המדריך השלם לבחירת מקרן – חלק ב´

בחלק זה נלמד מונחים נוספים כגון: עיבוד תמונה חיצוני, צמצם דינמי, מרחק מול גודל הקרנה, סוגי מסכים ועוד.

7:00
  /  
04.02.2007
  
כתב: מרטין סבג , ערך: LiorC

מעבד תמונה חיצוני

במקור הוידאו עלולות לצוץ בעיות שונות:

Macroblocking  – אותם "ריבועים" שרואים שהתמונה "נשברת" אליהם כשיש תנועה באותו חלק של התמונה.
Ghosting – אותו "צל" שרואים בלוגו של הערוץ למשל.

ישנן גם בעיות בעיבוד תמונה והתאמה של המקור אל מול המקרן:

Deinterlacing – שילוב השדות לתמונה אחת.
Upscaling – התאמת הרזולוציה של המקור לרזולוציה של המקרן.
 
כשמגדילים את התמונה למימדי מסך 60-120 אינץ´ כל פגם בולט ביתר שאת.
לדוגמא, בגלל ששידורי הטלוויזיה בישראל רצופי בעיות כאלו, צפיה בשידורי טלוויזיה על 100" בד"כ איננה מחזה מרהיב…

אז מה ניתן לעשות בנידון?

מעבדי תמונה חיצוניים (פרוססורי וידאו בעגה המקצועית), מסוגלים לטפל בבעיות הללו בצורה טובה מאוד.
אבל, פיתרון שכזה כרוך בהוצאה לא קטנה: מעבד וידאו בסיסי כמו ה-DVDO VP30, יעלה כ-1000$ ומעלה.

לאחרונה יצאו לשוק נגנים, רסיברים ומקרנים אשר כוללים רכיבי עיבוד תמונה טובים מאוד, (כגון רכיבים מתוצרת פרודג´ה, HQV וכו´), שעד לא מזמן נמצאו רק במעבדי תמונה חיצוניים שעלו אלפי דולרים לא מעטים.

רסיבר כמו ה-Yamaha RX-V2700, אשר כולל יכולת עיבוד תמונה, או נגן DVD כמו ה-OPPO 981 או מקרן כמו ה-Mitsubishi HC5000, כוללים מעבדי תמונה טובים למדי אשר מורידים חלק גדול מתופעות לואי של איכות התמונה הירודה במקורות וידאו בני ימנו (בעיקר שידורי כבלים ולווין).

צמצם (IRIS) דינמי

הרעיון מאחורי המונח הזה, אשר הופך פופולארי יותר ויותר במקרני ק"ב, הוא הגדלת התחום הדינאמי של המקרן (ה"מרחק" בין הלבן הכי בהיר לשחור הכי כהה שהמקרן יכול להציג).
בסיס הרעיון הינו החשכת כל התמונה בסצינות כהות והבהרתה בסצינות בהירות.
המנגנון דומה למנגנון הצמצם במצלמות ובעצם מקטין את האור היוצא מהעדשה ע"י מנגנון חשמלי מהיר.

חסרון המנגנון בולט בסצינות מעורבות, שם, תהיה כמובן פשרה ויחס הניגודיות של המקרן עצמו ללא מנגנון הצמצם, יבוא לידי ביטוי.
סה"כ הפתרון הוא יעיל והיווה קפיצת מדרגה למקרנים שעד לא מזמן היו בעלי יחס ניגודיות יחסית נמוך.

Throw Ratio

זהו יחס ההקרנה, נובע מהאופטיקה של המקרן הספציפי, כפי שתכנן אותו המתכנן של המקרן.
פרמטר זה קובע איזה גודל תמונה ניתן לקבל כפונקציה של מרחק ההקרנה.
טעות נפוצה היא לחשוב שככל שמתקבלת תמונה גדולה יותר ממרחק הקרנה קצר יותר, זה מעיד על איכות המקרן. אין לכך שום משמעות מעבר לפרקטיות של ההתקנה.
אם ברשותכם חדר ארוך מאוד (יחסית לרוחבו) ואתם מעוניינים שהמקרן יהיה קרוב לקיר האחורי (ע"מ שלא יהיה תלוי במרכז החדר…), עליכן לבחור מקרן בעל Throw Ratio כזה שייפתח תמונה יחסית קטנה למרחק שבו הוא יוצב ולהיפך.

לכל מקרן יש יחס הקרנה / למרחק משלו, ויש לבדוק היטב בנתוני היצרן איזה גודל תמונה ניתן לפתוח בכל מרחק נתון ולוודא שזה מתאים למידות חדרכם.

כפי שתשימו לב בנתוני היצרן, הנתון שמתקבל הוא טווח של גדלים וזאת הודות ליכולת זום משתנה (ידנית או חשמלית), כלומר, ממרחק מסויים תוכלו לקבל טווח מסויים של גודל מסך (או להיפך, גודל מסויים תוכלו לקבל מטווח של מרחקי הקרנה).
זום מקובל הוא 1.5-1.6 אולם, יש גם מקרנים בעלי זום גדול יותר – 2.0, אשר נותן גמישות רבה יותר בהתקנה.

סוג מסך

מסכים נבדלים אחד מהשני בשני אופנים:

1. סוג הבד – התאמה למקרן ולסביבה.

