QUAD CDP-2 – נגן תקליטורים במבחן

חברת QUAD ביקשה ליצור נגן CD ש"גם מנגן וגם אופה": מכשיר שמבקש להיות איכותי בצלילו אך ללא ויתור על שימושיות ...


הסטוריה

rnחברה QUAD נוסדה בשנת 1936 בלונדון ע"י פיטר ווקר. שמה המקורי The Acoustical Manufacturing Company והתמחותה במוצרים לשוק ההגברה המקצועי.
rnבתחילת שנות ה-40 גילה המייסד את פוטנציאל עולם ההגברה הביתי, בשנת 1948 יצא מגבר מנורות מונו משולב בשם QA12/P אשר השפיע רבות על השוק האנגלי המקומי והדגם שהחליפו נשא כבר את השם המפורסם QUAD1.
rnהשם QUAD נוצר מראשי תיבות של "Quality Unit Amplified Domestic".
rnאחד האירועים המעצבים בחיי החברה אירע בשנת 1957, עת השיקה החברה את הרמקול האלקטרוסטטי הראשון בעולם (שיוצר בכמות מסחרית), רמקול ייחודי זה, שעודכן רק בשנת 1983 מיוצר עד היום בגירסאות חדשות יותר.

rnמייסד החברה: פיטר ווקר המגבר הראשון לשוק הביתי: QA12/P rn



rnבתחום ההגברה, במקביל למגברי המנורות, יצאה החברה בליין טרנזיסטורי ששורשיו נעוצים עוד בשנת 1966.
rnהסדרה העדכנית ביותר בליין זה, נקראת "99", הושקה בשנת 1999 וכוללת רכיבים המהווים פיתרון כולל למערכת סטריאו ביתית: פרה-אמפ, 3 דגמי פוואר, טיונר ושני מכשירי CD.

rnבסקירה זו, נבחן את מכשיר ה-CD היקר בסדרה: CDP-2 (מתחתיו דגם זול יותר CD-S).




rnהדגם המקורי נקרא CDP והיה בעל מנגנון טרנספורט של פיליפס, אולם לאחר שפיליפס החליטה לצאת מעסקי הטרנספורטים לנגני CD, נאלצה QUAD לפתח מנגנון בעצמה וכך הפך הפך המכשיר ל- CDP-2.

נתונים:

rnMaximum Line Output Level (RCA) 2.4VRMS
rnMaximum Line Output Level (Quad-Link) 5.3VRMS – Balanced
rnFrequency Response 20Hz-20kHz (+0dB/-0.5dB)
rnTotal Harmonic Distortion <0.002% at 1kHz
rnSignal to Noise Ratio >110dB, 24 bit
rn95dB, 16 bit<
rnCrosstalk <-100dB at 1kHz
rnDA Converter Max. resolution 24bit
rnMax. sampling speed 192kHz
rnDisc compatibility CD-DA Conventional Audio CD
rnCD-R Recordable CD (finalised and unfinalised)
rnמידות: 80mm x 321mm x 310mm
rnמשקל: 7.2kg net
rnמחיר מחירון: 8800 ש"ח

rnאם רוכשים אותו כחלק ביחד עם שאר המכשירים בסידרה, ניתן לחברו בחיבור Quadlink – חיבור ייעודי של החברה לחיבור לשאר החלקים במערכת 99 אשר חוסך כבלים כפולים ומאפשר לחלקים לתקשר האחד עם השני (הדלקה וכיבוי מתוזמנים ועוד).
rnאבל, המכשיר נועד לעמוד בפני עצמו ולא להוות רק חלק ממערכת 99. rn

קדם מגבר למקורות דיגיטלים

rnהמכשיר מיועד להוות גם כ-פרה אמפ למקורות דיגיטלים ולכן כולל כניסות דיגיטליות רבות:
rn3 כניסות קואקסיאליות + 3 אופטיות, מאפשרות להשתמש בנגן כממיר / פרה דיגיטלי (סטריאו) עבור מכשירים כמו: מינידיסק, HTPC, סטרימר, נגן DAT, טיונר DAB, ממיר כבלים/לווין ועוד.
rnמהכניסות הדיגיטליות מתבצע Upsampling X2, המכשיר מקבל אות PCM נכנס עד לרזולוציה של 24 ביט ו- 96khz ומסוגל להמיר עד לרמת 192kHz.

