סקירת נגן תקליטורי המוסיקה Esound E5

טכנולוגיית ה-CD וותיקה בשוק, קשה לחדש וקשה להתחרות בשלל המוצרים הקיימים, חברות רבות מתמחות מזה שנים ארוכות בתיכנון ויצור נגנים ...

7:00
  /  
02.01.2007
  
המאמר נכתב ע"י The-Fox ונערך ע"י LiorC


על החברה

rnחברת East Sound הינה חברה מסין, שמנסה להבדל משאר החברות הסיניות. החבר'ה מ-East Sound Company מבקשים לתת דגש לפרטים הקטנים ולאיכות המוצר, ולהמנע מלהיות "עוד סתם חברה מהמזרח".

rnעד כמה שאני מכיר, החברה קיימת כמס' שנים בשוק, ולאחרונה עושה את דרכה לשוק ה-High End בתחום האודיו.
rnהחברה מייצרת גם מוצרי הגברה לשלל סוגיהם, פרה אמפ, פאוור אמפ וכו..



נתונים

DAC: 24bit, 128 times oversampling
rnFrequency Response: 20Hz-20KHz
rnS/N Ratio: 98dB
rnTHD: < 0.01 unbalanced, < 0.005 balanced
rnOutput: 2Vrms unbalanced
rn4Vrms balanced
rnDigital Output coaxial: S/PDIP, Sony/Philips 6MB/s80MHz
rnDigital Output optical: JEITACP-1201 TOS-LINK6MB/s
rnנגן True Balanced בטופולוגית בניה CLASS A
rnDAC מסוג: Crystal 4390
rnיחידת טרנספורט: Philips VAM1202
rnמידות: 430x 110 x 355 מ"מ (רוחב/גובה/עומק)
rnמשקל: 13 ק"ג
rnמחיר מחירון: 7500 ש"ח






פעולת המכשיר

rnפעולת המכשיר חלקה וקלילה, מגש הדיסקים נפתח במהירות בינונית, לא מהירה ולא איטית מידי.
rnקריאת הדיסקים נעשית בצורה יחסית מהירה, מרגע הכנסת הדיסק, עוברות שניה עד שתיים, והדיסק נקרא. rn

חשוב לציין את היכולת של הנגן להתמודד עם דיסקים צרובים (CD-R/CD-RW) וגם דיסקים מקוריים על כל סוגם ובמיוחד דיסקים במצב גרוע מאד, עם שריטות רבות: קיבלתי מס' דיסקים מחבר, שלטענתו לא נקראים בכלל ע"י הנגן שלו, הנגן קרא אותם ללא בעיה, אמנם שמעו סמני השריטת ניכרו בהאזנה, אך מרשים היה לראות שהנגן מסוגל להתמודד עם הכל.

rnעל המכשיר 4 כפתורי הפעלה, בנוסף לכפתור כיבוי והדלקה.
rnכפתורי ההפעלה מכילים את האופציות הבאות: Stop, Eject, Play, Pause, Skip Forward, Skip Back
הכפתורים הנ"ל מהווים בעצם ממשק תפעול בסיסי למכשיר, מס' האופציות אינו גדול אך נותן אפשרות תפעול בסיסית של הנגן ללא שלט.

צג המכשיר פשוט ובעל תצוגה דיגטלית ברורה וגדולה.
rnניתן לראות את מס' השירים שיש בדיסק ובמידה ויש יותר שירים ממה שהתצוגה יכולה להכיל, מתווסף אייקון Extended שמודיע למשתמש שישנן רצועות נוספות בדיסק.



שלט רחוק

השלט עצמו מתכתי, כבד ומלא, נותן תחושה של איכות בניה וגימור ברמה גבוהה.
rnהכפתורים קטנים וזהים בגודלם, עם מרווח נוח בין כפתור לכפתור.
rnחסרון קטן שבלט מהר מאד, הוא העובדה שהשלט מכיל 4 ברגים שאותם צריך לפתוח במידה ורוצים להחליף סוללות.
rnניתן לראות בזה יתרון וחסרון: חסרון כי זה פשוט לא נוח, ומצריך יותר זמן והתעסקות עבור פעולה פשוטה של החלפת סוללות.
rnמצד שני אתם יכולים להיות בטוחים שלא תאבדו את המכסה של הסוללות בחיים, שזה דבר די מתסכל ומעצבן.


