מגבירים ווליום ! עולם ההגברה המקצועית

אני מניח שכולכם הייתם פעם אחת לפחות בהופעה באיזה פארק או איזה יום עצמאות גדול.rnכולכם ראיתם ושמעתם את קירות הרמקולים ...

7:00
  /  
10.11.2006
  
המאמר נכתב ע"י נמר ונערך ע"י LiorC

הקדמה

rnבתחום ה-PRO אנו שמים את כל מה שידענו על אודיופיליה ביתית בצד ומתחילים לחשוב על כח, עוצמה וכמות מכשירים רבה.
rnכאן, כל מה שחשבתם על צימצום מכשירים בנתיב הסיגנל הולך להשתנות, כל מה שחשבתם על כבלים והשפעתם כנראה שישתנה או שרק יתחזק, אך קחו בחשבון שתחום ה- PRO אינו מצביע על דבר וחצי דבר על הנעשה בתחום הביתי.

הגברה מקצועית

rnמערכת ההגברה מורכבת ממספר חלקים עיקריים: רמקול עליון, בס, מגברים, כבלים, מיקסר (קונסולה), פרוססור (קרוס אובר) ואפקטים.
rnלכל רכיב ישנה חשיבות מכרעת על איכות המערכת, עוצמתה ואמינות. לכן כאן גורם החיסכון אינו בא בחשבון (במיוחד כאשר אתה עומד מול קהל).
rnמערכות ההגברה המקצועיות בניות לעבוד בעוצמות מקסימליות לאורך זמן ללא בעיה, לכן המגברים מצויידים במאווררים שמווסתים את מידת החום למידת חום עבודה ולא יותר. כבלי המערכת חייבים להיות מאוד איכותיים ומצויידים במסנני RF וסיכוך איכותי בכדי שלא יושפעו מעשרות מכשירי הקשר של גורמי הביטחון ולא ישמשו כאנטנה.
rnלהבדיל ממערכות ביתיות בתחום המיקצועי משתמשים במגברים טרנזיסטורים עוצמתיים מאוד (2000 וואט ב-8 אום ואלה רק לטויטרים). הרמקולים המקצועיים הם אומנם נצילים מאוד (120DB ומעלה) אך עדיין קשים מאוד לדחיפה כיוון שהעכבה שלהם נעה בין 16 ל-4 אום.
rnברמקול המיקצועי אין קרוס אובר פנימי לכן אנו משתמשים בפרוססור חיצוני ואת נתוני החיתוכים  עושים לפי נתוני השטח.

הקמת מערכת הגברה בפארק

rnבהגברת שטח ישנם גורמים רבים אשר מקשים על מערכת ממוצעת למלא את החלל העצום במוסיקה (רוח, רעש הקהל ועוד), לכן אנו משתמשים במערכות הגברה שופריות אשר יודעות לזרוק את הסאונד למרחק עצום. מערכות שופריות נפוצות מאוד הן מערכות של חברת turbo Sound והן גם העוצמתיות והמובילות בתחום ההגברה למופעים.




rnבמופעים גדולים מאוד קשה לייצר בס מספק לכן שיטת העבודה היא על כל עליון (TOP) שני בסים.
rnכלומר פי 2 בסים מעליונים וזאת על מנת לזרוק את הבס לאותו מרחק ובאותה מהירות של התדרים הגבוהים יותר וכך לשמור על איזון מושלם למרחק רב.
rnמערכת הטורבו סאונד משתמשת ביחידות האימתניות של חברת GAUSE הגרמנית שמייצרת במיוחד עבורם את יחידות הרמקול על פי נתונים ספציפים של חברת turbo Sound. מערכת הדגל שלהם נקראת FLAD והיא גם הנפוצה ביותר במופעים בארץ ובחו"ל.

rnמערכת זו בנויה מבס שמצוייד בשתי יחידות של 21 אינטש אימתניות בתצורת שופר אשר מספקות 1200 וואט נקי ובעלות נצילות של 135 DB כן כן מאוד נציל אך כיוון שהאימפדנס שלהן נע בין 16 ל- 4 אום צריך מגבר רציני שידחף אותם. העליונים (TOP) מצויידים ביחידת מיד בס של 15 אינטש מיד 10 אינטש וטויטר 4 אינטש גם הוא נציל מאוד אך בגלל האימפדנס הלא יציב הוא גם זקוק למגברים חזקים. מערכות אלה עובדות בשיטת ה- 4WAY –
rnכלומר לכל תחום תדרים מגבר משלו. מערכת אחת זקוקה ל- 4 מגברים חזקים. בהופעות גדולות משתמשים ב-16 בסים (8 בכל צד) ו- 8 עליונים (4 בכל צד) ב- LINE ARRAY זה יחס הפוך.