יציאות:

rnישנה יציאה דיגיטלית אופטית ושני סוגי יציאות אנלוגיות:
rn1) Fixed out – אנלוגית עם ווליום קבוע
rn2) Variable – אנלוגית עם ווליום משתנה נשלט פוטנציומטר המאפשרת חיבור ישיר לפאוור – ביציאה זו הווליום נשלט ע"י שלט המכשיר, בבדיקה תגובת הווליום טובה והוא עולה ויורד מהר יחסית, נוח מאוד.

rnיכולת זו של ה- CDP-2, לשמש כמכשיר DAC וקדם מגבר ביחידה אחת, תקרוץ מצד אחד לאודיופיל המבקש לבנות מערכת עם נגן CD ומסלול אות קצר ביותר (חיבור ישיר לפאוור) ומצד שני למשתמש המחפש שימושיות וויתור על מכשיר DAC חיצוני הנדרש לספק מענה לשלל מקורות סטריאו.
rnשימושי מאוד ומעלה לדעתי את התמורה למחיר המכשיר.





rn
rnהמכשיר מגיע בצבע אפרפר, בעל עיצוב פונקציונלי ומימדים צנועים – יתרון בסלון הישראלי הצפוף.

פעולת המכשיר

rnהמכשיר חובר לחשמל ולמגבר והחל לעבוד.
rnפעולת המכשיר חלקה: מגש הדיסקים יוצא ונכנס במהירות, הקפצה קדימה ואחורה של שירים מתבצעת בזריזות – השירים מתחלפים במהירות, לאחר שהוכנס דיסק, זיהויו מתבצע במהרה – לא תמצאו כאן תופעות פינוק או מוזרויות של נגני High-End אחרים.

השלט פלסטיקי למגע, מאפשר גישה ישירה לשירים, שליטה על ווליום (דרך היציאות המתאימות), בחירת מקור (בין הכניסות הדיגיטליות קואקסיאליות/אופטיות), Repeat של דיסק שלם (או של שיר יחיד – במידה ותכנתתם Program עם שיר יחיד…), ביטול תאורת התצוגה.
rnתצוגת המכשיר הינה תצוגת ספרות ירוקה המספקת מידע בסיסי בלבד: אין תצוגת זמן נותר בדיסק ואי אפשר לדעת מהו מיקומו של השיר המתנגן (טרק 7 מתוך ?).
rnארבעת הלחצנים בחזית המכשיר מאפשרים פעולות בסיסיות בלבד, הזהרו פן תאבדו השלט !











האזנה

rnאינני יודע מה שמעתם על ה"צליל האנגלי" אבל למכשיר הזה יש צליל פתוח, מפורט ובעל נפח.

rnמבחן ההאזנה נפתח בדיסק ישראלי, האוסף של "החברים של נטאשה":


התחלתי בשיר "יש זמן" (כמה סימלי…), הקולות צפים בחלל, התוף מכה ברמקולים – מכה ועוצר, הסינטיסייזר מנגן ברקע, המצילות מכות בצדדים, גיטרה חשמלית מנגנת, הדיה מתפזרים בחלל והכל יוצר תמונה צבעונית ותלת מימדית של השיר.

"בדקה אחת שפויה": קולו של הזמר נשמע צלול להפליא, שר במרכז בעוד המוסיקה עוטפת ומלווה אותו, חד וצלול ללא "ססס…", משכנע מאוד.
rn"תני לי סימן לרגע": מעביר את צרחותיו של ארקדי דוכין בצורה שקופה, מעביר את האנרגיה למאזין, התופים מכים ונעצרים, הצליל פתוח ומערב את המאזין בשיר, מצליח להעביר את העוצמה, מצמרר ואופי השיר יוצא באופן המהותי ביותר.

rnעברתי לטרק מס' 8 בדיסק האוסף של BOB JAMES.


חליל הצד נשמע צלול ואמיתי, בולט מעל השאר אבל לא בצורה מוגזמת, הקטע מתנהל בקצב "שחור": מהיר, דינמיות ה-QUAD באה כאן לידי ביטוי ומשחררת לאויר את עוצמת הקצב. לאחר מכן עולה לאויר גיטרה חשמלית בצליל שמנסר את האויר, הכל חי ומוחשי מאוד.
rnמצילתיים מצלצלות ונעצרות, הקצב מהיר – חותך, מתחיל ונעצר, הכל מהיר ואין זמן לעצור.








