טושיבה 42WL68 , מסך LCD בחדות גבוהה

מעולם לא בחנתי רשמית ובאופן מדוקדק מסך של טושיבה, ולכן זו היתה חוויה מעניינת עבורי, שהרי לכל חברה יש גישה ...

7:00
  /  
09.02.2007
  
כתב וצילם: עפר לאור, ערך LiorC

בתחום הקולנוע הביתי ניתן למצוא מספר מועט של מותגים בעלי היסטוריה והכרה כמו של חברת טושיבה:

החברה השקיעה רבות בשנים האחרונות על מנת להפוך את עצמה (במקביל למותגים החזקים האחרים בשוק) למעצמת HIGH DEFINITION. במסגרת זאת השקיעה גם בטכנולוגית HD-DVD והיא עדיין היצרנית היחידה של נגנים מסוג זה. בנוסף, החברה מושקעת חזק מאוד בתחום ה-SED, ביחד עם CANON, כאשר בתחום זה היא חווה סבל לא פשוט בגלל עיכובים טכניים ומשפטיים רבים. החברה מושקעת בעצם בשלושת הטכנולוגיות שצפויות להוביל את התחום של מסכים דקים בשנים הקרובות: LCD, פלאסמה ו-SED. בעבר הובילה טושיבה את תחום המסכים הגדולים בארץ ובעולם, תוך שימוש במקרני LCD אחוריים – טכנולוגיה שנחשבת מיושנת כיום, אך עד לפני מספר שנים זו היתה הדרך היחידה לקבל מסך ענק של 42", 50" ואפילו 60".

מבחינה חיצונית, המסך עבה ממרבית מסכי ה-LCD בשוק (12 ס"מ). הוא מעוצב יפה ומרשים למראה. מעמד המסך, המעוצב בצורת חצי סהר, מצא חן מאוד בעיני אשתי, במיוחד בהשוואה למעמד הבסיסי שבשימוש במסך הפרטי שלנו בסלון…

חיבורים

ה 42wl68 משופע בכמעט כל סוג חיבור אפשרי (הכל פרט ל-SCART שבד"כ אינו נמצא על מודלים שמיועדים לשוק האמריקאי או המזרח אסייתי, אבל בכ"ז מעניין שהוא חסר).

חיבורי הכניסה מחולקים לשלושה איזורים במסך:

בתחתית המסך – שני חיבורי HDMI (אחד מהם מסוגל לקבל אודיו ממקור אנלוגי, שזה יפה מאוד!!), חיבור VGA של PC, וחיבור RF לאנטנה.

מאחורי המסך – שני סטים של קומפוננט, חיבורי אודיו שונים (למשל עבור חיבור ה-HDMI) וחיבור SVIDEO/קומפוזיט.

בצד המסך – כפתורי השליטה על המסך (שליטה בסיסית בלבד) ומחברי SVIDEO/קומפוזיט + אודיו אנלוגי, עבור חיבור ארעי של מצלמות וידאו וכיוצ"ב.

חשוב לציין שמיקום המחברים מראים שהמסך הוא LCD TV ולא מוניטור. כלומר, המסך יותר מותאם למעמד מאשר תלייה. כמובן שאין בעיה לתלות את המסך על קיר, אולם חשוב לתכנן את מיקום החוטים ולחבר אותם קודם לתלייה על הקיר.

כאמור, חזית המסך מרשימה וקשה להבחין שתחתית המסך בעצם כוללת רמקולים מובנים. איכותם לא מתחרה ברמקולים יעודיים, אולם הם מפתיעים לטובה בעוצמתם ובהחלט מוצלחים למי שזקוק למשהו פשוט להדליק ולראות בו חדשות, תוכנית ילדים או תוכנית טלויזיה. למטרות קולנוע ביתי, מומלצת מערכת כוללת והתבססות על רמקולים יעודיים.

