רגולציית התקשורת לאן או מדוע אישורים לשירותים חדשים לוקחים זמן…

rnמאמר זה מסכם מפגש שנתי של מועדון Netcom המאורגן ע"י קבוצת "אנשים ומחשבים".rnבמפגש עלה מסר עיקרי : יש בישראל עודף ...

7:00
  /  
16.05.2006
  
הכתבה נכתבה על ידיrnעדי לבrnrnונערכה על ידיrn LiorCrn

במפגש הובאו דעות שונות של עורכי דין ומהנדסים ממשרד התקשורת, מאנשי הוועדה (שניסתה להקים את רשות הרגולציה העצמאית), מהרשות השנייה ומיועצי תקשורת עצמאיים.
rnהועלו מס' מסקנות עליהן מסכימים כולם:
rnא. העובדה שאין רשות אחת אשר מבצעת ומחליטה בעניין הרגולציה גורמת לאיטיות רבה בתהליך.
rnב. התחלפות השלטון הפוליטי (כל שנה וחצי בממוצע) לא תורמת לקידום החלטות: במצב בו אין שר בנמצא, לא ניתן לבצע החלטות.
rnג. העובדה שגם משרד התקשורת, משרד התעשייה וגם משרד הביטחון דורשים יכולת שליטה בנושא גורמת לעיכוב משמעותי בהכנסת שירותי תקשורת חדשים ארצה.

rnעובדה היסטורית מעניינת הוזכרה: שולמית אלוני, בזמן כהונתה כשרת החינוך, הייתה האחראית למהפכת מכשור הקצה הביתי (דהיינו שחרור הצרכן מחובת רכישת טלפוני בזק בלבד כמו "זמיר") ובכך יצרה תקדים רגולארי. במצב הנוכחי חסרות יוזמות כאלו מצד שרים מכהנים.

rnלפני כשלוש שנים החל מהלך של הקמת רשות אחת אשר תפקח ותאשר שידורים ותכנים בתקשורת. עצם המחשבה על חיבור בין תוכן ואמצעי שידור (תשתיות תקשורת) למועצה אחת היה נועז.
rnגם הרעיון להחליף את הגופים הרבים (רשות הפיקוח השנייה לכבלים וללווין, הרשות הראשונה של הערוצים הממלכתיים, ועדה במשרד התקשורת, ועדה במשרד האוצר, התמ"ס, גוף הצנזורה על התוכן ואגודת הצרכנות) בוועדה אחת מחליטה הממומנת באופן עצמאי הוא רעיון אשר נידון רבות אבל כרגע הינו רחוק ממימוש.

rnבשלב זה החלו להיווצר הבקיעים הראשונים : משרד הביטחון דרש את השליטה על שחרור תדרים לשוק התקשורת הפרטי ומנגד, שר התקשורת רצה להפעיל את שיקוליו הוא בנושא. לבסוף יצאה הצעת חוק מסורסת אשר לא זכתה כלל לתמיכה. בפועל, השיקולים הפוליטיים הם שקבעו וכך נוצר מצב בו מבוזבז כסף רב על החזקת מספר אנשים רב בועדות שונות אשר עוסקות באותו נושא, ה"חגיגה" נמשכת…

rnבפועל וכרגיל, מי שמרוויח הם בעלי ההון המבוססים. הכבלים ובזק ממשיכות להיות חברות בלעדיות באספקת תוכן, משום שדורשות תעריפים גבוהים (מחברות תוכן קטנות) עבור שימוש בתשתיות שלהן. בעלי האישור להפעלת שירותי תוכן על גבי תשתיות טלוויזיה וגם טלפוניה, לא מרוויחים כלל מכיוון שאין אכיפה של תעריפים סבירים עבור שימוש בתשתיות אלו. לא ניתן להקים תשתיות עצמאיות, הסיבה הרשמית: "אנו רוצים להבטיח שרק חברות רציניות יהיו בעלי תשתית ולא חאפרים ואנו לא רוצים להרוס מקומות עבודה של חברות גדולות".
rnהסיבה הלא רשמית ? לגופים הגדולים יש כוח ולובי פוליטי והם מוציאים כסף רב על תשלום ליועצים הדוחפים את האינטרסים שלהם בעדיפות אל מול הגופים הקטנים.
rnהאם זה טוב לכלל ? כלל לא. כפי שתראו לאורך זמן, אינטרס הציבור/הצרכן הולך ונפגע.

rnמה לגבי הקמת ועדת רגולציה? אחד המרצים בוועידה טען שקבלת מדינת ישראל לחבר האירופי של התקשורת תחייב הקמה מיידית של ועדה כזו. אבל, תנאי מוקדם לקבלה הינו כריתת שלום עם פלשתין ומכיוון שמפלגת "חמאס" עלתה לשלטון פוחתים הסיכויים להתקבלות בעתיד הקרוב.

rnמהי תמונת המצב העכשווית? גופי התקשורת הגדולים "חוגגים" עלינו, הצרכנים, עם תעריפים גבוהים. תוכנית נדידת מספרי הטלפונים מתקדמת לאיטה. הורדת הקישוריות רק העלתה תעריפים אחרים באחוזים גבוהים. הטלוויזיה הדיגיטאלית הרב ערוצית מתומחרת בסכום גבוה מאוד, איכות המשדרים האנלוגיים גרועה ולכן צרכנים נאלצים להתחבר לשידור הדיגיטאלי של HOTו-YES רק עקב איכות טכנית טובה יותר.
rnבת"א קיים סידור אשר היוצא מן הכלל המאפשר קליטת ערוצים 1, 2, 10 ללא תשלום דרך הכבלים (למי שלא יודע…).