rnמערכת כזו יכולה לנגן ללא פחות מ- 15 אלף אנשים במקום פתוח. אך מאז ומתמיד הייתה בעיה של אלו שיושבים קרוב לרמקול –
rnהם פשוט לא יכולו להנות מחווית הסאונד כמו אלה שישבו רחוק יותר ומה לעשות, ממרחק קרוב, מערכת כזו יכולה לשנות לך את התיק הרפואי בלילה רעשני אחד.
rnחברת turbo Sound פתרה בעיה זו בשילוב עם חברת JBL ופיתחו יחד מערכת שניקראת LINE ARRAY וזהו פטנט רשום של שתיהן.



rnמערכות אלה משתמשות במספר רב של רמקולים קטנים יותר (ולא בשופריות), את המערכות תולים בגובה מתאים (תלוי בשטח) והן מפזרות את הסאונד לקידמת הקהל ונותנות תחושת סנטר ברור יותר . בעוד מספר שנים מערכות מסוג זה יחליפו את המערכות השופריות שמשתמשים בהן כיום, וזה הודות לנצילותן והיתרון שלהם לעבוד גם עם מגברים נמוכי הספק (1500 וואט וגם פחות) וכושר ניידות גבוהה בהרבה מאשר הסטים השופריים הגדולים.

rnהמגברים בהם משתמשים בשביל להניע מערכות מסוג זה הינם מגברים טרנזיסטורים אשר יודעים לספק זרם גבוה מאוד לאורך זמן, כאן לא צריך להתאים את המגבר מבחינת הסאונד אלא מבחינת דחיפה וכח בלבד, על איכות המגבר אחראי הפרוססור (קרוס אובר) ואיתו בעצם אנו מכוונים את הסט בהתאם למרחב. יחד עם זאת במופעים גדולים משתמשים בפיזור מערכות שניקראות מערכות DELAY שהן בעצם מפוזרות בצידי המרחב ולעיתים ממש בתוך הקהל בגובה והן מחוברות למעבד (רום קורקשיין מיקצועי) שהוא בעצם מאזן את מערכות אלה ביחד עם המערכת הראשית ודואג שהן ינגנו ביחד ומבטל את השפעת ה- DELAY שהמרחק הרב בין הרמקולים ואורך הכבלים (מאות מטרים) יוצרים. מערכות אלה לעולם לא ינגנו לעבר המערכת הראשית וזאת בכדי למנוע אנטי פאזה בינהן, הן תמיד ינגנו קדימה.


מערכת Delay בחלל פתוח:





rnיחד עם זאת כל המערכת עוברת דרך מכשיר שניקרא GATE EXPENDER אשר תפקידו לשמור על המערכת מפני פריצות ווליום פיתאומיות (צעקה במקרופון, מכת תוף מתפרצת וכ"ו) ורק באישור מיוחד של הטכנאי (ניקבע מראש) הוא נותן למכשיר לפתוח שער לכח נוסף.
rnלאחר שהמערכת מוכנה וממוקמת מתפנים אנשי הצוות לפריסת המוניטורים. המוניטור הוא רמקול אשר ממוקם על הבמה ופניו פונות לזמר או לנגן, כל אחד מהאומנים זקוק למוניטור משלו (5 אומנים 5 מוניטורים) לכל מוניטור מגבר משלו, אקולייזר משלו, וכפתור שליטה פרטי.
rnעל סאונד המוניטורים אחראי טכנאי שהוא בעצם יושב על המיקסר והאפקטים על הבמה בצידה מאחורי הקלעים ומטרתו היא לדאוג שהנגנים ירגישו נוח על הבמה וכל אחד מקבל את הווליום והאפקטים שהוא רוצה. (במופעים קטנים יותר יש טכנאי אחד שאחראי על המערכת הראשית וגם על סאונד המוניטורים).



rn

עמדת הסאונד

rnעמדת הטכנאי במופעים היא בעצם גולת הכותרת והיא שולטת על כל המערכת. המגברים אומנם יושבים מתחת לבמה אך בעמדה ישנו מכשיר שמגלה לטכנאי את מצב המגברים (חום, עוצמה, וחיבורים).
rnמול הטכנאי יושבת בכבוד הקונסולה. הקונסולה זהו מיקסר גדול ובוא כל הפרמטרים לכיוונון המערכת.
rnהקונסולה בנויה ממספר ערוצי מיקרופון מעליהן כפתורי התדרים הכללים (בס, מיד,הי ) ומעליהן עוצמות המוניטורים. (הטכנאי הראשי יכול להשפיע על המוניטורים, אך טכנאי המוניטורים אינו יכול להשפיע על המערכת הראשית). קונסולות אלה מצוידות לרוב ב- 32 ערוצים ומעלה ו- 8 שליחות מוניטורים. כל ערוץ הוא נגן או זמר. אך ישנם מצבים בהם משתמשים לכלי אחד ביותר מערוץ אחד.
rnלדוגמה: התופים זקוקים למיקרופון דינמי לכל תוף ולמיקרופונים רגישים (קונדנסורים) למצילות (לרוב 2 קונדנסורים קולטים את כל המצילות), כלומר 5 תופים ו- 3 מצילות זקוקים ל- 8 ערוצים וכך הלאה. את כל הערוצים האלה מכניסים למצב SUBGROUP שמאפשר לשלוט על ערוצי התופים בכפתור אחד וכך יעילות העבודה משתפרת והופכת למהירה ומדוייקת יותר.