פעולת השלט הייתה מעט איטית, בין בקשה לפעולה (לחיצה) לבין הוצאת הפעולה לפועל יש זמן השהייה של כשניה, שבתחילה קשה להתרגל אליו, המחשבה הראשונית היא כי הפעולה לא התקבלה והשלט לא מתפקד כמו שצריך, אז למען הסר ספק, השלט מתפקד בסדר גמור בכל הקשור לשידור פעולות, הן בזווית (הכיוון) של השלט והן בתווך השידור שלו. rn

כפתורי ההפעלה על השלט רחוק נותנים את האופציות הבסיסיות של ניגון כגון: Stop, Pause, Play העברה קדימה ואחורה בשיר, קפיצה בין שירים, בחירת שירים ע"פ מס' הרצועה ובנוסף מס' פעולות מתקדמות יותר כגון: Repeat של דיסק שלם (או של שיר יחיד), יצירת Program, חזרה על קטע AB, Phase Invert (ליציאת ה Balanced), תצוגת זמנים ב 3 צורות: זמן שעבר בשיר, זמן שנותר לשיר וזמן שנותר לדיסק.


סה"כ השלט עושה עבודה טובה, נותן תחושה מוצקה ביד נותן את כל האופציות שצריך ומתפקד בצורה המתבקשת ממנו, אם כי מעט באיטיות.





rnהאזנה

החלק החשוב והמעניין… rn

ה E5 תופס את המאזין במהרה, עם הצליל הראשון: אותי הוא תפס עם קטע התופים שפותח את הדיסק של Mark Portnoy, מתופף להקת Dream Theater בשיר 6:00 מתוך האלבום Awake.
rnה-impact, הפירוט והדינאמיות של הנגן בולטים מהר מאד ומהווים ללא ספק חלק מהתכונות הבולטות והטובות שלו.
rnהסאונד פתוח מאד, מפורט בצורה מרשימה, את השיר הנ"ל אני מכיר בצורה ממש עיוורת: כל קטע, כל ניואנס וכל תו שהוקלט בו. לדעתי זאת הדרך הטובה ביותר לבדוק שיר ואני סבור כי רבים האנשים שיסכימו אותי.
rnעם שירים שאני לא מכיר בצורה עיוורת, אני לא טורח להסיק מסקנות נחרצות, זה פחות נכון מבחינה מתודולוגית לדעתי.

השירים המשיכו לרוץ ואיתן המסקנות הברורות.
rnהדבר שהכי תפס ועורר את תשומת ליבי, הוא הבאס והפירוט של הנגן.

הבאס, אחד הטובים שיצא לי לשמוע מנגן כלשהוא: השוני והשיפור היו גדולים ובצורה ניכרת שהתבטאה בבאס גדול, אך לא משתלט, הדוק מאד, עגול ויפה, אך עם זאת עם הרבה עומק.
rnמנסיוני, בדרך כלל הבאס ההדוק בא על חשבון Impact והעומק, אך במקרה הזה החבר'ה ב-Esound הצליחו ליצור שילוב מצויין של 2 העולמות, שילוב שהשאיר אותי לפחות, יותר ממרוצה.

בנוסף לכך הבאס יורד נמוך מאד, חושף פרטים ו"מציג" את אותם פרטים בצורה ברורה ומודגשת מבלי למרוח ולערבב אותם עם שאר חלקי המוזיקה, אלא יוצר שכבה נפרדת וברורה.
rnגיטרות באס נשמעות ברורות מאד, אם מתרכזים בגיטרת הבאס, אפשר לגלות בה עולם ומלואו, נפח וגודל שפשוט ממקמים את הבאסיסט בקו אחד עם שאר הלהקה.
rnנפח, גודל, עומק, דיוק ו"בשר", הן המילים שעולות בראשי כאשר אני מנסה לתאר את הבאס של הנגן הזה,
rnמאד מאד ממשי, זה נתון שלדעתי תורם מאד לסאונד הריאסליטסי והחי שהנגן הזה מצליח ליצור.
rnבקטעים מסויימים, הבאס ירד כל כך נמוך שממש הרגשתי את הממברנות של האוזניה רועדות ומגיעות לקצה גבול היכולת שלהן !

rnהפרמטר השני שאותו הזכרתי מקודם, הינו הפירוט המרשים של הנגן הזה:

rnכולנו יודעים כמה חשוב הפירוט למאזין, אותו פירוט שאודיופילים וחובבי מוזיקה מושבעים כל כך צמאים לו, אלו שמחפשים את אותו תו, ניואנס, תוף, מיתר או כל פרט אחר שאבד בתהליך הארוך של שיחזור המוזיקה.







