ביקורת סרט DVD – כשהרוח נושבת

קן לאוץ' מאז ומתמיד היה במאי שידע לסחוט דמעות מצופיו, בסרטיו האחרונים "שש-עשרה מתוק" ו-"אולי נתנשק?" לא נשארו פנים יבשות ...

0:00
  /  
25.01.2007
  
המאמר נכתב ע"י taotao7 ונערך ע"י LiorC

The Wind That Shakes the Barley
אנגלית, אירלנד, 2006
דרמה

rnהאירים לאורך כל ההיסטוריה שלהם(טוב לא כולה, אבל רובה), נאבקו באימפריה הבריטית על עצמאות. הם רצו מדינה אירית חופשית מהשפעות ומשליטה בריטית מכל סוג שהוא. שנות העשרים של המאה הקודמת היוו שלב מכריע ביותר במאבקם לעצמאות.

rnהסרט "כשהרוח נושבת" של הבמאי האירי קן לאוץ' (שזיכה אותו בפסטיבל קאן האחרון-2006 בפרס דקל הזהב ) מגולל את סיפורו של דמיאן, בחור צעיר שעומד לעזוב את הכפר האירי הקטן בו גדל, ולנסוע אל העיר הגדולה, לונדון, שם מצפה לו קרירה רפואית משגשגת. אחיו, טדי, חבר בארגון המאבק האירי בבריטים מפציר בו להישאר ולהצטרף אליו במאבקו. הרג של אחד מחבריו של דמיאן בידי חייל בריטי, ממש מול עיניו, מטה את הכף – דמיאן נשאר באירלנד ומצטרף למאבק.



לפני כעשר שנים, במאי אירי אחר, ניל ג'ורדן (שיצר סרטים נפלאים כמו משחק הדמעות וראיון עם הערפד), יצר סרט על אותם השנים ועל אותו המאבק בשם "מייקל קולינס". הסרט של ג'ורדן מספר על המאבק של האירים מנקודת מבטם של המנהיגים האירים ובראשם מייקל קולינס (אותו משחק ליאם ניסן) שנלחם באנגלים עד אשר זכה לעצמאות (לא מלאה אבל לפחות הוצאתם של החיילים הבריטים מאירלנד).
rnהסרט של לאוץ' מתכתב עם הסרט של ג'ורדן, הוא מדבר על אותה התקופה שבה חי קולינס, אך הפעם מנקודת המבט של הכפריים הפשוטים, אלה שסבלו על גופם ואדמתם את שלטון הטרור של האנגלים. הוא מראה לראשונה חברה אירית לא הטרוגנית, שיש בה חילוקי דעות ולא כולם בה בעד המאבק באנגלים, ומצד שני את המאבק הפנימי שהתרחש בתוך אירלנד על ההכרה בהסכם שחתם מייקל קולינס עם האנגלים. בצורה זאת משרטט לואץ' את תקומתה של ה IRA – ארגון ההתנגדות האירי העממי.






שם הסרט באנגלית "The Wind That Shakes the Barley" הוא שם של שיר אירי עתיק שמספר על בחור צעיר שעומד להקריב את קשריו עם אהובתו (ואת חייו) בכדי להצטרף למורדים האירים (מול האנגלים כמובן) בשנת 1798.
rnהבחירה בשם היא בוודאי אינה מקרית, לאוץ' לא חוסך מאיתנו מראות זוועה שעושים האנגלים ומטבע הדברים כצופים ההזדהות שלנו הולכת אל הקורבן. אך כאמור המאבק הפנימי באירלנד על קבלת ההסכם עם האנגלים יוצר מאבקים פנימיים אלימים בתוך אירלנד.
rnכאן יוצר לאוץ' אנלוגיה בן הצבא האירי החדש לצבא האנגלי ובכך מציב סימן שאלה על מטרת ההסכם וכדאיותו.

rnמטרתו של לאוץ' היא להראות לצופים את שני הצדדים של המאבק (ולרוב הוא מצליח). במצב זה, שבו אנחנו מזדהים עם רגשותיהם של שני הצדדים, אנו מבינים שהגענו לבסוף לדרך ללא מוצא. זוהי מהותה של טרגדיה אמיתית ומציאותית – מכאן שואב הסרט את עוצמתו הרבה ואת יכולת סחיטת הדמעות שלו.
rnעבודת הבימוי של לאוץ' היא כמו תמיד מעולה.


rnנקודות המבט של המצלמה נשארות כמעט מרוחקות בסצנות הקשות, אך זה לא בכדי ליצור ריחוק אלא כדי שנראה גם אנחנו את התמונה הגדולה, כדי שנראה שלפעמים אין ברירה… כאמור סרט מצויין אבל כפי שהזהרתי בפתיחה, סוחט דמעות.

rnזה מעולם לא עצר אף אחד מלראות סרט, לא?





rnסרטי דרמה (ובמיוחד כאלה שאמורים לסחוט ממך דמעות) בדרך כלל משקיעים פחות באפקטים ובאיכות התמונה, מה שנקרא 'לא בכמות אלא באיכות'.
rnזו כמובן איננה קביעה גורפת אך זה נכון לגבי רוב הדרמות מהסוג הזה. בכל אופן ב"כשהרוח נושבת" בכל זאת השקיעו באיכות התמונה שהייתה טובה ולעתים אפילו קצת יותר מזה. אזוריה הכפריים של אירלנד נראו נפלא על המסך, הרוח שנושבת בין הדשא כאשר דמיאן וחבריו שוכבים לקראת מארב חשפה כל עלה דשא בנפרד ובחדות ראויה.

rnהסאונד, למרות שהוקלט ב 5.1 כמעט ולא מורגש באיכויות הסראונד, למעט סצנה מסוימת פה ושם. כאמור זה לא מסוג הסרטים שהייתי מצפה שיבריקו בחלק הזה. בסך הכל, לא סרט לבדוק איתו את המערכת אך בהחלט סרט שכדאי להכניס לתוכה.

rnציון סרט: 9/10

ציון סאונד ותמונה: 6/10
סאונד: אנגלית Dolby Digital 5.1
תמונה: 16×9




0:00
  /  
25.1.2007
  
המאמר נכתב ע"י taotao7 ונערך ע"י LiorC

1