rnבתחום התוכן המצב בישראל גרוע: סרטים ומוזיקה מורדים מהאינטרנט באופן פיראטי משום שאין מסלול אלטרנטיבי דומה אחר. תופעה זו גורמת לעומס רב באינטרנט "הרגיל" בצומת החיבורים לחו"ל. הקמת שרתי תוכן מקומיים ע"י ספקי תוכן ישראלים תפטור בעיה זו.

rnנקודה אישית: אנשים רבים הופתעו משאלתי "למה לבלוקבסטר או כל ספק וידאו אחר לא מתאפשר לתת שירות VOD על גבי תשתיות HOT". אחד מהשומעים הוסיף "גם ADSL", הסכמתי איתו שיש לאפשר להם גם על ADSL ומישהו מאחור העיר והוסיף גם את נושא תשתיות התקשורת האלחוטית.

rnטכנולוגית ה-VOD נחשבת בעיני המחוקק הישראלי לשידורי טלוויזיה למרות ש-VOD על תשתית ה-IP לא ניתן לבקרה (להבדיל מערוץ טלוויזיה רגיל); כך יוצא שגם תחום זה ממתין לאישורי רגולציה.
rnשוב, דוגמא מצב הקיים: שידורי הטלפון של HOT עדיין נחשבים ניסיוניים – אז מדוע לא מאשרים שידורי VOD ניסיוניים גם ל-YES על תשתית בזק ? המסקנה העיקרית שעולה היא ש-HOT הפעילה לחצים שונים על מנת לקבל יתרון תחרותי.

rnלדעתי, אנשים רבים הופתעו מעצם הרעיון שיש לחייב לאפשר שימוש בתשתיות הStreaming- של HOT למטרת VOD של חברות אחרות. דהיינו יש להסתכל עליהם כעל ספקי תשתיות: הצינור בו מועבר המידע.
rnכמובן שהרגולאטור צריך לקבוע תעריפים אשר יהיו רווחיים גם עבור המתחרים. קונספט שכזה הועלה בעצם על ידי בזק במקור כפי שהוזכר למעלה (בהקשר של YES).

rnאני חייב לציין ששידורי וידאו קרקע/IP נידונים לכיליון בינתיים משום שמדיניות הממשלה כיום הינה לא להרוס חברות ענק כמו YES וHOT- המשדרות טלוויזיה …. זוהי המדיניות בפועל.
rnלמעשה רעיון השוק החופשי לא עובד במקרה הזה. מצב זה איננו לטובת הצרכן אבל, לצערנו, רק לעיתים רחוקות מסתכלים בתהליך רגולציה על טובת הצרכן הפרטי.

rnשתי עובדות הוזכרו לגבי התקשורת האלחוטית : א) שוק תדר GHz 2.4 (המשמש בתדרים ביתיים) נפתח גם לחברות מסחריות: הדבר יפגע באיכות השרות. ב) בשוק ה- WIMAX (אשר הינו איכותי יותר מתדרי 2.4) רק 18% מתחום התדרים פתוח לחברות. טכנולוגיה זו תאפשר רישות אלחוטי איכותי אשר עמיד יותר להפרעות מזג אויר וחסימה/הפרעה של קירות .

rnולסיכום, מהי האלטרנטיבה? האם יש צורך בחקיקה ופיקוח על צינורות/תשתיות התקשורת ולהבדילם מהתוכן – דהינו השימוש בתשתיות בזק והכבלים המשמשות להזרמת הוידיאו יהיה פתוח לכל יצרני/משווקי תוכן, כמו כפי שיש באינטרנט, כולל הפעלת מודלים של תמחור וטעינה לפי דרישה (כמו שיש לRing Tones- ומשחקים בטלפון). יש לאפשר הזרמת VOD על צינורות התקשורת במחירים נמוכים על פי שימוש בפועל ולא על פי זיכיון (כדוגמת ADSENSE של Google).

rnבשיטה זו, ירוויחו הצרכנים. אמנם HOT (המחזיקה כרגע בבלעדיות על שירות VOD) תהנה פחות, אך גם YES יקבלו אפשרות להפעלת VOD דרך תשתית בזק או הכבלים. הצורך בטלוויזיה רבת ערוצים יקטן ויוחלף בטלוויזיה אשר תכלול 3 ערוצים (1,2,10) + צריכת תכנים אחרים כמודל. מעבר לכך העברת שידורי 3 הערוצים לשיטת שידור דיגיטאלי המבוסס אנטנות תאפשר התחברות לקופסה/ממיר שיציג שידורים אלו באיכות טכנית גבוהה וללא עלות (מעבר לאגרת רשות השידור, שהפעם תהיה מוצדקת).
rnבשיטה זו, יגיעו הרווחים דרך VOD של סרטים, סדרות וכל תוכן אחר בו אתה – הצרכן באמת רוצה לצפות.


7:00
  /  
16.5.2006
  
הכתבה נכתבה על ידיrnעדי לבrnrnונערכה על ידיrn LiorCrn

1