תוספת הטיונר RF יפה, אך פחות שימושית היום. כמה אנשים פרטיים שרוכשים מסך LCD דק אינם מנויים של יס או הוט? לדעתי המספר אפסי… מצד שני, טושיבה השקיעה לא מעט מאמץ בכדי לשפר במיוחד את הפיצ'ר הזה, וחלק ניכר מהתפריטים מהשלט מיועדים במיוחד לטיונר ה-RF הזה שבמקרה הטוב ישרת את לקוחות הוט שעדיין מחוברים אנלוגית ובמקרה האופייני יותר, לעולם לא יופעל…

טכני

רזולוצית המסך הינה 1366 על 768, כלומר – הפיקסלים ריבועיים. לרוע המזל, דווקא רזולוציה זו חסומה בכניסת ה-HDMI ולא הצלחתי להגיע ל-NATIVE RATE בדרך זו. ככל הנראה, לשם כך מסופק החיבור האנלוגי… הדבר יאפשר שימוש בנגני HDDVD/BD אולם, ניגון תכנים רשמיים מסוגים אלה דרך מחשב סלוני (HTPC) דורשים חיבור דיגיטלי מוצפן וחבל שמשמעות הדבר היא עיבוד תמונה מיותר.

התמקדתי בחיבורי HDMI, כאשר בחנתי את כל סוגי הפורמטים הקיימים כיום בשוק (פרט ל-1080P שעדיין לא ממש נתמך כיום באופן גורף). המסך תומך בכולם ללא הנד עפעף…. גם ב-50 וגם ב-60 הרץ – כל הפורמטים נתמכים ללא בעיות נראות לעין.

טושיבה מצהירה שזמן התגובה של המסך נמוך למדי (=מהיר יותר) ביחס לגודל המסך – 6 מילישניות. לפיכך, הבדיקה הראשונה שלי היתה בדיקת "שובל", כלומר עד כמה המסך נמרח באופן ראלי. למטרה זו השתמשתי ב-TEST PATTERN מיוחד של SPEARS & MUNSIL (הדיסק המכונה S&M…) שכולל מספר בדיקות מריחה אופקיות ואנכיות.

 

בהחלט ניתן להבחין היה במריחה קלה, אם כי סביר להניח שמרבית האנשים לא יבחינו בה במיוחד. היא בהחלט כבר לא פוגמת בחווית הצפיה. בתכנים אופייניים, מריחה של LCD מתבטאת באיבוד פרטים תוך כדי תנועה. בבדיקה שעשיתי עם מקור בעל פרטים רבים במיוחד (הסרט נרניה שנוגן ממקור 1080i מנגן הפרדה גבוהה) ניתן היה להבחין באיבוד הפרטים הללו רק מקרוב. ממרחק צפיה סביר (בסביבות 2-3 מ' עבור מסך זה) – איבוד הפרטים היה זניח.

מכיוון שלמסכי LCD יש יחס ניגודיות נמוך (כלומר, הם מתקשים לייצר שחורים עמוקים וכן לבנים בוהקים בו זמנית), יצרני ה-LCD משתמשים בטכניקה חדשה: תאורה אחורית משתנה. LCD היא טכנולוגיה "מסתירה". כלומר, התאורה האחורית בעצם דלוקה כל הזמן, ופאנל ה-LCD בעצם חוסם את האור. מכיוון ש-LCD לא מצליח להסתיר לחלוטין את האור, משמעות הדבר שאם התאורה האחורית דלוקה באופן קבוע – ניתן לקבל יחס ניגודיות נמוך למדי (בפאנלים המתקדמים ביותר כ-800:1).

לכן, בכדי להתמודד עם יחס ניגודיות של מסכים מטכנולוגיות מתחרות (הקרנה אחורית ב-DLP/LCOS וכמובן מסכי פלזמה), שוכלל מנגנון התאורה האחורית ועוצמת האור בו משתנה לפי הסצינה. בסצינה חשוכה, אין צורך בתאורה אחורית בוהקת שגורמת לשחורים להיות אפורים וחלביים, ולכן מסך בעל תאורה אחורית דינמית יפחית את עוצמת האור בהתאם לסצינה. סצינות בהירות יקבלו את מלוא התאורה, וסצינות חשוכות, יקבלו פחות אור.