2. אופן ההתקנה/מכניקה (קבוע, נגלל ידני, נגלל חשמלי, עם מתיחה או בלי וכו´).

לפני שמגיעים לשלב בחירת המסך, אנו ממליצים להעביר מס´ שעות עם המקרן ולהקרין על קיר לבן (אם ניתן) או על סדין לבן וזאת ע"מ לקבל מושג לגבי גודל התמונה שמתאים ונוח לכם, בהתאם למרחק הישיבה שלכם, מרחק ההקרנה, רזולוצית המקרן וכו´.
בתחילה יש נטייה לפתוח תמונה למקסימום גודל אפשרי, אך כפי שכבר למדתם, זה בד"כ גם מבליט כל בעיה באיכות התמונה, מגדיל את ה-SDE (רשת הפיקסלים) וכמובן מקטין את עוצמת ההארה ליחידת שטח.

בעבר, כשמקרני ק"ב היו מוגבלים ביחס הניגודיות שלהם ונתנו יחסית עוצמת הארה גבוהה, נהוג היה להשתמש בבד אפור. זה שיפר את השחורים ע"ח הלבנים (שגם ככה היו בוהקים).
כיום, עם שיפור יחס הניגודיות, אין בזה צורך גדול ומרבית המסכים, אתם תמצאו, שהם מבד לבן.

למקרנים בעלי עוצמת הארה גבוהה, ניתן לקחת מסכים בעלי GAIN של 1.0-1.3 ולמקרנים בעלי עוצמה נמוכה יחסית, ניתן להגיע למסכים בעלי GAIN של 2.2-2.8 אפילו.
בד"כ, ככל שה-GAIN גבוה יותר, הזוית האפקטיבית של המסך יורדת, דבר שבסלון ממוצע בעל קירות לבנים, הוא לא בהכרח חיסרון מכיון שהוא מונע החזרים מהקירות לכיון הצופה, דבר שהופך את התמונה ל"חלבית" ופוגעת בניגודיות.

אופן ההתקנה/מנגנון

אם יש לכם חדר ק"ב ייעודי, הפתרון האידיאלי יהיה מסך מקובע. היתרון יתבטא בעיקר בנושא של קפלים ומתיחה.

במסכים נגללים, ללא מתיחה, מתקבלים עם הזמן סימני הגלילה בצורת קפלים על המסך. אלו, פוגמים באחידות של התמונה ובסצינות בהן יש תמונה יחסית אחידה (שמיים למשל), הקפלים הללו מציקים מאוד בעין.

ישנם מסכי גלילה עם מנגנוני מתיחה, אשר ממזערים את התופעה, אולם אלו בד"כ יקרים מאוד (אלפי ש"ח לא מעטים).

מחיר מסכי גלילה ידניים מתחיל מכ-1000 ש"ח, למסך חשמלי יש להוסיף כ-200-300 ש"ח יותר.
המלצתנו היא לבחור במסך חשמלי, בעיקר בגלל שמנגנון הגלילה אמין יותר.
ישנן מסכי גלילה חשמליים בעלי שלט אלחוטי ויש כאלו בעלי מתג שדומה לכזה של תריס חשמלי. זה נוח מאוד על מנת לפתוח אותו בהתאם ליחס של הסרט (4:3, רחב או אנמורפי).

למרבית המקרנים כיום ישנה יציאה אשר נקראית 12V Trigger. יציאה זו נועדה לחיבור למסך חשמלי, כך שכשתדליקו את המקרן, הוא ייתן פקודה למסך להיפתח אוטומאטית. מאוד נוח ובעל "מקדם הרשמת אורחים" גבוה.

התאמה:
למקרן בהיר מאוד בחרו מסך עם GAIN נמוך ורצוי מט ולא מבריק.
למקרן כהה יותר, בחרו מסך עם GAIN גבוה יותר.
למקרן עם רזולוציה גבוהה (FHD) ביחרו מסך בעל טקסטורה מינימלית והימנעו ממסכי GLASS BEDDED אשר יכולים לגרום לתופעה של Hot Spotting(קטעים או נקודות בוהקות מדי).

סיכום
 
עד לפני מספר שנים, גודל התמונה היווה את היתרון והפרמטר העיקרי במקרנים וזאת אל מול איכות תמונה נמוכה שנבעה משימוש במקרני פרזנטציות.

אולם בשנים האחרונות, אנו חוזים בקפיצות גדולות באיכות אל מול ירידה דרסטית במחיר מקרני קולנוע ביתי, או כמו שאני נוהג לקרוא לזה: "חוק מרטין למקרנים" – פי שתיים איכות, כל שנתיים בחצי מחיר.

את אותה האיכות (או דומה) שעד לא מזמן עלתה אלפי דולרים רבים ניתן לקבל היום במחיר אלפי דולרים בודדים, אפילו במקרנים מתוצרת אותה חברה (דוגמת דגם ה-QUALIA של סוני שעלה כ-40,000$ בשנת 2004 לעומת דגם ה-VPL-VW50 העדכני שנמכר כיום בכ-3500$ בלבד).

אז מה נותר לכם? למצוא את המקרן המתאים לצרכים ולתקציב, להתרווח בכורסא ולהנות מחווית צפיה איכותית ומרשימה.


7:00
  /  
4.2.2007
  
כתב: מרטין סבג , ערך: LiorC

1