דיטר בורמייסטר: "אני מאמין" (הגרסה המקוצרת)

השקת מותג-על בתחום ההי-אנד בישראל היא לא אירוע של כל יום; כלי המדידה הוא שנים. השקה עם האיש-מאחורי-השם, היא מאורע ...

7:00
  /  
02.06.2006
  
הסקירה בוצעה ע"י יואל פלרמן

דיטר בורמייסטר הגיע לישראל לרגל השקת יבוא קו המוצרים שלו על-ידי ארט-מיוזיק. שיחה קצרה כדי לדעת למה כך ולא אחרת, מה חשוב לבורמייסטר ועל מה הוא חושב ממש התבקשה. מה שהיה מעניין הן לא רק התשובות אלא גם מה שהדגיש, בהתנדבות, ועל מה שחזר יותר מפעם אחת (ואלו היו אותם הדברים), או, בקיצור "האני מאמין" שלו.

rnבורמייסטר משוכנע כי המגברים הנכונים הם מגברי טרנזיסטורים, ולכן לא רק שהוא מייצר כאלו ולא מגברי מנורות, אלא גם עצם הרעיון לייצר במקביל קו מנורות פסול. והוא בהחלט מודע ליתרונות הצליל של מגבר המנורות, אבל ממש לא במקרה הוא התייחס לעיוות שמייצר מגבר המנורות של הגיטרה החשמלית, וציין כי גם במגבר מנורות לשימוש ביתי אחוז העיוותים "לא נמוך, לפעמים גבוה". הוא מנגן בגיטרה חשמלית, והוא בהחלט מעדיף במקרה כזה מגבר מנורות, בגלל "הדיסטורשן"; בעצם הוא בונה אחד כזה לעצמו. "תתחרה במרשל?". "לא בדיוק. אבל הרי התחלתי עם מגברי מנורות. ולנושא שלנו, כאשר מנגנים בגיטרה בס, כבר לא משתמשים במגבר מנורות אלא בטרנזיסטורי. השליטה כל-כך הרבה טובה יותר".
rnבורמייסטר מאוד מחשיב את מקדם הריסון (Damping Factor), וזה אחד המפתחות החשובים בעיניו לשחזור מוזיקה כמו שצריך: השליטה ברמול בכלל, בתדרים הנמוכים בפרט. העניין השני שמאוד חשוב בעיניו הוא ניקיון הצליל, הצלילות שלו. גם זאת סיבה להעדפה החד-משמעית של מגברי טרנזיסטור ולעניין זה הגיע גם כאשר הסביר מדוע בעיניו כבלים (גם לרמקולים, גם אינטרקונקטים) צריכים להיות פשוטים, נטולי תחכום ומושקעים בעיקר בחומר.
rn"בוא תראה". המגבר המשולב שהוצג לראווה חשף את כל תכולתו דרך מכסה פרספקס שקוף. "אתה רואה, הכבל בפנים זהה בדיוק לכבל שבחוץ. זה כבל נחושת כמעט טהורה לגמרי. כסף? כסף עדיף אבל הוא יקר באופן משמעותי. אנחנו, בכל אופן, מציעים כבלים גם מזה וגם מזה. ואותם כבלים לא רק מחברים, ולא נמצאים במגברים אלא גם בתוך הרמקולים. "והמפתח הוא התנגדות נמוכה" וגם על כך חזר במהלך השיחה יותר מפעמיים (ושלוש).

rn"אז איך אתם עובדים?". "אנחנו מתכננים מכשיר במשך שנה בערך, ועובדים עליו כך שיפגין במדידות את הביצועים הטובים ביותר. המפתח הוא, כמובן, תכנון נכון וחלקים ברמה גבוהה מאוד". כמובן, בהחלט. "אבל זה לא מספק" טענתי "מה עם הדרך בה המכשיר נשמע בפועל? מה עם מקדם עור הברווז?". "אה", ענה דיטר "יש לנו בין שישה לשמונה אנשים שהתפקיד שלהם להאזין. הם צריכים לדעת לא רק להאזין לכל סוג ניואנס אלא גם לתאר את זה באופן כזה שיש לו משמעות לאנשי הפיתוח". ואז? "ואז אנחנו מנסים לשפר, כך שאיכות ההגברה תישאר, ועם זאת, אותה תחושה שגורמת לעור לסמור תהיה חלק בלתי-נפרד מההאזנה. לעתים אנחנו מחליפים חלק, בודקים ספק של יצרן אחר ולפעמים כל מה שצריך הוא להעביר רכיב אחד ממקום אחד לשני. גם כאן נמשכת העבודה זמן רב מאוד, משהו בסדר גדול של חודשים".
rnאתה חושב שאם היית עם אותן דרישות והיה לך אותו ידע, אבל היית נולד בבריטניה או ארצות הברית, למה שאתה מייצר היה אופי צליל שונה?".
rn"לא" ענה בורמייסטר, "כולם שומעים ומעדיפים באותו אופן, גם בני תרבויות ומבנה שונים, כמו הסינים".

rnאה, כן. התוף נמוך התדר בחומה של פינק פלויד (Another brick in the wall) נשמע ממוקד, חזק ומאוד-מאוד נשלט, באופן בהחלט נדיר בקטע שחוק-אך-מדהים זה. וכן, כל השאר היה צלול, מאוד צלול.

קישור: אלבום תמונות השקת Burmester


7:00
  /  
2.6.2006
  
הסקירה בוצעה ע"י יואל פלרמן

1