הדבר דומה מאוד לטכנולוגית הצמצם הדינמי במקרני LCD או LCOS, גם שם יחס הניגודיות משופר מאוד בטכניקה זו.

חסרונות רבים יש לטכנולוגיה הזו: ראשית, יש לבדוק האם ניתן להבחין במנגנון בעת פעולתו. בסרט נרניה אכן הבחנתי בפעולה זו. סצינה חשוכה בתוך מערה עוברת בין פנים שטיפה מוארות לבין חושך כמעט מוחלט, תזוזת המצלמה קובעת בפועל את עוצמת התאורה האחורית (אם כי בהפרש זמנים קצר) ולכן הרקע  – שהוא שחור לחלוטין במקור, משנה את עוצמתו בהתאם לתזוזות המצלמה בסצינה.

בשלב זה בדקתי את התנהגות ה"צמצם" של התאורה הדינמית. מעבר משחור ללבן הוא כמעט מיידי – לקח לו פחות משניה להתייצב על 95% מהעוצמה הסופית. את שאר ה-5% לקח לו למעלה מ-15 שניות להדליק.

 בכיבוי ממסך לבן לחלוטין למסך שחור לחלוטין לקח למסך כ-3 שניות לרדת למצב תאורה נמוך. סביר להניח שמדובר בתזמון שנקבע כפעולת מנע מהתנהגות לא רצוייה בסצינות בעלות אלמנט הבהוב כלשהו, ולא בעיה טכנולוגית. בכל אופן, יש לקוות שמנגנון זה ישופר במסכי LCD עתידיים.

ניגודיות

מדדתי יחס ניגודיות PANEL CONTRAST (שהיצרן לא ציין אותו) של 500:1. טושיבה מצהירה על יחס ניגודיות ON-OFF של 1200:1 עבור המסך, אך במדידות שלי הגעתי ליחס ניגודיות כמעט כפול: 2300:1 !

נדיר למצוא חברות שמספקות בפועל יחס ניגודיות גבוה מכפי שהן מצהירות עליו, במיוחד לאור הנטיה של חברות שונות בתחום להגזים במספרי יחסי הניגודיות ולספק מספרים שהם בסדר גודל גבוה מכפי שהמכשירים מספקים בפועל (תוך התבססות על קשיים אובייקטיביים למדוד את המספרים באופן אבסלוטי).

אם כך, יחס הניגודיות בפועל גבוה למדי, אולם האם זה מתבטא בצפיה רגילה בטלויזיה?

לרוע המזל, התשובה אינה בהכרח חיובית. מרבית התוכן כיום הוא מה שאנחנו קוראים "mixed content", כלומר, כזה שכולל גם קטעים כהים וגם בהירים בו-זמנית. בדקתי את המסך בסצינות בהירות, כהות וכמובן מעורבות.

SDTV

בצפיה בפרק מהסדרה "היחידה" (THE UNIT) שמספרת את סיפורה של יחידה צבאית סודית ומובחרת בסגנון "כח דלתא", ראיתי חוסר ברור בפרטים בשחורים ("מעיכת השחורים"). בקטע הנבדק, מנהיג החבורה השחור מסתובב בחדר אפלולי. במצב כזה, התאורה הדינמית היתה צריכה להוריד את עוצמת האור למינימום ולמתוח את השחורים בכדי שניתן יהיה להבחין בפרטים.

במהלך הסצינה הרגשתי קושי להבחין בפרטים בפניו (אותו שחקן ששיחק את הנשיא לשעבר בסדרה 24 ונהרג בתחילת העונה החמישית). דווקא כאן, היה צורך בפעולה אגרסיבית יותר בכדי להוציא את הפרטים.

בהמשך הפרק, סצינת מאבק שכללה פרטים כהים ובהירים נראתה בבירור, אולם היה חוסר מסויים בפרטים בשחורים גם בסצינה זו.

