברה מבוססת מנורות היא לא בשבילי. אני שומע גם את Diana Krall. לא בעיקר.  את הקטעים ששימשו אותי למבחני ההאזנה הכרתי היטב, מהר מאוד צמצמתי מ-10 קטעים ל-6, מ-6 ל-3 ולבסוף נותרתי עם קטע אחד מנדאטורי שעליו נבחן ראשון כל ציוד: להלן "משבית השמחות" –
rnMaster Plan של Dave Weckl. האלבום הנ"ל, למי שלא מכיר, הינו הרכב של פיוז'ן שמוביל מתופף וירטואוז במיוחד.

rnאני יודע איך אמור להישמע תוף (הייתי פעם בהופעה חיה במתנ"ס…), ולצערי הרב התופים של מר Weckl נשמעו ברוב המערכות ששמעתי כמו שני ילדי גן המתופפים עם זרדים על קופסת קוטג' ריקה. זהו.

rnמרגע שציוד מסויים נשמע כך – לא עיניין אותי יותר כיצד הוא נשמע בסגנונות אחרים. הטונאליות אפילו לא עניינה אותי בשלב זה – אם בהגברה מסויימת תוף רחוק (מאוד!) מלהישמע כמו תוף, המסקנה היא שאותו סט-אפ לא מסוגל "לדחוף" את הרמקולים בחלק חשוב מסוגי המוזיקה אותם אני שומע.




מכל הרשימה המכובדת הנ"ל, שני ציודים בלבד עברו בהצלחה את "משבית השמחות" –
rnBerendsen ו-Aaron.

rnיפה, עברנו שלב. עכשיו הגיע הזמן לבדוק טונאליות והתאמה לסגנונות מוזיקליים אחרים. פה כבר ה-Aaron לא סיפק את הסחורה מבחינה טונאלית, ונשמע בהיר מדי כמעט בכל סגנון.
rnניגשתי להשמעה שניה עם ה-Berendsen. שמעתי דיסק אחד, ואח"כ עוד אחד, ועוד ועוד.
rnאיך נשמע? בסדר כזה…סביר…עובר…

rnמרגש? מלהיב? מהנה? כייף? אז זהו, שלא.

rnהתוצאה הסופית שנתנה ההגברה שנשמעה הכי טוב עם ה-926 – מבחינתי לא היתה מספקת.
rnלאט לאט, ממגבר למגבר, התגבשה אצלי התובנה הלא קלה שפשוט לא תהיה לי ברירה – אצטרך להחליף את הרמקול.



לאחר שסיימתי לבכות וכמעט שהתגרשתי מאשתי, התחלתי להתעניין מה יש בשוק. הנחת היסוד שלי היתה (ועודנה) שישנם הרבה סגנונות והעדפות, ומה שלא מתאים לי יוכל להתאים למישהו אחר, ובקיצור – Trade In.

rnתחנה ראשונה – מנדי סבו. Nola. שמעתי, נהניתי מאוד בג'אז, פחות ברוק.

rnנשארו שלוש תחנות שסימנתי לעצמי מראש– ערן אודיופריק עם ה-Living Voice Avatar, אייל פור עם ה-Devore Gibbon Super 8 ועופר שחורי עם ה-Von Schweikert VR4jr.

rnתחנה ראשונה – ערן. חיברנו את ה-Living Voice ל-Manley (Pre Wave ו-Monoblocks Mahi). הבאתי איתי דיסק R&B לחמם את המערכת (Angie Stone) ולאחר כחצי שעה ישבתי להאזין.
rnבואו נגיד שאחרי פחות מ-5 דקות מיציתי. לא היה באס, לא עומק, לא גודל. אכזבה רבתי.

rnהיות וכבר שמעתי של-Devore של אייל פור יש סגנון מוזיקלי דומה ל-LV, האכזבה היתה רבה אף יותר.

rnעם הפנים לכיוון היציאה, ערן זרק לי משפט: עם כל סגנונות המוזיקה שאתה שומע, אתה תצטרך כנראה הגברה טרנזיסטורית. ותשמע – יש לי פה משהו חדש, שנראה לי שיוכל להתאים בול להגברה כזאת.

rnrn

מה זה הזוג האדמדם הזה שעומד בחדר עם צבע של פרארי? רמקולים של חברת Acoustics Zen. דגם Adagio. אה? זאת חברה לייצור כבלים, לא? מה לה ולרמקולים? טוב נו, ננסה.

