קונטרסט סטטי מול דינמי

מה הוא יחס קונטרסט למדנו ממאמרים כגון המאמר הזה, אבל מה משמעותו של קונטרסט דינמי ועד כמה הוא חשוב?

7:00
  /  
15.02.2006
  
מאמר זה נכתב על ידי עפר לאור

ישנם שיטות רבות לחישוב יחס קונטרסט, רובן נוצרו בכדי להגדיל את המספרים ולתת לאנשים תחושה של מספרים אסטרונומיים בעוד שבשטח הדבר לא ראלי לחלוטין. ולמרות זאת, המספרים דומים אצל היצרנים ולכן מסך בעל יחס ניגודיות 3000:1 לא יראה שונה באופן דרמטי ממסך בעל 4000:1.



שיטת החישוב "הנכונה" היא חלוקת מדידת האור בין המידה (ב-FT/LAMBERTS בד"כ) באור הלבן החזק ביותר אל מול השחור העמוק ביותר. כמובן שלאחר כיול, ולאחר שימוש בלבנים ושחורים ראליים במסך, המספרים שמתקבלים רחוקים מאוד מלדמות לאלה שרשומים על האריזה של המסך.


rnחברות שונות, כגון NEC, הפסיקו לחלוטין לפרסם את נתוני הקונטרסט בכדי שלא לפגוע בשמן הטוב, מכיוון שהמספרים נראים נמוכים מאלה של המתחרים למרות שהמסכים לא נראים שונים באופן דרמטי בעומק השחורים שלהם אל מול מסכים מדור דומה לשלהם.



פרמטר חדש התווסף לאחרונה והוא קונטרסט דינמי. טכנולוגיות כגון LCD כוללות יחס ניגודיות אינהרנטי נמוך למדי (בד"כ 800 עד 1000:1) וקשה מאוד לשפר באופן דרמטי את היחס הנ"ל. לשם כך, דרושות פעולות דרסטיות בכדי לגרום למסכים כאלה להציג שחורים עמוקים כפי שיש בטכנולוגיות אחרות.



מכיוון שהבעיה של השחורים ב-LCD, למשל, נגרמת מכך שלא ניתן לגרום ל-LCD לחסום אור באופן מוחלט (אלא אם כן ממתינים המון זמן, מה שגורם לזמן התגובה להפוך ללא ראלי), הפיתרון המוצע הוא להעביר פחות אור דרך המסך.



פחות מעניין לראות גוון שחור עמוק יותר בסצינה בהירה במיוחד מכיוון שהאישון בעין שלנו יהיה מצומצם גם ככה ויתקשה להבחין בדקויות של צבעים כהים. לכן, בסצינות בהירות ניתן להעביר יותר אור דרך הפאנל. כאשר יש סצינה חשוכה, פחות מעניין להציג לבנים בוהקים במיוחד (למרות כל המאמצים של השחקנים בהוליווד להפוך את החיוך שלהם לבוהק יותר מהשמש ביום בהיר), ולכן ניתן להחשיך מאוד את התאורה הכללית. משחק במקביל בין התאורה האחורית בפאנל ה-LCD לפי תנאי הסצינה גורם לשחורים האבסלוטיים להפוך כהים יותר, וללבנים האבסלוטיים להפוך בוהקים יותר. כמובן שאנחנו במצב של או-או, לא ניתן להציג שחורים אופטימליים או לבנים אופטימליים בסצינה בינונית מבחינת התאורה, וזה כנראה מספק. הדבר גורם להכפלה או שילוש ביחס הניגודיות המתקבל במסכי LCD, ובמקרים קיצוניים אפילו להקפצה בסדרי גודל (100,000 או אפילו מיליון לאחד בגירסא ניסיונית של שארפ).



במקרנים הדבר נעשה על ידי צמצם דינמי אשר מסוגל להגביל את כמות האור הכללית, ובכך לגרום לסצינות להפוך חשוכות או בוהקות. המנגנון עובד באופן דומה לאישון בעין, אך באופן הפוך, כאשר הצמצם פתוח, המשמעות היא יותר אור, מה שגורם לאישון בעין שלנו להיות סגור יותר ולא להבחין במחסור בעומק השחורים באותה סצינה.


rnבסופו של דבר מדובר במנגנון חשוב ויעיל אשר עוזר לנו לשפר את איכות התמונה עם תופעות לוואי פחות בעייתיות.


rnכמובן שאם יש לנו תצוגה עם יחס ניגודיות מובנה (סטטי) של 3000:1 זה יהיה עדיף על יחס ניגודיות דינמי של 4000:1…


7:00
  /  
15.2.2006
  
מאמר זה נכתב על ידי עפר לאור

1