חשוב לציין שהנושא חשוב יותר כאשר צופים בחדר חשוך לחלוטין. כאשר צפיתי בחדר מואר לחלוטין, תחושת איבוד הפרטים שופרה. לכן, המסך מותאם יותר לצפיה בחדר מואר לפחות במידת מה, ופחות בחדר שינה אפלולי.

בערוץ 2 צפיתי בתוכנית Nip/Tuck המעולה. שיחקתי ביחסי המסך (עוד על כך בהמשך). איכות התמונה היתה טובה, במיוחד לאור איכות השידור הבינונית של סדרה זו בערוץ.

יחס מסך 4:3

יחס SUPER LIVE

חדות

הפרסומות של היבואן ניופאן מייחסות חדות גבוהה למסכי טושיבה ולכן בשלב זה בחנתי נושא זה. המסך אכן נותן תחושה של חדות גבוהה במיוחד. כמובן שיש מספר דרכים לגרום לתמונה להרגיש חדה. עיבוד תמונה חזק בד"כ מעורב בתחום הזה ומחקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים שאנשים אוהבים תחושה של חדות במסכים שלהם.

מכיוון שמרבית התכנים שהמסך צפוי להציג אינם חדים במיוחד, דרושה פעולה יזומה בכדי להגביר את חדות התמונה. הדבר נעשה על ידי "פילטר חדות" מלאכותי. מרבית החברות מוסיפות זאת כאשר מגבירים את פרמטר ה SHARPNESS של המסך.

כאשר מצב SHARPNESS במסך מאופס, שמתי מספר TEST PATTERNS אשר מטרתם לבחון עד כמה חדות המסך מלאכותית.

התמונה המקורית הינה של קוים שחורים על רקע שחור, המסגרת הלבנה סביב הפסים השחורים מראה שקיים בתמונה פילטר SHARPNESS חזק במיוחד. הדבר מגביר את תחושת החדות, אולם בפועל אינו מוסיף פרטים אלא מדגיש פרטים שקיימים בתמונה.

אישית, אינני אוהב פילטר שכזה, הורדת מצב SHARPNESS השאירה תמיד את המסגרת הזו, אך טשטשה באופן ברור את התמונות בוידאו אמיתי. דרך נכונה יותר לשפר את חדות התמונה היא שימוש במעבד תמונה טוב יותר, ולתת את האופציה של SHARPNESS כאפשרות נוספת.

מצד שני, טושיבה מכירה את הקהל שלה. הקהל אינו בהכרח רוצה את מה שנותן יותר פרטים, אלא דווקא את מה שנראה יותר חד. במקרה הזה, טושיבה בחרה את מה שהקהל רוצה, לא את מה שהקהל "היה אמור לרצות אם היה מבין יותר".

טושיבה משלבת במסך מספר פילטרים, כאלה המיועדים להוריד רעש כללי וכן רעש דיגיטלי (MNR). בבדיקה מול תכנים שהגיעו מלויין, אכן היה שיפור משמעותי בשימוש ב-MNR. ללא שימוש במנגנון זה, התמונה הרגישה דיגיטלית מאוד ומלאכותית. שימוש במנגנון הפך את ה-LCD לסלחני יותר לתופעות מסוג זה.

בבדיקת היענות לתדרים ראיתי מספר תופעות שמצביעות על מנגנון עיבוד סביר (אך לא מבריק). ה- META BRAIN PRO 100 הוא מנגנון שאחראי על עיבוד התמונה וכן על כיול המסך והתאורה האחורית. בתחום התדרים הגבוהים (כלומר SCALE DOWN) היו פסים כהים שמנגנוני עיבוד תמונה מקצועיים יכולים לטשטש או להעלים לחלוטין.

בצפיה בתכנים ברזולוציה נמוכה (כלומר, שידורי טלויזיה רגילים), התופעות הללו לא באות לידי ביטוי חזק מדי. נכון שניתן היה לצפות ביותר פרטים והתמונה יכולה להיות חלקה יותר, אבל לא בטוח שהקהל הרחב, שאליו מכוונת טושיבה עם המסך הזה, תוכל להבחין בהבדלים כתוצאה מהשיפורים הללו.