rnחיברנו את ה-Adagio ל-Manley Mahi, ומיד הרגשתי שאני מתאהב. הטונאליות נפלה לי בדיוק כמו שאני אוהב. היה חסר באס, אבל חוץ מזה שום דבר לא צעק והפריע לי באוזן. היה פשוט כייף לשמוע.
rnעם חיוך על השפתיים, השלב הבא מבחינתי היה לשמוע סטאפ אופציונלי שלם אצלי בבית.

rnוכך, בצהרי יום שישי אחד נחתו אצלי בבית שני רמקולים אדומים יפהפיים, יחד עם אינטגרייטד של Aaron ו-CDP מנורות יוקרתי (בן כמה שנים טובות) של Sonic Frontier. כל זאת בלוויית כ-ל הכבלים המתאימים.
rnחיברנו, חיממנו, שיחקנו עם Gain הכניסה של ה-Aaron (פונקציה המהווה יתרון ענקי על פני מגברים שאין להם אותה) ועם מיקום הרמקולים בחדר (אחורה-קדימה, Toe In).

rnלאחר כשעה של משחקים, בדיוק בעת רחמים בין השמשות, זרח חיוך גדול על פניהם של ערן ושל ניל, אבל הכי חשוב – גם על פניי שלי: המערכת פשוט נשמעה אחלה. פשוט היתה מוזיקה. הכל היה במקום: טונאליות, מיד, גבוהים, באס במידה (בכמות, הדוק ולא מרוח), במה גדולה (אחת התכונות של ה-Adagio היא שהוא נשמע "גדול"), הפרדה מצויינת בין הכלים, פירוט מעולה, והשילוב בין הכוח והעוצמה של ה-Aaron לחמימות שלא על חשבון הפירוט של ה-Sonic Frontier. יחד עם היכולת המדהימה של ה-Adagio להישמע טוב ברוב סגנונות המוזיקה, היה לנו פשוט כייף לשמוע.

rnפה הדברים כבר התחילו להסתדר לי בראש, אבל עדיין הרגשתי שבמימדיי חלל ההאזנה שלי יכול להיות שהאינטגרייטד של Aaron יהיה קצת קטן לטווח ארוך.

rnטלפון אחד לניל והסט של ה-Pre וה-Power של Aaron נחתו אצלי לבדיקה. איזה הבדל לעומת האינטגרייטד! הכל נשמע יותר גדול, יותר עמוק, יותר חזק.
rnלאחר ששמעתי את ה-Pre וה-Power לעומת האינטגרייטד, "צמחה" לי התלבטות אמיתית: האם ללכת על סטאפ חדש שלם, הכולל את ה-Adagio, אינגרייטד של Aaron ו-CDP מתאים, או לחשוב על ה-Long Run ובמקום אינגרייטד ו-CDP ללכת באותו התקציב בערך על Pre ו-Power? התחבטתי ולבסוף החלטתי לחשוב "כלכלית" וללכת על האפשרות השניה.

החלטתי שמה שאני אקנה כרגע הוא שילוב של Pre ו-Power שיישמע טוב עם הציוד שקיים אצלי כרגע: DVD של Pioneer, ואת ה-CDP אוסיף בעתיד כדי שאקבל בסופו של דבר סטאפ טוב יותר.
rnבשלב הזה אני כבר החלטתי שאני מאוהב ב-Adagio ולא מעוניין לשמוע רמקולים אחרים. הסטאפ (כפי שהוא) נשמע לי כל כך טוב, שהחלטתי רק לבחון הגברה שאולי מתאימה יותר מה-Aaron לרמקול.

rnהיות ומר לי (Lee), בעל Acoustics Zen נוהג להשמיע את הרמקול יחד עם פרה מנורות ומונובלוקים דיגיטאליים, אמרתי לעצמי שמה שטוב למר לי (Mr. Lee) טוב גם לי. זימנתי אליי בשנית את אייל פור, שהגיע יחד עם פרה של EAR ופרה של Cary, וזוג מונובלוקים של Nuforce.

rnמבחינה טונאלית הכל ישב טוב יחד עם ה-Adagio, אבל גם לאחר שהחלפנו כבלי רמקול היה לי חוסר משמעותי בבאס ובעומק (ע"ע "משבית השמחות" המפורסם) והרמקול לא נשמע "גדול" מספיק כפי שנשמע עם ה-Aaron. גם לאחר שהחלפנו CDP לזה של Cary נותרתי איתן בדעתי שה-Aaron נשמע טוב יותר עם הרמקולים, אפילו כשהמקור הוא רק DVD.