הנגן הזה גורם לי לגלות כל שיר מחדש, בזכות היכולת שלו לחשוף כל כך הרבה פרטים בכל קטע נתון, כאשר אני אומר פרטים, אני מתכוון גם לפירוט המיקרו וגם לפירוט המאקרו.


כאשר האזנתי ל- Alice In Chains – Unplugged, ניתן היה לשמוע את הרעידות והרטט הקטנים ביותר של מיתרי באס הגיטרה האקסוטית לאורך כל קטעי האלבום, החלק הזה נשמע כל כך ברור, שזה פשוט מדהים, גם תזוזת האצבעות על המיתרים מורגשת באופן ברור מאד. rn

הפירוט של הנגן הזה הוא לא משהו שאפשר לתחום בתווח תדרים ספציפי, הוא פשוט מפורט בלי הרבה חוכמות, לכל אורך הסקאלה, אם כי לדעתי, עיקר הפירוט ניכר בקצוות הסקאלה, הבאס והגבוהים שהם בהרבה מהמקרים נקודות החוזקה והתורפה של המון מכשירים, לצערי נגנים רבים נופלים באזור זה.


בעוד לא מעט נגנים עושים Trade Off של פירוט מול סאונד חד/בהיר/מלוכלך. חושף הנגן את כל הפירוט אותו תיארתי ועם כל זאת מצליח לשמור על סאונד מעודן ונקי יחסית, גם כשחיפשתי את נקודת/אזור ה Trade off, התקשיתי למצוא אותה, אותה נקודת ההתפשרות של פירוט מול הפרעות/ארטיפאקטים כלשהם שמתווספים בצורה לא רצויה לסאונד.


אז כמו שאמרתי מקודם, זאת נקודת חוזקה גדולה מאד לנגן, כולנו מכירים את המצב המעיק והמעצבן כאשר אנו מאזינים לנגן שמצליח להיות מפורט (מפורט מאד במקרה הזה) על חשבון בהירות, חדות, סאונד צורם וכו, זה מקלקל את כל החוויה.

rnכל קטע מוזיקה חדש הוסיף להתרשמות ולהסקת המסקנות שלי לגבי הנגן הזה, אני חייב לציין שבהתחלה זה לא היה קל, כי אחרי שהנגן תופס אותך עם הסאונד הגדול והמפורט שלו, אתה כמעט שוכח שיש עוד כמה דברים חשובים שהוא מצליח לעשות בצורה טובה מאד.
rnה-Air וה- Decay השתלבו האחד בשני בצורה נהדרת ותרמו לסאונד הפתוח. צלילים דואים לתוך הבמה, צפים, ודועכים החוצה.אחרים נשארים יותר זמן בתמונה, ולא נעלמים כל כך מהר.

בדיסקים שהכניסה לשיר התחילה בקטע שקט מאד, היה ניתן לשמוע כמה שניות לפני את מה שמתנגן, כנ"ל לגבי שירים שנגמרו בקטע חלש ושקט מאד, כל זאת אודות לרצפת הרעש הנמוכה מאד שיש לנגן הזה.
rnהווקאל מקבל עוד מימד, בהקלטות מעודנות ושקטות ניתן לשמוע את חלל ההקלטה של אותו זמר ונוצרת האזנה אינטימית וחמימה שאני מאד אהבתי.
rnבשורה התחתונה, נוצרת תחושה של מוזיקליות כיפית, עם מעט נשמה ורגש שתורמים לחוויה של המוזיקה.

הדינאמיות הייתה כל כך טובה שהיא פשוט כמעט ולא הייתה שם, הנגן פשוט חושף רבדים של מוזיקה, שכבה אחר שכבה בלי יוצא מן הכלל, כולם מנגנים ביחד בחלל המוזיקה הגדול והפתוח. מיקום הכלים במרחב פשוט נהדר, אין תחושה של בלגאן וחוסר סדר, אלא להפך: ניתן להבחין בבירור ובקלות היכן ממוקם כל כלי על הבמה/אולם, במת הצליל גדולה יחסית על תלת מימדיה, מאד ריאליסטי.