יחסי מסך

תחום יחסי המסך הוא תחום קשה מאוד. השידורים בישראל עדיין תקועים ברובם בימי הביניים של שידורי הטלויזיה (כלומר יחס ריבועי יותר של 4:3). פרט ליס, עם המעבר ההדרגתי שלה (שכדאי ותחזק עם עוד ועוד תכנים מסוג זה) למסך רחב, כל השידורים בישראל הינם "מסך מלא". מסכים דקים כיום מגיעים אך ורק במסך רחב (יחס של 16:9) ולכן או שנאבד מידע, או שנעוות את התמונה, או שלא ננצל את המסך הרחב בעת צפיה בתכנים כאלה.

כל חברה נותנת פתרונות משלה לסוגיית ההתאמה בין 4:3 לבין 16:9. חלק מהחברות משקיעות מאמץ מינימלי בכדי לפתור את הבעיה וחלק, כגון טושיבה, מודעים לה ומייחסים לה חשיבות רבה ופתרונות מותאמים לכל טעם וצורך.

ל- 42WL68 יש מספר רב של יחסי מסך אשר ניתן להגיע אליהם בכל אחת מכניסות המסך (דבר מבורך – שכן חברות רבות מגבילות זאת, לרוע המזל, רק לכניסות אנלוגיות). מצב WIDE הוא השימושי והחשוב מבין כולם – שכן הוא זה שבשימוש במרבית תכני DVD ו-HDTV, וכן עבור סרטים וסדרות רחבות מסך אשר משודרות ביס.

שאר התכנים בארץ הינם 4:3 ולכן טושיבה מספקת מספר אפשרויות התאמה, החל מ-Super Live 1, וכן SUPER LIVE 2 למצב "מעוך" יותר. כמו כן, תכנים שבמקור כוללים פסים שחורים מעל ומתחת מקבלים אפשרות של זום שונה עם שני מצבי CINEMA. כמו כן, מצב שבו מוצג תרגום מתחת לתמונה מקבל יחס מסך משלו, וכן מצב ביניים 14:9, וכמובן מצב 4:3 שבו התוכן הנ"ל מוצג עם פסים בצידי המסך. בעוד שבמסך פלזמה מצב זה אסור בתכלית האיסור בכדי למנוע צריבה – אין חשש כזה במסכי LCD, ולכן – פרט לאיבוד שטח מסך יקר, אין מניעה משימוש קבוע במצב זה.

חיסרון בולט בתחום זה הוא הגישה ליחסי המסך השונים. פונקציה זו, אשר בשימוש תכוף כ"כ צריכה היתה לקבל הדגשה בשלט. טושיבה מסתירה את הפונקציה הזו באחד הלחצנים המשניים בשלט וללא בדיקה מדוקדקת בשלט (הסימון מאוד לא ברור על השלט) קשה להבחין בכפתור הזה. אני אישית הייתי מעדיף אפילו כפתורים שונים – אחד עבור כל מצב מסך שכזה.

שלט

אם בשלט עסקינן, הינו מעוצב באופן אופייני למדי לטלויזיות LCD. השלט דומה לשלט טלויזיה רגיל, ואינו כולל יכולות DISCRETE כלשהן. כלומר, כפתור נפרד לכיבוי והדלקה של המסך, או גישה לכל כניסה חיצונית בנפרד.

בעוד שלחיצה על הכפתורים הממוספרים בשלט מניבה ערוץ אנלוגי, אין כפתורים מקבילים לכניסות הדיגיטליות והחיצוניות (שהן השימושיות יותר בארצנו). ניתן לעבור בין הכניסות השונות על ידי לחיצה חוזרת על כפתור A/V או על ידי לחיצה על OK ואז בחירת הכניסה או הערוץ בתפריט.