rnהשלב הבא (והאחרון מבחינתי) היה לבדוק עוד סט של Pre ו-Power. הפעם מאדם פרטי שהציע למכירה ביד שניה Pre מנורתי של Trilogy דגם 918, ו-Power אימתני של Electrocompaniet מדגם  AW 250R-Dual Mono בהספק 250W.
rnמה אומר לכם? כפתור הווליום של ה-Electrocompaniet היה בערך ב-90% כשהתחלנו לשמוע מוזיקה, וגם אז היה חסר לי באס ועוד כמה דברים טובים. לשם השוואה, ה-Aaron כל כך חזק, שלשמוע אותו (105W) במעל 50% ווליום יותר מדקה יגרום נזק משמעותי לאוזניים.

rnבכדי למצות את כל האפשרויות שיחקנו עם הרכיבים: Pre של Trilogy עם ה-Power של Aaron, Pre של Aaron עם ה-Power של Electrocompaniet. בסופו של דבר שום שילוב לא נתן את התוצאה המיוחלת, ונשמע טוב יותר מה-Aaron.

rnזהו. קיבלתי את ההחלטה. אני הולך על Pre ו-Power של Aaron ורמקולים של Acoustics Zen Adagio, נהנה בינתיים ממה שיש (כשהמקור הוא DVD) וחוסך ל-CDP ולכבלים.

rnהסט של ה-Pre וה-Power הגיעו מגרמניה חיש קל. אצל הגרמנים האלה אין חוכמות.rn



הרמקולים האדומים היפהפיים, אך לא ממש מתאימים בצבעם לסלון שלי, הוחלפו לאחר יותר מחודשיים של המתנה מייגעת ומרובת תלאות בזוג חדש ונוצץ בצבע שחור-אפור מתכתי. וואו, כמה שהם יפים.

rnבאמצע, עוד הספקתי להתחדש בכבל רמקול מדהים של Acoustics Zen, דגם Satori, הכבל המשמש לחיווט הפנימי בין הרכיבים השונים ברמקול Adagio. במו אוזניי נוכחתי שהכבל הזה נתן הבדל עצום מכבל הרמקול הקודם שהיה לי (AudioQuest Type 4).




rnלאחר סט נוסף של בדיקות התחדשתי גם בשני זוגות אינטרקונקטים מבית JPS מדגם Super Conductor FX. אחד בין המקור ל-Pre, ואחד בין ה-Pre ל-Power. בבדיקות על סטאפ מלא שכלל את ה-CDP של Sonic Frontier האינטרקונקטים הללו נשמעו טוב יותר מכבלים של לפחות שתי חברות אחרות שונות שנבדקו באותה האזנה.




rnבימים אלו ממש, לאחר שכל המערכת כבר הספיקה לעבור Break In, אני נמצא במבחני האזנה ל-CDP שישתלב הכי טוב עם שאר חלקי המערכת. אני מחפש CDP מפורט ודינאמי (לא אוהב צליל Laid Back), אך יחד עם זאת שיישמע "חמים" ומוזיקאלי ולא קר/טרנזיסטורי מדי.
rnאני מתכוון לשמוע עד 5-6 מכשירים שונים, שיעמדו בתג המחיר המקסימלי שהקצבתי לעצמי, ויש לי הרגשה שאצליח למצוא את מה שאני מחפש.
rnבתכנון עתידי גם לקנות כבלי חשמל עבור ה-Pre, ה-Power וה-CDP. לכל הספקנים אומר כי הנ"ל יתרחש רק בתנאי שאשתכנע במו אוזניי כי כבלי החשמל אכן עושים הבדל ברור ושווים את מחירם.
rnבהתחשב בשקיפות הגדולה שיש לסטאפ שלי כרגע, יש לי בהחלט הרגשה שזה יקרה.

ברצוני להודות לחברי הטוב אייל וינדלר (Eyal_W) על זה שהלך לצידי לאורך כל הדרך הארוכה שעברנו: על הזמן, על הסבלנות האינסופית, על הידע ועל הקניית rnהידע, על התבונה, על הארגון, ובמיוחד על כך שלא החליט בשבילי, אלא נתן את הכלים כיצד להחליט בעצמי.




7:00
  /  
12.2.2007
  
המאמר נכתב ע"י Booboo ונערך ע"י LiorC

1