rnמישל פטרוצ'יאני, Trio In Tokyo, טרק 4:
rnמישל נוגן על הפסנתר ופותח את הקטע בדיאלוג פנימי: תו ראשון במרכז הבמה, תו אחר עונה לו מימין, הקצב הולך ומתחזק – התופים נכנסים לתמונה ומחזקים את המרכז. הקטע מהיר, מהיר מאוד: פסנתר על ה-Highway.
rnמישל מנהל דיאלוג עם עצמו: יד אחת בימין הבמה, השניה במרכזה, אומנם זהו קטע של טריו "בלבד" אך כאן דרושה מערכת דינאמית שתדע לעמוד בקצב ולעשות הפרדה בין הכלים. בהמשך נכנס גם הקונטרה-בס, וה-CDP-2 חושף את הרבדים השונים בבס ביחד עם התופים המלווים, לסיום, חוזר ומצטרף הפסנתר והקטע מסתיים בחגיגה גדולה.

rnה- CDP-2 מצליח להיות בעל צליל פתוח מאוד אך ללא תחושת העוקצנות בגבוהים שמגיעה לעיתים עם פתיחות שכזו.
rnתחום המיד מגיע לאיזון שמצליח מצד אחד, ליצור נפח ראליסטי לקולות ווקלים ללא אטימות (או "כהות" בצליל) ומצד שני בעל פירוט שלא נופל למלכודת של צליל יבש ורזה.
rnאופי הבס פאנצ'י ודינמי והמכשיר מצליח לייצר חווית סאונד שמאפשרת לחוות את קצב המוסיקה.

rnכאמור, למכשיר יש אופי צליל פתוח ולכן, אם למערכת שלכם יש נטיה לסאונד בהיר, אל תצפו מה-CDP-2 לפתור את הבעיה: הוא יוריד מעט מהבהירות והעוקצנות, אך אין זה מכשיר שנועד "לעגל פינות".
rnבנוסף, במערכות שסובלות מעודף בס עלול להיווצר מצב של Too much of a good thing עם הדהודי בס בחדר.

rnSound Stage: בהשוואה לנגן שלי (הרמן קרדון HD760 שעלותו כחצי), בימת הצליל קטנה מעט, החלל בין הכלים השונים מעובה יותר ומיקום הכלים מדוייק יותר, בתחילה התייחסתי לכך כאל חיסרון, אולם לאחר מס' ימים, התמונה התיישבה מול עיניי והאימאג' נראה פשוט נכון.
rnבנוסף, הצליל של ההרמן היה מעט רזה ובהיר ביחס ל-QUAD.
rnהערה: בתחילה, ההבדלים ניכרו כגדולים מאוד, אבל לאחר שימוש ביציאות נשלטות הווליום של ה-QUAD והשוואת ווליומים עם ההרמן, הצטמצמו ההבדלים (ללמדכם כמה חשוב להשוות רמת ווליום בהשוואה בין מכשירים).

סיכום

rnלאחר האזנה ממושכת לקטעים רבים התרשמתי שמתכנני המכשיר הצליחו להגיע לתוצאה מוסיקלית לכיוון הצד הדינמי והסוחף, זה לא נגן שמיועד להרדים אותך אלא להעביר את הרגש והעוצמה שבמוסיקה.
rnלטעמי, הנגן הזה עושה משהו "נכון": אני אוהב את המוסיקה שלי קצבית ודינמית, כזו שחודרת לגוף ומרקידה את התאים וה- CDP-2 מצליח לעשות את זה.

יתרונות

rn- כניסות דיגיטליות רבות
rn- יציאה אנלוגית נשלטת ווליום
rn- צליל פתוח ומפורט
rn- מיד באס דינמי ופאנצ'י

חסרונות

rn- שלט פלסטיקי, מרגיש זול
rn- עיצוב שלא מתאים לכל טעם

rnהתאמה לשאר חלקי המערכת: יש לבדוק שהמערכת איננה בהירה ו/או בעלת תחום תדרי מיד/בס מודגש מדי.


הבדיקה בוצעה באדיבות חברת SG

מערכת המבחן:

rnמקור: QUAD CDP-2
rn Harman Kardon HD760
rnמגבר משולב: Audio Analogue Puccini Settanta
rnרמקולים: Totem Hawk
rnכבלים: Kimber




חלק מהתכנים באתר כוללים מעת לעת קישורים לתוכניות שותפים, שעבורם האתר מקבל עמלה עם רכישה בפועל.
עמלה זו איננה מייקרת את עלות הרכישה של המוצרים.

7:00
  /  
24.11.2006
  
המאמר נכתב ע"י LiorC

1