השלט מסוגל גם לעבוד מול מכשירים אחרים של טושיבה, וכולל כפתורים רבים לשם כך. מפסק קטן בצידו מאפשר בחירה בין טלויזיה, מכשיר הוידאו וה-DVD. כולם חייבים, כמובן, להיות של חברת טושיבה בכדי שהמנגנון יפעל כשורה.

בדיקת תכנים וכיול

לשם בדיקת DVD, בדקתי עם שני מודלים של נגני OPPO (ה-970 הפשוט וה-981 החדש). בשני המכשירים, האודיו פעל כשורה גם עבור חיבור HDMI1 וגם HDMI2 . למסך לא היתה בעיה לקבל וידאו מכל אחד ואחד ממצבי היציאה של שני המכשירים, החל מ-480i/576i וכלה ב-720P ו-1080i גם ב-50 וגם ב-60 הרץ. איכות התמונה, כמובן, היתה במיטבה כאשר המכשיר החזק יותר היה בשימוש (ה-981).

התוכן שהשתמשתי בו לבדיקה הוא דיסק ספיידרמן (PAL) אשר כולל פרטים רבים, בוודאי ביחס לדיסק DVD ממוצע. הפירוט היה מצויין, כאמור – איכות התמונה היתה במיטבה עם ה-981 במצב 720P.

בבדיקת הכיול חיכתה לי הפתעה כפולה. תחילה מדדתי את טמפרטורת הצבע הלבן של המסך. במצב COOL שלו התקבלה תוצאה גבוהה במיוחד: 13000 מעלות קלווין. מדובר על תמונה כחלחלה ביותר, אשר גבוהה משמעותית מהמידה הרצוייה (בסביבות 9300 קלווין – שתואם את התקן היפני). במצב WARM, אשר בד"כ צריך להתקרב יותר ל-6500 קלווין – צבעו הצהבהב של אור יום אופייני, התקבלה אצלי מדידה מדאיגה של 8900 קלווין.

כלומר, במצבו הצהבהב ביותר, מסך זה עדיין נותן תמונה כחלחלה. מבחינת טמפרטורה, התמונה "חמה" יותר, אך מבחינת אופי התמונה, היא קרירה יותר – פחות אנושית ויותר "דיגיטלית". הדבר בפירוש קשור בטעם, מכיוון שהעין האנושית מסתגלת לגוונים. ניתן להבחין בכך רק באופן מוחלט כאשר מציבים דף נייר לבן בצד המסך ובך מונעים מהעין מלהסתגל לגוונים הללו.

בבדיקה מעמיקה התעלומה העמיקה. מדידת משולש ה-GAMUT של המסך הניב את אחת המדידות המדוייקות ביותר שראיתי בימי. המשולש כמעט חופף לתקן HDTV המלא. כלומר, טושיבה השקיעו מאמצים רבים בכדי להגיע לטווח הצבעים המלא ביותר (משימה לא פשוטה עבור תאורה אחורית של LCD ) אולם בפירוש התעלמו מהתקן עבור הצבע הלבן.

ההסבר היחיד שלי הוא שהטכנאים בטושיבה פשוט מביעים כך את אי האמון שלהם בתקן ומאמינים שהלבן טוב יותר במצבו הכחול, הרבה מעל ה-6500 קלווין שהאירופאים והאמריקאים מכוונים אליו.

מבחינה ספקטרלית, המסך מפריד יפה בין הכחולים והירוקים – וכך מונע בזבוז אנרגיה מיותר בטווחים שהעין כלל אינה קולטת. הדגשים הם מדוייקים מאוד והם הגורם המרכזי למדידת ה-CIE המדוייקת שראינו קודם לכן.

בדיקת HDTV

בשלב הזה בדקתי תכני HDTV רבים. המקור שמשרת אותי למטרה זו הוא נגן HDTV של חברת פיקסל מג'יק (ה-MB200) אשר יש לו יציאת HDMI.  בדקתי את יכולת המסך לקבל אודיו אנלוגי חיצוני עבור חיבור HDMI1 וזה עבד היטב.