כפי שכבר אמרתי, אופי הסאונד הינו גדול! בשרני, מפורט, פאנצ',י חושפני עם מרווח גדול בין הצלילים, באס ברור ומדויק.
rnאלו שאוהבים סאונד טיפה יותר בהיר ופחות Laid Back, לדעתי יאהבו מאד את הנגן הנ"ל.
rnסאונד עם בס דומיננטי איננו בהכרח יתרון, אנשים עם מערכת שמתקשה לשלוט בבאס (כמות ואיזון ביחס לשאר התדרים בסקאלה) יכולים למצוא את זה כחיסרון ולמצוא את עצמם עם עודף באס שמשתלט במערכת.
rnלמי שמרגיש שהמערכת שלו קצת רזה בחלק התחתון, זה דווקא יכול להיות יתרון גדול מאד.

rnפירוט טוב מאד גם הוא עלול להיות חסרון, אחרי הכל הוא חושף יותר מההקלטה – לטוב ולרע! הקלטות גרועות ישמעו בהתאם, אך לא במובן של חוסר דינמיות וחוסר חיים (עם זה הנגן מצליח להתמודד יפה מאד), אלא בחוסר הדיוק, צרימה, ובהירות שמקורן בהקלטה ולא במערכת.

אלו מכם שמחזיקים הקלטות איכותיות יהנו מאד מהנגן הזה כי הוא באמת ידע להפיק המון מהן.
rnשמחתי לגלות שגם את ההקלטות הישנות, אלו שנשמעות "עייף", חסרות חיים ודינאמיות, הצליח ה-E5 לנגן בצורה יפה, שהפיחה חיים בדיסק. נתקלתי בעבר בנגנים שפרחו עם הקלטות טובות אך כשלו נחרצות בהקלטות גרועות ושמחתי לגלות שזה אינו המקרה.


עם כל זאת, ולאחר שלל השבחים, היו מס' חסרונות, אחרי הכל, כל מכשיר הוא אוסף של פשרות ובעל חסרונות שאותו מאזין מחליט שהוא מוכן לחיות איתן.
rnהבולטת ביותר הייתה קולורציה בתחום המיד, קולורציה קלה, מתבטאת בעיקר בווקאל ותופים בתדרים מסויימים כאשר מורגש גוון שהוא מעט שונה ממה שאנו מכירים ונראה לנו "טבעי".
rnכמובן שישנו קשר ישיר לאיכות ואופי ההקלטה, הנגן יחשוף כשלונות וחסרונות של אותה הקלטה, אם כי בסה"כ הוא עושה עבודה טובה מאד עם כל סוגי ההקלטות, הגרועות (ולא חסרות כאלה) וגם מהטובות יותר, שאיתן הוא פשוט מרשים.

בנוסף על כך הרגשתי בהקלטות מסויימות בהירות קלה מאד בגבוהים, למזלי זה לא בא ביחד עם סאונד חד וצורם, אלה עניין של גוון ותו לו, כך או כך זה בלט פחות, הן במידה והן בכמות, מאשר הקולורציה במיד.


חלק מהדיסקים להם האזנתי במהלך הבדיקה:





סיכום

אז נכון, זה כנראה לא הנגן הכי טוב שקיים בשוק וסביר להניח שיש טובים ממנו, אך הנגן הזה מצליח ליצור יחס עלות/ביצועים חסר תקדים שלדעתי יהיה קשה להתחרות בו.
rnבקטגוריית המחיר שלו אני צופה שהוא יגבור על רוב המתחרים שיקלעו לזירה איתו.
rnאחרי הכל, היתרונות עולים באופן גורף וחד משמעי על החסרונות והמסקנה היא שאת המוצר הזה, כדאי מאד לבדוק !

לדעתי המתכננים של המכשיר עמדו בצורה מכובדת במטרה הלא קלה שאותה הם הציבו.


יתרונות:


– איכות בניה גבוהה.
rn- יחס עלות/ביצועים חסר תקדים.
rn- סאונד גדול, דינאמי ופאנצי.
rn- סאונד פתוח מפורט ונעים.
rn- שלט מוצק ובנוי טוב

rnחסרונות:


rn- מכשיר בעל מימדים גדולים ומשקל גבוה
rn- קולורציה קלה במיד
rn- פעולת מכשיר מעט איטית


מערכת הבדיקה

מקור: East Sound E5 Signature
rnאוזניות: Audio Technica ATH-W5000
rnמגבר: Single Power MPX3 Slam /Upgrades
rnכבלים: XLO Ultrarn

הבדיקה בוצעה באדיבות Orac


7:00
  /  
2.1.2007
  
המאמר נכתב ע"י The-Fox ונערך ע"י LiorC

1