rnלצד הקונסולה יושבים האפקטים ומערכות המידע הכלליות.
אקולייזר הוא הרכיב החשוב ביותר בכיוונון המערכת, כאשר מערכות נעות ממקום למקום האקולייזר הוא בעצם זה שאיתו מכוונים את המערכת כל פעם מחדש. כיוונון מערכת הגברה כזו יכול להגיע ליום שלם של עבודה. ראשית מרסנים את התדרים הבעייתיים – KH1 שהוא תדר הפידבק הנפוץ ביותר ועוד כמה תדרים נמוכים שעלולים להיתפרץ. האקולייזר הוא ליבת המערכת ולכן אסור לחסוך באיכותו וחשוב שיכיל כמה שיותר תדרים לכיוון מושלם.
rnאחריו ישנו מכשיר חשוב לא פחות והוא הקומפרסור. תפקידו הוא לקמפרס את העוצמות המתפרצות מערוץ ספיציפי, לדוגמא:
rnזמר עלול לצעוק בפתאומיות למערכת אך למרות מכשיר ה- GATE EXPENDER המערכת עלולה להנזק לכן כמקדם ביטחון ערוץ זה מוגן בעוד מכשיר שדואג שהמיקרופון לא יעבור את העוצמה הקבועה מראש למעט אישור של הטכנאי.

rnמעליו ישנו את מכשיר האפקטים. האפקטים כשמם כן הם אחראיים על תוספות הנפח או הצבע של כל כלי ושירה. אפקט ההד הנודע מורכב משני אפקטים ביחד, DELAY ו- REVARB שביחד הם יוצרים את אפקט האקו (הד) הנפוח.

rnלכל אחד מהערוצים ישנה שליטה מלאה כל סוג האפקט, כמות ועוצמה על מנת ליחד כל כלי ונגן באפקט המתאים לו. הטכנאי אינו משתמש ברמקול כמוניטור אלא באוזניות מיקצועיות וזאת לא למטרת כיוונון אלא רק בשביל תיקונים קטנטנים שלרוב הקהל אינו מרגיש בהם, במהלך המופע הטכנאי אינו נמצא עם האוזניות וזאת על מנת להרגיש את המערכת בשלמותה.

rnהכבל המקשר בין הבמה לבין עמדת הסאונד ניקרא מולטי כבל. המולטי כבל הוא כבל המורכב מהמון גידים בסיכוך גבוהה ובקצותיו ישנם מצד אחד חיבורי XLR ומצד שני קופסת חיבורים שיושבת על הבמה. כבל המולטי סאונד מחובר למכשיר שניקרא מסנן RF שתפקידו למנוע מהכבל לשמש כאנטנה, כבל כזה יכול להגיע לאורך של 70 מ' אך לא מעבר לזה והוא מחובר לעוד מכשיר שמבטל את ה – DELAY שנוצר בגלל אורכו הרב. כבל זה יכול להכיל אפילו 64 ערוצים שזה אומר 192 גידים, והוא מצופה בגומי גמיש אך חזק ביותר שיכול לעמוד בתנאי שטח קשים. (לרוב חופרים תעלה מעמדת הסאונד ועד לבמה ולשם מכניסים את המולטי סאונד).

rnלידיעתכם:
rnההופעה הגדולה ביותר היתה של האבנים המתגלגלות בהופעת חינם לרגל פתיחת הקרנבל בריו דה ז'נרו: ההופעה נערכה לעיני 1.5 מליון מעריצים, אינני רוצה לחשוב על כמות הציוד שהייתה שם…

rnלסיכום: כל המכשירים הנ"ל, כולם יחדיו מהווים את המתכון להצלחת המופע ולהנאה מרובה של הצופים.

rnכבעל חברת הגברה, אני מרגיש סיפוק אדיר כאשר המופע מצליח והאומנים מרוצים ומאחל לכל אדם תחושת סיפוק מעבודתו במיוחד אם היא גם תחביבו העיקרי.

rnמקווה שנהנתם, נמר לוי.


מערכת Delay בחלל סגור:



7:00
  /  
10.11.2006
  
המאמר נכתב ע"י נמר ונערך ע"י LiorC

1