הסרט הראשון שהתמקדתי בו היה כמובן נרניה, שכולל תמונות בהירות מאוד, כהות מאוד ושילובים קשים במיוחד. זהו סרט שבוחן היטב את יכולות מנגנון התאורה האחורי שהתייחסתי אליו קודם לכן. הפעם אתייחס לפירוט שבתמונה.

לאורך הסרט, ניתן היה להבחין בפירוט רב. ככל שהתמונה היתה בהירה יותר, כך הצליח המסך לתת פירוט רב יותר. מלכת הקרח, אשר באופן תמידי היתה בגווני לבן, היתה מלאה בפרטים. אמנם היה קשה להבחין באותה רמת פירוט שניתן לראות במסך FULL HD, אך במרחק צפיה של כ-3 מ' הרגשתי תמונה תלת מימדית וחיה כאשר צפיתי במלכה.

גם האריה וסנטה-קלאוס היו מפורטים להפליא, והחדות היתה נעימה לצפיה.

בסצינות הכהות, או כאשר מרבית המסך היה כהה, המסך התקשה מאוד להציג פרטים בגוונים הכהים. הדבר התבטא במעט מאוד פרטים בבגדי הילדים על רקע השלג. גם בסצינות כהות מאוד כגון כאשר הילדים היו במערה, התאורה האחורית היתה מוחשית והתמונה הרגישה בהירה וחלבית מדי.

דווקא בסרט האלמנט החמישי (גם הוא ממקור 1080P, רק שהפעם ב- 50hz), הופתעתי לטובה. הפירוט היה מוצלח. גוון העור של לילו היה מושלם ולא הרגשתי במחסור רב בפרטים בסצינת הבריחה.

ניתן לראות בתמונה הבאה שפתחתי חלון כמעט מול המסך בכדי לראות עד כמה מצליח המסך להעלים זאת. החדר חשוך וממול למסך יש חלון פתוח, אולם ניתן לראות רק "עיגול" אור קל על המסך. אני מעריך שאלמלא הייתי מציין זאת בפירוש, מרבית האנשים כלל לא היו מרגישים בכך. מסכי פלאזמה יתקשו לתת תוצאות שכאלה, בגלל הזכוכית הקדמית שלהם שמחזירה אור בקלות רבה מדי.

אם נחזור לסצינת הבריחה, כמה פרטים מעניינים בתמונה הבאה: פניה של לילו פשוט לא ניתנים לראיה בגלל ההפרש הגדול של אור בסצינה. לאחר כשניה, המסך מצליח להסתגל למצב, אולם לילו כבר כמעט חופשיה בשלב הזה…

כאשר היא סוף סוף בחוץ, ניתן לראות אותה בכל הדרה. הפירוט בעיניה ובפניה מלא פרטים והסצינה מעולה כתמיד.

סיכום

אין ספק שהמסך מרשים מאוד. יתרונותיו הבולטים הם עיצוב חיצוני, חיבורים רבים, אודיו מוצלח, טווח צבעים מושלם ויכולות לעבד את התמונה ולהפוך אותה לנעימה יותר ממסכי LCD  שמתחרים בה.

הייתי מעדיף שמסך בסדר גודל כזה של עלות יהיה בעל רזולוציה גבוהה יותר ובעל יכולות עיבוד תמונה אף יותר מושקעים מכפי שנעשה כאן. מצב טמפרטורת צבע נמוך אף יותר היה בהחלט במקום. לא הרגשתי שיחס הקונטרסט של המסך מספק ובהחלט הייתי מצפה למנגנון מוצלח יותר לטיפול בנושא זה.

ציונים

עיצוב: 9
אודיו: 8
כניסות: 8 (חסר SCART)
עיבוד תמונה: 7.5
איכות תמונה: 7.5

מחיר מחירון 17,900 ש"ח 

אחריות של ניופאן: שנה על המסך, שנתיים על מנורת המסך. 

דף המוצר: 42WL68

הבדיקה בוצעה באדיבות ניופאן


7:00
  /  
9.2.2007
  
כתב וצילם: עפר לאור, ערך LiorC

1